"אנחנו נמצאים בעידן של שינוי, של מהפכה מטורפת – מהפכת הבינה המלאכותית. יש לנשים את כל הכלים להוביל את העידן הזה, והן – אנחנו – רק צריכות אומץ", כך אמרה גילי שלזינגר, מנכ"לית וואן דיגיטל. שלזינגר דיברה במפגש של פורום WIT – נשים בטכנולוגיה – מבית אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ד') במשרדי PwC בתל אביב, תחת הכותרת "נשים מובילות AI". הדברים של שלזינגר מגובים בשטח: נכון שעידן ה-AI מובל בעיקר על ידי גברים – סם אלטמן מ-OpenAI, דאריו אמודיי מאנת'רופיק, אילון מאסק ואחרים, אלא שיש בטופ של העולם הזה גם כמה נשים. שתיים מהן אלה דניאלה אמודיי, שותפתו של בעלה לייסוד אנת'רופיק ונשיאת החברה, ומירה מוראטי, שהייתה סמנכ"לית הטכנולוגיות של OpenAI ואחרי שפרשה מהחברה הקימה את סטארט-אפ הבינה המלאכותית Thinking Machines Labs. בנוסף, מחקרים מראים שמיומנויות רכות, כגון מנהיגות משתפת ואינטליגנציה רגשית, הופכות בעידן ה-AI למיומנויות הליבה. כמו כן, לפי מחקרים, למשל של אונסק"ו, גיוון מחשבתי יכול למנוע הטיות של הבינה המלאכותית. לדברי שלזינגר, "מה שצריך בעידן הזה הוא לא לדעת לכתוב קוד, אלא לשאול את השאלות הנכונות כדי לקבל את התשובות המדויקות ולהשיג את המטרה בפחות זמן וכסף, ועם תוצר הרבה יותר טוב ללקוחות. את זה הנשים יכולות לעשות לא פחות טוב מהגברים, והעידן הזה מאפשר לנו להיות יזמיות ולבצע דברים שלא העזנו בעבר. נשים שלא היו בעולם הטכנולוגיה יכולות להגיע אליו דרך ה-AI". לסיכום אמרה שלזינגר כי "הבינה המלאכותית היא מתנה שנחתה עלינו, הנשים – מהגברים. המודל הבא יפותח על ידי נשים, ובישראל". שירה לב עמי, חוקרת AI, לשעבר מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור "אם לא נעלה מהר על הרכבת – היא תדרוס אותנו" דוברות נוספת באירוע הייתה שירה לב עמי, עד לא מזמן מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי וכיום חוקרת AI. "אני חוקרת בעיקר איך הבינה המלאכותית משנה את עולם העבודה, את המציאות של כל אחד מהמגזרים במשק, ומה ההשלכות של השינויים הללו על המנהלות והמנהלים", אמרה. לדבריה, "עידן הבינה המלאכותית מביא איתו שינוי מציאות במהירות מטורפת. אם כמנהלים, לא נעלה מהר על הרכבת הזאת – היא תדרוס אותנו". ההבדלים בעולם הניהול לפני ואחרי עידן ה-AI לב עמי הסבירה כמה הבדלים בניהול בין התקופה שלפני "התפוצצות" הבינה המלאכותית לעידן הנוכחי: "פעם המנהל ידע יותר. הוא היה הכי ידען בחדר. כיום עובדים לא צריכים אותו כדי לקבל את הידע. בנוסף, פעם, ההחלטות ירדו מלמעלה למטה. זה כבר לא נדרש יותר, ובארגונים שבהם הדברים עדיין מתנהלים בצורה הזאת נוצר צוואר בקבוק. כמו כן, סוכני ה-AI כבר מדברים אלה עם אלה, וזקוקים לאנשים רק בנקודות ספציפיות. המציאות הזו מייצרת עולם אחר של צרכים, ושל ניהול". "האתגר הוא לעבור מעולם הניהול והעבודה הקיים, שלא השתנה דרמטית במשך הרבה מאוד עשורים, אל העידן החדש. מנהלים, והעובדים שלהם, צריכים לבנות את הבית של העתיד, לא לשדרג את הבית הקיים. יותר קל לבנות מחדש", הוסיפה. מה המנהלים צריכים לעשות? "בעידן הבינה המלאכותית, האנשים כבר לא עושים את 'העבודה השחורה', כגון כתיבת קוד. הבוטים עושים את זה. לנו נשארו החיבורים בין האנשים. זה הופך להיות הערך המוסף העיקרי שהאנשים מביאים ל-'חתונה' הזאת", אמרה לב עמי. אלא שצריך לנהל גם את הסוכנים וכדי לעשות זאת, לפי החוקרת, צריך הכשרות ספציפיות – למנהלים ולעובדים