עמותת עתידים בשיתוף פעולה עם אינפיניטי לאבס (Infinity Labs R&D) משיקים את יוזמת "לוחמים להייטק" – מסלול הכשרה לתחום ה-DevOps, המיועד בלעדית עבור לוחמים ולוחמות משוחררים בחמש השנים האחרונות ולמשרתי מילואים פעילים בעשר השנים האחרונות. ההכשרה, אשר מתקיימת בשיתוף מנהלת שער לעתיד-צה"ל והאגף לחיילים משוחררים במילואים, תחל בסוף יוני ותיערך במשך 20 שבועות בסניף אינפיניטי בצפון, הממוקם במת"ם, חיפה. ההכשרה מיועדת ללוחמים משוחררים, בעלי בגרות מלאה ורקע טכנולוגי וניתנת ללא עלות לזכאים. במהלך ההכשרה, המשתתפים מקבלים ליווי אישי, הכנה לראיונות וחיבור ישיר למעסיקים, ובמקביל, צוברים ניסיון מעשי המדמה סביבת תעשייה אמיתית, כך שהם מגיעים ברמה טכנית המאפשרת להם להתמודד גם עם תפקידים הדורשים ניסיון של מספר שנים. הבוגרים אשר יעמדו בכל הדרישות, ישולבו בתפקידים בחברות הביטחוניות המובילות בצפון הארץ, כאשר ההכשרה הייחודית ממוקדת בצרכים של התעשיות הביטחוניות ובדרישה למהנדסי DevOps. "זו לא רק תוכנית מקצועית, אלא מחויבות לתושבי הצפון" עולם ה-DevOps הוא עמוד השדרה של כל מערכת טכנולוגית מודרנית. זהו התפקיד שאחראי על הרציפות, היציבות והאוטומציה של פיתוח התוכנה. כיום קיים ביקוש רב למהנדסי DevOps, המביא עמו תנאי שכר מהגבוהים בשוק. מדובר בתפקיד אשר מתאים במיוחד עבור לוחמים, היות שהוא דורש ניהול מערכות מורכבות, חשיבה אסטרטגית ויכולת פתרון בעיות בזמן אמת. לדברי שולי שיר, מנהלת תוכנית "לוחמים להייטק" מבית עמותת עתידים: "כשפתחנו את ההרשמה להכשרה בחיפה, יחד עם אינפיניטי לאבס, המטרה הייתה ברורה – לקחת את העוצמות שהלוחמים והלוחמות שלנו מביאים מהשטח ולתרגם אותן לקריירה משמעותית בהיי-טק הביטחוני. עבורנו, זו לא רק תוכנית מקצועית, אלא מחויבות לתושבי הצפון. אנחנו מעניקים להם את הכלים הכי מתקדמים, כדי שיוכלו להמשיך לתרום לביטחון המדינה, רק הפעם מחזית הטכנולוגיה, קרוב לבית". חיים גרון, מייסד שותף ומנכ"ל אינפיניטי לאבס, ציין כי, "הקמת קבוצת ה-DevOps בצפון היא חלק מהמחויבות שלנו, יחד עם עתידים, לחיזוק קו העימות. מדובר בהשקעה בלוחמים בגבול הצפון, כדי שהם יהיו אלו שיובילו את ענף הטכנולוגיה והקדמה באזור. ב-אינפיניטי לאבס לא לומדים תיאוריה; לומדים איך לתפעל מערכות בקנה מידה תעשייתי, בדיוק כפי שלומדים לתפעל מערכות מבצעיות ולהתנהל בשטח תחת לחץ. זהו החיבור המנצח: קריירה יוקרתית ללא עלות, הגנה על הבית וציונות טכנולוגית".

