איגוד הפסיכולוגים האמריקני (APA) הזהיר לאחרונה כי מיליוני אנשים ברחבי העולם כבר משתמשים כיום בכלי בינה מלאכותית לצורך תמיכה נפשית ורגשית, בין היתר כדי להתמודד עם בדידות, חרדה ומשברים אישיים. על רקע התופעה ההולכת ומתרחבת, ובעידן שבו יותר ויותר צעירים פונים ל־AI כדי "לדבר עם מישהו", עמותת סה"ר (ר"ת סיוע והקשבה ברשת) משיקה בימים אלה אפליקציה חדשה בשם Talkit, שמציעה אלטרנטיבה אחרת: תמיכה אנושית, אנונימית וזמינה 24/7. בשנה האחרונה יותר ויותר צעירים משתמשים בצ'אטים מבוססי AI כדי לפרוק, לשתף ולקבל תחושת הקשבה, לעיתים כי אין להם עם מי לדבר, ולעיתים כי קל יותר להיפתח מול מסך. אלא שבמקביל הולך ומתרחב גם הדיון סביב הסיכונים שבהסתמכות רגשית על בינה מלאכותית, במיוחד בקרב בני נוער וצעירים במצבי משבר. האפליקציה פותחה כחלק מהמגמה העולמית של בריאות הנפש הדיגיטלית (Digital Mental Health) ומטרתה להנגיש תמיכה נפשית באמצעים טכנולוגיים חדשניים, תוך שמירה על אנונימיות מלאה ותחושת ביטחון למשתמשים. הרחבה דיגיטלית של שירותי סה"ר Talkit מציעה כפתור מצוקה נפשי אנונימי, מהיר ונוח, שבצידו השני אדם אמיתי, שנותן הכוונה ראשונית ותמיכה רגשית למשתמש. בנוסף, האפליקציה מציעה כלים להתמודדות עצמית עם מצבי משבר ועולמות תוכן בממשק ידידותי המותאם לשפה העכשווית, בפרט של צעירים ובני נוער. האפליקציה החדשה פותחה כהרחבה דיגיטלית של שירותי סה"ר, מתוך הבנה כי יותר ויותר אנשים מתקשים לפנות לעזרה באופן מסורתי, אך כן מחפשים מרחב בטוח, דיסקרטי ונגיש לשיתוף ולקבלת תמיכה. ענבר שנפלד, מנכ"לית עמותת סה"ר: "אנחנו פוגשים מדי יום אנשים שמרגישים לבד בתוך קושי נפשי, ולא תמיד יודעים איך או למי לפנות. האפליקציה החדשה נולדה מתוך הרצון לאפשר לכל אדם לקבל הקשבה, עזרה נפשית, הכוונה וכלים ראשוניים – בצורה נגישה, אנונימית וללא שיפוטיות, עם אדם אמיתי. בתקופה בה לכולם, ובפרט לבני נוער וצעירים, הטלפון הנייד הוא לעיתים המקום הכי טבעי לבקש עזרה, ואנחנו רוצים להיות שם עבורם בדיוק ברגע הזה".

אנבידיה (Nvidia), כצפוי, הכריזה באופן רשמי על שובה לשוק המחשוב האישי במסגרת תערוכת קומפיוטקס שנפתחה אתמול (ב'). ג'נסן הואנג, מנכ"ל החברה, הגדיר את ההכרזה של החברה על המשפחה החדשה של המעבדים, שזכתה בסופו של דבר לשם RTX Spark, כמעבדים שמיועדים לעידן החדש של ה-PC. "זו המצאה מחודשת של המחשב האישי, וזה עניין גדול לא פחות מההמצאה המחודשת של הטלפון שאנו מכירים כיום כסמארטפון", אמר הואנג, כשהציג על הבמה מחשבים ניידים שמצוידים במעבדים החדשים של החברה, אותם היא מתארת כמעבדי-על המיועדים לעידן סוכני ה-AI האישיים, שמציעים סוג חדש של חוויית מחשוב. זו חוויה בה המשתמש נוגע פחות ופחות במקלדת ובעכבר, בזמן שסוכני ה-AI משתמשים בעוצמה המוצעת כדי להריץ מולי AI בקצה הכי קרוב למשתמש, במחשב האישי שלו. The laptop hasn't changed in 30 years. NVIDIA just changed it RTX Spark is their first PC chip ever. – RTX 5070 level GPU – 128GB unified memory – 1 petaflop of local AI – thin, light, barely throttles unplugged Your AI agent lives on the machine. 