שלהם. לדבריה, "היכולת לקחת את מה שיש בראש שלנו, ולא מאורגן, ולהפוך אותו להנחיות ברורות לסוכנים היא קריטית, והיא מה שהופך את המנהלים והעובדים האנושיים לפרודוקטיביים, לאלה שיכולים להניע את הכלים החדשים". "המנהלים צריכים לבנות את המוח הארגוני – להסביר לסוכנים איך הם מנהלים כיום, ולקבל מהם 'ספר מתכונים' מה לעשות כדי לשפר. חייבים לעשות את זה, אין שאלה בכלל", הוסיפה. ככלל, אמרה לב עמי, "עידן הבינה המלאכותית מצריך יכולות ניהול אחרות ומורכבות יותר. כך, למשל, שיתוף פעולה חוצה יחידות קריטי בעידן הזה הרבה יותר מבעבר. המנהלים צריכים לחבר בין יחידות שונות ולעקוף את צווארי הבקבוק, המושרשים בארגון. גם ניהול סיכונים נכון הופך להיות מיומנות חשובה מאוד בעולם של היום". היא סיכמה באומרה כי "אנחנו חיים בעולם של חיבורים, שאת חלק מהם הבינה המלאכותית תדע לעשות בעצמה, אבל את החלק האחר אנחנו צריכים לעשות, ואנחנו זקוקים לאנשים שמסוגלים לעשות אותם בצורה טובה. הצורך של ארגונים ביכולות האלה אקוטי, ויש לנשים יכולות שמאפשרות להן לבצע את המשימה הזאת על הצד הטוב ביותר".

בעוד שיצרניות השבבים המובילות, לפחות בהיבט של מכירות לשוק המחשוב, מציעות כיום שבבים המיוצרים בליתוגרפיה של 2 ננו-מטר, ומדברות על הדור הבא של ייצור ב-1.4 עד 1.6 ננו-מטר, יבמ (IBM) הכריזה היום (ה') על פריצת דרך היסטורית, כשהציגה לראשונה טכנולוגיית ייצור שבבים בגודל של מתחת ל-10 אנגסטרום, או פחות מ-1 ננו-מטר – כשלמעשה מדובר בטכנולוגיית ייצור של 0.7 ננו-מטר, ופריצה בפועל של מה שנחשב בעבר כסוג של חסם פיזי, וכניסה לפי יבמ לעידן האטומי. הייצור החדש מבוסס על ארכיטקטורת טרנזיסטורים תלת-ממדית ראשונה מסוגה שפיתחו ביבמ, שעונה לשם Nanostack. טכנולוגיה זו, לפי החברה, עורמת טרנזיסטורים בצורה אנכית ומדורגת, באופן שמאפשר לארוז יותר טרנזיסטורים על פני שטח נתון, כמו גם שימוש בחומרים שונים בכל שכבה כדי לשפר את היעילות האנרגטית הכוללת של כל שבב. $IBM unveiled research-stage sub-1nm chip technology using a 0.7nm “nanostack” 3D transistor design. IBM says it could pack nearly 100B transistors on a fingernail-sized chip and deliver up to 50% more performance or 70% better efficiency vs. its 2nm node. pic.twitter.com/IlIb0sMVxU — Wall St Engine (@wallstengine) June 25, 2026 "אנחנו ממציאים מחדש את אופן הבנייה של שבבים" כתוצאה מכך בכל שבב כזה יהיו כמעט 100 מיליארד טרנזיסטורים על שטח שדומה לגודל ציפורן אנושית – כמעט פי שניים מצפיפות הטרנזיסטורים בטכנולוגיית ה-2 ננו-מטר שהציגה החברה ב-2021. יבמ הוסיפה כי לפי הבדיקות שלה, הטכנולוגיה החדשנית צפויה לספק עד 50% יותר ביצועים, או לחלופין עד 70% חיסכון בצריכת אנרגיה לעומת שבבי ה-2 ננו-מטר. עם זאת, ייקח כנראה עוד זמן ממושך למדי עד שהשבבים החדשים הללו יגיעו לשוק. לפי יבמ ההערכה היא שהשבבים יהיו ניתנים לייצור בתוך כחמש שנים. "פריצת הדרך הנוכחית של יבמ מסמנת רגע מכונן בהיסטוריה של המחשוב – דחיפת הטכנולוגיה מעבר לעידן הננומטר לממד של אטומים. עם ארכיטקטורת ה-Nanostack החדשה שלנו אנחנו לא רק מקטינים טרנזיסטורים, אנחנו ממציאים מחדש את אופן הבנייה של שבבים, כדי לספק הרבה יותר עוצמה ויעילות אנרגטית. חדשנות ראשונה מסוגה בתעשייה זו ממשיכה את המורשת של יבמ בהובלה טכנולוגית ומניחה את היסודות לעידן המחשוב הבא", אמר ג'יי גמבטה, מנהל חטיבת המחקר של יבמ בעת ההכרזה הרשמית.

