מחקר חדש שטאבולה פרסמה היום את תוצאותיו מדגיש את האימוץ הגובר של פתרונות מבוססי AI בקרב מפרסמים, ואת הצורך המשמעותי ביישום היכולות הללו מעבר ל-"גנים הסגורים". בעוד ש-AI סוכנית הובילה לשיפור משמעותי בביצועים במנועי החיפוש וברשתות החברתיות, משווקים מתמקדים יותר ויותר בפתיחת הזדמנויות לצמיחה אינקרמנטלית מעבר לערוצים הללו, במיוחד בסביבות שיכולות להציע אוטומציה מבוססת AI דומה. המחקר החדש, שכותרתו "היתרון האג'נטי בפרסום מבוסס ביצועים", בוחן כיצד מפרסמים ניגשים לפעילות מבוססת ביצועים בנוף המונע יותר ויותר על ידי AI. המחקר, שנערך בקרב מנהלי שיווק בכירים בתעשיות האי-קומרס, הבנקאות, הרכב, הבריאות ועוד, חושף פוטנציאל שוק עצום שעדיין ממתין למימוש. וכאן טמונה אולי ההזדמנות הגדולה ביותר שהמחקר מגלה: הביקוש האדיר הזה אינו מסופק כלל על ידי ענקיות ה-GenAI הקיימות. חברות כמו OpenAI, אנת'רופיק וגוגל מתמקדות בשכבות ה-AI הכלליות, בעוד שהמרחב הספציפי של פרסום סוכני ברשת נותר פתוח לחלוטין ומהווה שדה פתוח לסטארט-אפים שנולדים היום כדי לפתור בדיוק את הבעיה שהמחקר מזהה. עוד עולה מן המחקר, כי קיימת ריכוזיות קיצונית בשוק – גוגל ומטא שולטות ללא עוררין בנוף ה-AI הסוכנית הפרסומית: הפתרונות שלהן נמצאים בשימוש מלא אצל 91% ו-88% מהמפרסמים, בהתאמה. לעומת זאת, פתרונות Open Web  מגיעים לקנה מידה מלא אצל 36% בלבד מהמפרסמים – פער עצום שמעיד לא על חוסר עניין, אלא על העדר פתרון מתאים. ה-44% הנוספים שנמצאים בשלבי פיילוט ובדיקה מצביעים על תיאבון גדול לערוץ זה, ופוטנציאל אדיר לשחקנים חדשים בתחום. בהקשר לכך, 81% מצהירים כי היו מגדילים באופן מיידי את הוצאות הפרסום שלהם ברשת הפתוחה לו היו קיימים עבורם פתרונות אג'נטיים דומים, כאשר 86% מוכנים להקצות רבע מתקציב הפרפורמנס שלהם ל-Open Web אם יעמוד לרשותם הכלי המתאים. כשנשאלו מהו היתרון המרכזי של פתרונות AI סוכנית, 41% מהמפרסמים הצביעו על אופטימיזציה בזמן אמת, פער גדול משמעותית מהיתרון השני בתור, חיסכון בזמן ויעילות תפעולית (14%). תשובה זו מדגישה את הצורך של מפרסמים באוטומציה שאינה לשם האוטומציה, אלא כזאת שמביאה לתוצאות עסקיות מדידות. נראה גם, לפי המחקר, כי מי שמתקשים במיוחד בהטמעת AI סוכנית הם דווקא המפרסמים הגדולים: האתגר המרכזי עבור מפרסמים המאמצים AI סוכנית הוא הטמעתו בתהליכי העבודה הקיימים, כשהקושי מורגש במיוחד בקרב המפרסמים הגדולים. רק 9% מהמפרסמים שמוציאים 300-499 אלף דולר בחודש מציינים את האינטגרציה כחסם, לעומת 74% מהחברות שמוציאות בין מיליון ל-4.9 מיליון דולר בחודש, המגדירות זאת כמכשול הדומיננטי. "מפרסמים בכל הגדלים נוטים לעבר פרסום סוכני, והתוצאות מגיעות בהתאם. המחקר שלנו מבהיר שמפרסמים רוצים את אותם ביצועים רציפים מבוססי AI שהם רואים ב'גנים הסגורים' מיושמים גם ברשת הפתוחה", אמר אדם סינגולדה, מייסד ומנכ"ל טאבולה. "הם מחפשים מערכות אוטונומיות שלומדות באופן רציף, מקבלות החלטות בזמן אמת והופכות כל חשיפה לתוצאה מדידה".

