מערכת המשפט והפוליטיקה האמריקנית סוערת לאור התגייסות אקטיבית של ממשל טראמפ למען הטריליונר הטרי אילון מאסק, בניסיון לבטל תביעה אזרחית שהוגשה נגד חברת הבינה המלאכותית שלו, xAI. התביעה, שהוגשה במקור על ידי ארגון זכויות האדם NAACP, גרסה כי החברה הקימה עשרות טורבינות גז מזהמות בעיר סאות'הייבן שבמיסיסיפי, תוך "צפצוף" על חוק האוויר הנקי, וללא קבלת היתרים למהלכיה. הטורבינות נועדו לספק חשמל לחוות השרתים הענקית 'קולוסוס 2', אשר מפעילה את מודל  השפה הגדול 'גרוק' (Grok) של החברה, ופליטות הרעלים מטורבינות אלו סיכנו את בריאות התושבים באזור, שרבים מהם הם שחורים הסובלים ממילא משיעורי אסתמה חריגים. The NAACP of Mississippi is trying to shut down xAI’s data center that powers Grok under the guise of a Clean Air Act enforcement action. But the Executive Branch—not the NAACP—is responsible for enforcing federal law. The NAACP’s lawsuit threatens American national, energy,… — Stanley E. Woodward, Jr. (@ASGWoodward) June 16, 2026 "עניין של ביטחון לאומי עליון" הצורך של מאסק בכוח עיבוד אדיר הגיע לשיאו בחודש פברואר האחרון, אז התמזגה xAI עם תאגיד החלל שלו, SpaceX. מהלך זה נועד להציב תחרות אגרסיבית וישירה מול ענקיות טכנולוגיה מתחרות, כמו גוגל, אנת'רופיק ו-OpenAI – כולן מתמודדות מגה-פעילות בזירת ה-AI הלוהטת. ודווקא לנוכח ההתעצמות הזו, הגיש משרד המשפטים האמריקני בקשה יוצאת דופן לדחות את התביעה הסביבתית, בנימוק שהמערכות הללו חיוניות מאין כמותן לכלכלת ארצות הברית ולמערכת הביטחון שלה. בכירי הממשל סיפקו שורת הצדקות ביטחוניות נחרצות להתערבותם. קמרון סטנלי, קצין הבינה המלאכותית הראשי של הפנטגון, צוטט במסמכי בית המשפט כמי שהצהיר שזמינותו הרציפה של המודל של מאסק היא לא פחות מאשר "עניין של ביטחון לאומי עליון". כדי להמחיש את הקריטיות של המערכת, תואר כיצד 'גרוק' תמך משמעותית בכוחות האמריקניים במהלך המלחמה מול איראן, ואפשר להם "לפרוס למעלה מ-2,000 חימושים לעבר 2,000 מטרות נפרדות בתוך 96 שעות". לצד הנימוק הביטחוני, הציגו בכירי משרד המשפטים אידיאולוגיה תקיפה נגד התובעים. סגן עוזר התובע הכללי, אדם גוסטפסון, אמר שהמשרד לא מתכונ ן לשבת בחיבוק ידיים בזמן שגורמים פרטיים מנצלים חוקי סביבה כדי לחתור תחת הביטחון הלאומי. המשנה לתובע הכללי, סטנלי וודוורד, הדגיש כי האחריות העליונה לאכיפת החוק הפדרלי נתונה לרשות המבצעת, ולא בידי קבוצות אינטרס. במקביל, עוזרת התובע הכללי לזכויות אזרח, הארמיט דילון, שהייתה מינוי של טראמפ, הוסיפה עקיצה פוליטית כשהכריזה שהממשל יפסיק לקדם צדק סביבתי מבעד ל"עדשה המעוותת" של יוזמות גיוון והכלה (DEI). מטריית ההגנה הממשלתית הזו מתרחשת על רקע הברית המורכבת בין הנשיא האמריקני טראמפ לאיל הטק הדומיננטי מאסק. יחסיהם ידעו לא מעט תהפוכות; מאסק אמנם השקיע הון אדיר בקמפיין הבחירות של טראמפ, ואף הוביל בתחילה את "המחלקה להתייעלות ממשלתית", ה-DOGE, אך בהמשך נאלץ להתרחק מהמיזם עקב כישלונותיו. למרות הכל, האינטרסים של השניים מצטלבים כעת בשלמות: טראמפ דוחף לעליונות אמריקנית בבינה מלאכותית, תוך דריסת רגולציות סביבתיות, ומאסק פשוט מרוויח – במיטוחוד בכל האמור בחופש פעולה תעשייתי חסר תקדים. בנוס, כאילו לא די בכך – אפילו טייט ריבס, מושל מיסיסיפי, בחר להתייצב לצד xAI בטענה שהתביעה מאיימת לעצור כליל את ההשקעה הפרטית הגדולה ביותר בתולדות המדינה. The DOJ just told a court that xAI can break the law, because the Trump administration says so. One of the top emitters of the smog-forming pollutant in the country, xAI's massive power plant is able to emit more than 5,300 tons of nitrogen oxides (NOx). It also pumps 433 tons… — NAACP (@NAACP) June 16, 2026 ארגוני הגנת הסביבה זועמים פעילי סביבה וזכויות אדם הגיבו בזעם רב לגיבוי הממשלתי שמוענק למאסק. הארגון התובע, NAACP, פרסם פוסט ב-X ובו כתב: "משרד המשפטים האמריקני אמר זה עתה לבית משפט כי xAI יכולה לעבור על החוק, משום שממשל טראמפ אומר זאת. תחנת הכוח הענקית של xAI, אחת הפליטה הגדולה ביותר של מזהם יוצר ערפיח במדינה, מסוגלת לפלוט יותר מ-5,300 טון של תחמוצות חנקן (NOx). היא גם מפמפמת 433 טון של חלקיקים דקים ו-47 טון של פורמלדהיד לקהילות הסמוכות בממפיס ובצפון מיסיסיפי מדי שנה. אף חברה אינה מעל לחוק האוויר הנקי. לא נסוג מהמאבק הזה". אברי קונר, מנהלת ב-NAACP, הבהירה מצידה כי חוק האוויר הנקי הוא כלי דמוקרטי בסיסי המאפשר לאזרחים לדרוש אחריות ממזהמים, וגם היא הבטיחה שארגונה ימשיך להיאבק מול מה שהגדירה כבריונות וסמכותנות פדרלית. לאורה תומס, מנהלת האכיפה בארגון Earthjustice, תקפה את המהלך בחריפות והגדירה אותו כתקדים מסוכן שנועד לגונן על ענקיות טכנולוגיה עשירות מפני ציות לחוקי מניעת זיהום. כעת, המערכה עוברת לפתחו של בית המשפט הפדרלי, שיידרש להכריע בקרוב בין שתי דרישות מנוגדות: בקשת משרד המשפטים וחברת xAI למחוק את התיק לחלוטין, אל מול בקשת ה-NAACP להוצאת צו מניעה דחוף שיעצור לאלתר את פעילות הטורבינות. ארגוני הסביבה שמייצגים את התובעים, ובראשם Earthjustice ו-SELC, כבר הבהירו כי יחריפו את המאבק נגד מה שהם מגדירים כחריגה מסוכנת מסמכות הממשל, תוך הגנה משפטית על זכותם ההיסטורית והחוקית של אזרחים להגיש תביעות נגד גופים מזהמים. במקביל לזירה המשפטית, צפויה להתפתח חזית נוספת מול הקהילה המקומית גם בזירה הרגולטורית: בחודש פברואר עתיד להתקיים שימוע ציבורי של המשרד לאיכות הסביבה במיסיסיפי (MDEQ), שבו תידון בקשה נפרדת של xAI לקבלת היתר קבוע להקמת תחנת כוח ענקית שתכלול 41 טורבינות גז באותו האתר, מהלך שצפוי לגרור התנגדויות עזות נוספות.