ועדת המדע, שבראשה עומד ח"כ יאסר חוג'יראת, אישרה פה אחד את הצעת החוק של חברי הכנסת, סגן שר התקשורת ישראל אייכלר וינון אזולאי, לתיקון חובת "מענה הולם" בגופים ציבוריים במסגרת תקשורת דיגיטלית עם אזרחים, לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.  על פי הצעת החוק, גופי ממשלה וציבור יהיו חייבים לתת שירות מלא באמצעות מסרונים גם לאזרחים שאין להם גישה לכלים דיגיטליים. מדובר במענה נגיש ומותאם, לרבות באמצעות מסר קולי מוקלט ושיחות חוזרות, במקום הסתמכות בלעדית על הודעות SMS או מערכות מקוונות. מחלוקת על פרק הזמן שיידרש ליישום ההליך במהלך הדיון התפתח ויכוח בין יוזמי החוק לבין נציגי הממשלה סביב משך תקופת ההיערכות הנדרשת ליישום החוק בגופים הציבוריים בהם רשות המיסים, רשות האוכלוסין והמוסד לביטוח לאומי.  נציגי הממשלה ואגף התקציבים טענו כי נדרש פרק זמן של עד שלוש שנים ליישום מלא, בשל היקף ההתאמות הטכנולוגיות והעלויות השוטפות של שליחת מסרים קוליים. מנגד, חברי הכנסת טענו כי מדובר בפרק זמן ממושך שאינו משקף את מוכנות המערכות הקיימות בפועל. "אין שום סיבה לתת שלוש שנים, זה זמן ארוך מדי, הגופים כבר ערוכים. באיזה מקום בעולם זה נשמע שלעניין דיגיטלי יש היערכות שלוש שנים?" שאלו בזעם הח"כים אייכלר ואזולאי. מחלוקת נוספת הייתה סביב העלות התקציבית. אגף התקציבים העריך את עלות היישום בכ-6 מיליון שקלים בשנה (בממוצע), בעוד שחברי הכנסת טענו כי הסכום מוגזם והציגו עמדה שלפיה חלק ניכר מהתשתיות כבר קיים בפועל בגופים השונים. לדבריהם, חלק מהערכות התקציב מבוסס על הנחות מחמירות יתר על המידה, וניתן לבצע את היישום בפרק זמן קצר יותר ובעלות נמוכה יותר. בסיום הדיון, לאחר הפסקת התייעצויות, סוכם כי 60 אחוז מהמערכת יתחילו לפעול תוך שנתיים והיתרה בשנה השלישית. בתקופה זו הגופים יגישו לוועדה דו"חות התקדמות. יו"ר הוועדה ח"כ חוג'יראת סיכם: "מדובר בצעד משמעותי לשיפור הנגישות לשירותים ציבוריים. המטרה היא אחת: שכל אזרח יקבל שירות, גם אם אינו מחובר לדיגיטל".