המלחמה הנוכחית ממחישה שוב, שיכולת המגזר הציבורי לפעול בזמן חירום אינה תלויה רק בהחלטות, אלא ביכולת ליישם אותן בפועל במהירות ובקנה מידה רחב. דווקא במצבי חירום מגלים משרדי הממשלה שהם מסוגלים לפעול מהר ולהטמיע שינויים בקצב שלא נראה בשגרה. הבעיה אינה היכולת לפעול, אלא היכולת לעשות זאת באופן עקבי, מתואם ובקנה מידה רחב. בפועל, המגזר הציבורי מתמודד עם שלושה אתגרים מרכזיים: מדיניות שמשתנה במהירות, ריבוי מקורות מידע הדורשים סנכרון לכדי תמונת מצב אחת והצורך לשמור על אמון הציבור. קשה מאד להתמודד עם אתגרים אלה ללא תשתית טכנולוגית שמאפשרת חיבור בין מערכות, נתונים ותהליכים והיכולת להפעיל אותם בזמן אמת. תשתית כזו אינה רק חיבור טכנולוגי בין מערכות, אלא גם הגדרה של תהליכים, אחריות ארגונית וממשקי עבודה בין גופים שונים. ללא שכבת תיאום זו, גם מערכות מתקדמות מתקשות לפעול באופן אפקטיבי. "שירות דיגיטלי אפקטיבי בחירום אינו רק אתר או אפליקציה, הוא היכולת לנהל את המידע מאחורי הקלעים, להתאים מסרים לקהלים מגוונים ולהבטיח שהנחיה שיוצאת ממקבלי ההחלטות תתורגם לפעולה אחידה ומסונכרנת בשטח" כך למשל, מיליוני אזרחים בישראל מקבלים התרעות בתוך שניות דרך אפליקציית פיקוד העורף, בעוד רשויות מקומיות מפעילות חמ"לים דיגיטליים שמרכזים מידע, שירותים והנחיות לתושבים. מאחורי הפעולות הללו עומדות מערכות אינטגרציה, תשתיות ענן ויכולות עיבוד נתונים בזמן אמת, שמאפשרות זרימה רציפה של מידע בין גופים שונים ותגובה מהירה לשינויים בשטח. אך השאלה אינה רק מה מחליטים, אלא עד כמה קיימת תשתית שמסוגלת לחבר בין קבלת החלטות, מקורות מידע ומנגנוני ביצוע. ללא החיבור הזה, גם מדיניות נכונה מתקשה להפוך לפעולה מתואמת ואחידה בשטח. מדיניות משתנה בזמן אמת במצבי חירום, המדיניות משתנה בתדירות גבוהה. החלטות לגבי חינוך, תעסוקה ושירותים ציבוריים מתקבלות לעיתים בתוך שעות ואף בפרקי זמן קצרים יותר. כדי ליישם אותן, נדרש חיבור ישיר בין קבלת החלטות לבין מערכות התפעול. מערכות workflow, מנועי חוקים ואוטומציה מאפשרים לעדכן תהליכים במהירות ולתרגם מדיניות לפעולה. לדוגמה, מודל אזורי במערכת החינוך נשען על שילוב נתונים גיאוגרפיים, התרעות ומידע תפעולי, שמוזנים למערכות ומאפשרים התאמה כמעט בזמן אמת. שילוב AI מאפשר לזהות עומסים, לתעדף פעולות ואף להפעיל תהליכים בצורה חכמה ומהירה יותר. בפועל, מדובר ביכולת לא רק להגדיר מדיניות, אלא להטמיע אותה באופן סיסטמטי בכל נקודות המגע עם האזרחים, הרשויות המקומיות ונותני השירות. ריבוי מקורות מידע והיכולת לייצר תמונת מצב אחודה במצבי חירום, מידע זורם ממשרדי ממשלה, מרשויות מקומיות וממערכות ביטחון. למשל, נתונים על מקלטים, פינוי תושבים ושירותים עירוניים, שמגיעים ממערכות שונות ואינם תמיד מסונכרנים. תשתיות אינטגרציה, APIs ושכבות דאטה מאפשרות לחבר בין מערכות שונות ולייצר מקור מידע אחוד