"חוות שרתים יקבלו עדיפות כתשתית לאומית ויזכו להליכי תכנון מהירים רק אם היזם יוכיח לנו שהחווה תורמת לקידום הבינה המלאכותית וההיי-טק, כדי להוביל אותנו לקדמת הבמה בעולם", כך אומר רון אייפר, ראש החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, בראיון לאנשים ומחשבים. נושא הקמת חוות השרתים הוא אחד הנושאים החמים בענף ההיי-טק, בענף הנדל"ן ועוד – בעולם בכלל ובישראל בפרט, ויש המכנים אותן "הזהב החדש", מאחר שמדובר באחד המנועים שמאפשרים את התפתחות הבינה המלאכותית. חברות כגון אנלייט, חברות נדל"ן, שותפויות של קיבוצים ומושבים ועוד חתמו על מזכרי הבנות ואף הסכמים להקמת חוות שרתים בישראל, והפעילות של חברות מקומיות ותיקות בתחום, כגון MedOne, גדלה. אחת החברות שצפויות להקים חוות שרתים בישראל – במקרה שלה בעפולה – היא ענן, שאחד ממקימיה הוא הזמר עומר אדם. גם הממשלה נדרשה לנושא, ובפברואר האחרון היא קיבלה החלטה דרמטית, שמגדירה את חוות השרתים כתשתית לאומית – במטרה להקל על הקמתן על ידי קיצור לוחות זמנים וביורוקרטיה. עם זאת, כדי לא להציף את מערכת התכנון נקבע כי יוקמו לכל היותר 10 חוות שרתים בשנה. עוד מגבלה שקבעה הממשלה נובעת מהעובדה שהחוות האלה צורכות הרבה מאוד חשמל: תינתן עדיפות להקמת החוות בפריפריה והמקימים שלהן שיקימו לצידן תחנות כוח יקבלו עדיפות. הכוונה היא שהנושא יעוגן בחוק, ו-ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אף החלה לדון בו אתמול (ג'). אולם, יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק קרויזר, הורה על עצירת הליך החקיקה, כדי לאפשר ליישב את חילוקי הדעות שנתגלעו בנושא בין משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וארגוני הסביבה. לכן, ולאור התפזרותה המתקרבת של הכנסת עקב הבחירות, לא ברור מתי החוק הזה יחוקק, אם בכלל. המטרה: לשמור על האיזון כל ההתפתחויות הללו מחייבות את משרד האנרגיה, יחד עם גופי ממשלה נוספים, להיערך לביקושים העתידיים לחשמל מצד החוות שאמורות לקום, לאפשר הקמת מתקנים חדשים ובמקביל לשמור על האיזון המורכב מול הצרכים הסביבתיים, זמינות הקרקעות ויכולת אספקת החשמל הסדירה לכלל אזרחי ישראל. אייפר הוא אחד האנשים שעוסקים בנושא, משום שבמסגרת תפקידו במשרד האנרגיה, הוא אחראי על גיבוש מדיניות המשרד והובלת פעילותו בתחומי החשמל, האנרגיות המתחדשות, התייעלות באנרגיה, השלטון המקומי, והתחבורה החשמלית והנקייה. הוא מדגיש כי "בשלב הזה, חוות השרתים שכבר פועלות בארץ לא מהוות שום חשש לבעיות באספקת החשמל לכלל הצרכנים. אנחנו נערכים לעתיד, לקראת צפי לגידול בביקושים". לדבריו, "אנחנו עדיין לא יודעים להעריך את היקפי הביקושים העתידיים. מדובר באירוע שיש בו גם היבט נדל"ני, אבל האנרגיה – ובעיקר החשמל – היא המרכיב המרכזי". אייפר ציין כי "אנחנו מעריכים שקיים פער בין ההכרזה על כוונה להקים חוות שרתים לבין העלייה בפועל על הקרקע. עם זאת, הנחת העבודה שלנו היא שהביקושים יגדלו. לדוגמה, חוות שרתים בהספק של 50 מגה־וואט צורכת חשמל בהיקף דומה לזה של עיר בינונית בישראל. יש לכך השפעה על משק החשמל". יש טענה שמדובר במחסור מלאכותי בחשמל, כי יש יזמים שמשריינים חשמל אבל בסופו של דבר לא בונים. מה עמדתך? "לא כל החוות נמצאות באותו מעמד, ולכן גם ההתייחסות אליהן צריכה להיות שונה. יש חוות שנועדו לקדם חדשנות, כמו בתחומי הבינה המלאכותית, ועל בסיסן מתבצעות, בין היתר, פעילויות מחקר ופיתוח. זה שונה מחוות שתפקידן המרכזי הוא לאחסן ולשמור מידע בענן, ללא אימפקט ישיר על החברה והכלכלה. לכן ההחלטה – או, יותר נכון, ההמלצה שלנו לשינוי החוק – היא שרק יזם שיוכיח לנו שחוות השרתים שלו אכן תורמות לקידום הבינה המלאכותית יוכל לקבל הפניה להליכי תכנון מהירים יותר – בכפוף לחוקים ולתקנות שחלים על כל יזם נדל"ן. אנחנו מטפלים גם בהיבט של ניצול נכון של האנרגיה ומניעת מצב שבו ספקולנטים ישריינו חשמל, אבל זו רק נקודה אחת מתוך נושא מורכב הרבה יותר". מחסור אמיתי או מלאכותי בחשמל? צילום: שמעון בר, ShutterStock (אילוסטרציה) מהם הפתרונות שאתם מתכננים לטווח הקרוב והרחוק? "אחד האתגרים של משק החשמל בישראל הוא שרוב צריכת החשמל נמצאת במרכז הארץ, בעוד שתחנות הייצור נמצאות בעיקר בצפון ובדרום. האתגר הוא כיצד להוליך את החשמל מאזורי הייצור לאזורי הביקוש – תהליך מורכב ויקר. לכן, קיימת