איגוד הפסיכולוגים האמריקני (APA) הזהיר לאחרונה כי מיליוני אנשים ברחבי העולם כבר משתמשים כיום בכלי בינה מלאכותית לצורך תמיכה נפשית ורגשית, בין היתר כדי להתמודד עם בדידות, חרדה ומשברים אישיים. על רקע התופעה ההולכת ומתרחבת, ובעידן שבו יותר ויותר צעירים פונים ל־AI כדי "לדבר עם מישהו", עמותת סה"ר (ר"ת סיוע והקשבה ברשת) משיקה בימים אלה אפליקציה חדשה בשם Talkit, שמציעה אלטרנטיבה אחרת: תמיכה אנושית, אנונימית וזמינה 24/7. בשנה האחרונה יותר ויותר צעירים משתמשים בצ'אטים מבוססי AI כדי לפרוק, לשתף ולקבל תחושת הקשבה, לעיתים כי אין להם עם מי לדבר, ולעיתים כי קל יותר להיפתח מול מסך. אלא שבמקביל הולך ומתרחב גם הדיון סביב הסיכונים שבהסתמכות רגשית על בינה מלאכותית, במיוחד בקרב בני נוער וצעירים במצבי משבר. האפליקציה פותחה כחלק מהמגמה העולמית של בריאות הנפש הדיגיטלית (Digital Mental Health) ומטרתה להנגיש תמיכה נפשית באמצעים טכנולוגיים חדשניים, תוך שמירה על אנונימיות מלאה ותחושת ביטחון למשתמשים. הרחבה דיגיטלית של שירותי סה"ר Talkit מציעה כפתור מצוקה נפשי אנונימי, מהיר ונוח, שבצידו השני אדם אמיתי, שנותן הכוונה ראשונית ותמיכה רגשית למשתמש. בנוסף, האפליקציה מציעה כלים להתמודדות עצמית עם מצבי משבר ועולמות תוכן בממשק ידידותי המותאם לשפה העכשווית, בפרט של צעירים ובני נוער. האפליקציה החדשה פותחה כהרחבה דיגיטלית של שירותי סה"ר, מתוך הבנה כי יותר ויותר אנשים מתקשים לפנות לעזרה באופן מסורתי, אך כן מחפשים מרחב בטוח, דיסקרטי ונגיש לשיתוף ולקבלת תמיכה. ענבר שנפלד, מנכ"לית עמותת סה"ר: "אנחנו פוגשים מדי יום אנשים שמרגישים לבד בתוך קושי נפשי, ולא תמיד יודעים איך או למי לפנות. האפליקציה החדשה נולדה מתוך הרצון לאפשר לכל אדם לקבל הקשבה, עזרה נפשית, הכוונה וכלים ראשוניים – בצורה נגישה, אנונימית וללא שיפוטיות, עם אדם אמיתי. בתקופה בה לכולם, ובפרט לבני נוער וצעירים, הטלפון הנייד הוא לעיתים המקום הכי טבעי לבקש עזרה, ואנחנו רוצים להיות שם עבורם בדיוק ברגע הזה".

אנבידיה (Nvidia), כצפוי, הכריזה באופן רשמי על שובה לשוק המחשוב האישי במסגרת תערוכת קומפיוטקס שנפתחה אתמול (ב'). ג'נסן הואנג, מנכ"ל החברה, הגדיר את ההכרזה של החברה על המשפחה החדשה של המעבדים, שזכתה בסופו של דבר לשם RTX Spark, כמעבדים שמיועדים לעידן החדש של ה-PC. "זו המצאה מחודשת של המחשב האישי, וזה עניין גדול לא פחות מההמצאה המחודשת של הטלפון שאנו מכירים כיום כסמארטפון", אמר הואנג, כשהציג על הבמה מחשבים ניידים שמצוידים במעבדים החדשים של החברה, אותם היא מתארת כמעבדי-על המיועדים לעידן סוכני ה-AI האישיים, שמציעים סוג חדש של חוויית מחשוב. זו חוויה בה המשתמש נוגע פחות ופחות במקלדת ובעכבר, בזמן שסוכני ה-AI משתמשים בעוצמה המוצעת כדי להריץ מולי AI בקצה הכי קרוב למשתמש, במחשב האישי שלו. The laptop hasn't changed in 30 years. NVIDIA just changed it RTX Spark is their first PC chip ever. – RTX 5070 level GPU – 128GB unified memory – 1 petaflop of local AI – thin, light, barely throttles unplugged Your AI agent lives on the machine. 