שעל בסיסו פועלים כלל הגורמים. חיבור זה מחייב גם הגדרה אחידה של נתונים ותהליכים בין גופים שונים. כלי אנליטיקה ודאשבורדים מספקים תמונת מצב עדכנית בזמן אמת, ויכולות AI מאפשרות לזהות מגמות, עומסים וסיכונים תוך כדי תנועה. תשתיות ענן מוסיפות גמישות ומאפשרות להתמודד עם עומסים משתנים ועם קפיצות חדות בביקוש לשירותים. אמון הציבור והנגשת מידע באופן עקבי אמון הציבור הוא המרכיב הקריטי ביותר בניהול משבר, שכן יישום מדיניות בפועל נשען על נכונות האזרחים לשתף פעולה. אמון אינו נבנה רק על מסרים הסברתיים, אלא על חוויה דיגיטלית עקבית לאורך זמן. במצבי חירום, שבהם המידע משתנה בתדירות גבוהה, כל חוסר סנכרון בין ערוצי ההפצה או בין הגופים השונים עלול לייצר בלבול ולפגוע בציות להנחיות. מחקרי OECD מצביעים על כך שבמדינות שבהן רמת האמון במוסדות גבוהה, שיעור ההיענות להנחיות בזמן חירום גבוה משמעותית. כאן נכנס התפקיד הקריטי של הטכנולוגיה כאשר קיימות מגבלות פיזיות, השירותים הדיגיטליים הופכים לצינור הקשר המרכזי של המדינה עם האזרח. לכן, נדרשת תשתית המאפשרת לא רק הפצה מהירה של מידע, אלא ניהול אחוד שלו. שירות דיגיטלי אפקטיבי בחירום אינו רק אתר או אפליקציה, הוא היכולת לנהל את המידע מאחורי הקלעים, להתאים מסרים לקהלים מגוונים ולהבטיח שהנחיה שיוצאת ממקבלי ההחלטות תתורגם לפעולה אחידה ומסונכרנת בשטח. היכולת להתמודד עם שלושת האתגרים הללו אינה נבנית בזמן חירום, אלא נשענת על תשתיות, דאטה ותהליכים שנבנים ומוטמעים בשגרה. עם זאת, מצבי חירום מייצרים חלון הזדמנויות להאיץ השקעות ולקדם פתרונות בקצב מהיר יותר. מי שבונה את הבסיס בשגרה ומנצל את ההאצה בחירום, מצליח לסגור את הפער בין החלטה לביצוע. מי שלא, מגלה שהמדיניות נשארת על הנייר.   הכותבת היא סמנכ"לית המגזר הציבורי בפיקס סופטוור (לשעבר אמת).

ענקית השבבים הדרום קוריאנית סמסונג (Samsung) ניצבת בפני אחד המשברים החמורים בתולדותיה: כ־45 אלף עובדים מאוגדים במפעלי שבבי הזיכרון של החברה מתכננים לפתוח ב־21 במאי בשביתה בת 18 ימים — מהלך שעלול לשבש את שרשרת האספקה הגלובלית של תעשיית הבינה המלאכותית. סמסונג מייצרת כשליש משבבי ה־DRAM בעולם — רכיבי הזיכרון שנמצאים כמעט בכל טלפון, מחשב נייד, שרת ומרכז נתונים. יחד עם יריבתה הקוריאנית, SK Hynix, שתי החברות שולטות בכשני שלישים משוק ה־DRAM העולמי ובנתח גדול עוד יותר משוק זיכרונות ה־HBM  – שבבים מתקדמים שבלעדיהם מערכות AI אינן יכולות לפעול. לצד מיקרון (Micron Technology) האמריקנית, מדובר בשלוש החברות היחידות בעולם שמסוגלות לייצר זיכרונות HBM. בעוד תשומת הלב הציבורית סביב תשתיות AI מתמקדת לרוב במעבדי ה־GPU של אנבידיה ( Nvidia), בפועל אותם מעבדים אינם שימושיים ללא שבבי הזיכרון שמחוברים אליהם. שלושת מתחמי הייצור העצומים של סמסונג בדרום קוריאה נחשבים כיום לאחד מצווארי הבקבוק הקריטיים ביותר