החלטה עקרונית להקים בעתיד הרחוק תחנות כוח מאשקלון ועד לזיכרון יעקב, כדי שתהיינה קרובות יותר לאזורי הביקוש הקיימים. מצד שני, אנחנו מודעים לכך שיש אינטרס לאומי לעודד הקמת חוות באזורים מרוחקים בפריפריה, בצפון ובדרום, קרוב למרכזי ייצור החשמל. הדבר משרת גם אינטרסים חברתיים ולאומיים. גם את הנושא הזה אנחנו בוחנים. הוא דורש שינוי דרמטי והתאמה משמעותית של החקיקה והתקנות. המטרה שלנו, כרגולטורים, היא לסייע לקידום החדשנות ולא להיות גורם מעכב. בהקשר הזה אציין שאנחנו עוסקים רבות באנרגיה ירוקה, ונעודד בעלי חוות להשתמש באנרגיה חלופית, למשל סולרית. כבר עכשיו אנחנו רואים פעילות של חברות אנרגיה שנכנסות לתחום, ויש כאן פוטנציאל משמעותי לישראל". עד כמה ניתן יהיה לאכוף בפועל את ההחלטה להגביל את מספר החוות לעד 10 בשנה? "החלטת הממשלה הזו תקפה רק לאותם יזמים שיבנו חוות שיתרמו לקידום החדשנות וה-AI. הממשלה קבעה שהיא תגביל עד 10 חוות כאלה בשנה. אבל הנושא עדיין נמצא בתהליך בחינה. יש לכך השלכות רבות, ומוקדם עדיין לדבר על יישום סופי". לסיום, האם אנחנו אמנם צפויים לעמוד בפני מחסור בחשמל? "כפי שאמרתי בתחילת הדברים, זהו שוק מתהווה. במצב הקיים אין כל בעיה של אספקת חשמל לכל הצרכנים, אך במקביל, אנחנו נערכים לגידול בביקושים העתידיים". אתגר אספקת האנרגיה לחוות שרתים יהיה אחד הנושאים המרכזיים שיידונו בוועידת הדאטה סנטרים השנתית של אנשים ומחשבים. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

"כל מספר שבועות יש התפתחות בארכיטקטורה, בסטנדרטים ובפתרונות ה-AI, ובכל המערבולת הזאת אנחנו צריכים לבחור עם מי אנחנו עובדים. ה-AI תשנה את העסקים, כל הארגונים חווים שינוי בעקבות ה-AI, ואחד השינויים הללו הוא איוש התפקיד החדש, CAIO", כך לדבריו של קובי כץ, סמנכ"ל וראש חטיבת טכנולוגיות במכבי שירותי בריאות בפתיחת הפאנל "בריאות ורפואה דיגיטלית- ה-AI שמציל חיים" בכנס The CAIO Conference 2026 של אנשים ומחשבים, שנערך לאחרונה בתל אביב. כץ, שהיה מנחה הפאנל, סיפר, כי במכבי התחילו להשתמש לאחרונה בלא מעט סוכני AI כדי לייעל את העבודה בקופה. "זה כולל סוכנים שיודעים לקבוע תורים באופן עצמאי, והם קובעים עד 1,000 תורים ביום, וזה מאוד לא פשוט. מעבר לכך, יש הרבה מאוד אתגרים, חלקם עסקיים, וחלקם טכניים. המודלים הם מרכיב מרכזי, אבל אחד האתגרים הוא לבחור את הפלטפורמה שנעבוד איתה. אנחנו לא  רוצים להמר, כי אנחנו לא יודעים מי ינצח במרוץ הזה, ולכן אנחנו עובדים כיום עם כמה מערכות". כץ גם התייחס לכמה מהשאלות הבוערות בכל ענף כיום בגלל הגברת השימוש ב-AI. "יש עלייה תקציבית מטורפת במחיר ה-AI, ולכן אנחנו רוצים להוריד את זה למודלים שרצים מקומית כדי לחסוך כסף. גם אצלנו מצפים להעלות פרודוקטיביות באמצעות ה-AI, וגם אם תהיה התייעלות במספר העובדים, אני לא מאמין שיהיו פיטורים מסיביים כמו בהיי-טק". בדיקת עלויות יסמין יושין, מובילת תחום AI ואנליטיקה בחטיבת המרכזים הרפואיים של משרד הבריאות, התייחסה גם היא לעלויות. "אנחנו כיום מתקדמים לבחינת נושא העלויות במבט מפוכח, וזה אומר גן לבחון האם לבצע עבודה באופן מקומי או בענן. בכל מקרה, מדובר בעלויות מאוד גבוהות, ולכן הפרויקטים שבוחרים לבצע חייבים להיות ענייניים ומדויקים. אנחנו נביא פתרונות מדהימים ללקוחות, בסופו של דבר, אבל צריך לוודא שזה לא מפריע להם אלא באמת מסייע, ושאנחנו באמת מביאים ערך ולא סתם עושים AI כדי שיהיה AI". יסמין יושין, מובילת תחום AI ואנליטיקה בחטיבת המרכזים הרפואיים של משרד הבריאות. צילום: ניב קנטור עוד היבט שהיא התייחסה אליו הוא הצורך במידע מדויק. "אנחנו מנהלים מידע של 25 מרכזים ממשלתיים, וזה אומר הרבה מאוד דאטה שזורמת אלינו, ברמת פירוט כזאת, שבכל בית חולים, המנהל מגיע בבוקר ואחת השאלות שמעניינות אותו היא מה קרה בלילה במרכז, והוא שואל את הצ'אטבוט ומקבל תשובות. אחת השאלות, למשל, יכולה להיות כמה מטופלים היו אתמול במיון… אבל איך סופרים את זה? מה זה בדיוק אתמול? איך סופרים, לפי השעה שהמטופל נכנס או יוצא, ובאיזה מיון, והאם הוא עצמו שמטופל כמה פעמים באותו יום? בכל מקרה חייבים לקבוע אמת אחת, וכדי שתהיה אמת אחת, צריך תשתית חזקה וסמנטית וברורה. זה מתחיל בזה". במצבי חירום ה-AI יכולה לסייע מאוד ערן ברבי, מנמ"ר בית חולים סורוקה, התייחס בין השאר לשאלה כיצד