24/7. No cloud. This is step… https://t.co/xJyjuwt2Ds pic.twitter.com/b3IKPnnrVc — shirish (@shiri_shh) June 1, 2026 לא בכדי בחרה אנבידיה בסופו של דבר לכנות את המשפחה החדשה RTX Spark במקום שם הקוד N1X שליווה את המעבדים הללו בשנים האחרונות. בסופו של דבר הם מבוססים על הארכיטקטורה שפיתחה עם מדיה-טק (MediaTek) עבור מעבדי ה-GB10 שלה – מעבדי Grace ממשפחת ה-Blackwell – שנמצאים במחשבי ה-DGX Spark הנייחים והזעירים שהשיקה החברה ביולי 2025 לטובת מפתחי AI. מפרט טכני ושיתופי פעולה אסטרטגיים ההבדל המשמעותי כעת הוא שמעבדי ה-RTX Spark פותחו בסיועה של מיקרוסופט (Microsoft) כדי להתאים להרצת Windows 11 for Arm. הם כוללים שבב גרפי ייעודי למשחקים, שיכול כמובן לסייע מאוד להרצות AI. לפי החברה, השבב הוא ברמה מקבילה לזו של השבב הגרפי GeForce RTX 5070 Mobile, שגם הקנה למשפחת המעבדים החדשה את השם כדי להציג את השימוש הצרכני הייעודי שלה. RTX Spark יציע עד 20 ליבות מחשוב ויגיע עם עד 128 גיגה-בייט זיכרון RAM מובנה. בהמשך צפויה החברה להכריז על גרסאות "רזות" יותר וזולות יותר. באנבידיה טוענים כי המערכת מסוגלת להריץ מודלים בהיקף של עד 120 מיליארד משתנים, תוך שמירה על פרטיות המידע. מיקרוסופט, כאמור, הייתה מעורבת עמוק מאוד בשילוב מנגנוני אבטחה חדשים ב-Windows שיאפשרו לסוכנים לפעול באופן מלא. באנבידיה לא דיברו עדיין על עלויות, אבל כן סיפרו שיש 30 דגמים של מחשבים ניידים בדרך, ו-10 דגמים של מחשבים נייחים. דל (Dell), לפי ההערכות, תשיק את המחשב שלה עוד החודש. מיקרוסופט כבר שחררה סרטונים עם מחשב Surface משלה – ושתיהן לא הזכירו עלויות.

במדינה שבה הקיטוב גובר והלהט"בפוביה עולה, יש ענף במשק שאפשר לומר שהוא מגדלור כשזה נוגע לקבלת להט"בים, בטח יחסית לשאר החברה – וזה ההיי-טק. אבל, האם לעולם חוסן? האם המצב הזה יישאר גם בעתיד? הנושא עלה לדיון בפאנל שהתקיים שלשום (א') במוזיאון רמת גן, במסגרת הוועידה הלאומית הגאה. הנחה אותו רועי לטקה, היזם שמאחורי הקבוצה ההיי-טקיסטית הגאה פריידטק, והשתתפו בו לירן גרינברג, ממייסדי Team8, שמקימה סטארט-אפים ומשקיעה בחברות בתחום הסייבר, ושירה אטינג, שותפה בקרן וינטג', מהמשקיעות הבכירות בארץ ואחת מה-"רוחות החיות" באחים לנשק. רועי לטקה, היזם שמאחורי פריידטק ומנחה הפאנל. צילום: נדב מרגלית פריידטק היא קהילת טק גאה, שנוסדה לפני יותר משנה ומונה כיום 600 חברות וחברים. לקהילה נוכחות דיגיטלית בלינקדאין ובווטסאפ, והיא מקיימת סדרת מפגשים במתכונת משתנה, בממוצע אחת לחודש. כל מפגש משלב בין נטוורקינג, פיסת תוכן קצרה ומעוררת השראה, ופעילות ליצירת חיבורים חדשים. בין החברות שאירחו את הקהילה עד היום נמצאות גוגל, פייבר, מיילו, מיקרוסופט ועוד. האם התמונה עדיין ורודה? קבלת להט"בים וסובלנות כלפי הקהילה הגאה הם בין הדגלים שתעשיית ההיי-טק מתהדרת בהם כבר שנים. זה הענף שממנו יצאה בשורת ה-DEI – גיוון והכללה. זה עדיין קיים, אלא שעם בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ בשלהי 2020, חברות רבות, ובעיקר ענקיות טק, הנמיכו מאוד את הדגל הזה. הן עדיין חברות מכילות – בעיקר גברים הומואים וביסקסואלים, ובמידה פחותה לסביות וטרנסג'נדרים.ות, אבל אין ספק שהרוח הלהט"בפובית מהבית הלבן הגיעה גם אליהן. זה נבע בעיקר מסיבות כלכליות – רצון לקבל הרבה חוזים ולעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם ממשל שלא בדיוק מחבב להט"בים. בארץ יש להוסיף לכך את העוינות שמגלים חלקים נרחבים בממשלה כלפי קהילת הלהט"ב. למרות זאת, גרינברג מצייר תמונה ורודה יותר, ומספר שלאורך שנותיו, "כמעט שלא נתקלתי בבעיה לצאת מהארון בהיי-טק, כי זאת סביבה יותר מקבלת. מנכ"ל אפל (היוצא – י"ה) גיי, מנכ"ל OpenAI נישא לבן זוגו ובשירות ב-8200, אסף