בתעשיית ה־AI. החברה מפעילה 12 קווי ייצור שבבים, מעסיקה יותר מ־260 אלף עובדים ברחבי העולם ומשקיעה השנה כ־73 מיליארד דולר בהוצאות הון ובמחקר ופיתוח — ההשקעה השנתית הגדולה ביותר שביצעה אי פעם חברת שבבים אחת. העובדים דורשים נתח מרווחי הבינה המלאכותית שורש המשבר נעוץ בהצלחה הפיננסית האדירה של המתחרה SK Hynix. בספטמבר האחרון חתמה החברה על הסכם מול העובדים, בשמסגרתו יחולקו 10% מהרווח התפעולי השנתי כבונוסים לעובדים במשך עשור, ללא תקרת תשלום. לפי תחזיות הרווח לשנת 2026, מדובר בבונוסים של 477–460 אלף דולר בממוצע לעובד השנה, עם תחזיות לכמעט 900 אלף דולר לעובד בשנה הבאה. כעת דורשים איגודי העובדים של סמסונג להקצות 15% מהרווח התפעולי לקרן בונוסים, ביטול תקרת הבונוסים הקיימת והעלאת שכר של 7%. הנהלת סמסונג הציעה מנגד תשלום חד־פעמי בשווי כ־13% מהרווח התפעולי לשנת 2026 בלבד, ללא שינוי מבני קבוע — הצעה שנדחתה. הלחץ התחרותי כבר מורגש היטב. יו"ר האיגוד, צ’וי סונג־הו, טען, כי כ־200 עובדים עזבו את סמסונג לטובת SK Hynix בארבעת החודשים האחרונים. המתיחות החריפה לאחר שסבב משא ומתן בן 17 שעות ב־13 במאי הסתיים ללא הסכמות. האיגוד דורש שהמנכ"ל השותף, ג’ון יאנג־היון, יציג אישית הצעות קונקרטיות בנושאים המרכזיים. פגיעה ישירה בשרשרת האספקה של  ה-AI שביתה קצרה בת יום אחד שנערכה באפריל סיפקה הצצה לנזק האפשרי: תפוקת מפעלי הייצור צנחה ב־58% וייצור שבבי הזיכרון ירד ב־18%. בסמסונג מעריכים, כי שביתה מלאה של 18 ימים עלולה להוביל להשבתה כמעט מוחלטת של קווי הייצור. ההפסדים האפשריים מוערכים ב־30 עד 100 טריליון וון קוריאנ, שהם כ-20 עד 67 מיליארד דולר. החברה כבר החלה לבצע הליכי "האטה מבוקרת" בקווי הייצור, משום שעצירת תהליך ייצור שבבים באמצע עלולה לגרום להשמדת פרוסות סיליקון (Wafers) שעלותו של כל אחד מהם מגיעה לכ־20 אלף דולר. סמסונג נאבקת לא לאבד את ההובלה העיתוי של השביתה רגיש במיוחד עבור סמסונג. לראשונה מזה 33 שנים עקפה SK Hynix את סמסונג בשוק ה־DRAM העולמי במהלך הרבעון הראשון של השנה שעברה — בעיקר בזכות שליטתה בשוק זיכרונות ה־HBM עבור AI. ברבעון שלאחר מכן החזיקה SK Hynix ב־62% משוק ה־HBM העולמי, בעוד סמסונג הידרדרה ל־17% בלבד — אפילו מאחורי מיקרון, שהגיעה ל־21%. שבבי ה־HBM3E של סמסונג התקשו במשך רוב 2025 לעמוד בתקני האיכות של אנבידיה, בעוד SK Hynix ומיקרון זכו בחוזים היוקרתיים ביותר. עם זאת, בסוף 2025 הצליחה סמסונג לשוב ולהוביל את שוק ה־DRAM הכללי, לאחר שהחלה לספק שבבי HBM לאנבידיה והרחיבה את ייצור הזיכרונות המסורתיים. שבבי ה־HBM4 החדשים שלה, שנכנסו לייצור המוני בפברואר, אף עלו על התחזיות הראשוניות — וכל כושר הייצור לשנת 2026 כבר נמכר מראש. אלא ששביתה ממושכת עלולה לסכן את ההתאוששות הזאת. אפילו אפל נלחצה ממחסור בזיכרונות המתיחות בשוק הזיכרונות מורגשת גם אצל לקוחות