הוא רואה שה-AI משנה את חוקי המשחק בשעת חירום, במיוחד לאור מה שעבר הבית החולים במהלך המלחמות מול איראן בשנה האחרונה, שכללו, כזכור, פגיעות ישירות בבית החולים. "אני חושב שבסופו של דבר כשמדברים AI  – מסתכלים על יעילות תפעולית, אבל זה נכון לומר כשיש לך זמן ואתה יכול לבחון את התהליך, ובודק כמה זמן ייקח ומה תהיה העלות במדויק. אבל במצב של אירוע רב נפגעים, כשנכנסים 100 ו-150 מטופלים בבת אחת כמעט, אין לך זמן לחשוב על זה, אלא להפעיל את זה. צריך לזהות ולמיין במהירות, לדעת איפה הם נמצאים בתחנות הטיפול -ואז ה-AI יכולה לעזור מאוד. מצד שני, כשהמצב לא אידיאלי, צריך לדעת לתפקד גם במצב של אי בודד, ואז אני רוצה שיהיו לי יכולות שמאפשרות לי לעבוד באופן מקומי גם כשאני מנותק, ואני משתמש כיום ב-AI כדי לבנות את התהליכים הללו". ערן ברבי, מנמ"ר בית חולים סורוקה. צילום: ניב קנטור כמו כל המשתתפים האחרים בפאנל, גם הוא מודאג מהעלויות. "צריך לדעתי לבנות מיקרו סוכנים ולא צריך מודלים שיושבים בענן, כי אני צריך את היכולת להריץ את זה במחירים שמאפשרים לי התקציבים של מערכת הבריאות, ולאו דווקא מערכות GPU רבות ביצועים, שעל השירותים שלהן אתה מתחרה מול כל העולם. אנחנו צריכים להריץ את המיקרו מודלים האלה על חומרה רגילה, וכאמור באופן מקומי". להוכיח שזהו כלי שעובד ומציע אפשרויות רבות צביקה גלעדי, מנהל מחלקת ה-AI והדאטה של מכבי שירותי בריאות, דיבר על כך, שהאתגר הוא לא להוכיח שה-AI עובדת במצב פיילוט, אלא להראות שזהו כלי שעובד ומציע אפשרויות רבות. "אני חושב שהסיפור הגדול של מכבי הוא הכניסה המהירה לעולם הזה כבר מ-2023 עם תחילת ה-GPT. הבנו שצריך להתנסות, להיכשל וגם להצליח, תוך הישענות על תפיסת הדיגיטל מהרגע הראשון, מהרגע שנכנסים לרופא, יחד עם החלטה אסטרטגית להשתמש כמה שיותר בענן עם סביבה מאובטחת, שמאפשרת התחברות מאובטחת להרבה מאוד מודלים". הוא סיפר, כי המתודולוגיה והתפיסה של הקופה היא, "לעבור להפעלת AI מכמה סוכנים בודדים לקנה מידה גדול, תוך הבנה שאלו תרחישים לא מתאימים, שצריך להסירם כדי לפנות מקום לתרחישים שמסתייעים ב-AI טוב יותר. ה-AI נכנסה גם לעולם הטכנולוגי שלנו כדי לייעל את העבודה, כולל עולם הבדיקות והאנליזה שמשתנה, ולכל מנהל יש יעד אישי להגביר את הפרודוקטיביות בעולם שלו". צביקה גלעדי, מנהל מחלקת ה-AI והדאטה של מכבי שירותי בריאות. צילום: ניב קנטור

הגרסה הסופית של Android 17, שנמצאת בבדיקות מאז תחילת השנה, החלה להישלח למכשירי Pixel, כשהיא כוללת כמה תכונות חדשות קטנות והכנת הקרקע לעדכונים עתידיים. העדכון כולל גם שחרור Pixel Drop חדש וגרסה חדשה של Wear OS (מבוססת על Android 17)  לשעוני Pixel. גוגל לא משתמשת בגרסת Android בסיסית במכשיריה, אלא במערכת שכוללת תכונות ייחודיות למכשירי Pixel בלבד. יצרניות אחרות עשויות לאמץ חלק מהתכונות בעתיד, אך בינתיים המכשירים של גוגל  הם היחידים שזוכים לגרסה מלאה של Android 17. מבין התוספות הבולטות ב-Android 17 שודרגה מערכת Bubbles, שמאפשרת פתיחה של אפליקציות בחלונות צפים שנשארים מעל אפליקציות אחרות, בעיקר במכשירי Pixel. במכשירים המתקפלים הבועות מצטברות ב"סרגל בועות" לניהול נוח של משימות מרובות. ממשק חדש וייחודי לגיימינג במכשירים מתקפלים יושק בעוד כמה חודשים ויחלק את המסך, כשבחלק העליון  מוצג המשחק ובחלק התחתון יהיהו פקדי השליטה במשחק, בדומה למכשיר משחק נייד. עדכון Android 17 תומך גם בהקלטת וידיאו עם תגובות שיחה בשילוב תמונת משתמש, תכונה פופולרית ברשתות חברתיות כמו טיקטוק ואינסטגרם. למערכת החדשה נוספו גם תכונות פרטיות חדשות, כמו מתן גישה זמנית למיקום, הגבלת גישה לאנשי קשר ו"הגנת טלפון אבוד" שמשפרת חסינות בפני גניבה. גוגל גם  מוסיפה עדכוני Pixel Drop נרחבים, כולל יכולות חדשות באפליקציית ג'מיני ליצירת וידיאו ומוזיקה, והרחבת תמיכה ב-AirDrop של אפל במכשירי Pixel נוספים. שעוני Pixel יעודכנו ל-Wear OS 7, שתשפר את ביצועי הסוללה, ותשלב בתוכה את Gemini Intelligence ותכונות נוספות, כמו התראות חיות ומעקב הזמנות. העדכון יהיה זמין למכשירי Pixel הנתמכים (מ-Pixel 6 ועד Pixel 10) בהדרגה, אבל לא יהיה אפשר לבצע עדכון יזום. במכשירי Android אחרים תהליך העדכון יהיה מאוחר יותר, כשיצרניות כמו סמסונג, וואן פלוס ומוטורולה יחלו בשדרוגים בעוד מספר חודשים.