רפפורט וינון קוסטיקה, ממייסדי וויז, היו אגדות מהלכות והרול מודלים של כולנו". "טאלנט שיודע למצוא את החולשה שתעזור לביטחון המדינה או אלגוריתם שיביא לפריצת דרך – יצליח. הוא זה שיבחרו אותו, לא משנה אם הוא גבר או אישה, דתי או חילוני, גיי או סטרייט", הוסיף. ומה מחוץ לענף? "כולנו רוצים לשאוף שהסביבה החברתית תהיה מקבלת כמו סביבת ההיי-טק", אמר גרינברג. שירה אטינג, שותפה בקרן וינטג'. צילום: נדב מרגלית אטינג יצאה מהארון עוד לפני שהגיעה להיי-טק – בגיל 32, אחרי שירות צבאי ארוך כטייסת בחיל האוויר, שהוא אמנם סביבה גברית-מאצ'ואיסטית, אבל גם יחסית מקבלת, בטח בקרב הטייסים. היא ציינה כי "המקום שהיה לי הכי קשה בו לצאת מהארון הוא במילואים. חיל האוויר יותר ליברלי ומכיל, עם פחות השפעה של קבוצות דתיות קיצוניות, וכולם קיבלו אותי. אבל לי זה היה קשה מבחינה אישית". "בעולמות הטק הרבה יותר קל להיות מחוץ לארון מאשר בצבא. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו גורמים לקבלה הזאת להתפשט גם לתחומים אחרים", ציינה. אטינג סיפרה מה הביא אותה להצטרף למחאה: "כשקמה הממשלה הייתי בטוחה שזכויות נשים ולהט"בים יקודמו. כשהממשלה הכריזה מלחמה על בג"ץ הבנתי שאם לא אלחם, הילדים שלי יחיו בעולם פחות טוב, וזה ישפיע לרעה גם על תעשיית ההיי-טק. כל להט"ב צריך לראות את עצמו כסוכן שינוי, ולחשוב איך הוא משפיע על הסביבה כדי להבטיח שהילדים שלו יחיו בסביבה טובה". איך קבלת להט"בים.ות קשורה להיותה של ישראל מעצמת סייבר? החיבור בין הפתיחות של ענף ההיי-טק כלפי להט"בים לבין ההצלחה הישראלית הפנומנלית בסייבר אינו מקרי. רפפורט וקוסטיקה הפכו לחוד החנית של קהילת הסייבר, וכאמור, צמחו בתוך האקו-סיסטם הייחודי של יחידות המחשוב הצה"ליות. כבר הוכח שהפתיחות הזאת מביאה לחדשנות. וחדשנות היא אחד המשתנים שהביאו את ישראל להיות מעצמת סייבר. המעמד המוביל של ישראל בתחום היה הנושא השני שעלה על השולחן בפאנל. גרינברג, מהבכירים בענף הסייבר, אמר כי "זה קשור לביטחון ולאיום הקיומי, שדורש מודיעין, והמדינה נתנה לזה תעדוף מאוד גבוה. חלק נרחב מאוד מהמודיעין הרלוונטי לצרכי הביטחון מגיע מסייבר. כמו כן, אצלנו יש גיוס חובה וצה"ל יודע מצוין לאתר טאלנטים לשירות ביחידות המתאימות. יש זרם אינסופי של חיילים, עובדים לעתיד, שנכנסים לתחום הסייבר, ומהצד השני – זרם של כאלה שיוצאים מהצבא, משתחררים ועוברים לעבוד בתעשייה. שירות החובה בצה"ל, הערבות ההדדית והחוסן של החברה והכלכלה מתקשרים לחדשנות ולסטארט-אפים". גרינברג הזכיר את רפפורט וקוסטיקה, אבל השדרה הבכירה של ההיי-טק הישראלי מלאה ביוצאי 8200 (וגם ממר"ם ושאר יחידות המחשוב הצה"ליות): מגיל שויד, מריוס נכט ושלמה קרמר, מייסדי צ'ק פוינט – שלושתם יוצאי היחידה, ותא"ל (מיל') נדב צפריר, מנכ"ל ענקית הגנת הסייבר, שהיה מפקד 8200; עבור בניר צוק, מייסד פאלו אלטו; וכלה בנדיר יזרעאל, ממייסדי ארמיס. "הרבה מיוצאי 8200 הקימו חברות מוצלחות, ויש כאלה שהקימו יותר מאחת", אמר גרינברג. "לצד זה, נבנו בישראל קרנות שמתמחות בסייבר, ש-Team8 היא אחת מהן. גיוס ההון לתעשיית הסייבר בישראל חזק יותר מאשר בארצות הברית (ביחס לגודל האוכלוסייה והכלכלה – י"ה), וההתמחות הזאת התפתחה לשיווק, שימור לקוחות, מכירות ועוד. הטאלנטים הטובים ביותר בתחום הסייבר נמצאים בישראל. יש כאן אקו-סיסטם של 360 מעלות לבניית חברות סייבר, ורוב הקטגוריות החדשות שהתעשייה הזאת יוצרת מובלות על ידי חברות ישראליות".