24/7. No cloud. This is step… https://t.co/xJyjuwt2Ds pic.twitter.com/b3IKPnnrVc — shirish (@shiri_shh) June 1, 2026 לא בכדי בחרה אנבידיה בסופו של דבר לכנות את המשפחה החדשה RTX Spark במקום שם הקוד N1X שליווה את המעבדים הללו בשנים האחרונות. בסופו של דבר הם מבוססים על הארכיטקטורה שפיתחה עם מדיה-טק (MediaTek) עבור מעבדי ה-GB10 שלה – מעבדי Grace ממשפחת ה-Blackwell – שנמצאים במחשבי ה-DGX Spark הנייחים והזעירים שהשיקה החברה ביולי 2025 לטובת מפתחי AI. מפרט טכני ושיתופי פעולה אסטרטגיים ההבדל המשמעותי כעת הוא שמעבדי ה-RTX Spark פותחו בסיועה של מיקרוסופט (Microsoft) כדי להתאים להרצת Windows 11 for Arm. הם כוללים שבב גרפי ייעודי למשחקים, שיכול כמובן לסייע מאוד להרצות AI. לפי החברה, השבב הוא ברמה מקבילה לזו של השבב הגרפי GeForce RTX 5070 Mobile, שגם הקנה למשפחת המעבדים החדשה את השם כדי להציג את השימוש הצרכני הייעודי שלה. RTX Spark יציע עד 20 ליבות מחשוב ויגיע עם עד 128 גיגה-בייט זיכרון RAM מובנה. בהמשך צפויה החברה להכריז על גרסאות "רזות" יותר וזולות יותר. באנבידיה טוענים כי המערכת מסוגלת להריץ מודלים בהיקף של עד 120 מיליארד משתנים, תוך שמירה על פרטיות המידע. מיקרוסופט, כאמור, הייתה מעורבת עמוק מאוד בשילוב מנגנוני אבטחה חדשים ב-Windows שיאפשרו לסוכנים לפעול באופן מלא. באנבידיה לא דיברו עדיין על עלויות, אבל כן סיפרו שיש 30 דגמים של מחשבים ניידים בדרך, ו-10 דגמים של מחשבים נייחים. דל (Dell), לפי ההערכות, תשיק את המחשב שלה עוד החודש. מיקרוסופט כבר שחררה סרטונים עם מחשב Surface משלה – ושתיהן לא הזכירו עלויות.

במדינה שבה הקיטוב גובר והלהט"בפוביה עולה, יש ענף במשק שאפשר לומר שהוא מגדלור כשזה נוגע לקבלת להט"בים, בטח יחסית לשאר החברה – וזה ההיי-טק. אבל, האם לעולם חוסן? האם המצב הזה יישאר גם בעתיד? הנושא עלה לדיון בפאנל שהתקיים שלשום (א') במוזיאון רמת גן, במסגרת הוועידה הלאומית הגאה. הנחה אותו רועי לטקה, היזם שמאחורי הקבוצה ההיי-טקיסטית הגאה פריידטק, והשתתפו בו לירן גרינברג, ממייסדי Team8, שמקימה סטארט-אפים ומשקיעה בחברות בתחום הסייבר, ושירה אטינג, שותפה בקרן וינטג', מהמשקיעות הבכירות בארץ ואחת מה-"רוחות החיות" באחים לנשק. רועי לטקה, היזם שמאחורי פריידטק ומנחה הפאנל. צילום: נדב מרגלית פריידטק היא קהילת טק גאה, שנוסדה לפני יותר משנה ומונה כיום 600 חברות וחברים. לקהילה נוכחות דיגיטלית בלינקדאין ובווטסאפ, והיא מקיימת סדרת מפגשים במתכונת משתנה, בממוצע אחת לחודש. כל מפגש משלב בין נטוורקינג, פיסת תוכן קצרה ומעוררת השראה, ופעילות ליצירת חיבורים חדשים. בין החברות שאירחו את הקהילה עד היום נמצאות גוגל, פייבר, מיילו, מיקרוסופט ועוד. האם התמונה עדיין ורודה? קבלת להט"בים וסובלנות כלפי הקהילה הגאה הם בין הדגלים שתעשיית ההיי-טק מתהדרת בהם כבר שנים. זה הענף שממנו יצאה בשורת ה-DEI – גיוון והכללה. זה עדיין קיים, אלא שעם בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ בשלהי 2020, חברות רבות, ובעיקר ענקיות טק, הנמיכו מאוד את הדגל הזה. הן עדיין חברות מכילות – בעיקר גברים הומואים וביסקסואלים, ובמידה פחותה לסביות וטרנסג'נדרים.ות, אבל אין ספק שהרוח הלהט"בפובית מהבית הלבן הגיעה גם אליהן. זה נבע בעיקר מסיבות כלכליות – רצון לקבל הרבה חוזים ולעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם ממשל שלא בדיוק מחבב להט"בים. בארץ יש להוסיף לכך את העוינות שמגלים חלקים נרחבים בממשלה כלפי קהילת הלהט"ב. למרות זאת, גרינברג מצייר תמונה ורודה יותר, ומספר שלאורך שנותיו, "כמעט שלא נתקלתי בבעיה לצאת מהארון בהיי-טק, כי זאת סביבה יותר מקבלת. מנכ"ל אפל (היוצא – י"ה) גיי, מנכ"ל OpenAI נישא לבן זוגו ובשירות ב-8200, אסף