חברת מטא נמצאת בהליך פיתוח מואץ של אפליקציית שוקי חיזוי עצמאית, שמכונה לעת עתה בפנים החברה בשם Arena (או Antwerp ו-FBForecast), כך על פי חשיפה של הניו יורק טיימס. עוד דווח כי מנכ"ל החברה, מארק צוקרברג, היה מי שהנחה ישירות את צוותיו לבנות את המערכת החדשה, אם כי הוא טרם התייחס לכך פומבית. מסמכים פנימיים שהגיעו לידי רשת NPR חושפים כי האפליקציה תישען באופן הדוק על Llama, מודל השפה הגדול מבית מטא. הבינה המלאכותית צפויה לשאוב נושאים חמים מהרשת כדי לייצר מהם שאלות הימור, לספק המלצות מותאמות אישית למשתמשים, ואף להוות את ה"שופט" שיכריע כמעט בזמן אמת לגבי תוצאות האירועים בשטח. בשונה מהמקובל בתעשייה, פלטפורמת Arena לא תתבסס בשלב הראשון על הימורים בכסף אמיתי, אלא על חלוקה יומית של נקודות וירטואליות שיעניקו חוויה דמוית משחק משתמשים. מודל זה – לצד הפרדת האפליקציה משירותי מטא האחרים, כדוגמת פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם – משרת, כך נטען במדיה העולמית, מטרה אסטרטגית עליונה: עקיפת הרגולציה האמריקנית הנוקשה של הוועדה למסחר בחוזי עתידיים על סחורות, ה-CFTC, לפחות עד שהמערכת תתבסס. עו"ד דניאל וולך, משפטן המומחה לדיני הימורים, הסביר ל-NPR את ה"פלונטר" סביב השקת שירותים שכאלו: "אנחנו בבירור נמצאים בלימבו משפטי… וייתכן שלא תהיה לנו תשובה ברורה בעוד שנה או שנתיים", אמר. לדבריו, תעשיית החיזוי הנוכחית היא "יצירה חדשה" שהגיעה רק לאחרונה, ולכן "הציתה את כל המאבקים המשפטיים הללו סביב השאלה האם הקונגרס התכוון אי פעם שפעילות מסוג זה תפוקח על ידי ה-CFTC". News: Meta is currently building a prediction markets app to rival Polymarket and Kalshi, according to sources the app, currently called "Arena," will be a standalone offering and was ordered up by Mark Zuckerberg w/ @yaffebellanyhttps://t.co/IobogS4xkV — rat king ???? (@MikeIsaac) June 23, 2026 פולימרקט, רובינהוד, ו-דראפט-קינגס – מאחוריכם כניסתה של מטא לזירה מעוררת גלי הדף אדירים; מיד עם הדיווחים צנחו מניותיהן של חברות מתחרות כדוגמת רובינהוד, דראפט-קינגס ופלאטר (חברת האם של FanDuel). ההשלכות של כניסת שחקנית חדשה, אשר לה למעלה מ-3.5 מיליארד משתמשים פעילים, לתחום ה"חם" הן חסרות תקדים. לפי אנליסטים, מספיק שקומץ ממשתמשים אלו יהגרו ליישומון של מטא, החברה עתידה להפוך למונופול בתחום, ולא סתם אלא כזה שבידי חברה שמגלגלת כבר כיום מיליארדי דולרים בתחומי עיסוקה האחרים. If Meta "did it the right way, they would destroy Polymarket and Kalshi because Meta just has the distribution," Opening Bell Media co-founder & CEO Phil Rosen says. pic.twitter.com/ms4UdIA4lj — Yahoo Finance (@YahooFinance) June 24, 2026 מעניין לציין כי מדובר בניסיון חוזר של ענקית הטכנולוגיה, לאחר שאפליקציה דומה שניסתה להשיק ב-2020 (Forecast) נסגרה מחוסר עניין. אבל הזמנים השתנו – בעיקר בגלל פולימרקט (Polymarket). המהלך של מטא מציב אותה כמתחרה חזיתית מול פולימרקט – שירות ההימורים/חיזוי המאוד פופולרי שנחשב כיום לשלוט הבלתי מעורער של התחום. למי שטרם הכיר נספר כי פולימרקט היא פלטפורמת שוקי חיזוי מבוזרת המבוססת על מטבעות קריפטו. היא מאפשרת להמר על שלל אירועים עתידיים. השירות נסק לפופולריות היסטרית במהלך מערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2024, והגיע לאחרונה לנפח מסחר חודשי של למעלה מ-3 מיליארד דולר, כשהוא משמש לעיתים כמדד מדויק יותר מסקרי דעת קהל מסורתיים לנושאים שונים שהעולם עוסק בהם בזמן X. עם זאת, העלייה המטאורית של פולימרקט מלווה בשלל מחלוקות ושערוריות – רגולטורים פדרליים בארה"ב, ובכללם ועדת הפיקוח של בית הנבחרים האמריקני, פתחו בחקירות כנגד פולימרקט בחשדות לסחר במידע פנים. הדוגמה המובהקת לכך התרחשה כאשר חייל בצבא ארצות הברית זכה במאות אלפי דולרים, לאחר שהימר על מבצע צבאי מסווג בוונצואלה (חטיפת מדורו), תוך ניצול מידע רגיש, בטרם זה הפך לפומבי. נזכיר כי גם סביב מלחמת איראן-ישראל וארה"ב התרחשו הימורים רבים בנוגע למועדי תקיפות וכדומה. מעבר לפן הפלילי, כדאי לדעת גם כי מבקרי התחום חוששים כי פלטפורמות אלו מעודדות התמכרות חמורה להימורים, מטשטשות את הגבול שבין גיימינג לפיננסים, ויוצרות בעיות מוסריות עמוקות כשאנשים גוזרים קופון על גבי אסונות טבע, מלחמות או חיסולים.