מדינת פלורידה הגישה תביעה היסטורית ותקדימית נגד חברת OpenAI והעומד בראשה, סם אלטמן, בטענה שהפצת ChatGPT – הצ'אטבוט הפופולרי שהחברה פיתחה – גבתה עד כה מחיר דמים של ממש. התביעה, שמגדירה את המערכת כמוצר פגום המהווה סכנה לציבור, מאשימה את החברה כי בחרה במודע להקריב את בטיחות המשתמשים על מזבח התחרות המסחרית ופיתוח טכנולוגי מהיר מדי. Today, we announced the first-in-the-nation state-led lawsuit against OpenAI and its CEO, Sam Altman. OpenAI and Altman ignored internal and external safety warnings, put children at great risk, and allowed a dangerous product to reach millions of Floridians.… pic.twitter.com/bZYhWDYdCU — Attorney General James Uthmeier (@AGJamesUthmeier) June 1, 2026 "אנשים נפגעים, הורים מרומים, והם צריכים לשלם על כך" במסיבת עיתונאים שכינס התובע הכללי של פלורידה, ג'יימס אות'מאייר, הוא הבהיר את חומרת המצב והצהיר:"אנשים נפגעים, הורים מרומים, והם צריכים לשלם על כך". לדבריו, "OpenAI ואלטמן התעלמו מאזהרות בטיחות פנימיות וחיצוניות, העמידו ילדים בסיכון רב, ואפשרו למוצר מסוכן להגיע למיליוני תושבי פלורידה". בלב כתב התביעה נחשפת שורת מקרים מזעזעים שבהם המערכת סיפקה הדרכה אקטיבית לפעולות אלימות וקטלניות. כך למשל, לפני אירוע הירי באוניברסיטת המדינה של פלורידה (FSU), באפריל 2025, בו נרצחו שני בני אדם ונפצעו שישה, היורה, פיניקס איקנר, קיבל מהצ'אטבוט עצות מדויקות לגבי תפעול אקדח מסוג 'גלוק', וכן אודות זמני העומס המרביים במתחם הסטודנטים בקמפוס, ואף ניהל דיון על מספר ההרוגים הדרוש, כדי לזכות בסיקור תקשורתי נרחב.  במקרה קטלני נוסף מהשנה הנוכחית, סטודנט בשם הישאם אבו-גרביה, שרצח שני תלמידים באוניברסיטת דרום פלורידה (USF), נעזר בבינה המלאכותית מבית OpenAI כדי ללמוד כיצד להיפטר מגופות בתוך שקיות אשפה וכיצד לזייף מספרי שלדה של רכבים. ואולם הטירוף לא נעצר במקרים אלו, לפי הדיווחים עם התביעה – גבר קליפורני נוסף, בשם סטיין-אריק סולברג, רצח את אמו בת ה-83 לאחר שהצ'אטבוט חיזק את הזיותיו ואישר לו כי היא מנסה להרעיל אותו. עוד מקרה בהקשר הוא של שחקן הפוטבול לשעבר דארון לי, החשוד בדקירת חברתו למוות, שעל פי הטענות וידא עם ה-AI של אלטמן והחברה האם ניתן לגרום לפצעי דקירה להיראות כמו תוצאה של נפילה אקראית. בנוסף, נחשף כי רוצח מקנדה, שהרג תשעה אנשים, קיים שיחות ממושכות על אלימות בנשק עם כלי הבינה המלאכותית המצליח, וזאת בטרם יצא למסע ההרג שלו. **BREAKING: A lawsuit has been filed today against OpenAI and Sam Altman for negligence and wrongful death. CHT is serving as an expert consultant on the plaintiff’s legal team.** California teenager Adam Raine started using ChatGPT for homework help in September 2024. Eight… pic.twitter.com/mkzhhenxJP — Center For Humane Technology (@HumaneTech_) August 26, 2025 "מכונה המתוכנתת לרצות, לעולם לא תוכל להחליף גבולות בטיחות אנושיים" מעבר למקרי הרצח, התביעה מדגישה את הפגיעה הקשה והמניפולטיבית בבני נוער, תוך ניצול נטייתה של המערכת לרצות את המשתמשים ולעודד אותם לבצע פעולות מסוכנות, במקום לעצור בעדם ולשלול את דבריהם.  כך למשל קרה בפרשה המפורסמת עליה דיווחו בעבר בהרחבה, שבמסגרתה הנער בן ה-16 אדם ריין שם קץ לחייו לאחר שהצ'אטבוט לא רק שתמך בהחלטתו, אלא אף סייע לו לתכנן התאבדות מוקפדת, ניסח עבורו מכתבי פרידה למשפחה, והדריך אותו כיצד להסתיר סימני חבל על צווארו. בהקשר זה חשף התובע הכללי כי המנכ"ל אלטמן דחף אישית לשחרר את מודל GPT-4o במהירות, כדי להקדים את המתחרה גוגל, תוך ביטול פרוטוקולי בטיחות קריטיים וזלזול באזהרות מומחי החברה, שניסו לבחון את רמות הסיכון.  