השוק הדיגיטלי, הממוחשב כמו הטלפוני, נמצא בבעיה: השיגעון ל-AI, שסוחף את כולם, גורם לטירוף גם בשוק הזיכרונות, וזה משפיע על המחירים הסופיים לצרכנים. כמעט בכל יום בכירים בתעשייה מסבירים למה הם צריכים להעלות מחירים (האחרון שבהם הוא טים קוק, עדיין מנכ"ל אפל), והחלום של רבים לרכוש, לדוגמה, טלפון מהשורה הראשונה – הולך ומתרחק. גם כך המחירים של מכשירי הצמרת, כמו ה-Galaxy S26 Ultra של סמסונג, שזוכה להצלחה במכירות בפלח השוק הגבוה, רק עולים משנה לשנה, והתוספת הזו, של המלחמה על הזיכרונות רק מוסיפה שמן למדורה. למעשה, רוב המכירות של סמסונג הן בשוק הביניים, עם משפחת ה-Galaxy A. הטלפון שהגיע לסקירה, ה-Galaxy A57, הוא זה שעומד בראש הרשימה הזאת, ויש לו משא לא קטן על הכתפיים – להחזיק את סיפור ההצלחה של קודמיו מהשנים האחרונות. עיצוב ששאול מסדרת הדגל מבחינת עיצוב, השפה של ה-Galaxy A57 שאולה מסדרת הדגל: מסך וגב שטוחים לחלוטין, עם מגע שמקנה להם מראה יוקרתי במקצת, בזכות גב הזכוכית. כמו בסדרה הבכירה, סמסונג שמה במכשיר הזה את ההגנה של +Gorilla Glass Victus, בשני הצדדים – שזו הפתעה קטנה לטובה. מאחור, משמאל למעלה, נמצא אי המצלמות, שבולט מהגב באופן מעט משמעותי – דבר שהשוק כבר התרגל לראות כמעט בכל הטלפונים של החברה. המכשיר שוקל 179 גרם, וזה מרגיש פחות ביד, בגלל חלוקת משקל טובה. הוא דקיק יחסית, עם עובי של 6.9 מ"מ בלבד – מה שעושה אותו נוח מאוד להחזקה וגם לשימוש. המסך, שגודלו 6.7 אינץ', מציע צבעים חדים ומלאי חיים. ה-Galaxy A57 מגיע עם רזולוציית +FHD בסיסית – אבל זה צפוי ברמת שוק הביניים, שאליה שייך המכשיר. זה מספק את הרוב המכריע של המשתמשים, גם מאחר שמדובר בפאנל Super AMOLED, שמציע קצב ריענון של 120 הרץ ובהירות שיא יוצאת מן הכלל של 1,900 ניט. זה אומר שברוב התנאים, אפשר להשתמש בו בקלות מחוץ לבית, אפילו לא בבהירות מלאה. מכשירי ה-Galaxy A57 (וה-A37) של סמסונג. צילום: יח"צ מה הציון? המעבד הוא Exynos 1680, שמגיע עם שמונה ליבות בליתוגרפיה של 4 ננו-מטר. הוא הושק לפני מספר חודשים לטובת מכשירי שוק הביניים של סמסונג, ומציע מהירות מרבית של 2.9 גיגה-הרץ עבור ליבת הפרמיום שלו. השבב הגרפי שלו הוא Xclipse 550 – כחלק משיתוף הפעולה שלה עם AMD. זהות המעבד היא אחת הדרכים להפריד בין מכשירי העל לשוק הביניים, ומן הסתם, זה בא לידי ביטוי בביצועים. בבדיקות באמצעות אנטוטו המעודכנת, ה-Galaxy A57 הגיע ל-1,394,487 נקודות לכל היותר. הציון הזה ממקם אותו במקום ה-60 בין מכשירי האנדרואיד. לצורך הפרופורציה, ה-Galaxy S26, המכשיר הבסיסי של משפחת הדגל הנוכחית, הגיע בממוצע ל-2,922,102 נקודות ולמקום ה-19 – לפחות בעת כתיבת שורות אלה. ההפרש, בחישוב גס, הוא כ-50%, אבל זה מורגש אולי במשחקים כבדים – אז ה-Galaxy A57 קצת מתחמם. זה לא מורגש בעבודה היומיומית, כולל בצפייה בסרטונים, גלישה, צפייה במשחקי מונדיאל וגם במשחקי קז'ואל קלים לנשמה. הסוללה מציעה נפח עבודה של 5,000 מילי-אמפר לשעה, ובבדיקות הזמן של PC Mark for Android זה הספיק לכ-15:30 שעות רציפות – נתון יפה מאוד, שמצביע על זמן עבודה של כמעט יומיים בשימוש רגיל. הסוללה תומכת בטעינה בהספק מרבי של 45 וואט, אבל, כרגיל לאחרונה אצל סמסונג, אין מטען באריזה, כך שאם אין מטען כזה זמין בבית, צריך להוסיף אותו לעלות. אותו ואת העלות של כיסוי הגב, כי הענקית הדרום קוריאנית לא מציעה עם ה-Galaxy A57 גם משהו בסיסי כמו הדבר הזה. מאחור יש שלוש מצלמות: המרכזית עם חיישן 50 מגה-פיקסל, עם