רפפורט וינון קוסטיקה, ממייסדי וויז, היו אגדות מהלכות והרול מודלים של כולנו". "טאלנט שיודע למצוא את החולשה שתעזור לביטחון המדינה או אלגוריתם שיביא לפריצת דרך – יצליח. הוא זה שיבחרו אותו, לא משנה אם הוא גבר או אישה, דתי או חילוני, גיי או סטרייט", הוסיף. ומה מחוץ לענף? "כולנו רוצים לשאוף שהסביבה החברתית תהיה מקבלת כמו סביבת ההיי-טק", אמר גרינברג. שירה אטינג, שותפה בקרן וינטג'. צילום: נדב מרגלית אטינג יצאה מהארון עוד לפני שהגיעה להיי-טק – בגיל 32, אחרי שירות צבאי ארוך כטייסת בחיל האוויר, שהוא אמנם סביבה גברית-מאצ'ואיסטית, אבל גם יחסית מקבלת, בטח בקרב הטייסים. היא ציינה כי "המקום שהיה לי הכי קשה בו לצאת מהארון הוא במילואים. חיל האוויר יותר ליברלי ומכיל, עם פחות השפעה של קבוצות דתיות קיצוניות, וכולם קיבלו אותי. אבל לי זה היה קשה מבחינה אישית". "בעולמות הטק הרבה יותר קל להיות מחוץ לארון מאשר בצבא. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו גורמים לקבלה הזאת להתפשט גם לתחומים אחרים", ציינה. אטינג סיפרה מה הביא אותה להצטרף למחאה: "כשקמה הממשלה הייתי בטוחה שזכויות נשים ולהט"בים יקודמו. כשהממשלה הכריזה מלחמה על בג"ץ הבנתי שאם לא אלחם, הילדים שלי יחיו בעולם פחות טוב, וזה ישפיע לרעה גם על תעשיית ההיי-טק. כל להט"ב צריך לראות את עצמו כסוכן שינוי, ולחשוב איך הוא משפיע על הסביבה כדי להבטיח שהילדים שלו יחיו בסביבה טובה". איך קבלת להט"בים.ות קשורה להיותה של ישראל מעצמת סייבר? החיבור בין הפתיחות של ענף ההיי-טק כלפי להט"בים לבין ההצלחה הישראלית הפנומנלית בסייבר אינו מקרי. רפפורט וקוסטיקה הפכו לחוד החנית של קהילת הסייבר, וכאמור, צמחו בתוך האקו-סיסטם הייחודי של יחידות המחשוב הצה"ליות. כבר הוכח שהפתיחות הזאת מביאה לחדשנות. וחדשנות היא אחד המשתנים שהביאו את ישראל להיות מעצמת סייבר. המעמד המוביל של ישראל בתחום היה הנושא השני שעלה על השולחן בפאנל. גרינברג, מהבכירים בענף הסייבר, אמר כי "זה קשור לביטחון ולאיום הקיומי, שדורש מודיעין, והמדינה נתנה לזה תעדוף מאוד גבוה. חלק נרחב מאוד מהמודיעין הרלוונטי לצרכי הביטחון מגיע מסייבר. כמו כן, אצלנו יש גיוס חובה וצה"ל יודע מצוין לאתר טאלנטים לשירות ביחידות המתאימות. יש זרם אינסופי של חיילים, עובדים לעתיד, שנכנסים לתחום הסייבר, ומהצד השני – זרם של כאלה שיוצאים מהצבא, משתחררים ועוברים לעבוד בתעשייה. שירות החובה בצה"ל, הערבות ההדדית והחוסן של החברה והכלכלה מתקשרים לחדשנות ולסטארט-אפים". גרינברג הזכיר את רפפורט וקוסטיקה, אבל השדרה הבכירה של ההיי-טק הישראלי מלאה ביוצאי 8200 (וגם ממר"ם ושאר יחידות המחשוב הצה"ליות): מגיל שויד, מריוס נכט ושלמה קרמר, מייסדי צ'ק פוינט – שלושתם יוצאי היחידה, ותא"ל (מיל') נדב צפריר, מנכ"ל ענקית הגנת הסייבר, שהיה מפקד 8200; עבור בניר צוק, מייסד פאלו אלטו; וכלה בנדיר יזרעאל, ממייסדי ארמיס. "הרבה מיוצאי 8200 הקימו חברות מוצלחות, ויש כאלה שהקימו יותר מאחת", אמר גרינברג. "לצד זה, נבנו בישראל קרנות שמתמחות בסייבר, ש-Team8 היא אחת מהן. גיוס ההון לתעשיית הסייבר בישראל חזק יותר מאשר בארצות הברית (ביחס לגודל האוכלוסייה והכלכלה – י"ה), וההתמחות הזאת התפתחה לשיווק, שימור לקוחות, מכירות ועוד. הטאלנטים הטובים ביותר בתחום הסייבר נמצאים בישראל. יש כאן אקו-סיסטם של 360 מעלות לבניית חברות סייבר, ורוב הקטגוריות החדשות שהתעשייה הזאת יוצרת מובלות על ידי חברות ישראליות".