סוכן מיוחד מטעם מחלקת אכיפת החוק של פלורידה (FDLE), מייק דאפי, התייחס לסכנה הטמונה בטכנולוגיה זו וציין כי "ערנות הורית חייבת לעבור ממעקב פשוט אחר זהות האנשים שעימם ילדינו מדברים, להבטחה שהם מבינים עם מה הם מדברים – משום שמכונה המתוכנתת לרצות לעולם לא תוכל להחליף את גבולות הבטיחות האנושיים". Fla Family of FSU mass shooting victim sues OpenAI, alleging ChatGPT aided in attack planning In a legal challenge to the AI industry, Vandana Joshi — the widow of Florida State University dining staffer Tiru Chabba — has filed a federal lawsuit against OpenAI and its ChatGPT… pic.twitter.com/JcrUDQV6kO — Sergeant News Network (@sgtnewsnetwork) May 12, 2026 תגובת OpenAI: ממשיכים לעשות הכל לטובת ביטחון המשתמשים חברת OpenAI לא נותרה חייבת ופרסמה תגובה רשמית להאשמות הקשות דרך רשת החדשות CBS News, בה טענה כי היא פועלת רבות להגנה על קטינים, בין היתר באמצעות כלי זיהוי גיל ואמצעי פיקוח להורים.  "ChatGPT הוא כלי למטרות כלליות, המשמש מאות מיליוני אנשים מדי יום למטרות לגיטימיות", הסבירו בחברה, והוסיפו כי "אנו עובדים ברציפות כדי לחזק את אמצעי ההגנה שלנו לזיהוי כוונות זדוניות, להגביל שימוש לרעה ולהגיב כראוי כשמתעוררים סיכוני בטיחות". בהתייחסות למקרי המוות הטרגיים של צעירים מסרו ב-OpenAI כי "אובדן ילד הוא הטרגדיה ההרסנית ביותר שיכולה לקרות למשפחה". החברה הוסיפה וציינה שהיא מבינה שגם אם תצביע על אמצעי הבטיחות הרבים שהיא פיתחה כדי להגן על קטינים, אין בכך כדי לנחם משפחה שאיבדה את ילדה או להחזירו לחיים, אך למרות זאת היא הצהירה על מחויבות להמשיך ולעשות את הדבר הנכון כדי לשפר את הבטיחות של המוצר הפופולרי שלה. למרות ההסברים, נראה שהמערכה המשפטית רק בראשיתה, כפי שסיכם זאת התובע אות'מאייר בהצהרתו: "התכוננו לקרב, ואין כרגע קרב חשוב מזה".

גורמי פשיעה מהמזרח התיכון מנצלים כלי ניהול מרחוק (RMM) לגיטימיים כדי לחדור לרשתות ארגוניות בישראל – כך פרסמה TrendAI, שחשפה את המתקפה. על פי החברה, ההאקרים תוקפים בימים האחרונים עשרות ארגונים בישראל, מכל המגזרים. התוקפים משתמשים במיילים זדוניים כפתיון לקבלת גישה ראשונית (Initial Access), ומשם עוברים להפעלה של כלי הניהול הציבורי ScreenConnect. כך הם מקבלים שליטה מלאה בשרתים ובתחנות הקצה, בלא התראה של מערכות הגנה קלאסיות. לדברי החוקרים, "התקיפה עודנה פעילה". החוקרים ציינו כי "מדובר בשחקן איומים בתחכום נמוך, אך משום שהוא מטרגט טווח רחב של ארגונים ומכיוון שהכלי המותקף מוגדר כבטוח ברוב הארגונים – המתקפה מצליחה לעקוף חסמי אבטחה מסורתיים". המלצה: לבצע ציד איומים יזום אחר פעילות RMM חריגה החוקרים קוראים למנהלי אבטחת המידע לבצע ציד איומים יזום אחר פעילות RMM חריגה ולהטיל מגבלות מחמירות על השימוש בכלים אלה – עד להודעה חדשה. "מדובר באירוע פעיל", כתבו בבלוג החברה, "ויש לוודא כי המערכות בארגונים שלכם מנוטרות, וכי הגישה לכלים אלה מוגבלת למורשים בלבד". לסיום נתנו חוקרי TrendAI שורה של המלצות: ניטור – הגברת הבקרה על כלי ניהול מרחוק, כגון ScreenConnect ,TeamViewer או AnyDesk, וחסימת התקנות או הרצות של גרסאות לא מאושרות, או כלים שאינם בשימוש מוצהר; הקשחה – אכיפת אימות רב שלבי (MFA) בכלל החיבורים מרחוק, בלא יוצא מן הכלל; סינון – ביצוע סריקה לאיתור מיילים נכנסים שמכילים קישורים, או קבצים שמקשרים לכלי ניהול אלה, לצד חסימת כתובות ה-IP של שרתי השליטה (C2) על הכלים; וסקירה – בדיקת רשימת ההרשאות ב-RMM הארגוני, לאיתור משתמשים, או התקנים חדשים, שלא הוגדרו על ידי צוות ה-IT.