מפתח צמצם f/1.8 ומייצב אופטי, השנייה היא מצלמת רוחב על של 12 מגה-פיקסל והשלישית – מצלמת מקרו בגודל חמישה מגה-פיקסל. הן עובדות מהר והצבעים טובים, אבל הדיוק של הגוונים לא תמיד נמצא בחלק העליון של הטבלה, וברמות זום מעל שתיים קשה שלא להבחין בגרעיניות. זה כנראה מחיר שצריך לשלם כדי לקנות מכשיר במחיר לא גבוה. התוצאה לא רעה, אבל היא תספק רק צלמי "שליפה", ולא משתמשים שהצילום ממש חשוב להם. למצלמת הסלפי יש חיישן 12 מגה-פיקסל. איך לא – AI כמצופה, יש במכשיר הזה הרבה בינה מלאכותית, והמכשיר מגיע עם ממשק המשתמש המעודכן One UI 8.5. את ה-AI אפשר למצוא גם בעוזרת האישית, ביקסבי, עם דיבור בשפה חופשית, ביכולות של ג'מיני ועוד. למשל, בצילום שביצעתי באחרונה עם ה-Galaxy A57 באירוע של אנשים ומחשבים, המערכת ידעה בדיוק איפה אני נמצא ובאיזה כנס, והוסיפה את הפרטים – כולל שם הכנס – לקובץ ה-EXIF של התמונה. בשורה התחתונה, אף על פי שהוא מתחרה היטב בכל מכשיר שוק ביניים אחר שיש בסביבה, הביצועים והיכולות של ה-Galaxy A57 לא מתקרבות לאלה של משפחת הדגל הנוכחית של סמסונג. אבל, עבור הרוב, שמאוד רוצים פורשה אבל יכולים לקנות מכונית הרבה יותר זולה, הוא מספק חלופה שפויה בהחלט מבחינת המחיר: בייבוא רשמי ובתצורה שבה הוא הגיע לסקירה – 8/256 גיגה-בייט זיכרון – הוא עולה 1,699 שקלים.

"עולם הרפואה עובר מהפכה שלא התרחשה 3,000 שנה"   "עולם הרפואה עובר מהפכה שלא התרחשה 3,000 שנה. השינוי המהותי כיום, כשה-AI נכנס לעולם הרפואה, הוא שמטופלים לוקחים אוטונומיות לידיהם – הם מגיעים לרופא אחרי שהם כבר משתמשים בכל מיני כלים שמאפשרים להם לדעת פרטים על הבעיה שלהם, ולהסביר את זה לרופא כשהם מגיעים אליו", כך טען יריב ניר, סמנכ"ל מערכות מידע בבית חולים איכילוב מעל בימת The CAIO Conference 2026 שנערך לאחרונה על ידי אנשים ומחשבים באולם האירועים איסט בתל אביב. ניר היה אחד הדוברים בפאנל "בריאות ורפואה דיגיטלית – ה-AI שמציל חיים" שהנחה קובי כץ, סמנכ"ל וראש חטיבת טכנולוגיות במכבי שירותי בריאות. ניר סיפר כי התשובה של בית החולים היא לזרום עם המגמה, ולספר מה המענה מתאים. "אנחנו עונים לזה עם מהפכת המעבר לענן. אנחנו כבר עם 60 מערכות בענן, וזה תהליך מטורף, ששיפר דרמטית את זמינות המערכות וגם את היכולת לתמוך ב-AI, וגם לאמץ אסטרטגיית דאטה חדשה שבונה אגם דאטה אחד שממנו לוקחים את המידע. זה עוזר למטופלים וזה עוזר לרופאים, שלא צריכים לעבור מאפליקציה לאפליקציה או מסוכן לסוכן – הדבר בא ידי במערכת שמציגה את כל מסד הנתונים של המטופל במסך אחד, וגם מאפשרת להקליט הערות כדי שהכל יישמר באותו מקום עם התיק הרפואי כולו", אמר ניר. אי אפשר להיות נאמן לצ'אטבוט כזה או אחר יזהר לאופר, מנהל יחידת החדשנות בלאומית שירותי בריאות, התבקש לספק תובנות לגבי השימוש ב-GenAI בעולם הבריאות, והוא סיפר על כמה כיוונים שבהם הקופה עובדת. "הראשון הוא מול המטופלים, עם דברים כמו סיכום של שיחות מול רופאים, בנושאים של תמלול וגם בהנגשת מידע לעובדים עצמם בין אם מדובר במידע כללי, וגם בנושאים של פיתוח קוד". יזהר לאופר, מנהל יחידת החדשנות בלאומית שירותי בריאות. צילום: ניב קנטור הוא הוסיף, כי "כאנשי IT, אנחנו רגילים להיות נאמנים לספקית, אבל בעולם ה-AI אי אפשר להיות נאמן לצ'אטבוט כזה או אחר, כי היכולות משתנות כל הזמן ותמיד נרצה להיות עם המודל הכי מוצלח באותו רגע. זה גם נובע מההיבט הפיננסי, כי המחירים משתנים כל הזמן, וכל ארגון שרוצה לעבוד עם AI חייב להיות פתוח