ה-FBI שחרר השבוע הודעת אזהרה חדשה אודות איום פישינג חדש בשם Kali365, שמאפשר לפושעי סייבר לקבל גישה לחשבונות Microsoft 365. הפלטפורמה החדשה הזו מאפשרת לתוקפים לעקוף את ההגנות הרב שלביות, וזאת מבלי בכלל לנסות לפרוץ את נתוני הכניסה של המשתמש. Kali365, שמופצת כתוכנת פישינג כשירות (PHaaS), התגלתה כבר בחודש שעבר, אבל כעת ה-FBI החליט להזהיר את הציבור, כדי לקדם יותר תשומת לב. האזהרה פורסמה על רקע העובדה שההאקרים יוצרי ומפיצי האיום החדש משתמשים לצורך הדיוג בשיטה המוכרת: שליחת מיילים לקורבנות שכוללים קישורים לאתרים מתחזים. הפלטפורמה מופצת באמצעות טלגרם כבר כחודש, והיא "מורידה את מחסום הכניסה כשהיא מספקת לתוקפים פחות טכניים גישה לפיתויי דיוג שנוצרים באמצעות AI", לפי ה-FBI. כמו כן, נכתב בהודעה כי היא "כוללת תבניות אוטומטיות ליצירת קמפיינים התקפיים, לוחות מחוונים למעקב אחר אנשים וישויות בזמן אמת, ויכולות לכידת אסימוני OAuth". אתר הידע שבקישור שמקבל המשתמש מכיל הוראות שמפנות לדף זיהוי אמיתי של מיקרוסופט, אבל הוא מגיע לשם עם ליווי "לא רצוי". כך, התוקף יכול להשיג בקלות את אסימון הגישה של המשתמש, ואז להתחיל להשתמש בו מכל מחשב ולקבל גישה לכל שירותי ה-Microsoft 365 המותקנים בו, כולל לתיבת המייל ולשטח האחסון ב-וואן דרייב. ברמה הארגונית, ההתמודדות מול Kali365 צריכה להיות באמצעות חסימת אימות, שמבוססת גם על המכשירים שמהם ניגשים המשתמשים, או על יצירת מדיניות גישה מותנית – של גישות שיכולות לפחות למתן את ההתקפות. אבל, בסופו של דבר, גם כאן זה תלוי במשתמש, וזה המקום להזכיר שיש לשים לב היטב לכל מייל, ובמיוחד לכאלה שמבקשים לבצע פעולה או כוללים קישורים – שלא כדאי ללחוץ עליהם.  

הפיטורים המאסיביים של עובדי היי-טק לטובת ה-AI נמשכים, והיום (ג') דווח כי BigID מתכוונת לפטר 150 מתוך כ-650 העובדים שלה. מדובר ביותר מ-20% מכוח האדם של יוניקורן אבטחת המידע הישראלי, ועשרות מהמפוטרים צפויים להיות ממרכז הפיתוח שלה בתל אביב. BigID נוסדה ב-2015 על ידי דמיטרי סירוטה, המשמש מנכ"ל החברה, ונמרוד וקס, סמנכ"ל המוצר שלה, והחלה את פעילותה שנה לאחר מכן. היא גייסה עד היום 260-320 מיליון דולר (תלוי באופן חישוב עסקאות סקנדרי ורכישות פנימיות) ב-10 סבבים, ובסבב הגיוס האחרון, לפני כשנתיים, הוערך שוויה בלפחות מיליארד דולר. לצד מרכז הפיתוח בתל אביב, המטה של BigID נמצא בניו יורק. הסיבה העיקרית לפיטורים היא הרצון של BigID להפוך לחברת AI-first – הן בפיתוח תוכנה והן בתפעול. המוצר של החברה הוא פלטפורמת מודיעין דאטה, שמשלבת אבטחה, פרטיות ומשילות תחת קורת גג אחת. הוא פועל בשיטת Discovery-in-Depth (גילוי לעומק), ומבוסס על מנוע סריקה עצמאי שמסוגל להתחבר למאות מקורות מידע שונים בארגון – החל מבסיסי נתונים מסורתיים כמו SQL, דרך שירותי ענן ואגמי מידע כגון סנואופלייק ו-AWS, וכלה באפליקציות SaaS, קבצים לא מובנים ותכתובות במערכות ארגוניות. החוזק של המוצר טמון בארבעת עמודי התווך שלו: סיווג אוטומטי של סוגי מסמכים ונתונים, יצירת קטלוג אחוד של כל נכסי המידע, זיהוי קבוצות מידע דומות או משוכפלות לצורך צמצום נפחים והצלבת נתונים. המהלך האחרון של BigID מצטרף לגל פיטורים שההיי-טק הישראלי (וגם העולמי) חווה בתקופה האחרונה. רק לפני ימים אחדים דווח על פיטורים נרחבים, של עד 1,000 עובדים, ב-וויקס הישראלית, ועל פיטורי ענק של 3,000 עובדים באינטואיט, כולל בשלוחה שלה בארץ. מטא פיטרה ממש באחרונה כ-8,000 עודים, שהם כ-10% מכוח האדם שלה, והמהלך השפיע גם על המרכז שלה בתל אביב.