מליאת הכנסת אישרה אתמול (ב') בקריאה ראשונה הצעת חוק ממשלתית, שמגדירה חוות שרתים לשימושי בינה מלאכותית כתשתית לאומית. מטרתו של החוק, שעדיין צריך לעבור בקריאות שנייה ושלישית, היא קיצור לוחות הזמנים בוועדה לתשתיות לאומיות, שמאפשרת את הקמתן של החוות. עוד מציע החוק לקבוע כי לא יוגשו לוועדה לתשתיות לאומיות יותר מ-10 תוכניות לחוות שרתים בכל שנה קלנדרית. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "טכנולוגיית הבינה המלאכותית הפכה לכוח מעצב של כלכלות, חברות וביטחון לאומי, ולנדבך יסוד באסטרטגיה הלאומית של מדינות רבות. מעצמות עולמיות מבינות כי מי שיוביל במרוץ הבינה המלאכותית יקבע את המבנה הגיאו-פוליטי והכלכלי של העתיד הנראה לעין, והן מגייסות משאבים עצומים כדי להבטיח את מקומן המוביל בחזית הזו". הצעת החוק מבקשת להתמודד עם אחד המרכיבים שעלו בדו"ח של ועדת נגל, שהמליצה על דרכי הטיפול של ישראל בתחום הבינה המלאכותית. היא יוצרת תמריץ להקים בישראל תשתיות מחשוב הכרחיות ל-AI, באמצעות מסלול שיקל על הגדלת מספר יחידות העיבוד. הסעיף שמגביל את מספר חוות השרתים בכל שנה מסדיר בחוק המלצות ועדה בין משרדית, שהתריעה על כך שהקמת חוות שרתים ללא תכנון מבוקר עלולה ליצור בעיית מחסור באספקת חשמל לאותן חוות, שתשפיע על כלל משק האנרגיה. כיום, כל יזם שמקבל אישור להקים חוות שרתים מתחייב להוכיח יכולות להקמת תחנת כוח עצמאית בחווה שלו, שתתבסס על אנרגיות חלופיות או על חיבור לקווי מתח עליון, ולמקם אותן בפריפריה. 19 חברי כנסת תמכו הצעת החוק, שני נמנעו ולא היו מתנגדים. ההצעה תועבר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, לקראת העלאתה בקריאות שנייה ושלישית. הקמת חוות שרתים והאתגרים סביב לה יהיו בין הנושאים המרכזיים בוועידת הדאטה סנטרים של אנשים ומחשבים, שתתקיים ב-12 ביולי בלאגו בראשון לציון. לפרטים נוספים ולהרשמה לוועידה לחצו כאן.

"מדינת ישראל חייבת לדאוג לאספקה עצמית של משאבי AI ולהיות חוליה פיזית בשרשרת האספקה העולמית של הבינה המלאכותית. יש לנו חלון הזדמנויות שהולך ומצטמצם", כך אמר היום (ג') אביתר פרץ, סגן החשב הכללי ומנהל חטיבת הדאטה, החדשנות והדיגיטל במשרד האוצר. פרץ נטל חלק בפאנל שעסק באתגרי הבינה המלאכותית, שהתקיים במסגרת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. הכנס נפתח היום בירושלים ויימשך יומיים. את הפאנל הנחתה דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון. לדברי פרץ, המגמה העולמית מלמדת שלא מספיק להוביל את תחום הבינה המלאכותית רק באמצעות ההון האנושי, שבו ישראל מצטיינת, אלא צריך לעשות זאת גם במישור הפיזי. "המוח היהודי כבר לא מהווה תעודת ביטוח, משום שהמרוץ ל-AI הוא גם מרוץ של חומרה ואנרגיה", אמר. "לכן, עלינו לעבור מנכסים וירטואליים לנכסים פיזיים, כגון הקמת חוות שרתים, מרכזי עיבוד, מתקני אימון מודלים, מעבדות חדשנות ומפעלי שבבים". גם ב-AI: אינטרסים גלובליים שאינם בהכרח לטובת ישראל פרץ ציין כי יש אינטרסים גלובליים, שלא בהכרח פועלים לטובת ישראל, ושדוחפים להגבלת אספקת יחידות עיבוד גרפיות (GPUs) ושאר חומרה שתומכת בשירותי AI. לדבריו, זוהי עוד סיבה מדוע "אם לא נייצר כבר היום זמינות של תשתיות פיזיות, ביום פקודה יהיה מאוחר מדי". סגן החשב הכללי דיבר על המחסור העולמי בזמינות אנרגיה, בשל הצריכה הגבוהה של מערכות ותשתיות בינה מלאכותית. "מדינות