הענק של סמסונג. לפי דיווחים בדרום קוריאה, אפל (Apple) קיימה השנה פגישות חירום עם חטיבת השבבים של סמסונג כדי להבטיח אספקת זיכרונות לייצור דגמי iPhone 17. לפי הדיווחים, סמסונג תכננה לדרוש העלאת מחירים של 60%, אך פתחה את המו"מ בדרישה להכפלת המחיר — ואפל הסכימה מיד. "דיבידנד AI" לאזרחי דרום קוריאה בתוך כך, הדיון הציבורי בדרום קוריאה סביב רווחי תעשיית ה־AI הולך ומתחמם. היועץ הנשיאותי, קים יונג־בום, הציע לאחרונה לחלק לאזרחי המדינה "דיבידנד AI", בדומה לקרן העושר של מדינת אלסקה, המחלקת לתושבים הכנסות מנפט. הדברים עוררו בהלה זמנית בשווקים, לאחר שמשקיעים פירשו אותם כרמז למס חדש על חברות השבבים. מדד KOSPI צנח ביותר מ־5% במהלך יום המסחר, אך התאושש במהירות לאחר שהובהר כי לא מדובר במדיניות ממשלתית רשמית. למרות מכירות ענק של משקיעים זרים, הסתערו על המניות משקיעים פרטיים בדרום קוריאה — והמדד נסגר יום לאחר מכן בשיא חדש.

בתזמון מקרי משהו: על רקע ביקור דונאלד טראמפ, נשיא ארה"ב, בסין, מלווה במנכ"לי ענקיות טק, והשקת פלטפורמת הנתונים חדשה ומאוחדת שלה – HPE נפרדת מאחזקותיה בסין. החברה סיימה למכור 13.8% מהמניות שלה בחברת הבת הסינית H3C Technologies למגוון חברות סיניות, תמורת כמעט מיליארד דולר. עם סיום המהלכים להעברת הבעלות, ענקית ה-IT תגדיל את ההון שלה ב-1.35 מיליארד דולר. שווי שוק שלה עומד כיום על 42.5 מיליארד דולר. בסוף השבוע הודיעה HPE ל-SEC (הרשות לניירות ערך בארה"ב), על המכירה, בסכום של כ-986.8 מיליון דולר. על הפרק: השקעת המשאבים בטכנולוגיות ליבה H3C מספקת בסין פתרונות של HPE, שרתים, חומרה, מערכות אחסון וכן שירותי IT. היא מכרה את חלקה לכמה חברות בסין, כולל חברות השקעות פרטיות. את המניות שנותרו, בגובה 5%, HPE תמכור בקרוב תמורת 370 מיליון דולר ל-UNIS הסינית. לאחר מכירה זו, תסיים HPE את השקעתה הישירה ב-H3C. מכירת האחזקות של HPE בסין נועדה לכמה מטרות: לצמצם את חובותיה, בין השאר בשל רכישת ענקית הרישות ג'וניפר (Juniper), להזרים מזומנים לקופתה, ולמקד את המשאבים באסטרטגיה העסקית החדשה שלה: "השקעת המשאבים בטכנולוגיות ליבה כמו רשתות, ענן, AI בדגש על הגדלת ההיצע לשוק בשל המיזוג עם ג'וניפר". ענקית ה-IT השיקה בשבוע שעבר את הדור הרביעי של הענן הפרטי שלה, עם פלטפורמת נתונים מאוחדת ופלטפורמת ניהול המיועדת לכל עומס העבודה, ממכונות וירטואליות מסורתיות ועד למערכות AI מהדור הבא (הדורשות היסק). הפלטפורמה המאוחדת כוללת יכולות אחסון מתקדמות, ניהול מבוסס בינה מלאכותית סוכנית, הגנת נתונים וחוסן סייבר עם זרטו (Zerto) ושילוב עם הפלטפורמה של וים (Veeam) להגנה על סביבות הענן הפרטי שלה. המטרה: לפשט את ניהול הנתונים, אבטחת המידע והתפעול. לפי החברה, "פתרון משולב של ספק IT יחיד מעניק ללקוחות הארגוניים שליטה ותפעול עקביים, ועוזר להם להפחית עלויות ולנהל סיכונים".