לכל". מייעל את המערכת ישראל פיינברג, מנמ"ר המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון, היה חד משמעי לגבי השימוש ב-AI. "המשתמשים צריכים לדעת שבאמת זה עוזר להם ולא מכשיל אותם בגלל שרוצים להכניס טכנולוגיה חדשה. צריך שהמערכת תחסוך באמת זמן לרופאים, במיוחד כשיש לחץ אטומי בגלל חוסר בכוח אדם. אם ה-AI יכולה לסייע בעבודה השחורה, עם ריצה על התיק וסיכום מהיר, שחוסך המון המתנה, ואת הזמן לעבור על כל הנתונים היבשים – זה מעולה, כי עדיף כמובן להשקיע זמן במחשבה ובהמלצות ולא בחיטוט בנתונים. זה משהו שבאמת מביא ערך ולא מפריע, ואז זה לא בירוקרטיה אלא משהו שבאמת מייעל את המערכת. אני חושב שגם לכל בתי החולים יש כיום מערכת AI שמנתחת מערכות דימות, שרצה ברקע ועוברת על אלפי בדיקות ומקפיצה לרופא מה חשוב, שכדאי לשים לב, והיא גם טועה, אבל היא לא מפריעה ולפעמים מצילה חיים". ישראל פיינברג, מנמ"ר המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון. צילום: ניב קנטור מהפכה בשימוש בדאטה לא מובנית ניר שחר, מנהל מחלקת דאטה בשירותי בריאות כללית, ציין, כי בסופו של דבר ה-AI הסוכנית תביא מהפכה בשימוש בדאטה לא מובנית. "על פי גרטנר, 90% מהמידע בארגונים אינו מובנה. אם בעבר היו עושים שימוש מאוד נקודתי בכלי LMB, במהפכה שמתחוללת בשנים האחרונות הקמנו תשתית AI, ושם אנחנו מנתחים את המידע הלא מובנה בהרבה מאוד תרחישים. זה מאוד מהיר וזה מעניק לנו יכולות הרבה יותר גבוהות, וגם בקלות. משתמשים בהנחיות בקלות כדי לקבל תשובות, כולל תרגום לשפה העברית, ניתוח הפניות, פרויקט של פניות הציבור שמזהה דברים שזקוקים לטיפול דחוף, ויש גם שימוש בעולמות הקליניים – למשל לוודא שבוצעו כל הבדיקות הנדרשות עבור תינוק בטיפת חלב. המידע הלא מובנה היה סוג של זהב לא מנוצל, עכשיו אנחנו בהחלט מוציאים מזה יכולות". ניר שחר, מנהל מחלקת דאטה בשירותי בריאות כללית. צילום: ניב קנטור שימוש בשפה חופשית לחיפוש מידע מיכאל טריגר, מנהל מחלקת דאטה, פיתוח דאטה ואינטגרציה, אסותא, סיפר כיצד כמעט על דרך מקרה השימוש בשפה חופשית לחיפוש מידע הפך לרחב בבית החולים. "כשהגעתי, הארגון כבר היה חצי רגל בתוך סנופלייק, עם חמש תשתיות של דאטה, והמשכנו עם זה כהחלטה אסטרטגית וטכנולוגית, תוך כדי ניסיון להבין מה תלאות העל של הארגון. הלבשנו שכבה סמנטית, סוכני AI, ופתחנו חדר מחקר אחד של דאטה פיננסית לכלכלן או שניים, ולא התכוונו לעשות עם זה כלום כי לא ידענו לאן זה הולך. באותו יום התחלתי לקבל הודעות של עוד אגפים שרוצים להתנסות. גם המנכ"ל  אמר שהוא רוצה את הסביבה שכולם יושבים עליה, ולא הבנתי, אבל מתברר שה-LLM למחסן נפתח בטעות, וזה היה מדהים לראות איך כולם מדברים עם המחסן. הטעות הזו הובילה להטמעה, וכיום זה כבר בחצי ארגון, שמשתמשים בשפה חופשית לחקור את הדאטה, דוגמה יפה של דמוקרטיזציה של סוכנים". מיכאל טריגר, מנהל מחלקת דאטה, פיתוח דאטה ואינטגרציה, אסותא. צילום: ניב קנטור

משרד האוצר בוחן להשיק מערכת מיסוי חדשה, שתותאם לעידן הבינה המלאכותית. זאת, כדי למשוך משקיעים זרים בתחום ה-AI להשקיע בישראל. המשרד כבר החל בעבודת מטה, שאותה מוביל הכלכלן הראשי, ד"ר שמואל אברמזון. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', סיפר על כך לשורה של מנהלים בהיי-טק, יזמים ומנהלי קרנות הון-סיכון, שהוא נפגש איתם אתמול (ד'). הפגישה עסקה בבינה מלאכותית, במעמדה של ישראל בתחום ובהשפעת ירידת שער הדולר על הענף. ההודעה נמסרה על רקע החשש של משקיעים שהתחזקות השקל מבריחה משקיעים מישראל. עבודת המטה לצורך בחינת הקמת המערכת תיעשה בשיתוף בין אגף התקציבים באוצר, רשות המסים, המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש החדשות, רשות החדשנות, וכן גורמי ממשל נוספים וגורמים במגזר הפרטי. "אני מאמין גדול ביתרונות ההיי-טק הישראלי. הוא נדבך מרכזי בביטחון הלאומי. בנוסף, אני מאמין שנוביל גם בעידן הבינה המלאכותית. לכן השקענו בתקציב המדינה הנוכחי מיליארדי שקלים בתשתיות והון אנושי", אמר סמוטריץ'. שר האוצר שוב מבקר את בנק ישראל בנושא שער הדולר, סמוטריץ' שוב הביע ביקורת על בנק ישראל ואמר כי הוא היה צריך להתערב. עם זאת, לדבריו, זה עדיין לא מאוחר מדי, וניתן למצוא דרכים לפתור את הבעיה. נציגי ההיי-טק תיארו בפני שר האוצר את האתגרים המשמעותיים שהתחזקות השקל מעמידה בפניהם – הן כי כאמור, היא מורידה את כדאיות ההשקעה במדינת ישראל, והן כי היא פוגעת ביכולת להמשיך להעסיק כאן את טובי המוחות המקומיים. בסיכום הפגישה אמר סמוטריץ' כי הוא מצפה לפגוש שוב את נציגי ההיי-טק, "על מנת להחליף רעיונות ולסייע לענף". הצעת האוצר: להוריד את השכר בהיי-טק יצוין כי בתחילת החודש נערכה פגישה נוספת במשרד האוצר, בהשתתפות נציגי איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, שבסיומה הודיע המשרד על הקמת צוות משימה ייעודי לטיפול בהשלכות הכלכליות של התחזקות השקל על ענף ההיי-טק. הצוות כבר התכנס לדיונים ראשונים, שבהם עלו חילוקי דעות בין נציגי ההיי-טק והאוצר. הבכירים בהיי-טק ביקשו פתרונות מיסוי, בהם הפחתת הארנונה, אולם ראשי האוצר אמרו כי מדובר בדרישות לא הגיוניות וכי הממשלה לא מתכוונת להתערב ישירות בענף. נציגי האוצר הציעו לבכירי ההיי-טק להפחית את שכר העובדים ב-20% – דבר שהם דחו על הסף, משום שזה יפגע, לדבריהם, ביכולת לגייס הון אנושי ברמה גבוהה. דיוני הצוות נמשכים.

אגף המחקר של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות פרסם היום (ה') דו"ח מיוחד החושף כי המשטר באיראן מפעיל עשרות חשבונות פיקטיביים ברשתות החברתיות. פרופילים אלו מופעלים מאיראן ומתחזים לאזרחים ישראלים, לחיילים, לעובדי אוניברסיטאות, ואף עושים שימוש בתמונות של ילדים כדי לייצר אמינות. הפעילות ברשת מתבצעת במקביל בעברית, אנגלית וערבית, וזאת בניסיונות להגיע לקהלי יעד שונים ברחבי העולם ובישראל. לפי הדו"ח של המשרד, מטרת הקמפיין – שהחל עוד במבצעים "שאגת ארי" ו"עם כלביא" – היא לייצר דה-מורליזציה ולהעצים את נזקי המלחמה. הרשת מפיצה מידע שקרי על מספרי הרוגים גבוהים, מלבה משבר מנהיגותי וכן מהדהדת עדויות לעזיבה המונית של ישראל, לכאורה. בנוסף, הרשת מפיצה מסרים מתוך הגרסה העברית של סוכנות הידיעות האיראנית תסנים, מפיצה עלילות לפיהן ישראל היא "מדינת אפרטהייד", וטוענת כי התקשורת הישראלית מסתירה במכוון את המציאות הקשה מהציבור. לצידם, מופצים גם דיווחי כזב על פגיעות קשות בשורות הצבא האמריקני. אחד הגילויים המשמעותיים במסמך החדש הוא ששיטת הפעולה מתבססת על הפעלה אנושית ידנית וזאת בניגוד לשימוש ב"בוטים" אוטונומיים, מה שמקשה על פלטפורמות הרשת לזהות את החשבונות כמזויפים. החשבונות, המתמקדים ברשת X, פועלים בסינרגיה ומשתפים זה את זה כדי לשרוד חסימות. עוד נודע כי המפעילים נעזרים בבינה מלאכותית על מנת לייצור תיעודי הרס שקריים, ומקימים רשתות "חדשות" פיקטיביות, כמו גוף בשם America News, שנועדו להסוות את הפעילות תחת מעטה עיתונאי.  