בית המשפט הכלכלי בתל אביב הורה באחרונה לענקית ה-IT הישראלית מטריקס לחשוף מסמכים שישקפו את הליך אישור עלות השכר לשנת 2025 של מנכ"ל החברה, מוטי גוטמן, בדירקטוריון שלה. זאת, במסגרת הליך משפטי שהגישו משה קאשי, מנהל תחום הפיננסים בארגון לובי 99, וד"ר הראל פרימק מעמותת צדק פיננסי. גוטמן הוא מזה שנים בעל השכר הגבוה ביותר בחברות ההיי-טק וה-IT הציבוריות בישראל. עלות שכרו ב-2025 עמדה על 18.18 מיליון שקלים – ירידה של 23% לעומת 2024. היא מורכבת משכר של קרוב לארבעה מיליון שקלים, מענק של כמעט 10 מיליון ותשלום מבוסס מניות בסך של 4.3 מיליון. החבילה הזו מבוססת על הסכם שחתמה החברה עם גוטמן לחמש שנים – מתחילת 2023 ועד סוף 2027. בעלי המניות של מטריקס לא אישרו את הקצאת המניות לגוטמן. יצוין כי בהצבעות על עלות השכר, קולותיהם של בעלי השליטה – ובמקרה של מטריקס זוהי פורמולה – מנוטרלים, וההחלטה מבוססת על ההצבעות של בעלי המניות האחרים. עיקר המתנגדים להקצאת המניות למנכ"ל היו המשקיעים המוסדיים בחברה, ש-95% מהם התנגדו לכך, וכתוצאה מכך לעלות השכר שלו בכללותה. אולם, למרות זאת, הדירקטוריון החליט לבצע אובר רולינג, בהתאם לסמכות המוקנית לו בחוק החברות, ולאשר את עלות השכר של גוטמן. החלטת הדירקטוריון התקבלה ימים ספורים בלבד לאחר האספה הכללית של בעלי המניות – מה שלכד את תשומת ליבו של השופט, מגן אלטוביה. עוד הוא שם דגש על העובדה שההחלטה על אישור עלות השכר של גוטמן התקבלה פה אחד. מטריקס: גוטמן הוא מנכ"ל עתיר זכויות והישגים מטריקס טענה בבית המשפט כי גוטמן משמש כמנכ"ל החברה מזה כ-20 שנה, וכי הוא עתיר זכויות והישגים. החברה הצדיקה את החלטת הדירקטוריון לבצע אובר רולינג בצמיחה המטאורית שלה לאורך שנותיו של גוטמן כמנכ"ל. לדבריה, המוסדיים התנגדו לאישור עלות השכר של גוטמן עקב החלטה שרירותית שלהם על גובה השכר המקסימלי בחברות שהם משקיעים בהן, ולא התחשבו במקרה הפרטני. השופט אלטוביה לא הסכים עם החברה וקבע כי טענה זו לא עומדת בדרישת ההנמקה שדירקטוריונים מחויבים לתת על פי החוק בבואם לעשות אובר רולינג. הוא אף ביקר את מטריקס על כך שלא ניהלה משא ומתן עם גוטמן להפחתה ברכיבי השכר שהמוסדיים דרשו לבצע. כמו כן, הוא דחה את הטענה של מטריקס שלפיה אחד המבקשים, קאשי, רכש מניות של החברה רק כדי לתבוע אותה, ובכך נהג בחוסר תום לב. בסיכומו של דבר, השופט אלטוביה הורה למטריקס להמציא לקאשי את הפרוטוקולים של הדיונים הרלוונטיים של ועדת התגמול והדירקטוריון שלה בתוך 30 יום, כמו גם מסמכים המשקפים את היעדים של החברה וחוות דעת של יועצים חיצוניים, שעמדו בבסיס ההחלטה לאשר לגוטמן את עלות השכר. כמו כן, הוא פסק לחובתה של מטריקס הוצאות משפט בסך של 35 אלף שקלים. מטריקס יוצגה בדיון על ידי עורכי הדין אהרן מיכאלי, רוני לופן וגלית רוטנברג. את קאשי ייצגו אחיו, עו"ד גולן קאשי, כמו גם עורכי הדין נאור כהן ומשכית רוקח-פינטו.