צ'ארלס השלישי, מלך בריטניה, פרסם באחרונה 37 הצעות חוק אשר מציבות את התשתית הדיגיטלית, אבטחת הסייבר והאמון בשירותים דיגיטליים ציבוריים – במרכז תוכניותיה של הממלכה המאוחדת. צ'ארלס נשא את "נאום המלך" בבית הלורדים בשבוע שעבר, עם פתיחת הפרלמנט בלונדון. נאומו הדהד את עמדת ממשלת בריטניה, אשר רוצה להקשיח את ההגנות שלה, ככל שמתקפות סייבר בחסות מדינה – גדלות. בראש סדר היום הציבורי לתחום עומדת הצעת חוק אבטחת הסייבר והחוסן, שתרחיב את הפיקוח של בריטניה על תשתיות קריטיות. כחלק מההצעה, הדאטה סנטרים יוגדרו כמתקני תשתיות ושירותים חיוניים – בדומה לתשתיות מים ואנרגיה – ויהיו תחת בקרה של הממשל. עוד מוצע להשית תקני אבטחה מחייבים וניתנים לאכיפה, לצד פיקוח רגולטורי מחמיר יותר, על מפעילים ועל הגופים שבשרשראות האספקה. כמו כן מוצע להגדיל את הענישה ולהגביר את האכיפה, לטובת "שקיפות מהירה של אירועים". לפי החוק, גובה הקנסות על המפירים אותו יגיע עד 17 מיליון ליש"ט (כ-23 מיליון דולר), או ל-עד 4% מהמחזור הכספי בשנה של הגוף המפר. בנוסף יש דרישות דיווח מחמירות על אירועים בתוך 24 ו-72 שעות, מה שמומחים העריכו כי "יגביר את הלחץ על עסקים להדק את אבטחת הסייבר שלהם". חוק אחר שהוצע הוא "חוק הגישה הדיגיטלית לשירותים" – במסגרת מודרניזציה של אינטראקציית האזרחים עם הממשל – מהלך שיניח את היסודות לתעודת זהות דיגיטלית לאומית, ושיעשה באופן וולונטרי. קרלה בייקר, מנהלת בכירה לתחומי ממשל בפאלו אלטו (Palo Alto), ציינה כי "מסגרת לאומית לזהות דיגיטלית תהפוך בהכרח למטרה בעלת ערך רב עבור פושעי סייבר ויריבים בחסות המדינה כאחד. היקף האינטגרציה מגביר את החשיפה: המערכת תדרוש שילובים וחיבורים רבים בין שירותים ממשלתיים רבים, והדבר יגדיל את משטח התקיפה, ויציג פגיעויות פוטנציאליות – חולשת אבטחה במערכת מקושרת אחת עלולה לפגוע בנתוני הזהות המרכזיים". King Charles III: "My ministers will also proceed with the introduction of digital ID that will modernise how citizens interact with public services." pic.twitter.com/EVmSOy2KRy — Breaking911 (@Breaking911) May 13, 2026 נאום המלך "העולם הולך ונהיה מסוכן והפכפך, מצב המאיים על הממלכה המאוחדת, והסכסוך במזרח התיכון הוא רק הדוגמה האחרונה לכך. כל אלמנט של האנרגיה, ההגנה והביטחון הכלכלי של המדינה יעמוד למבחן", אמר המלך צ'ארלס בנאומו. "ממשלתי תגיב לעולם זה בעוצמה", הבטיח והוסיף: "ממשלתי תשפר את ביטחון בריטניה על ידי המשך השקעה בחידוש השירותים הציבוריים. השרים שלי ימשיכו להכניס זיהוי דיגיטלי שיביא לחידוש האופן בו אזרחים מקיימים קשר עם שירותים ציבוריים… ממשלתי תציג חקיקה לשיפור הגנת המדינה מפני איומי סייבר". פרשנים ציינו כי "הנאום מבהיר שטכנולוגיה אינה עוד עמוד נפרד הפועל במבודד. הטכנולוגיה היא הרקמה המקשרת בין הכלכלה הבריטית לשירותים הציבוריים. בקשירת אבטחת הסייבר להגנה לאומית וחיבור של זיהוי דיגיטלי לרפורמה בשירותי הממשלה, בריטניה מהמרת שתשתית דיגיטלית מוסדרת ועמידה יותר – תמשוך השקעות פרטיות ותעמוד טוב יותר למול התנודתיות הגלובלית".