כתב: הילל יוסף. "הופעת הבינה מלאכותית – היוצרת (GenAI) והסוכנית (Agentic AI) – מהווה נקודת מפנה משמעותית לכלל הארגונים, גדולים כקטנים. כולנו עושים שימוש בכלי AI, שלפני שנתיים-שלוש היו רחוקים מלהיות חוד החנית. המצב השתנה ואנחנו לא לבד: גם התוקפים מרבים לעשות שימוש בבינה המלאכותית – להגדלת היקף המתקפות, למניעת זיהוי התוקפים, לגניבת זהויות ועוד. נוצר מצב שה-AI היא ה-'אימא' של משטחי התקיפה החדשים. כמענה לכך, אנחנו מציעים לכלל הארגונים מערך כולל ורחב של פתרונות אבטחת סייבר", כך אמר אלכס שטיינברג, מנהל מוצר ESET בקומסקיור (ComSecure). שטיינברג התראיין לקראת כנס הלקוחות השנתי של החברה. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ביום ג', ה-23 ביוני, באולם סול במתחם לאגו בראשון לציון. לדברי שטיינברג, "מנהלי האבטחה מתמודדים מול איומים מסורתיים וחדשים, שאליהם מצטרפת ה-AI. אחת הבעיות היא שימוש בדיפ פייק, כחלק מהתחזות למנהלים בכירים במתקפת BEC (פריצה או התחזות לחשבונות ארגוניים). הדיפ פייק מהווה חלק מהפישינג, שגדל בהיקפו והוא יותר מותאם אישית לקורבן. אתגר נוסף הוא איומים מבוססי בינה מלאכותית, למשל נוזקות שמשנות את עצמן תוך כדי המתקפה". "בעולם האיומים המסורתיים", ציין, "תחום גניבת הזהויות צמח, כי פרטי ההתחברות הגנובים מכניסים את ההאקרים לארגונים. השיטה נפוצה, במיוחד בארגונים שאין להם אימות רב גורמי (MFA). בנוסף, משטח התקיפה הופך לחלק משרשרת האספקה: ארגונים המוגנים היטב עלולים להיפרץ בידי שותפי צד שלישי". 40 מיליון יורו לפיתוח AI להגנת סייבר "ברקע השימוש הגובר בכלי ובסוכני AI בארגונים, ESET תשקיע 40 מיליון יורו בפיתוח פתרונות בינה מלאכותית להגנת הסייבר", אמר שטיינברג. "החברה תפתח מודלי בינה מלאכותית ייעודיים לסייבר, שכבת הגנה לשימושי AI ודור חדש של מרכזי SoC מבוססי AI. החברה הצטרפה ל-Agentic AI Foundation – ארגון שמקדם תקנים ופרוטוקולים בטוחים לעולם סוכני הבינה המלאכותית". הוא הוסיף כי "למרות המודעות לתחום, לעתים היא לא מתורגמת למעשים בשטח. פתרונות שהיו טובים בעבר הופכים לחסרון ומייצרים מענה לא מספק לאיומים החדשים. נדרש מערך רב שכבתי, שמעניק נראות מלאה, חוסם מראש איומים והתנהגות חשודה, ומציע אוטומציה מקסימלית". "קומסקיור", אמר שטיינברג, "מתמחה בהפצת פתרונות אבטחת מידע והגנת סייבר מתקדמים, באמצעות מאות אינטגרטורים. הפתרונות משלימים ויוצרים מעטפת אבטחה כוללת. בתוכם, ESET – שמשחקת במגרש האבטחה מ-1987 – מגנה על סביבות עבודה ושירותים בענן, איתור וניהול פגיעויות בתחנות הקצה, אימות רב גורמי, EDR ושירות מודיעין איומים גלובלי. ה-AI של ESET הופכת כל ארגון למוכן יותר, גם בלי צוות סייבר ייעודי – עם תגובה חכמה, חוסן ומענה לרגולציה". גיל שטרן, מנהל השיווק של קומסקיור. צילום: מושיק ברין פתרונות שקומסקיור מפיצה גיל שטרן, מנהל השיווק של קומסקיור, ציין פירט על פתרונות נוספים שהחברה מפיצה: "אנחנו ערים לביקושים ולצרכי הארגונים באבטחה מקיפה ומותאמת אישית עם עוד פתרונות ושירותים. באחרונה התחלנו לייצג את OVALIX, שעונה לבעיית ה-Shadow AI ומונעת שאילתות בעייתיות, העלאת קבצים מוגנים והזרקות מידע אסורות לצ'טבוטים. כמו כן, אנחנו מציעים את פתרון ה-DLP של סייפטיקה (Safetica), שמגן על דלף מידע בארגון, ומתממשק באופן פשוט וחלק עם מערכות ה-IT והאבטחה הארגוניות. אנחנו מפיצים בלעדית בישראל פתרונות למבדקי חדירה יזומים של הסטארט-אפ הישראלי אלמנט סקיוריטי (Element Security). הפתרונות שלו מבצעים תקיפות סייבר וניסיונות פריצה יזומים, אמיתיים ומתמשכים, ומספקים תמונת מצב מדויקת של כל החולשות שמסכנות את הארגון ומאפשרות לתוקפים גישה למידע רגיש. אחרי שזוהו, הפלטפורמה בודקת מי מהחולשות ניתנת לניצול בפועל". לסיכום אמר שטיינברג כי "נמשיך לזהות את הצרכים המשתנים של לקוחותינו בעולמות הגנת המידע. נסייע להם להיערך טוב יותר לאיומי המחר וליכולות ה-AI המתפתחות, תוך התאמת פתרונות אבטחה מתקדמים למציאות טכנולוגית שמשתנה במהירות".