מדינת פלורידה הגישה תביעה היסטורית ותקדימית נגד חברת OpenAI והעומד בראשה, סם אלטמן, בטענה שהפצת ChatGPT – הצ'אטבוט הפופולרי שהחברה פיתחה – גבתה עד כה מחיר דמים של ממש. התביעה, שמגדירה את המערכת כמוצר פגום המהווה סכנה לציבור, מאשימה את החברה כי בחרה במודע להקריב את בטיחות המשתמשים על מזבח התחרות המסחרית ופיתוח טכנולוגי מהיר מדי. Today, we announced the first-in-the-nation state-led lawsuit against OpenAI and its CEO, Sam Altman. OpenAI and Altman ignored internal and external safety warnings, put children at great risk, and allowed a dangerous product to reach millions of Floridians.… pic.twitter.com/bZYhWDYdCU — Attorney General James Uthmeier (@AGJamesUthmeier) June 1, 2026 "אנשים נפגעים, הורים מרומים, והם צריכים לשלם על כך" במסיבת עיתונאים שכינס התובע הכללי של פלורידה, ג'יימס אות'מאייר, הוא הבהיר את חומרת המצב והצהיר:"אנשים נפגעים, הורים מרומים, והם צריכים לשלם על כך". לדבריו, "OpenAI ואלטמן התעלמו מאזהרות בטיחות פנימיות וחיצוניות, העמידו ילדים בסיכון רב, ואפשרו למוצר מסוכן להגיע למיליוני תושבי פלורידה". בלב כתב התביעה נחשפת שורת מקרים מזעזעים שבהם המערכת סיפקה הדרכה אקטיבית לפעולות אלימות וקטלניות. כך למשל, לפני אירוע הירי באוניברסיטת המדינה של פלורידה (FSU), באפריל 2025, בו נרצחו שני בני אדם ונפצעו שישה, היורה, פיניקס איקנר, קיבל מהצ'אטבוט עצות מדויקות לגבי תפעול אקדח מסוג 'גלוק', וכן אודות זמני העומס המרביים במתחם הסטודנטים בקמפוס, ואף ניהל דיון על מספר ההרוגים הדרוש, כדי לזכות בסיקור תקשורתי נרחב.  במקרה קטלני נוסף מהשנה הנוכחית, סטודנט בשם הישאם אבו-גרביה, שרצח שני תלמידים באוניברסיטת דרום פלורידה (USF), נעזר בבינה המלאכותית מבית OpenAI כדי ללמוד כיצד להיפטר מגופות בתוך שקיות אשפה וכיצד לזייף מספרי שלדה של רכבים. ואולם הטירוף לא נעצר במקרים אלו, לפי הדיווחים עם התביעה – גבר קליפורני נוסף, בשם סטיין-אריק סולברג, רצח את אמו בת ה-83 לאחר שהצ'אטבוט חיזק את הזיותיו ואישר לו כי היא מנסה להרעיל אותו. עוד מקרה בהקשר הוא של שחקן הפוטבול לשעבר דארון לי, החשוד בדקירת חברתו למוות, שעל פי הטענות וידא עם ה-AI של אלטמן והחברה האם ניתן לגרום לפצעי דקירה להיראות כמו תוצאה של נפילה אקראית. בנוסף, נחשף כי רוצח מקנדה, שהרג תשעה אנשים, קיים שיחות ממושכות על אלימות בנשק עם כלי הבינה המלאכותית המצליח, וזאת בטרם יצא למסע ההרג שלו. **BREAKING: A lawsuit has been filed today against OpenAI and Sam Altman for negligence and wrongful death. CHT is serving as an expert consultant on the plaintiff’s legal team.