מכה בסייבר? יחיא חוסייני פנג'כי, מפקד כנופיית ההאקרים האיראנית הידועה לשמצה חנדלה, נהרג בסיכול ממוקד במהלך המערכות באיראן. חשבון טלגרם לא רשמי, בערוץ המזוהה עם מודיעין משמרות המהפכה, אישר כי ההרוג עמד זה שנים בראש קבוצת חנדלה – אולם גורמים במערב לא הצליחו לאמת את הדיווח על מותו. מומחים ציינו, כי "אם יתברר שאכן הוא חוסל, זוהי מכה קשה לרשת תשתיות הסייבר ההתקפי של איראן. הוא היה דמות מפתח, וכעת יש לבחון מי יחליף אותו והאם החיסול יפגע ביכולות הקבוצה". חנדלה הצליחה לפרוץ ולקצור מידע רגיש בשלל מתקפות. אלא שרבות מהן הוצגו כמתקפות סייבר חדשות, ובעצם הן היו "מחזור" של מתקפות מהעבר. בסוף מאי האחרון, חנדלה טענה כי פרצה לארגון ישראלי שעוסק בסיוע לניצולי שואה. חברי הקבוצה הדליפו משם מאגרי מידע, מסמכים ותכתובות בהיקף רחב. מומחי אבטחה אישרו בפני אנשים ומחשבים את דבר הפריצה. לפי אנשי חנדלה, הם קצרו מהמערכות של הארגון יותר משני מיליון מסמכים וקבצים. מומחי אבטחת מידע ישראלים אומרים, כי "חברי קבוצת חנדלה נואשים. הפריצה היא עדות למצבם הממש לא טוב בזירת הסייבר ההתקפית. אמנם נכון שהם הצליחו  לפרוץ והצליחו לקצור מידע – אבל הפריצה היא לא יעד מספיק חשוב. זה לא בנק, זו לא חברת היי-טק, אלא אתר בעל רמת אבטחה לא גבוהה, ולכן קל, יחסית, לפרוץ אליו". לדברי אותם מומחים, "עדות נוספת לייאושם של ההאקרים עולה מהעובדה שהם העלו לאתר ההדלפות שלהם קובץ להורדה במשקל של 900 גיגה-בייט. אין הרבה מחשבים אישיים שיכולים לטפל בקובץ בהיקף שכזה. ההאקרים גם לא טרחו לבודד, לחלק ולפלח לפלחים את המידע, אלא פשוט העלו אותו כמות שהוא". עוד בחודש מאי האחרון, חברי קבוצת ההאקרים האיראנית שלחו לישראלים רבים הודעות מפחידות. בשורה של הודעות SMS, התכנים של המסרונים שהקבוצה שלחה היו מגוונים: חלקן כללו ניסיונות לגיוס של ישראלים לרגל לטובת איראן, ואחרים התבקשו לשלוח תמונות וסרטים או לשתף מידע אודות אתרים בארץ. כמובן, היו גם הודעות שבהן חברי חנדלה הפליגו באיומים – מגוחכים, יש לציין: "תושבי האדמות הכבושות! זהו (הטעות במקור – י"ה) האזהרה האחרונה: בקרוב השמיים מעליכם יהפכו לגיהינום לוהט, עם גשם של טילים מהמאבק. שום מקלט לא יושיע אתכם". בהודעת SMS מאיימת נוספת נכתב: "הבטחנו לכם שבקרוב תראו כוכבים בשמי הלילה שאינם כוכבים… בקרוב תראו את השמש בשמי הלילה". תוקפת ומתרברבת קבוצת ההאקרים חנדלה, שמזוהה עם המשטר בטהרן, היא אחת הקבוצות האיראניות הפעילות בסייבר, ובאחרונה כתבנו על כמה מתקפות שלה. היא תוקפת מטרות לא רק בישראל: באפריל נטלה הקבוצה אחריות על מתקפת סייבר ומבצעי השפעה-תודעה שבוצעו נגד כוחות מרינס שמוצבים בבחריין. בנוסף, שירות הביון הקנדי, CSIS, האשים אותה לא מכבר כי היא אחראית לפריצה ולתקיפות סייבר נגד עיתונאים מקנדה, כולל אחד שעובד בערוץ איראן אינטרנשיונל, שמתנגד למשטר. תמונותיו ופרטיו פורסמו באינטרנט וברשתות החברתיות. עוד פעילות של הקבוצה: השנה פרסמה חנדלה הצהרה סרקסטית בתגובה לפרס ממשלתי אמריקני עבור מידע על חבריה, וטענה שהיא התחזקה, תוך שהיא קוראת לוושינגטון "להתמקד במקרים אחרים במקום בנו". ההצהרה באה לאחר שהסטייט