הקמפיין הזה רושם הצלחה רבה, כאשר פרופילים בולטים ברשת, למשל תחת השמות 'יהודי תימן' ו-'יצחק א-חמומי', גרפו מיליוני צפיות ואלפי תגובות ושיתופים. שר התפוצות, עמיחי שיקלי, קרא לציבור לגלות ערנות לאור הממצאים וציין כי מטרת האיראנים היא "לערער את אמון הציבור, לייצר דמורליזציה ולהעמיק שסעים בחברה הישראלית". השר הבהיר כי המידע שנאסף בדו"ח הועבר לגורמי הביטחון המוסמכים להמשך טיפול וסיכול. מנכ"ל המשרד, אבי כהן סקלי, הדגיש בהתייחסו לדו"ח כי "בשונה ממחקרים קודמים של משרד התפוצות… הניסיון האיראני המובהק כעת הוא להשפיע על דעת הקהל בישראל…"

טים קוק, מנכ"ל אפל היוצא, הצהיר כי עליות מחירים של מוצרי החברה יהיו בלתי נמנעות בעקבות הביקוש הגובר לשבבי זיכרון, המושפע מפריחת תחום הבינה המלאכותית. בראיון ל-וול סטריט ג'ורנל אמר קוק, כי החברה ניסתה להגן על הלקוחות מפני עליות המחירים, אך המצב הפך לבלתי אפשרי. הוא לא ציין מתי יחולו העליות ואילו מוצרים יושפעו, אך הוסיף, כי יש מחסור בהיצע בזמן שצרכנים דורשים יותר מכשירים ומחירי הזיכרון עולים משמעותית. לפי הדיווח בוול סטריט ג'ורנל, אפל תיאלץ להעלות את מחיר דגם ה-iPhone Pro בכ-270 דולר כדי לשמור על מרווח הרווח הנוכחי, על פי הערכת חברת המחקר TechInsights. הרחבת מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית יצרה תחרות עזה בין יצרניות האלקטרוניקה הצרכנית, כאשר המחסור ברכיבים מרכזיים דוחף את המחירים כלפי מעלה. מחירי השבבים כבר עלו ב-50% לפחות בכל רבעון מאז סוף 2025. קוק, בעל ניסיון רב בשרשרות האספקה של חומרה טכנולוגית, תיאר את המצב כ"שיטפון שלא קרה במאה שנים". קוק ציין במיוחד את השוק של זיכרונות ה-DRAM, המשמש רבות בשרתים לבינה מלאכותית, שם מוקצה חלק גדול מההיצע לזיכרון ברוחב פס גבוה. בנוגע ליצרניות, ידוע כי חברות סיניות מובילות בתחום הזיכרונות והאחסון, אך חברות אמריקניות נדרשות ככל הנראה לקבל רישיונות לעבוד איתן במסגרת חוקי ביטחון לאומי. כשנשאל האם יש להקל באיסורים, אמר קוק: "זה צריך להיות על השולחן… אני חושב שעלינו לבחון את כל אפשרויות ההספקה". ההצהרות של קוק משקפות את המתח בשוק הטכנולוגיה בעקבות הביקוש הגבוה לציוד המחשב הדרוש לתחום הבינה המלאכותית, ומסמנות השפעה אפשרית על מחירי המוצרים של אפל בשנים הקרובות.

דרים סקיוריטי, חברת הסייבר של שלו חוליו, מייסד NSO, הודיעה היום (ה') כי השלימה סבב גיוס של 260 מיליון דולר, לפי שווי של שלושה מיליארד. מדובר בעלייה של פי שלושה בשווי החברה בשנה וחצי, לאחר שהיא הפכה ליוניקורן בפברואר בשנה שעברה. את הסבב הובילו קרן בייסיקל קפיטל וגרופ 11 של דובי פרנסס, והשתתפו בו כלל ביטוח ופיננסים, ביין קפטל ונצ'רס וגופים נוספים. חוליו משמש כמנכ"ל דרים, והוא ייסד אותה ביולי 2022 יחד עם סבסטיאן קורץ, לשעבר קנצלר אוסטריה וכיום יו"ר החברה, ומומחה הסייבר גיל דולב, סמנכ"ל הטכנולוגיות. דולב הוא יוצא NSO ואדאלום – הסטארט-אפ הראשון של מייסדי וויז, שנמכר למיקרוסופט ב-320 מיליון דולר. משרדי דרים שוכנים בתל אביב, וינה ואבו דאבי. דרים היא חברה שפועלת בכיוון מנוגד לשאר שוק הסייבר המקומי, ופונה רק למגזר הממשלתי. בדרך כלל, חברות סייבר ישראליות ממקדות את הפעילות שלהן במגזר הפרטי, שם נמצא הכסף הגדול, ומעדיפות לעבוד פחות עם גופים ממשלתיים, בגלל הרגולציה הרבה המוטלת עליהם. דרים, לעומת זאת, הבינה שגם במגזר הממשלתי יש כסף גדול: מדינות מתמודדות כיום עם אתגרי הגנת סייבר שהולכים ומתגברים – בעיקר מצד מדינות אחרות (אויבות, אם כי לא תמיד), אך גם מצד פושעי סייבר. "התפוצצות" הבינה