** California teenager Adam Raine started using ChatGPT for homework help in September 2024. Eight… pic.twitter.com/mkzhhenxJP — Center For Humane Technology (@HumaneTech_) August 26, 2025 "מכונה המתוכנתת לרצות, לעולם לא תוכל להחליף גבולות בטיחות אנושיים" מעבר למקרי הרצח, התביעה מדגישה את הפגיעה הקשה והמניפולטיבית בבני נוער, תוך ניצול נטייתה של המערכת לרצות את המשתמשים ולעודד אותם לבצע פעולות מסוכנות, במקום לעצור בעדם ולשלול את דבריהם.  כך למשל קרה בפרשה המפורסמת עליה דיווחו בעבר בהרחבה, שבמסגרתה הנער בן ה-16 אדם ריין שם קץ לחייו לאחר שהצ'אטבוט לא רק שתמך בהחלטתו, אלא אף סייע לו לתכנן התאבדות מוקפדת, ניסח עבורו מכתבי פרידה למשפחה, והדריך אותו כיצד להסתיר סימני חבל על צווארו. בהקשר זה חשף התובע הכללי כי המנכ"ל אלטמן דחף אישית לשחרר את מודל GPT-4o במהירות, כדי להקדים את המתחרה גוגל, תוך ביטול פרוטוקולי בטיחות קריטיים וזלזול באזהרות מומחי החברה, שניסו לבחון את רמות הסיכון.  סוכן מיוחד מטעם מחלקת אכיפת החוק של פלורידה (FDLE), מייק דאפי, התייחס לסכנה הטמונה בטכנולוגיה זו וציין כי "ערנות הורית חייבת לעבור ממעקב פשוט אחר זהות האנשים שעימם ילדינו מדברים, להבטחה שהם מבינים עם מה הם מדברים – משום שמכונה המתוכנתת לרצות לעולם לא תוכל להחליף את גבולות הבטיחות האנושיים". Fla Family of FSU mass shooting victim sues OpenAI, alleging ChatGPT aided in attack planning In a legal challenge to the AI industry, Vandana Joshi — the widow of Florida State University dining staffer Tiru Chabba — has filed a federal lawsuit against OpenAI and its ChatGPT… pic.twitter.com/JcrUDQV6kO — Sergeant News Network (@sgtnewsnetwork) May 12, 2026 תגובת OpenAI: ממשיכים לעשות הכל לטובת ביטחון המשתמשים חברת OpenAI לא נותרה חייבת ופרסמה תגובה רשמית להאשמות הקשות דרך רשת החדשות CBS News, בה טענה כי היא פועלת רבות להגנה על קטינים, בין היתר באמצעות כלי זיהוי גיל ואמצעי פיקוח להורים.  "ChatGPT הוא כלי למטרות כלליות, המשמש מאות מיליוני אנשים מדי יום למטרות לגיטימיות", הסבירו בחברה, והוסיפו כי "אנו עובדים ברציפות כדי לחזק את אמצעי ההגנה שלנו לזיהוי כוונות זדוניות, להגביל שימוש לרעה ולהגיב כראוי כשמתעוררים סיכוני בטיחות". בהתייחסות למקרי המוות הטרגיים של צעירים מסרו ב-OpenAI כי "אובדן ילד הוא הטרגדיה ההרסנית ביותר שיכולה לקרות למשפחה". החברה הוסיפה וציינה שהיא מבינה שגם אם תצביע על אמצעי הבטיחות הרבים שהיא פיתחה כדי להגן על קטינים, אין בכך כדי לנחם משפחה שאיבדה את ילדה או להחזירו לחיים, אך למרות זאת היא הצהירה על מחויבות להמשיך ולעשות את הדבר הנכון כדי לשפר את הבטיחות של המוצר הפופולרי שלה. למרות ההסברים, נראה שהמערכה המשפטית רק בראשיתה, כפי שסיכם זאת התובע אות'מאייר בהצהרתו: "התכוננו לקרב, ואין כרגע קרב חשוב מזה".