בשנים האחרונות ארגונים משקיעים משאבים עצומים באימוץ בינה מלאכותית, בתשתיות ענן ובכלים מתקדמים לעיבוד נתונים. הטכנולוגיה זמינה, הכלים מתקדמים מאי פעם, והיכולות רק הולכות ומתרחבות. ובכל זאת, ברוב הארגונים, ההשקעה הזו אינה מתורגמת לערך עסקי בקנה מידה. לא כי ה-AI לא עובדת, אלא כי הארגון לא בנה את היכולת הארגונית להשתמש בה בפועל. בשלב שבו הטכנולוגיה כבר זמינה, הפער האמיתי עובר ממערכות אל עבודה. תהליכי קבלת החלטות נשארים כפי שהיו, דפוסי העבודה אינם משתנים, והאחריות בין האדם למערכת אינה מוגדרת. ה-AI לא נכשלת כי אינה טובה מספיק, היא נכשלת כי הארגון לא בנוי לעבוד איתה. ההבנה שעלתה מהשטח הייתה ברורה: הטמעת AI אינה תהליך טכנולוגי, אלא תהליך של שינוי עבודה הטרנספורמציה במינהל המחקר החקלאי-מכון וולקני את הפער הזה פגשתי בצורה חדה במסגרת הובלת טרנספורמציה דיגיטלית ומבוססת AI במינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני – ארגון מחקר עתיר דאטה, שבו חוקרים פועלים באוטונומיה מקצועית גבוהה, עם תהליכי עבודה שאינם סטנדרטיים וקבלת החלטות המבוססת על מומחיות עמוקה, מה שהופך כל שינוי ארגוני לאתגר מורכב במיוחד. במסגרת המהלך שהובלתי – כחלק מטרנספורמציה דיגיטלית רחבה, שמטרתה לייעל את עבודת החוקרים ואת תהליכי המחקר בארגון – הרחבנו משמעותית את תשתיות הענן והובלנו מעבר לסביבת עבודה מתקדמת מבוססת Google Workspace לכלל העובדים, כולל שימוש במודלי שפה מתקדמים והעברת עבודה ואחסון לענן. במקביל, עבור החוקרים, הובלנו מעבר של נתוני המחקר לענן והקמנו מרכז AI ייעודי, הכולל משאבי חישוב מתקדמים לעיבוד נתונים בקנה מידה רחב. לצד התשתיות, התמקדנו גם בשינוי העבודה בפועל, בהורדת חסמי שימוש, בהנגשת הכלים ובביצוע הדרכות ממוקדות, הן ברמה הארגונית והן בהתאמה לעבודה המחקרית. צריך להיערך ארגונית כדי שהיא תפעל בהצלחה ויעילות. ה-AI. צילום: Shutterstock, Ryan.Kan לא מדובר בפרויקט של מערכות מידע, אלא במהלך אסטרטגי חוצה-ארגון, שמטרתו להפוך יכולות AI מתשתית טכנולוגית ליכולת ארגונית שמייצרת ערך בפועל – מהלך שחייב מעורבות הנהלה, שינוי תפישות עבודה והגדרה מחדש של אחריות. מבחינת תשתית ויכולות, לא היה חסר דבר. ובכל זאת, בתחילת הדרך, דפוסי העבודה כמעט שלא השתנו. הכלים היו זמינים, אך לא הפכו לחלק אינטגרלי מתהליכי המחקר. השימוש נשאר נקודתי, והפער בין הפוטנציאל לבין האימפקט בפועל נותר משמעותי. בפועל, גם כאשר הכלים היו זמינים, חוקרים המשיכו לעבוד באותן שיטות ניתוח וקבלת החלטות, וה-AI נשארה מחוץ לליבת תהליך המחקר. זו הייתה נקודת המפנה, שבה התברר שהחסם אינו טכנולוגי, אלא ארגוני. ההבנה שעלתה מהשטח הייתה ברורה: הטמעת AI אינה תהליך טכנולוגי, אלא תהליך של שינוי עבודה. רק כאשר העברנו את המיקוד מהטכנולוגיה אל העבודה עצמה, התחיל להיווצר שינוי אמיתי. זה דרש חיבור של הכלים לתהליכים קיימים, ליווי שמכוון לשימוש בפועל ולא רק לחשיפה, והתאמה לאופן שבו החוקרים באמת עובדים. במקביל, נדרש להגדיר מחדש את גבולות האחריות בין האדם למערכת, במיוחד בנקודות