דפרטמנט הכריז על פרס של עד 10 מיליון דולר עבור מידע שיוביל לזיהוי חברי קבוצות סייבר הקשורות לאיראן, כולל Parsian Afzar Rayan Barna וחנדלה. חברי חנדלה קראו בתגובה לרשויות האמריקניות "להסיט את תשומת ליבן מהמאבק בארגון" ולחקור נושאים חשובים ומעניינים יותר, לדבריהם: "רשת הפדופילים של אפשטיין" ו-"כישלון האבטחה של הבית הלבן". עם זאת, הם כתבו כי "אנחנו מוכנים לחשוף את זהותנו בגאווה", והזמינו את ה-FBI ליצור איתם קשר במייל כדי לקבל את שמותיהם. ב-9 באפריל, יום אחרי כניסתה של הפסקת האש בין ארצות הברית וישראל לאיראן לתוקף, פרסמו חברי חנדלה תמונות וסרטונים מהטלפון הפרטי של הרמטכ"ל לשעבר, הרצי הלוי. הפרסומים כללו סרטונים שבהם הוא מבצע תרגילי פילאטיס, צילומים שלו עם טייסים ותמונות מטיולים שביצע עם משפחתו. עוד טענו חברי הקבוצה, כי חדרו לטלפונים הניידים של נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר, צחי ברוורמן, ראש לשכת ראש הממשלה לשעבר, ובכירים נוספים במערכת הביטחונית והפוליטית בישראל.

שם ותפקיד: מיכל צוקרל, סמנכ"לית ומנהלת חטיבת יועצים ומומחים בקבוצת מיקור החוץ, נס (NESS). החטיבה מונה מעל 700 מומחים ויועצים במגוון עולמות טכנולוגיה ו-IT . תפקידים קודמים: לפני התפקיד הנוכחי הייתי מנהלת תחום בריאות בנס, ולפני כן, בחברת מאסטרו של מגדל חברה לביטוח הייתי מנהלת רכש. השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים מכללת רמת גן. בצבא שרתתי כמשקי"ת תכנון כוח אדם בחיל הים. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? הכניסה שלי לעולם הטכנולוגיה התחילה במקרה (למרות שאני מאמינה שאין מקריות סתמית) — אבל ההחלטה להישאר ולהוביל בעולם הטכנולוגי, הייתה מאוד מודעת, ומוכיחה את עצמה כל יום מחדש. מהר מאוד זיהיתי שזו זירה שבה אפשר לייצר השפעה אמיתית בקנה מידה רחב, במיוחד כשמחברים בין אנשים, תהליכים ותוצאות. הטכנולוגיה מעולם לא הייתה מבחינתי מטרה, אלא מנוע לצמיחה עסקית. אני מאוד מאמינה שמי שיודע לחבר בין טכנולוגיה, אסטרטגיה וביצוע, הוא זה שמייצר ערך אמיתי — ושם אני פועלת. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? השיח השתנה בצורה משמעותית. היום, הפערים פחות נובעים ממגדר, אלא יותר מהיכולת לייצר ערך, להוביל ולהשפיע. מי שמייצרת תוצאות, נוכחות וביצוע – מתקדמת. מנהלים חכמים מסתכלים על ביצועים, לא על מגדר. אצלי זה בא לידי ביטוי בצורה מאוד ברורה: הצוות הניהולי שאני מובילה מורכב כולו מנשים — לא מתוך אג׳נדה, אלא מתוך בחירה מקצועית עקבית. אלו מנהלות שמביאות שילוב חזק של הובלת מכירות לצד ניהול delivery מורכב — וזה מה שמייצר ערך, הצלחה ועמידה ביעדים עסקיים. האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? לא. ואני גם לא ניהלתי את הקריירה שלי מתוך נקודת מוצא של מגבלות. כבר מגיל צעיר נכנסתי לתפקידי ניהול, ופעלתי מתוך הבנה ברורה של הערך שאני מביאה — ולכן גם השגתי את המקום שלי סביב השולחן. בעיניי, כשהגישה היא מקצועית, ברורה ומבוססת תוצאות – הקול נשמע. מנהיגות מתחילה מהיכולת להחזיק עמדה, לקבל החלטות ולהוביל – לא מהאישורים שמקבלים מהסביבה.        