גורמי פשיעה מהמזרח התיכון מנצלים כלי ניהול מרחוק (RMM) לגיטימיים כדי לחדור לרשתות ארגוניות בישראל – כך פרסמה TrendAI, שחשפה את המתקפה. על פי החברה, ההאקרים תוקפים בימים האחרונים עשרות ארגונים בישראל, מכל המגזרים. התוקפים משתמשים במיילים זדוניים כפתיון לקבלת גישה ראשונית (Initial Access), ומשם עוברים להפעלה של כלי הניהול הציבורי ScreenConnect. כך הם מקבלים שליטה מלאה בשרתים ובתחנות הקצה, בלא התראה של מערכות הגנה קלאסיות. לדברי החוקרים, "התקיפה עודנה פעילה". החוקרים ציינו כי "מדובר בשחקן איומים בתחכום נמוך, אך משום שהוא מטרגט טווח רחב של ארגונים ומכיוון שהכלי המותקף מוגדר כבטוח ברוב הארגונים – המתקפה מצליחה לעקוף חסמי אבטחה מסורתיים". המלצה: לבצע ציד איומים יזום אחר פעילות RMM חריגה החוקרים קוראים למנהלי אבטחת המידע לבצע ציד איומים יזום אחר פעילות RMM חריגה ולהטיל מגבלות מחמירות על השימוש בכלים אלה – עד להודעה חדשה. "מדובר באירוע פעיל", כתבו בבלוג החברה, "ויש לוודא כי המערכות בארגונים שלכם מנוטרות, וכי הגישה לכלים אלה מוגבלת למורשים בלבד". לסיום נתנו חוקרי TrendAI שורה של המלצות: ניטור – הגברת הבקרה על כלי ניהול מרחוק, כגון ScreenConnect ,TeamViewer או AnyDesk, וחסימת התקנות או הרצות של גרסאות לא מאושרות, או כלים שאינם בשימוש מוצהר; הקשחה – אכיפת אימות רב שלבי (MFA) בכלל החיבורים מרחוק, בלא יוצא מן הכלל; סינון – ביצוע סריקה לאיתור מיילים נכנסים שמכילים קישורים, או קבצים שמקשרים לכלי ניהול אלה, לצד חסימת כתובות ה-IP של שרתי השליטה (C2) על הכלים; וסקירה – בדיקת רשימת ההרשאות ב-RMM הארגוני, לאיתור משתמשים, או התקנים חדשים, שלא הוגדרו על ידי צוות ה-IT.

מליאת הכנסת אישרה אתמול (ב') בקריאה ראשונה הצעת חוק ממשלתית, שמגדירה חוות שרתים לשימושי בינה מלאכותית כתשתית לאומית. מטרתו של החוק, שעדיין צריך לעבור בקריאות שנייה ושלישית, היא קיצור לוחות הזמנים בוועדה לתשתיות לאומיות, שמאפשרת את הקמתן של החוות. עוד מציע החוק לקבוע כי לא יוגשו לוועדה לתשתיות לאומיות יותר מ-10 תוכניות לחוות שרתים בכל שנה קלנדרית. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "טכנולוגיית הבינה המלאכותית הפכה לכוח מעצב של כלכלות, חברות וביטחון לאומי, ולנדבך יסוד באסטרטגיה הלאומית של מדינות רבות. מעצמות עולמיות מבינות כי מי שיוביל במרוץ הבינה המלאכותית יקבע את המבנה הגיאו-פוליטי והכלכלי של העתיד הנראה לעין, והן מגייסות משאבים עצומים כדי להבטיח את מקומן המוביל בחזית הזו". הצעת החוק מבקשת להתמודד עם אחד המרכיבים שעלו בדו"ח של ועדת נגל, שהמליצה על דרכי הטיפול של ישראל בתחום הבינה המלאכותית. היא יוצרת תמריץ להקים בישראל תשתיות מחשוב הכרחיות ל-AI, באמצעות מסלול שיקל על הגדלת מספר יחידות העיבוד. הסעיף שמגביל את מספר חוות השרתים בכל שנה מסדיר בחוק המלצות ועדה בין משרדית, שהתריעה על כך שהקמת חוות שרתים ללא תכנון מבוקר עלולה ליצור בעיית מחסור באספקת חשמל לאותן חוות, שתשפיע על כלל משק האנרגיה. כיום, כל יזם שמקבל אישור להקים חוות שרתים מתחייב להוכיח יכולות להקמת תחנת כוח עצמאית בחווה שלו, שתתבסס על אנרגיות חלופיות או על חיבור לקווי מתח עליון, ולמקם אותן בפריפריה. 19 חברי כנסת תמכו הצעת החוק, שני נמנעו ולא היו מתנגדים. ההצעה תועבר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, לקראת העלאתה בקריאות שנייה ושלישית. הקמת חוות שרתים והאתגרים סביב לה יהיו בין הנושאים המרכזיים בוועידת הדאטה סנטרים של אנשים ומחשבים, שתתקיים ב-12 ביולי בלאגו בראשון לציון. לפרטים נוספים ולהרשמה לוועידה לחצו כאן.