המלאכותית הפכה את המתקפות לקלות ומשוכללות בהרבה, וגרמה לכך שפושעי סייבר אוחזים כיום ביכולות שבעבר היו נחלתן של מדינות בלבד. הגנת הסייבר על ממשלות מורכבת לעתים יותר מאשר במגזר הפרטי, מכמה סיבות: חלק גדול מהגופים האלה אחראיים על תשתיות קריטיות, כגון חשמל, מים וגז, שמתקפות עליהן עלולות להוביל לאסונות; מדינות מחזיקות במאגרי מידע ענקיים על האזרחים שלהן; ובמקרים רבים, ה-IT שלהן מבוסס על מערכות לגאסי מיושנות ומסובכות יותר להגנה. הפתרון של החברה הוא מודלי שפה מיוחדים לתחום הסייבר (CLM). המודלים הללו אומנו כדי לזהות ולנטרל איומים פוטנציאליים עוד לפני שהם מגיעים למערכות ה-IT של הלקוחות. דרים מתמחה בהגנה על תשתיות קריטיות. הזמנות עתידיות של יותר מ-300 מיליון דולר חוליו ייסד את NSO, יחד עם עמרי לביא וניב כרמי, ב-2010. הוא עזב את החברה באוגוסט 2022 – תשעה חודשים לאחר שמשרד המסחר של ארצות הברית הכניס אותה ל-"רשימה השחורה", שאוסרת על חברות אמריקניות למכור, לייצא או להעביר אליה רכיבים, חומרה או תוכנה ללא אישור מיוחד. דרים מוכרת את הפתרונות שלה ללקוחות במזרח התיכון, באמריקה, באירופה ובאסיה. גרופ 11 היא המשקיעה המרכזית בחברה, והייתה חלק מכל סבבי הגיוס שלה עד היום. החברה מסרה היום כי סכום ההכנסות החוזרות השנתיות (ARR) שלה כבר עולה על 100 מיליון דולר, וכי היקף ההזמנות העתידיות של הפתרון שלה עומד על יותר מ-300 מיליון דולר.

ברני סנדרס – הסנאטור הפרוגרסיבי, לשעבר דמוקרטי וכיום עצמאי, ממדינת ורמונט, ארה"ב – בנה את הקריירה הפוליטית שלו במשך עשרות שנים על בסיס תפישת עולם סוציאליסטית ותוך ניהול מאבק חסר פשרות למען הציבור העובד. לאורך שנותיו בפוליטיקה, הוא דגל בפעילות שטח, חרף הישענות על תורמים עשירים, ויצא בעקביות נגד הממסד ונגד בעלי ההון המשפיעים ביותר בארצות הברית. בראיון בלעדי שהעניק סנדרס בן ה-84 לסוכנות הידיעות AP, הציג המחוקק הוותיק נדבך עדכני במלחמתו למען השכבות החלשות: תוכנית יוצאת דופן להפקעת הכוח והעושר של תעשיית הבינה המלאכותית. על פי הדיווח של AP, המהלך שמתואר בתוכנית אינו מסתפק במיסוי רווחים שגרתי, אלא מתבסס על דרישה לגבות 50 אחוזים ממניותיהן של חברות טכנולוגיה גדולות, שהכנסותיהן מתחום זה חצו את רף ה-200 מיליון דולר. Like Big Tobacco, Big Tech oligarchs have spent billions to addict our children to screens. This is rewiring the brains of kids and causing severe damage to their mental and cognitive health. Hear what a psychiatrist has to say about this crisis. pic.twitter.com/PFKtDc4j75 — Sen. Bernie Sanders (@SenSanders) June 17, 2026 "נלחמים באוליגרכיה" – קרן עושר למען הציבור המוחלש צעד זה משתלב באופן טבעי בקו העשייה הקבוע של סנדרס, שרק לאחרונה פרסם דו"ח חריף על מלחמתם של "אוליגרכי ההיי-טק" בעובדים; קידם הצעות ל"מס רובוטים"; ודרש את קיצורו של שבוע העבודה, כדי להגן על האזרחים. יתרה מזאת, סנדרס אף קיים מסע ארצי של עצרות, שזכה לשם "נלחמים באוליגרכיה". בשיחתו עם AP, הסביר הסנאטור כי המניות שיוחרמו מחברות ה-AI נועדו לשמש כבסיס להקמתה של קרן עושר ריבונית, ששוויה עשוי היה להגיע לשבעה טריליון דולר. הקרן הלאומית הזו תוכננה לממן שירותים חיוניים כמו חינוך, בריאות ודיור, ולחלק דיבידנד ישיר של למעלה מ-1,000 דולר בשנה לכל אזרח אמריקני, מתוך תפישה שהטכנולוגיה נשענת על הידע של האנושות כולה – ולכן פירותיה שייכים לציבור. מעבר להיבט הכלכלי ולחלוקת ההון, המטרה המרכזית