במונדיאל הזה נולד חוק חמש השניות, שמחייב את השחקנים להוציא את כדור החוץ בתוך, ובכן, חמש שניות. החוק נועד להילחם בבזבוז הזמן ששחקנים לעתים גורמים לו כשהם משתהים בפעולה הזאת, ולגרום למשחק לזרום. אותו הרעיון עובד גם בחיים: כשאנחנו יודעים שאנחנו צריכים לעשות משהו אבל דוחים אותו, אפשר לאמץ את החוק הזה – לספור לאחור מחמש עד אחת, וברגע שמגיעים לאחת לעבור לפעולה. זה טריק קטן, שמקצר את המרחק בין מחשבה לעשייה ובעיקר יכול למנוע מאתנו לבזבז את המשאב הכי יקר בחיים – הזמן. בקיצור, אם אנחנו רוצים להצליח כמו במגרש, אנחנו צריכים לאמץ את הכלל הבא גם ביום יום: מי שמגיב מהר יותר, נכנס לקצב ולא נותן להססנות לעצור אותו – הוא זה שבאמת מתקדם. אילון מאסק לא מהסס בעולמות ה-AI, ולא היסס כשהחליט ש-SpaceX שלו תקנה את אניספייר – החברה שעומדת מאחורי המודל הפופולרי קורסור. זאת, תמורת סכום אסטרונומי (אם כי קטן בממדים של הטריליונר הראשון בעולם) – 60 מיליארד דולר. הרכישה הזו, שהתבשרנו עליה אתמול (ג'), הולכת לטלטל את עולם ה-AI – גם אם לא כמו שהבינה המלאכותית מטלטלת את חיינו – ולגרום לקרב האיתנים שקיים בין החברות השונות בתחום להתעצם. אורוגוואי-צ'ק פוינט נגד ערב הסעודית-SpaceX ועכשיו – למשחקים: הבינה המלאכותית עלתה אתמול, ובגדול, על מגרש המונדיאל – כולל SpaceX, שאותה הצמדתי לנבחרת ערב הסעודית. מולה ניצבה נבחרת אורוגוואי – "לה סלסטה", כפי שהיא קרויה – עם הגנה חזקה, ולכן הצמדתי לה את צ'ק פוינט. כמו לחברה שייסדו גיל שויד ועמיתיו, לנבחרת מדרום אמריקה יש מסורת, משמעת וניסיון של אלופת עולם פעמיים. בדיוק כמו צ'ק פוינט, אחת מחברות הסייבר המצליחות והרווחיות בעולם, היא לא תמיד הכי נוצצת, אבל כמעט תמיד קשה מאוד להכניע אותה. זיו מנדל, מנכ"ל קבוצת חברות בנות במטריקס. צילום: ניב קנטור מנגד, החיבור בין SpaceX לערב הסעודית, נבחרת "הבזים הירוקים", קולע, משום שגם המדינה וגם החברה נהנות ממשאבים עצומים, חושבות בגדול ולא מפחדות להשקיע סכומי עתק כדי להגיע ליעדים שאפתניים. מה גם שאחד המשקיעים הגדולים בהנפקה המוצלחת של החברה של מאסק, שאירעה בסוף השבוע שעבר, הוא הנסיך הסעודי אלוואליד בין טלאל. על הדשא זה נראה בדיוק כך: SpaceX הסעודית ניסתה לשגר התקפות מהירות ולייצר רגעי קסם, בעוד שצ'ק פוינט האורוגוואית בנתה חומת הגנה, ניתחה כל איום וסגרה פרצות. הסעודים-SpaceXים הצליחו להפתיע ולעלות ליתרון – כמו שיגור מוצלח שהדהים את כולם. אבל אורוגוואי לא נבהלה, המשיכה ללחוץ, לחפש את החולשה במערכת, ובסופו של דבר מצאה את הפרצה והשיגה את שער השוויון המאוחר. בסיום, 1:1 – תוצאה שממחישה היטב את המאבק בין שתי המדינות: האחת מעצמת כדורגל ותיקה והשנייה היא מדינה שכוחה בתחום הולך ועולה. כך גם החברות: צ'ק פוינט הוכיחה שוב את החוסן והיציבות שלה, אבל SpaceX הראתה שגם מול היריבות החזקות ביותר, יש לה את הכוח והמשאבים להפתיע את העולם. נותר עכשיו רק לראות אם הסעודים יתברגו בצמרת המונדיאל כמו ש-SpaceX התברגה בטופ של רשימת החברות הגדולות בעולם מבחינת שווי שוק, מיד לאחר ההנפקה שלה. צרפת-OpenAI נגד סנגל-Mistral.ai עוד קרב מעניין היה בין שתי הנבחרות, וחברות ה-AI, שבכותרת הביניים. הייתה זו התמודדות מרתקת בין שני "מנועי AI" דוברי צרפתית. סנגל, בעבר אחת הקולוניות החשובות של צרפת באפריקה וכיום נבחרת כדורגל מהחזקות ביבשת, נראתה כמו מודל בינה מלאכותית שמכיר היטב את השפה והתרבות של היריבה. ה-"מלך" הצרפתי. קיליאן אמבפה. צילום: ShutterStock בצד הצרפתי, במרכז המשחק עמד מייקל אוליסה, ששיחק כמו מודל השפה של המערכת. הוא קיבל מידע (כלומר, כדורים) מכל חלקי המגרש, עיבד אותו במהירות ושלח מסירות חכמות ומדויקות לחבריו. בקצה שרשרת העיבוד חיכה ה-כוכב הצרפתי קיליאן אמבפה – או, אם תרצו, הממשק בשפה טבעית של OpenAI. אוליסה ייצר את הרעיונות ואמבפה תירגם אותם לפעולות שכל אחד מבין: מהירות, דריבל, איום על השער – ושערים. בכל פעם שאוליסה מצא נתיב מסירה חדש, אמבפה הפך אותו להזדמנות מסוכנת. זה היה כמעט כמו מנוע AI שמייצר תשובה, והממשק מציג אותה למשתמש בצורה מושלמת. בנוסף, כמו ש-ChatGPT (עדיין) מנצח בנתח השוק שלו מבין הצ'טבוטים של ה-AI, אמבפה שבר אתמול את שיאו של אוליבייה ז'ירו והיה לשחקן בעל מספר השערים הגבוה ביותר במדי נבחרת צרפת. מנגד, סנגל שיחקה כמו Mistral.ai – עם פחות משאבים מיריבתה, אבל הרבה יצירתיות, מהירות ויכולת להפתיע. בסיכומו של דבר, קיבלנו הרבה שערים (3:1 לנבחרת הטריקולור), במשחק שהראה כיצד רעיון טוב, עיבוד חכם וביצוע מהיר יכולים להפוך טכנולוגיה לכדורגל מרהיב עם גול אחרי גול. בלגיה-סיילספורס נגד מצרים-היי-בוב נצא לרגע מעולמות ה-AI, ונעבור לענקית ה-CRM, סיילספורס (אם כי לא לגמרי נצא – סיילספורס היא האימא של משפחת סוכני הבינה המלאכותית Agentforce). חיברתי אותה לנבחרת בלגיה. הסיילספורסים