"מדינת ישראל חייבת לדאוג לאספקה עצמית של משאבי AI ולהיות חוליה פיזית בשרשרת האספקה העולמית של הבינה המלאכותית. יש לנו חלון הזדמנויות שהולך ומצטמצם", כך אמר היום (ג') אביתר פרץ, סגן החשב הכללי ומנהל חטיבת הדאטה, החדשנות והדיגיטל במשרד האוצר. פרץ נטל חלק בפאנל שעסק באתגרי הבינה המלאכותית, שהתקיים במסגרת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. הכנס נפתח היום בירושלים ויימשך יומיים. את הפאנל הנחתה דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון. לדברי פרץ, המגמה העולמית מלמדת שלא מספיק להוביל את תחום הבינה המלאכותית רק באמצעות ההון האנושי, שבו ישראל מצטיינת, אלא צריך לעשות זאת גם במישור הפיזי. "המוח היהודי כבר לא מהווה תעודת ביטוח, משום שהמרוץ ל-AI הוא גם מרוץ של חומרה ואנרגיה", אמר. "לכן, עלינו לעבור מנכסים וירטואליים לנכסים פיזיים, כגון הקמת חוות שרתים, מרכזי עיבוד, מתקני אימון מודלים, מעבדות חדשנות ומפעלי שבבים". גם ב-AI: אינטרסים גלובליים שאינם בהכרח לטובת ישראל פרץ ציין כי יש אינטרסים גלובליים, שלא בהכרח פועלים לטובת ישראל, ושדוחפים להגבלת אספקת יחידות עיבוד גרפיות (GPUs) ושאר חומרה שתומכת בשירותי AI. לדבריו, זוהי עוד סיבה מדוע "אם לא נייצר כבר היום זמינות של תשתיות פיזיות, ביום פקודה יהיה מאוחר מדי". סגן החשב הכללי דיבר על המחסור העולמי בזמינות אנרגיה, בשל הצריכה הגבוהה של מערכות ותשתיות בינה מלאכותית. "מדינות המפרץ קונות הכול בכסף, אבל מי שחושב שהפתרון יגיע מהמפרץ – טועה. בלי הון אנושי, ובתנאי אקלים של 50 מעלות במדבר, אף פתרון המבוסס על תשתיות מים ואנרגיה לא יספיק. לכן הן לא יכולות לפתור לבדן את הבעיה העולמית. זו הזדמנות עבורנו ליצור מצב שבו שרשרת האספקה העולמית של ה-AI לא תוכל לפעול בלעדינו", אמר. "עלינו להחליף משקפיים" פרץ הוסיף כי "אי אפשר לבחון את היתרון היחסי של מדינת ישראל במונחים של החזר השקעה ליניארי, או של הפסד שנובע ממחירי אנרגיה או מהשקעה שנראית לא הגיונית. עלינו להחליף משקפיים. העולם השתנה וממשיך להשתנות. מנועי הצמיחה יהיו במקומות שבהם תפעל הכלכלה העולמית, ובשנים הקרובות, כמעט כל פעילות כלכלית תושפע מהבינה המלאכותית – הן באמצעות שינוי תהליכים והתייעלות כוח האדם, והן על ידי צריכת משאבי AI והתשתיות הנלוות להם". "לא בונים חזון על בסיס נתוני העבר, ואפילו לא על בסיס ההווה. אם נעבוד לפי האקסלים של אתמול – נישאר מאחור", הזהיר. "לאורך ההיסטוריה, בכל פעם שאנשים במדינה שלנו חשבו על חזון פורץ דרך, תמיד היו מי שביקשו לעצור את הסוסים. התפקיד שלנו, כפקידות בכירה, הוא לדבוק בחזון, וכשכולם אומרים 'לא' – לדעת לומר 'כן'". "רבים ניסו לשכנע לא לבצע את נימבוס; הם התבדו" בהמשך הוא התייחס לפרויקט הענן הלאומי נימבוס. לדבריו, "רבים ניסו לשכנע את הממשלה שלא לבצע אותו, משום שלא האמינו בהצלחתו. הם התבדו: כיום, נימבוס הוא מנוע צמיחה שמניע תעשיות שלמות". עוד ציין פרץ כי "אגף החשב הכללי משתף פעולה עם המטה הלאומי לבינה מלאכותית, בין היתר באמצעות קידום תשתיות AI. החשב הכללי היוצא, יהלי רוטנברג, הניח את היסודות למהלך, והחשבת הכללית הנוכחית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, מנתבת את משאבי האגף כדי להפוך את החזון הזה למציאות". ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היה בין משתתפי הפאנל, והציג את החזון של המדינה בתחום. הוא ציין כי יש תוכניות מפורטות לעשור הקרוב, שיפורסמו בקרוב. עוד השתתפו בפאנל עדינה אקשטיין, סמנכ"לית התפעול של למונייד, וד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראשת התוכנית "דמוקרטיה בעידן המידע" במכון הישראלי לדמוקרטיה.