חברת SpikeIT – ספקית פתרונות Cyber security – הכריזה על חתימת הסכם הפצה חדש עם חברת זיסקיילר (Zscaler), מובילה גלובלית באבטחת Zero Trust. מהחברות נמסר כי "שיתוף פעולה זה מסמן אבן דרך משמעותית במחויבות של שתי החברות לתת מענה למפת איומי הסייבר המתפתחת, ולספק ללקוחות פתרונות אבטחת ענן מקיפים ואמינים".  ככל שהטרנספורמציה הדיגיטלית מתקדמת ואפליקציות AI הופכות לנפוצות יותר, המורכבות והתחכום של מתקפות הסייבר ממשיכים להתפתח. כמענה למגמה בלתי נמנעת זו, SpikeIT מציעה את פלטפורמת זיסקיילר Zero Trust Exchange לרשת השותפים שלה ולקוחותיהם, במטרה לספק הגנת סייבר ו-AI משופרת.  ל-SpikeIT ניסיון מוכח בסיוע לארגונים לחזק את חוסן אבטחת הסייבר שלהם. עם מגוון מקיף של טכנולוגיות ושירותים. "אנו נרגשים לשתף פעולה עם SpikeIT, מפיצה מורשית של פלטפורמת Zero Trust Exchange של זיסקיילר בישראל", אמר אנתוני טורסילו, סגן נשיא בכיר, מערך השותפים הגלובלי ב-זיסקיילר. "בעודנו ממשיכים להרחיב את הנוכחות שלנו בישראל, השותפות של זיסקיילר עם שותפים כמו SpikeIT היא קריטית כדי להבטיח שלבסיס הלקוחות הצומח שלנו תהיה התמיכה הנדרשת לחיזוק אסטרטגיות ה-Zero Trust שלהם".  "הסכם ההפצה בין זיסקיילר ל-SpikeIT, הפועלת כשותפה בשטח (boots on the ground), יסייע לזיסקיילר לחזק את מערך אבטחת הסייבר של הארגונים, וייתן מענה אפקטיבי לאתגרים מרכזיים, כגון גישה מרחוק מאובטחת, אבטחת גלישת עובדים באינטרנט ומניעת זליגת מידע, וכן הגנה על ה-AI", אמר ליאור בן עמי, מנכ"ל SpikeIT.  עוד נמסר כי "באמצעות מינוף פלטפורמת הענן המאובטחת והמקיפה של זיסקיילר, ארגונים יכולים לפעול בבטחה בסביבות ענן ציבוריות, פרטיות והיברידיות, תוך הבטחת הגנה מקצה לקצה על הנכסים הקריטיים שלהם".