ממדינת הבנלוקס עלו למשחק עם שליטה מבוססת דאטה, סדר ותהליכי קבלת החלטות ברורים. מולם, מצרים-היי-בוב מנהלת “מערכת אנושית” עצומה, כמו ארגון ענק עם מורכבות גבוהה – מצרים היא מדינה של מעל 110 מיליון תושבים, ויש לה משחק עומק, עומס ויכולת תפעול תחת לחץ מתמשך. המשחק התפתח כמאבק בין ניהול מדויק של תהליכים לעומס אנושי שמייצר כאוס יצירתי. בלגיה-סיילספורס ניסתה לבנות התקפות מסודרות דרך מרכז המגרש, כמעט כמו זרימת מידע במערכת CRM. מצרים-היי-בוב הגיבה בלחץ גבוה ובמעברים מהירים, שמזכירים ניהול משאבי אנוש דינמי תחת עומס. הקצב השתנה כל הזמן – רגעים של שליטה בלגית מול פריצות פתאומיות של מצרים. ברגעים רבים נראה היה שמצרים מצליחה "להעמיס מערכתית" על בלגיה ולשבש את הסדר. אלא שזו שמרה על יציבות טכנולוגית, ולא נשברה גם תחת הלחץ המתמשך. בסיום קיבלניו עוד שוויון 1:1, לאחר משחק שדימה מערכת ניהול חכמה מול ארגון ענק ודינמי – איזון בין סדר אנליטי לעומס אנושי. איראן-ATP35 נגד ניו זילנד-ממסיקו כאן ראינו קרב בין תוקפים למגנים – בכדורגל ובסייבר. איראן, שניסתה לעשות לנו לא מעט צרות בסייבר במלחמה האחרונה (ולא ממש הצליחה), מיוצגת כאן על ידי קבוצת התקיפה APT35. היא פגשה את ניו זילנד, שציוותתי אליה את ממסיקו, לעימות קלאסי בין האקרים "שחורים" ו-"לבנים". איליי ג'אסט. צילום: ShatterStock ניו זילנד-ממסיקו עלתה ל־0:1 משער של איליי ג'אסט. זה היה רגע ממסיקו טיפוסי – זיהוי הזדמנות קטנה והפיכתה להצלחה גדולה, בדיוק כפי שחברת סייבר מזהה איום לפני כולם. איראן לא נבהלה: כמו APT35, שמחפשת נתיב חלופי לאחר שהיא נחסמת על ידי מערכות ההגנה של הארגון, היא חזרה למשחק עם שער השוויון של ראמין רזאיאן, וקבעה 1:1. בהמשך שוב היה זה ג'אסט, שכבש והחזיר את היתרון לניו זילנד. ההתקפה הניו־זילנדית-ממסיקנית ניצלה עוד פרצה קטנה בהגנה האיראנית-APT35ית והענישה אותה מיד. אבל, ה-"האקרים" האיראניים על מגרש הכדורגל הוכיחו מדוע הם נחשבים ליריבים עקשנים במיוחד: מוחמד מוהבי הישווה ל־2:2 והחזיר את המשחק לנקודת ההתחלה – כמו תוקף שמצליח למצוא דרך חדשה לאחר שכל הדלתות הקודמות נסגרו. כריס ווד, קפטן ניו זילנד, היה המנוע מאחורי שני השערים עם בישולים חכמים, כאילו הוא מערכת בינה מלאכותית שמפעילה את מנגנון ההגנה של ממסיקו. לסיכום, איראן-APT35 הצליחה לפרוץ פעמיים את מערך ההגנה של ניו זילנד-ממסיקו, אך זו הוכיחה חוסן ויכולת התאוששות. זה היה משחק שהמחיש היטב את עולם הסייבר: התוקף מצא פרצות, המגן סגר אותן, ובסוף הצדדים נפרדו בתיקו.

מנכ"ל סנאפ (Snap), אוון שפיגל, חשף אתמול (ג') משקפי AR חדשים שמטרתם לשנות את הדרך שבה אנשים משתמשים במחשבים ובמסכים. על פי שפיגל, צרכנים עייפים מהסתכלות מתמדת על מסכי הסמארטפונים והם עשויים להיות מוכנים לשלם מעל 2,000 דולר עבור משקפי מציאות מועשרת (AR), שיאפשרו להכניס אלמנטים דיגיטליים לשדה הראייה במציאות היומיומית. המשקפיים החדשים – Specs מיועדים לציבור הרחב ולא רק למפתחים. מחירם עומד על 2,195 דולר, בתוספת הפקדה ניתנת להחזר של 200 דולר. מדובר במחיר גבוה משמעותית ממשקפי Spectacles  שכללו רק מצלמה, שהושקו ב-2016 ולא זכו להצלחה. שפיגל הסביר, כי המשקפיים מציעים חוויית מחשוב שונה מהמסכים האטומים, ומטרתם לאפשר חוויות משותפות במרחב האמיתי באמצעות עדשות שקופות. המכשיר צפוי להגיע לשווקים בארה"ב, בריטניה וצרפת עד סוף השנה. שוק המשקפיים החכמים מצוי עדיין בראשיתו, ופועלים בו כמה מתחרים משמעותיים, בהם מטא (Meta) עם משקפי ריי-באן וגוגל (Google), שפיתחה משקפיים חכמים מבוססי בינה מלאכותית בשיתוף עם  כמה חברות, בהן סמסונג (Samsung) ו-Warby Parker. שפיגל הביע הסתייגות ממשקפיים חכמים שמציעים רק יכולות שמע, וטען שהם אינם מספקים חוויית מחשוב של ממש. בספטמבר האחרון הקימה סנאפ את החברה הבת ספקס (Specs), שהוקמה במיוחד לפיתוח משקפי ה-AR. שפיגל הדגיש, כי החברה מתכננת לנהל את הפעילות לטווח הארוך במטרה לשרת את הקהילה והלקוחות. המנכ"ל ציין כי הוא מבסס את האופטימיות שלו על מגמה רחבה של אנשים שמערערים על הקשר שלהם עם המסכים בשל בעיות כמו כאבי צוואר או תחושת החמצת של רגעים חשובים. המשקפיים החדשים קלים יותר, בעלי תצוגה גדולה יותר, עד כארבע שעות סוללה, ותומכים בחיבור Bluetooth. בנוסף, מפתחים יוכלו ליצור חוויות בינה מלאכותית בעזרת כלים מתקדמים המשתלבים במכשיר. שפיגל הדגיש גם את ההתייחסות לבטיחות ילדים במכשיר, וציין כי יאמצו כלים לניהול גישה ומגבלות עבור מתבגרים. הוא עצמו בודק את המשקפיים במסגרת המשפחתית שלו ומדגיש את יתרונותיהם למשחקים וללמידה משותפת. השקת המשקפיים מגיעה בתקופה מאתגרת מבחינה כלכלית, מה שעלול להקשות על הצלחת מוצר יקר במיוחד. עם זאת, החברה מאמינה כי מדובר בצעד משמעותי לקראת עתיד שבו המחשוב העתידי ייצא ממסכי הסמארטפונים אל עולמות ויזואליים חדשים.