שבהן ה-AI משפיעה על ניתוח נתונים וקבלת החלטות. בשלב הזה התחיל שינוי ממשי באופן שבו העבודה התבצעה, ולא רק בכלים שהיו זמינים. ה-AI הפכה מלהיות "יכולת זמינה" ל"יכולת שמייצרת ערך בפועל", כאשר היא עברה מלהיות כלי שהחוקרים יכולים להשתמש בו, לכלי שהם עובדים איתו כחלק אינטגרלי מתהליך המחקר וקבלת ההחלטות. מהניסיון שלי בהובלת המהלך הזה, זה בדיוק המקום שבו ארגונים מצליחים או נתקעים – לא ביכולת לבנות AI, אלא ביכולת להטמיע אותה בתוך העבודה הארגונית כך שהיא משנה בפועל תהליכים וקבלת החלטות. כאן נוצר הפער בין השקעה בטכנולוגיה לבין יצירת ערך עסקי אמיתי. המשמעות למקבלי החלטות ברורה. בשלב שבו הארגון כבר השקיע בתשתיות ובכלים, האתגר המרכזי אינו טכנולוגי אלא ניהולי. השאלה אינה איזה כלי להטמיע, אלא כיצד משנים תהליכים, כיצד משלבים AI בתוך קבלת החלטות, וכיצד מגדירים מחדש אחריות ארגונית. זהו המקום שבו נוצרת היכולת הארגונית האמיתית, והנקודה שבה ה-AI מפסיקה להיות יוזמה והופכת ליכולת שמייצרת ערך. איך הופכים AI ליכולת ארגונית שעובדת בפועל? מהניסיון שלי, המעבר מיכולת טכנולוגית ליכולת ארגונית אינו מתרחש מעצמו, אלא מחייב שינוי מכוון בכמה רבדים במקביל. ארגונים שמצליחים עם AI לא עושים יותר טכנולוגיה, הם עובדים אחרת בשלושה מקומות: משנים את האופן שבו העבודה מתבצעת, משלבים AI בתוך קבלת ההחלטות, ומגדירים מחדש את האחריות בין אדם למערכת. ראשית, הבינה המלאכותית חייבת להיות משולבת בתוך תהליכי העבודה עצמם, ולא לפעול כיכולת חיצונית. כל עוד השימוש בה אינו חלק מהעבודה בפועל – היא תישאר בשוליים. שנית, יש לשלב אותה בתוך מנגנוני קבלת ההחלטות. ללא שינוי באופן שבו מתקבלות החלטות, גם הכלים המתקדמים ביותר אינם משנים את התוצאה. לבסוף, נדרשת בהירות ארגונית סביב אחריות, במיוחד בנקודות המפגש בין אדם למערכת. כאשר האחריות אינה מוגדרת, השימוש ב-AI נשאר חלקי או לא עקבי. רק כאשר שלושת הרבדים הללו פועלים יחד, ה-AI מתחילה להתבטא כיכולת ארגונית שמייצרת ערך. AI לא משנה ארגונים כי היא קיימת – היא משנה ארגונים רק כאשר האופן שבו אנשים עובדים משתנה סביבה. האתגר האמיתי אינו בבניית היכולת, הוא ביכולת להוביל את הארגון לעבוד אחרת, ושם נקבע אם ה-AI תשאר הבטחה, או תהפוך ליכולת שמייצרת ערך. כותבת המאמר היא מנמ"רית מינהל המחקר חקלאי (מכון וולקני) ודוקטורנטית לחקר ההשפעה של AI על עובדים בארגון

"האתגר במגזר הציבורי כבר מזמן אינו איסוף הדאטה – אלא היכולת לסמוך עליה, לחבר אותה, ולהפעיל אותה בזמן אמת. כל קידוד צינור הנתונים הוא אתגר. זה משהו איטי, זה משהו שזקוק לזמן ארוך בבנייה של פלטפורמה מודרנית, ואחת הבעיות הגדולות היא שאיכות הנתונים לא ברמה אחודה. זה אומר שצריך לסדר את הדאטה, וברגע שמעלים לענן מתחילים להתמודד עם אתגר חדש כי לא רוצים להעלות זבל לענן, אלא מבקשים לעשות ניקיון ולעלות באופן מסודר", כך סיפר אורי קלאסי, סמנכ"ל דאטה בחברת קליק (Qlik) בכנס Nimbus Summit 2026 של אנשים ומחשבים במסגרת הסדנה שהעבירה החברה על הדרך בה צריך לבנות תשתית דאטה שמכינה את