בחזונו של הסנאטור, כפי שהדגישה סוכנות AP, היא שבירת המונופול על קבלת ההחלטות בעמק הסיליקון. התוכנית כוללת הקמת ועדה בלתי תלויה, שתמונה על ידי נשיא ארצות הברית, ושנדרשת לקבל את אישור הסנאט. גוף מפקח זה נועד לקבל לידיו את כוח ההצבעה העצום הנגזר מאחזקת המניות, ולהשתמש בו כדי לעצור החלטות עסקיות שעלולות היו לסכן את הציבור הרחב או לנשל המוני עובדים ממקור פרנסתם. כך למעשה, מבקש סנדרס להבטיח שאלגוריתמים ומערכות מתקדמות ישרתו את האזרח הפשוט ולא רק את שורת הרווח של מנהלי החברות. תמיכה מפתיעה מצד יריבים ובכירים באופן מפתיע, הפעם תפישתו החברתית של סנדרס מהדהדת מגמות שכבר מתחילות לצוץ גם בקרב בכירים בפוליטיקה ובתעשייה, שאף התבטאו או פעלו ברוח דומה בתקופה האחרונה. התומך הכי מסקרן שסיפק תגובה לשיח שעורר סנדרס הוא נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שטען כי "יש כל כך הרבה כסף וזה כל כך גדול, שיש מושגים לפיהם חלקים יוכלו להינתן לציבור האמריקני, כך שהציבור האמריקני למעשה הופך לשותף של… החברות". גם ראשי ענף הטק מכירים יותר ויותר בצורך למצוא פתרונות לסוגיה המסוימת. כך למשל, דריו אמודיי, מנכ"ל אנת'רופיק, כתב באחרונה כי "הכנסה בסיסית אוניברסלית יכולה להיות ממומנת באמצעות מסים על חברות רלוונטיות".  הרעיון של סנדרס אף פוגש יוזמות מקבילות בשטח: סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, הציע כבר באפריל האחרון לכונן "קרן עושר ציבורית שתספק לכל אזרח… חלק בצמיחה הכלכלית המונעת מ-AI".  את ההכרה הרחבה הזו סיכם היטב מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה. בראיון שהעניק לפודקאסט של ה'ניו יורק טיימס', התייחס נאדלה ספציפית אל הצעתו של סנדרס ואמר שבתחום הבינה המלאכותית "כולם הם בעלי עניין".

אל על הודיעה השבוע כי החל בשנה הבאה תאפשר לנוסעיה להשתמש בטיסות שלה ברשת דרך מיזם האינטרנט הלווייני של סטארלינק, שהבעלים שלו הוא הטריליונר הראשון בעולם, אילון מאסק. השירות יאפשר לנוסעים לגלוש במהירויות של עד 300 מגה-ביט לשעה, ויסופק בחינם לכלל הלקוחות במהלך הטיסה. הודעה זו היא עוד אמצעי בתחרות על הטסים, ובעיקר על חוויית השירות שלהם. השימוש באינטרנט הלווייני של סטארלינק אמור להקל על הנוסעים הרבים שזקוקים לאפשרות גלישה, או רוצים להשתמש בה, במהלך הטיסה – במיוחד אנשי עסקים. מבחינה שיווקית, אין ספק שאל על מציבה כאן רף חדש בקרב חברות התעופה בישראל, והיא מצטרפת למועדון די מצומצם של חברות תעופה בעולם, גדולות ממנה, שכבר מיישמות את הפתרון הזה. איך זה עובד, טכנולוגית? בעזרת מומחה טכנולוגיה לענף התעופה, ביקשתי להעמיק מעט בטכנולוגיה שמאחורי האינטרנט הלווייני. עד כה, רוב חברות התעופה הסתמכו על לוויינים גיאו-סטציונריים (GEO) או על רשתות תקשורת קרקעיות לצורך אספקת אינטרנט בטיסות. סטארלינק, לעומת זאת, מפעילה מערך עצום של אלפי לוויינים קטנים, שנעים במסלול לווייני נמוך (LEO – Low Earth Orbit), בגובה של כ-550 ק"מ מעל פני כדור הארץ. הקרבה היחסית לכדור הארץ מאפשרת הפחתה דרמטית בזמן ההשהיה (Latency), עד לכ-44 אלפיות השנייה, ומספקת פס רחב משמעותי. על פי בדיקות ביצועים, המערכות של סטארלינק מסוגלות לספק מהירויות הורדה של בין 100 ל-250 מגה-ביט לשנייה לכל מסוף. לא ברור על מה אל על מסתמכת כשהיא מתחייבת להציע אינטרנט במהירות של עד 300 מגה-ביט לשנייה. כך או כך, זה מאפשר גלישה חלקה, עבודה מרחוק ואף סטרימינג ברזולוציה גבוהה בזמן אמת. כל אלה מאפשרים רמת זמינות של