המפרץ קונות הכול בכסף, אבל מי שחושב שהפתרון יגיע מהמפרץ – טועה. בלי הון אנושי, ובתנאי אקלים של 50 מעלות במדבר, אף פתרון המבוסס על תשתיות מים ואנרגיה לא יספיק. לכן הן לא יכולות לפתור לבדן את הבעיה העולמית. זו הזדמנות עבורנו ליצור מצב שבו שרשרת האספקה העולמית של ה-AI לא תוכל לפעול בלעדינו", אמר. "עלינו להחליף משקפיים" פרץ הוסיף כי "אי אפשר לבחון את היתרון היחסי של מדינת ישראל במונחים של החזר השקעה ליניארי, או של הפסד שנובע ממחירי אנרגיה או מהשקעה שנראית לא הגיונית. עלינו להחליף משקפיים. העולם השתנה וממשיך להשתנות. מנועי הצמיחה יהיו במקומות שבהם תפעל הכלכלה העולמית, ובשנים הקרובות, כמעט כל פעילות כלכלית תושפע מהבינה המלאכותית – הן באמצעות שינוי תהליכים והתייעלות כוח האדם, והן על ידי צריכת משאבי AI והתשתיות הנלוות להם". "לא בונים חזון על בסיס נתוני העבר, ואפילו לא על בסיס ההווה. אם נעבוד לפי האקסלים של אתמול – נישאר מאחור", הזהיר. "לאורך ההיסטוריה, בכל פעם שאנשים במדינה שלנו חשבו על חזון פורץ דרך, תמיד היו מי שביקשו לעצור את הסוסים. התפקיד שלנו, כפקידות בכירה, הוא לדבוק בחזון, וכשכולם אומרים 'לא' – לדעת לומר 'כן'". "רבים ניסו לשכנע לא לבצע את נימבוס; הם התבדו" בהמשך הוא התייחס לפרויקט הענן הלאומי נימבוס. לדבריו, "רבים ניסו לשכנע את הממשלה שלא לבצע אותו, משום שלא האמינו בהצלחתו. הם התבדו: כיום, נימבוס הוא מנוע צמיחה שמניע תעשיות שלמות". עוד ציין פרץ כי "אגף החשב הכללי משתף פעולה עם המטה הלאומי לבינה מלאכותית, בין היתר באמצעות קידום תשתיות AI. החשב הכללי היוצא, יהלי רוטנברג, הניח את היסודות למהלך, והחשבת הכללית הנוכחית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, מנתבת את משאבי האגף כדי להפוך את החזון הזה למציאות". ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היה בין משתתפי הפאנל, והציג את החזון של המדינה בתחום. הוא ציין כי יש תוכניות מפורטות לעשור הקרוב, שיפורסמו בקרוב. עוד השתתפו בפאנל עדינה אקשטיין, סמנכ"לית התפעול של למונייד, וד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראשת התוכנית "דמוקרטיה בעידן המידע" במכון הישראלי לדמוקרטיה.

Peax Data – חטיבת הדאטה של Peax (לשעבר EMET), המתמחה בניהול תשתיות דאטה ו-Observability – הודיעה כי היא מרחיבה את סל פתרונות ה-Agentic AI שלה, לתחקור וניהול נתונים בתוך מערכות המידע הארגוניות, בדגש על פלטפורמת ספלאנק (Splunk), באמצעות שותפות עם סטארטאפ ה-AI הישראלי Lynx AI, המפתח סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים ייעודיים לתחום.  Lynx AI מפתחים פתרונות המותאמים לסביבות המאובטחות והמחמירות ביותר, במטרה לגשר על הפער שבין צרכים עסקיים לתובנות דאטה בזמן אמת. הפתרון החדש מוטמע כיישום בתוך פלטפורמת ספלאנק, ומאפשר תחקור נתונים בשפה חופשית, כתיבת שאילתות מתוחכמות והרכבת ויזואליזציות מותאמות לפי דרישה, בסביבות עבודה מאובטחות. ספלאנק, שנרכשה על ידי ענקית הטכנולוגיה סיסקו (Cisco), מדורגת למעלה מעשור כמובילת שוק ה-SIEM העולמי על פי גרטנר (Gartner) ומשרתת מעל 90% מחברות ה-Fortune 100. לפי הודעת החברה, "בישראל, Peax Data היא הסמכות המקצועית ומובילת השוק, ומלווה למעלה מ-200 מהלקוחות הארגוניים הגדולים בישראל במגזר הפיננסי, הביטחוני והטכנולוגי". השותפות החדשה מסייעת