המגזר הציבורי ל-AI כבר עכשיו. לדבריו, הפתרון שמציעה החברה בנוי על שלושה עמודים. "הראשון הוא הנעת הדאטה, אחר כך עושים המרה של כל הנתונים, מכל הסוגים, לצרכים של המערכת – ואנחנו תומכים בכל ועושים את ההמרה הזו אצלנו בבית, ויש את העולם של בדיקות האיכות. אנחנו מדגישים כי חשוב לא לעשות אנליטיקה על דברים שהם אינם נכונים. ה-AI יודעת לספק תשובות על סמך הנתונים שיש לה, כך שהאיכות חייבת להיות בראש. אם הנתונים לא טובים, זה יכול לערער את החברה ואת כל המערכת, וכמובן שזה חשוב במיוחד ברמה הממשלתית. כשאני מעביר את הדאטה דרך המערכות שלנו, אני יכול ליצור קטלוג של כל המידע שעבר, והוא נשמר בפלטפורמה". קלאסי הוסיף וסיפר כי החברה מציעה את האפשרות לקחת מידע כמעט מכל מקור, והיא מספקת למעלה מ-200 מחברים אל מוצרי SaaS שונים, עם התמחות בעולמות של סאפ. "בסופו של דבר אנחנו מציעים פלטפורמה ללא קוד. היא מאפשרת לקחת את צינור הנתונים, לשכפל אותו, ובדרך לשנות את הכל מקצה לקצה לצורך ההתאמה, וכל הקוד מאחור מבצע התאמה ומשתנה לפי הצורך, וזה אומר שאפשר לנהל את הדאטה לפי גודל בכל מקום שרוצים", הוא סיכם את חלקו. "שכבת ה-AI לא יכולה לחיות בפני עצמה, היא תלויה באיכות הנתונים ובתהליך" גדי רוטמן, סמנכ"ל אנליטיקה ו-AIO בחברה, הציג את ההיבט של האנליטיקה וכיצד היא משתלבת עם AI סוכנית, כדי לעבור מעולם של לוחות נתונים וניתוח בדיעבד לעבודה פרואקטיבית המבוססת על תובנות בזמן אמת, מזיהוי חריגות, דרך המלצות אוטומטיות ועד הנעת תהליכים. "כאמור, אנחנו אוספים דאטה ממערכות שונות וצריכים לחבר את הכל, אבל זו רק התחלת התהליך כי הדאטה אמורה לשמש את מקבלי ההחלטות, ולכן הצד השני הוא איך לוקחים את זה והופכים את הדאטה למשהו שיכול לעזור למשרדי הממשלה השונים, ובסופו של דבר לאזרח", הוא אמר. רוטמן סיפר כי בתהליך העבודה מתבצעת חלוקה לשתי שכבות: עבודת הבסיס, בה מוצאים את האנליטיקה והבינה העסקית שמספקות את היכולת להבין את הדאטה ולתחקר אותה; ומעל שכבה שנייה שהיא ההנעה לפעולה – איך משתמשים בתובנות כדי לאפשר ביצוע. "ומעליהן יש גם שכבת ה-AI", הוסיף והרחיב, "אבל זו לא שכבה שיכולה לחיות בפני עצמה, וכאמור היא מאוד תלויה באיכות הנתונים ובכל התהליך לפני שמשתמשים בה בפועל". "אנחנו רוצים לספק הנעה לפעולה שגם יודעת להציע התמקדות באופן אוטומטי, אם משהו משתנה בדאטה, ומעבר להגיע למשתמשים באופן, אנחנו גם מחברים את זה למערכות אחרות, כי ליצור באופן אוטומטי תהליכים מעדכנים", סיפר רוטמן. ומה התפקיד של ה-AI? לפי רוטמן, "היא עוזרת לשפר את כל התהליכים. היא מאפשרת גם לשאול שאלות בשפה חופשית, מאפשרת לבנות תחזיות אוטומטיות. היא גם מספקת את היכולת ליצור סוכן שיעבוד כל הזמן, כאמור, ויתריע אם משהו משתנה. היא מבוססת על שלוש נקודות עיקריות: נתונים איכותיים, ההקשרים שרוצים, וגם החוויה הסוכנית – חוויה חדשה שאנחנו פורסים באזורים השונים ואמורה להגיע בקרוב לישראל. אנחנו כל הזמן מוסיפים עוד יכולות, ובסופו של דבר המערכת תדע להפעיל את הסוכנים הרלוונטיים וגם להשתמש בעת הצורך בכלי AI חיצוניים".