ורוניס (Varonis) הישראלית בוחנת אפשרות להימכר, כך פורסם שלשום (ג'). דיווח ראשוני על כך עלה בסוכנות בלומברג, ולאחריו הופיעו ידיעות כי החברה כבר קיבלה הצעת רכישה, אותה היא בודקת. בין המועמדות לרכוש את ענקית הסייבר הישראלית נמנות הקרנות בלאקסטון (Blackstone), תומא בראבו (Thoma Bravo) ו-ויסטה (Vista Equity Partners). ורוניס נסחרת בנאסד"ק (Nasdaq) לפי שווי שוק של 4.1 מיליארד דולר, והמניה שלה זינקה בעשרות אחוזים בחודשיים האחרונים. החברה הונפקה בראשונה בשנת 2014 לפי שווי של כחצי מיליארד דולר. מומחים ציינו כי מניע אפשרי לרכישה הוא הופעת הבינה המלאכותית כגורם משנה משחק בעולם הגנת הסייבר. ה-AI עושה את חיי התוקפים לטובים יותר ומאפשרת להם לזהות חולשות ולבצע מתקפות סייבר באופן מהיר ומתוחכם יותר. על הקרנות והאסטרטגיה שמאחורי העסקה בלאקסטון בעלת שווי של כמעט 150 מיליארד דולר. על רכישותיה בישראל נמנית פריוריטי (Priority), שנקנתה תמורת 800 מיליון דולר ב-2024. הקרן מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-1.3 טריליון דולר. תומא בראבו מטפלת בנכסים בהיקף של יותר מ-180 מיליארד דולר, ובהיצע החברות שבבעלותה יש חברות מישראל, בעיקר בעולמות הגנת הסייבר וה-IT. בסל שלה נמצאות כ-80 חברות תוכנה ארגוניות. בשנה החולפת הקרן הייתה מעורבת בעסקאות המתגבשות בארץ – באוגוסט האחרון היא רכשה את החברה הישראלית הוותיקה ורינט (Verint) תמורת שני מיליארד דולר. היא אף התמודדה על רכישת ארמיס (Armis), שלבסוף נמכרה ב-7.75 מיליארד דולר ל-סרוויס נאו (ServiceNow). בנוסף, היא השקיעה בחברות בולטות כגון סופוס (Sophos), קונקט ווייז (ConnectWise) ו-פרופפוינט (Proofpoint). עוד נמנות על הרכישות שלה אימפרבה (Imperva) אותה הקים שלמה קרמר, ו-אטיוניטי (Attunity). קרן ויסטה מנהלת נכסים בהיקף של יותר ממאה מיליארד דולר. הצלחה מיד לאחר ההנפקה ורכישות בארץ בפברואר הודיעה ורוניס הישראלית, כפי שדיווחנו, על רכישת AllTrue.ai – חברה עם שורשים ישראליים, שפועלת בעולם התוכן של ניהול האמון, הסיכונים והאבטחה של AI. היקף העסקה לא פורסם, אולם גורמים בענף העריכו אותו ב-125 מיליון דולר במזומן. יקי פייטלסון, ממייסדי ומנכ"ל ורוניס, אמר בעת הודעת הרכישה כי "בינה מלאכותית יכולה להתנהג בצורה בלתי צפויה. אם אתה לא יודע אילו מערכות בינה מלאכותית יש לך, מה הן עושות ובאילו נתונים הן יכולות לגעת, אתה לא יכול להשתמש ב-AI בצורה בטוחה". ורוניס מתמקדת בהגנה על נתונים רגישים בארגונים. משרדיה הראשיים נמצאים במיאמי ויש לה מרכז פיתוח בהרצליה. החברה מציעה פלטפורמת אבטחת נתונים המשלבת יכולות גילוי וסיווג דאטה, ניהול גישה, ניטור פעילות משתמשים וזיהוי איומים בזמן אמת, באמצעות למידת מכונה ובינה מלאכותית. יש ל-ורוניס יותר מ-8,000 לקוחות ארגוניים ברחבי העולם. היא הוקמה ב-2005 על ידי פייטלסון ו-אוהד קורקוס. בפברואר 2014 החברה הונפקה בבורסת נאסד"ק, וביום המסחר הראשון שלה הוכפל שוויה למיליארד דולר. ורוניס ביצעה עוד שתי רכישות של חברות ישראליות: באוקטובר 2020 היא קנתה את Polyrize, שמתמחה בניהול הרשאות בשירותי ענן. במרץ אשתקד רכשה ורוניס את סיירל (Cyral), שעוסקת באבטחת מידע ובניטור של בסיסי נתונים בענן. בספטמבר האחרון קנתה ורוניס חברה אמריקנית – סלאש נקסט (SlashNext) – שמספקת פתרונות מבוססי AI לאבטחת דואר אלקטרוני ויישומי מסרים – תמורת 150 מיליון דולר. אנליסטים ציינו כי ורוניס נמצאת בתקופה של שינוי במודל המכירה שלה, ומעבר מעבודה און פרם לרישיונות SaaS, והמעבר משפיע על תוצאותיה העסקיות.