כמעט 99% במהלך הטיסה. עוד יותר את הלחץ. עם כל כך הרבה פוטנציאל על כף המאזניים, שאיפותיהם של מנהיגים עסקיים לקדם טרנספורמציות דיגיטליות זינקו. אולם, ההצלחה עדיין אינה מובטחת. כדי להגביר את הסיכויים שלה, מעניקים עורכי הסדרה עצה חכמה מעולם הכדורגל גם נושא אבטחת המידע בגלישה הלוויינית מקבל מענה. על פי סטארלינק, כל המידע שעובר דרך רשת הלוויינים של המיזם מוצפן מקצה לקצה, כך שגם במקרה של יירוט, גורמים בלתי מורשים לא יוכלו לפענח אותו. החברה גם מצהירה שהיא לא אוספת, שומרת או מעבדת מידע אישי מזהה (PII) של הנוסעים. שינוי של תחום הקישוריות בטיסה ההתפתחות הטכנולוגית שהחברה של מאסק מביאה איתה משנה לחלוטין את תחום הקישוריות בטיסה. על פי ההערכות, השוק צפוי לצמוח עד סוף העשור משווי של 4.96 מיליארד דולר ב-2025 ליותר מתשעה מיליארד. הדרישה הגוברת של נוסעים לחיבור רציף, לצד הופעת פתרונות טכנולוגיים כגון סטארלינק ו-Amazon Kuiper, דוחפות את חברות התעופה להשקעות עתק בתשתיות אלה. מן הסתם, תהליכי ההתקנה, התפעול, הניהול והתחזוקה של האינטרנט הלווייני יהיו תחת אחריות אגף המחשוב, מערכות המידע והחדשנות באל על, ויעמידו את החברה בפני אתגרים לא פשוטים. המבחן האמיתי יהיה בביצוע – כאמור, אי שם במהלך השנה הבאה. מה מנהיגים טכנולוגיים יכולים ללמוד מהמונדיאל? לפני שבוע החל אירוע הספורט הגדול בעולם – המונדיאל. זיו מנדל, מנכ"ל קבוצת חברות בנות במטריקס וסמנכ"ל בכיר בחברת ה-IT, מפרסם אצלנו מדי יום ניתוחים של המשחקים, עם חיבור מעניין לעולמות ה-IT והטכנולוגיה. זה לא מקרי. ככל שמעמיקים בתופעה הזו, שמחברת מדינות, עמים ותרבויות סביב כדור אחד, מגלים שהמונדיאל הוא הרבה יותר מכדורגל. חברת המחקר מק'ינזי הצטרפה לטרנד של יצירת זיקה בין ספורטאים מצטיינים לעולם הניהול והעסקים. בסדרת מאמרים שפרסמה באחרונה הועלו מספר תובנות, והחשובה שבהן היא שספורטאים שמלהיבים מיליוני אוהדים יודעים שביצועי שיא נבנים הרבה לפני שריקת הפתיחה – באמצעות אימונים אינטנסיביים, מטרות ברורות, ליווי מקצועי וביצוע עקבי לאורך זמן. מונדיאל 2026. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT עורכי הסדרה טוענים שלמנהיגים עסקיים יש הרבה מה להרוויח מאופן החשיבה של הספורטאי: אותם מרכיבים שמניעים ביצועים אתלטיים – מטרות ברורות, הכנה קפדנית, תמיכה מקצועית ושיפור מתמיד – יכולים לסייע גם לארגונים בניווט תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית ובינה מלאכותית. אחד הטיעונים המרכזיים של אנשי מק'ינזי הוא שהקריירה של ספורטאי מצליח לא נבנית ביום אחד. ההצלחה מגיעה בהדרגה, באמצעות שיפור מתמשך. הדבר מתאפשר בזכות אימונים, ובמיוחד אימוני אינטרוולים, שבהם ספרינטים אינטנסיביים מתחלפים במנוחה אסטרטגית כדי להשיג ביצועי שיא. בעולם העסקי, המחקרים מראים שרק 30% מתהליכי הטרנספורמציה הארגונית מצליחים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא היעדר אימוץ של תפיסה שמבוססת על אימונים, תרגול ויישום הדרגתי – צעד אחר צעד. הגעת הבינה המלאכותית היוצרת הגבירה עוד יותר את הלחץ. עם כל כך הרבה פוטנציאל על כף המאזניים, שאיפותיהם של מנהיגים עסקיים לקדם טרנספורמציות דיגיטליות זינקו. אולם, ההצלחה עדיין אינה מובטחת. כדי להגביר את הסיכויים שלה, מעניקים עורכי הסדרה עצה חכמה למנכ"לים, מנמ"רים ומנהלים בכלל: "היכנסו לחשיבה האתלטית, התבוננו בקבוצות ובשחקנים המצטיינים, נסו לאמץ את שיטות האימון שלהם – ותכבשו שיאים חדשים גם בעולם העסקי".