"עידן הבינה המלאכותית לסוגיה מתאפיין בכך שמנהלי ומנהלות הפרויקטים כבר לא עובדים.ות לבד – הם.ן נעזרים בסוכני AI. זו מנגישה את הטכנולוגיה, אבל גורמת גם להצפה במידע. הצפה אינה טובה יותר מחוסר מידע. המענה לאתגרי העידן החדש, של הצפת המידע, ריבוי המטלות, שמביא לקריאת חומר רב, והרצון לפזר את רעשי הרקע, שהטכנולוגיה לא מסייעת לפזר, הוא חוסן ועמידות (Unbreakable)", כך אמר שי שרגל, מנכ"ל RBS Projects. שרגל דיבר בכנס השנתי של העמותה לניהול פרויקטים, PMI ישראל, שהופק על ידי אנשים ומחשבים, ונערך אתמול (ג') באולם האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. באירוע השתתפו מאות עוסקים בתחום ונושאו היה "ניהול פרויקטים היברידי, בחוכמה וברגש: AI עם EI". יש לציין ששרגל היה בעבר נשיא העמותה, והוא הישראלי היחיד שזכה בתואר של PMI העולמית – Distinguished Contribution Award (אות לתרומה יוצאת דופן). הוא אמר בכנס כי "ערפל קרב (Fog of War) הוא מונח שטבע ההוגה הפרוסי קרל פון קלאוזביץ בספרו על המלחמה, שמתאר את מצב אי הוודאות, חוסר המידע והבלבול, שמאפיינים שדה קרב, ומקשים על קבלת ההחלטות וגיבוש תמונת מצב מדויקת למפקדים. בהשאלה לעולמנו, החוסן והעמידות נדרשים כיום יותר מאי פעם. מנהלי הפרויקטים ניצבים מול שלל אתגרים במקביל: ריבוי משימות, דרישות לדיווח סטטוס הפרויקטים, יותר מדי ישיבות, הרצון לרצות את בעלי העניין השונים, כולל בעלי המניות, סיכונים ושינויים שיש להתייחס גם אליהם, ועוד". "בעידן של 'טרפת', ארגונים נדרשים לכמה תכונות ויכולות: נחישות, מוכנות, מיקוד ויכולת לקיים שגרות", ציין. "עליהם לפעול כמו זינה הנסיכה הלוחמת: ממוקדים, ערוכים ובלתי ניתנים לעצירה". תחושת הבטן חשובה שרגל הוסיף ש-"למרות היכולות הקיימות מעולם ה-BI, והחדשות שנוספו מעולם ה-AI – של טיפול, עיבוד וניתוח מידע רב, יש חשיבות לתחושת הבטן. לצד זאת, הניסיון והידע לא פחות חשובים. לכן, לא צריך 'לבטל' דברים, אלא לתת להם את המשקל הנכון. יש לקבל החלטות במצב של אי ודאות, וכך להימנע מנפילה לבורות שאליהם כבר נפלנו בעבר. מומלץ לשלב אינטואיציה, שיקול דעת ואינטליגנציה רגשית. כמו כן, מנהלות ומנהלי הפרויקטים נדרשים.ות לראייה חדה, 6:6, עם חזון ממוקד, כך שהם.ן יוכלו להביט בבהירות ולחדור מבעד למסך העשן. כך הם גם יוכלו לחשוב קדימה ולהוביל, עם מטרה מובחנת ומוגדרת". "כמו כן", אמר, "עליהם להקשיב לצרכים ולא להתנתק, להימנע מאופטימיות עיוורת ולהיות ממוקדים. תמיד יש אי ודאות וקיים קושי להכין תחזיות קדימה. במצב של ערפל קרב, צריך להרים את הראש ולסלול את הדרך קדימה. יש לעשות זאת בהתבסס על חשיבה חזונית, כשהרגלים על הקרקע – והראש בעננים". "העומסים גדלים – והצרכים חייבים להיות כמו לייזר" שרגל ציין ש-"העומסים גדלים, ולכן הצרכים חייבים להיות ממוקדים, כמו לייזר. על מנהלי הפרויקטים לערוך בלא הרף אבחנות בין עיקר לטפל, ולקבל את ההחלטות הכי טובות, נכון לשעתן. הם צריכים להיות כל הזמן עם העין על הכדור במגרש: להתמקד, לצפות מה יידרש מהם ולהעניק אותו". הוא הדגיש כי "בעידן של אי יציבות, כגון מלחמה או משבר, אנשים מתבוננים בנו, מנהלי הפרויקטים. הם מחפשים דמות יציבה שתהווה עבורם משענת וצוק איתן. יש לבנות תרבות ארגונית מובנת וניתנת לאימוץ, ולעשות זאת לא כאילוץ. ניתן בהחלט להשפיע עליה. נדרש לקדם למידה, עבודת צוות ושינוי תרבותי, ולנקוט באקט של מנהיגות. הצלחת הפרויקט נסמכת על בשלות המנהל שלו: עליו לשתף, להעמיק ולהדק את הקשר עם כלל בעלי העניין, ולהיות בהיר וברור". לסיום דיבר שרגל על RBS Projects ואמר כי היא "שותפת ההדרכות היחידה בישראל שקיבלה את התואר 'שותף פרימיום מוסמך להדרכות' מ-PMI העולמית. יותר מ-100 אלף חניכים נחשפו לתוכניות ההדרכה של החברה. כמו כן, אני משמש כיועץ אקדמי של קורסי ניהול הפרויקטים בבית הספר ללימודי המשך של הטכניון, שם אנחנו מסייעים למצוא ולבנות חוסן ועמידות, שהם מסבירי הצלחה".