פליי (Play) – שנוסדה בתל אביב ובסן פרנסיסקו ומגדירה את עצמה כפלטפורמת AI Workspace לארגונים מודרניים – הודיעה על השקה רשמית של פלטפורמת AI Workspace שלה, בכתובת play.fast. המהלך ממקם אותה בתוך קטגוריית ה-AI Work Hub, תחום צומח בעולם התוכנה הארגונית ש-גרטנר (Gartner) החלה להגדיר לאחרונה. בעוד ש-Play.fast נכנסת לשוק לצד שחקניות גדולות כגון מאנדיי (monday.com), שכולן מנסות להפוך למרכז העבודה הארגוני, היא נבנתה מראש כפלטפורמת AI-native שבה AI coworkers (עמיתי בינה מלאכותית) הם חלק מרכזי מהמוצר, ומנסה לקחת צעד קדימה – לא רק לנהל עבודה אלא גם לבצע אותה באמצעות agents, orchestration ואיחוד מערכות SaaS שונות תחת שכבת AI אחת. לפי החברה, הפלטפורמה מאפשרת לצוותים עסקיים לבנות אפליקציות ארגוניות ללא קוד, להפעיל AI coworkers לצד עובדים אנושיים ולאחד workflows (זרמי עבודה) ונתונים המפוזרים כיום בין עשרות מערכות SaaS שונות. המהלך מגיע על רקע עלייה משמעותית בעומס מערכות SaaS בארגונים. לפי דו"ח SaaS Management Index 2026 של זיילו (Zylo), ארגונים בארה"ב מפעילים כיום בממוצע 371 אפליקציות SaaS שונות, עם שיעור שימוש של 54% בלבד. העלות הכוללת של ניהול הפיצול הזה מוערכת בכ-450 מיליארד דולר בשנה. ניסיון לבנות שכבת עבודה אחידה ב-גרטנר מתייחסים לקטגוריית AI Work Hub כאל ניסיון ראשון לייצר שכבת עבודה אחידה לעידן שבו AI agents (סוכני הבינה המלאכותית) פועלים כחלק אינטגרלי מהפעילות הארגונית – ולא רק כפיצ'רים בתוך מערכות קיימות. לדברי החברה, Play.fast מאחדת שלושה רכיבים שבדרך כלל פועלים בנפרד: סביבת עבודה לצוותים; מערכת No-Code לבניית אפליקציות עסקיות; ו-שכבת AI coworkers עם מנגנוני governance והרשאות. אמיתי גלבוע, מייסד שותף ומנכ"ל החברה, מסר: "Play.fast נבנתה עבור מציאות שבה סביבת העבודה, האפליקציות וסוכני ה-AI פועלים בתוך שכבת orchestration אחת". ארגונים בוחנים מחדש את מודל ריבוי הכלים ב-Play.fast טוענים כי ארגונים בוחנים כיום מחדש את מודל ריבוי הכלים שאפיין את עידן ה-SaaS, במיוחד בעקבות חדירת הבינה המלאכותית הג'נרטיבית לעולם העבודה. לטענת החברה, מרבית הפתרונות הקיימים בשוק מוסיפים שכבות AI נקודתיות למוצרים קיימים, במקום לבנות ארכיטקטורה חדשה, המותאמת לעבודה משולבת של עובדים אנושיים ו-AI agents. החברה מציינת כי מנגנון ה-governance שלה פועל ברמת סביבת העבודה עצמה, ומאפשר שליטה מרכזית בגישה של AI coworkers לנתונים, פעולות ותהליכים – כולל הגדרת פעולות הדורשות אישור אנושי.