"בטווח הזמן הקרוב נתחיל בהטמעת מודלי שפה, כחלק מהשימוש שלנו בבינה מלאכותית. ה-AI תביא לשיפור באיכות ובמהירות של קבלת ההחלטות של צוותי כיבוי האש שבשטח, וכך תסייע בהעצמת היכולת שלנו להציל חיים", כך אמר רב טפסר אייל כספי, נציב כבאות והצלה ארצי. רב טפסר כספי היה דובר המפתח במפגש שערך פורום C3 מבית אנשים ומחשבים היום (ג') במטה כבאות והצלה בראשון לציון. את המפגש פתח פלי הנמר, יזם ונשיא אנשים ומחשבים. כספי ציין כי "ה-IT יסייע לנו לחיבור אוטומטי בין מערכות גילוי אש למוקדי השליטה המבצעיים שלנו. נבחן הטמעת AI לשיפור היכולות שלנו בתחום". מודל מעז לדבריו, "הקרב של לוחמי האש מוכרע בדקות הראשונות להגעתם לזירה, ותלוי במודל שבניתי, מעז – ראשי תיבות של מרחב, עוצמה וזמן. שלושת הגורמים האלה קריטיים להצלחת המשימה: על מנת להכריע שריפה יש להגיע בכוחות גדולים, במסות ובמהירות". נציבות הכבאות וההצלה היא גוף צעיר יחסית, שהוקם כאחד מלקחי אסון השריפה בכרמל בשלהי 2010. כספי משרת במכבי האש זה ארבעה עשורים ועומד בראש הנציבות מאז 2022. ה-IT בנציבות משרת את 3,200 עובדיה, ש-2,200 מהם לוחמי אש. זאת, לצד יותר מ-4,000 מתנדבים שונים – שירות לאומי, חרדים וצופי אש. "נכנסנו חזק לעולם הרחפנים" לדברי כספי, "נעמיק את שיתופי הפעולה עם גופי החירום האחרים במדינה, ואנחנו נדרשים גם לייצר שיתופי פעולה גלובליים. אלה יתנו מענה מרכזי לפערי המשאבים העצומים שלנו, ובראשם משאבי האנוש החסרים". "נכנסנו חזק לעולם הרחפנים", המשיך. "אלה יהיו מעורבים בכיבוי, יוסיפו לנו מידע חזותי ויערכו ניטור של השטח שבו פועלים צוותי הכיבוי. כמו כן, אנחנו בודקים קליטה של טכנולוגיות רחפנים חדשות שמשלבות רובוטיקה בפעילותם. זו כבר מיושמת בהצלחה במערך הכבאות של סינגפור". האתגרים של מערך הכבאות כספי תיאר את האתגרים הרבים שמולם ניצב מערך הכבאות. "אחד האתגרים הוא הגידול בהיקף הפעילות שלנו, והמצב הביטחוני רק מוסיף לכך: ב-2021 היו לנו 89 אלף הזנקות מבצעיות וב-2025 הנתון חצה את ה-150 אלף", אמר. "ישראל צומחת לגובה בקצב מואץ. זהו איום ביטחוני מתמשך ורב זירתי. מגדל מודרני נמצא ברמת סיכון גדולה יותר ומורכבת. נדרשת התאמה מערכתית של תפיסת בטיחות אש עבור המגדלים הרבים שנבנו וייבנו", הוסיף. רבי קומות מרובי מעליות הם חלק מהאתגר הזה, כמו גם מגדלים ללא שני חדרי מדרגות, בניינים מרובי מפלסים תת קרקעיים והופעת דגמים חדשים של מעליות. גם סכנת השריפות של סוללות הליתיום באופניים, קורקינטים ומכוניות חשמליות מעסיקה את מערך הכבאות. הסימולטור במטה הכבאות וההצלה הארצי בראשון לציון. צילום: פלי הנמר "בעבר", סיכם רב טפסר כספי, "משך שריפה של חדר ארך 17 דקות. כיום הוא נמשך ארבע דקות בלבד. הנגזרת המבצעית שלנו מנתון זה היא שעלינו לפעול בכל אירוע בתוך 10 דקות – אחרת אנחנו גוזרים מוות על הנפגעים באירוע". עוד דיברו במפגש תת טפסר ניר צנטנר, ראש חטיבת התקשוב בנציבות כבאות והצלה, טפסר משנה אייל אבזבקייב, ראש מחלקת קשר חירום ותיאום מבצעי בחטיבת התקשוב, וטפסר משנה גיא חסון, המנמ"ר וראש מחלקת טכנולוגיות ומערכות מידע. המפגש הסתיים בסיור בסימולטור שבמטה הכבאות, שבו מתרגלים צוותי הכיבוי התמודדות עם 250 תרחישי חירום שונים – מחילוץ חתול על עץ, עבור בחילוץ לכודים בעקבות נפילת טילים, דרך התמודדות עם אירוע רב נפגעים בהיקף גדול ועד לאירוע חומרים מסוכנים. המשך הדיווח מהמפגש – מחר.  