לארגונים לממש את מלוא הפוטנציאל של המידע שברשותם. בלב הפתרון עומד סוכן בינה מלאכותית אוטונומי, המשולב כרכיב אינטגרלי בתוך המערכת ומאפשר למשתמשים לנהל שיחה חופשית עם הדאטה הארגוני – מעין חוויית Vibe Coding לאנליטיקה מורכבת, שבה המערכת מתחקרת יחד עם המשתמש, ולא במקומו. היכולת לשאול שאלות בשפה טבעית ולקבל תמונת מצב מדויקת תוך דקות, מתגלה כקריטית במיוחד בעת אירוע סייבר או תקלה תפעולית, הדורשים מענה מיידי תחת לחץ. הנגשת המידע בשפה חופשית משחררת את צווארי הבקבוק בתהליכי קבלת ההחלטות, ומאפשרת למנהלים בכל הדרגים, מה-CISO ועד למנהלי יחידות עסקיות, לגשת לדאטה באופן ישיר וללא תיווך טכני. עוד מסרה Peax Data כי "מעבר ליכולות החקירה, השותפות מביאה עימה התייעלות יוצאת דופן בנצילות הפלטפורמה. תהליכים מורכבים של יצירת דאשבורדים, שדרשו בעבר תכנון וביצוע שיכולים לקחת שעות רבות ויותר, מתבצעים כעת במסגרת תהליך קצר של הנחיות בשפה טבעית. המערכת לא רק יוצרת חוקים וחיפושים חדשים בצורה דינאמית, אלא לומדת לרוץ על הדאטה בארגון ולייעל חוקים קיימים באופן אוטונומי. עבור צוותי ה-NOC וה-SOC, המשמעות היא צניחה דרמטית בכמות התרעות השווא ומיקוד המשאבים בטיפול באיומים ממשיים". "בחרנו בפתרון של Lynx AI מכיוון שהוא נותן מענה מדויק" יעל רובינשטיין, מנכ"לית Peax Data: "כחלק מהאסטרטגיה שלנו להיות מחוברים באופן קבוע לאקוסיסטם החדשנות וקהילת הסטארט-אפים בישראל, אנו פועלים להרחבת סל הפתרונות כדי להבטיח שלקוחותינו ממקסמים את מימוש המידע שברשותם. בחרנו בפתרון של Lynx AI, מכיוון שהוא נותן מענה מדויק לצורך להפוך את המידע הארגוני לנגיש לכל מנהל באמצעות שיחה חופשית, וממקסם את הערך העסקי מ-ספלאנק באופן מיידי. כגוף המקצועי המוביל בתחום, היה לנו חשוב להציע פתרון שלא מתפשר על רמת האבטחה ופועל באופן מלא גם בסביבות מבודדות (Air-Gapped). זהו המענה המדויק לצורך של התעשיות הביטחוניות והפיננסיות בישראל להעצים את היכולות הקיימות באמצעות AI, תוך שמירה על המידע בתוך הרשת המאובטחת של הארגון". עוד מסרו החברות כי "החיבור המקצועי בין הענקית הטכנולוגית לסטארט-אפ הישראלי מבוסס על היכרות וניסיון עבודה עמוק בעולמות הדאטה והאבטחה". מייסדי Lynx AI, דורון קדם גולדמן, המנכ"ל, ועדן ימיני ה-CTO, צמחו ביחידות הטכנולוגיות המובחרות, שם הובילו את תחומי ה-Observability וה-AI. השניים, שפיתחו ארכיטקטורת Splunk ייעודית לסביבות מבודדות (Air-gapped) תחת דרישות אבטחה מחמירות, אף זכו להכרה בינלאומית והציגו את פיתוחיהם בכנס העולמי Splunk .conf. הפתרון נמצא כיום בשלבי הטמעה אצל הגופים הרגישים ביותר בישראל. "הפתרון עוזר לי לפשט את תהליך החקירה שלנו מקצה לקצה. היכולת להבין את התמונה המלאה ולייצר תובנות בשפה טבעית חוסכת לנו שעות קריטיות של כוח אדם מקצועי", ציין ראש מדור באחת התעשיות הביטחוניות הגדולות בישראל. דורון קדם גולדמן, מנכ"ל Lynx AI: "אנחנו גאים מאוד בחיבור עם Peax Data – הגוף המוביל את הטמעות ספלאנק וה-Observability בישראל. החיבור בין הטכנולוגיה של Lynx AI לניסיון המקצועי של Peax בשוק המקומי, מאפשר לנו להביא חדשנות ישירות לליבת התעשייה".  עדן ימיני, ה-CTO של Lynx AI, הרחיב: "היכולת להפוך שאלה בשפה חופשית לפתרון טכני בתוך שניות היא מנוע צמיחה משמעותי בארגונים עתירי ידע, בדרך הפשוטה ביותר: שיחה עם המידע שלך, בשפה שלך".