ONE FBC, חטיבת הפריוריטי של קבוצת וואן טכנולוגיות, ערכה פרויקט להטמעת מערכת ליבה עסקית בקבוצת הנדל"ן מבנה. הפרויקט נמשך כשנה והסתיים באחרונה. היקפו הכספי מוערך במיליוני שקלים. מבנה היא קבוצת נדל"ן מהגדולות בישראל, הפועלת בתחום הייזום, הרכישה, ההקמה, ההשכרה והניהול של מבנים לתעשייה ולוגיסטיקה, משרדים ומסחר, וכן למגורים. הפתרון שהוטמע הוא פיתוח של ONE FBC לעולמות הנדל"ן המניב, על בסיס מערכת פריוריטי (Priority), וכולל מודולים ייעודיים לניהול תהליכים בתחומי הכספים, חוזי נדל"ן, רכש, רכוש קבוע ו-BI. הפתרון של ONE FBC לעולמות הנדל"ן המניב, מבוסס פלטפורמת פריוריטי, מצוי בקרב חברות הנדל"ן המוכרות בארץ, ביניהן עזריאלי, ריט, ויתניה, SGS, ישרס, קבוצת תדהר, קבוצת עופר, יצחקי וצים אורבן. "צעד משמעותי שהביא לחיזוק היכולות התפעוליות שלנו" בשלב א' של הפרויקט הוטמע מודול נדל"ן מניב, העונה לניהול הנכסים המניבים של קבוצת מבנה, כמו גם לעולמות הרכש והכספים. בשלב הבא בפרויקט, שייערך השנה, יוטמעו גם הפתרונות בעולם ההנדסי והתקציבים. לפי מבנה, המערכת החדשה הביאה לקיצור תהליכים עסקיים, שבעבר גזלו זמן עיבוד ארוך ויקר. כך למשל, תהליכי בילינג עם מאות חוזים שארכו בעבר שעות, מסתיימים כעת תוך דקות בודדות, ותהליכי הארכת אלפי חוזים שנדרשו כמה שעות לביצועם, מסתיימים כעת בתוך דקות בודדות. יכולת הבקרה על חוזים הפכה אף היא למהירה ופשוטה בהרבה עבור המשתמשים. לדברי אור פישר, מנמ"ר קבוצת מבנה, "הפרויקט היווה צעד משמעותי בחברה, והביא לחיזוק היכולות התפעוליות שלנו. הוא פותח את הדלת להרחבות ופיתוחים נוספים בעתיד. המערכת החדשה מאפשרת לנו לקבל החלטות מהירות ומבוססות נתונים, על בסיס בינה עסקית ואוטומציה של תהליכים. שדרגנו את מערך המידע, הבאנו לשיפור ולייעול תהליכי עבודה, והשגנו יתרונות ויכולות טכנולוגיות חדשות. אלה יעזרו לנו להישאר חדשניים גם בשנים הבאות". אושר ששוני, מנהל אגף מוצרים ב-ONE FBC, הוסיף: "לפני כמה שנים זיהינו את הצורך של חברות נדל"ן מניב במערכת ליבה גמישה, יציבה, שתספק מענה לצרכים הייחודיים להן – כגון ניהול חוזים מרובים ומתן יכולת לאחידות ושקיפות ארגונית בתהליכי ליבה. הפתרון שפיתחנו על פלטפורמת פריוריטי לעולמות הנדל"ן המניב הוטמע מאז בגופים הגדולים והמובילים במגזר הנדל"ן בישראל. הפרויקט יתמוך בהמשך הצמיחה ובהצלחה של קבוצת מבנה בעתיד".