בשנים האחרונות, אירועי ספורט גדולים הפכו להיות מעבדות ניסוי ענקיות לטכנולוגיות חדשות. כך, למשל, אין כיום שופט כדורגל במעמדים בכירים ובמשחקים מרכזיים שלא משתמש ב-VAR – טכנולוגיית הווידיאו, שמאפשרת לו להחליט במצבים גבוליים. הטכנולוגיה הזאת חוותה את הפריצה שלה במונדיאל 2018. גביע העולם בכדורגל שיחל בשבוע הבא לא יוצא דופן. מונדיאל 2026 צפוי להיות לא רק טורניר הכדורגל הגדול ביותר עד היום, אלא גם אחד הניסויים הטכנולוגיים המסקרנים ביותר שנעשו בספורט העולמי. אחד החידושים המשמעותיים טמון בשיתוף הפעולה הרחב בין פיפ"א ולנובו, שיציגו בטורניר שימוש בבינה מלאכותית לשיפור השידורים, ניתוח ביצועי הנבחרות וניהול האצטדיונים בזמן אמת. ויש בו הרבה אצטדיונים כאלה, יותר מאשר בכל מונדיאל בעבר: הוא כולל יותר משחקים ומתקיים בשלוש מדינות – ארצות הברית, קנדה ומקסיקו. לנובו אמורה לספק חלק מהתשתית שתלווה את הטורניר מאחורי הקלעים ועל המסך: ממודלים תלת ממדיים של שחקנים, דרך כלי אנליטיקה לנבחרות ועד לתאומים דיגיטליים של איצטדיונים. במילים אחרות, גם המונדיאל מקבל שכבת הדמיה מלאה, שתנותח בזמן אמת על ידי מודלים של בינה מלאכותית. דמוקרטיזציה של המידע המערכת המשמעותית ביותר מבחינה מקצועית שהטמיע איגוד הכדורגל העולמי לקראת הטורניר היא FIFA AI Pro. מדובר בכלי בינה מלאכותית שמנתח מיליוני נקודות נתונים ויותר מ-2,000 מדדי ביצוע, ומיועד למאמנים, אנליסטים ושחקנים. המערכת אמורה לספק תובנות טקטיות על ביצועי הנבחרות, להשוות ביניהן, לזהות דפוסים ולסייע בקבלת החלטות. בעולם שבו נבחרות גדולות כבר מחזיקות מערכי דאטה מתקדמים ומעסיקות אנליסטים, פיפ"א ולנובו מציגות את הכלי גם כדרך לצמצום פערים: לתת לכל הנבחרות גישה לאותה שכבת מידע, בלי קשר לעומק הכיס או לגודל מחלקת האנליטיקה. זאת דמוקרטיזציה של המידע, כדי שלנבחרות גדולות ועשירות לא יהיה יתרון לא הוגן על נבחרות ממדינות עניות יותר. מערכת FIFA AI Pro. צילום: לכידת מסך מדובר ברעיון חשוב, אבל הוא לא מבטל את היתרון של נבחרות שמנוסות יותר בשימוש בנתונים. ה-AI יכולה להצביע על מגמות, עומסים וחולשות טקטיות, אבל מישהו עדיין צריך להבין מה עושים עם זה. ניהול אצטדיונים בזמן אמת החלק הפחות נוצץ, אבל אולי החשוב ביותר מבחינה תפעולית, הוא מרכז הבקרה החכם של פיפ"א. המערכת תתבסס על תאומים דיגיטליים של האצטדיונים: העתקים וירטואליים שנוצרים באמצעות סריקה מלאה של המתחמים. ראוי לציין ש-"תאום דיגיטלי" של ישויות בעולם הפיזי הוא דבר שחברת ההדמיה הצרפתית דאסו סיסטמס דוחפת כבר שנים רבות – וכעת הוא מאומץ גם על ידי ענקיות כמו פיפ"א ולנובו. באמצעות התאומים הדיגיטליים, המארגנים יוכלו לעקוב בזמן אמת אחרי עומסי קהל, תורים, כניסות, יציאות ותנועת אוהדים בתוך האצטדיון. המידע הזה אמור לאפשר קבלת החלטות מהירה: להפנות קהל לשער פחות עמוס, לתגבר אזור מסוים או לזהות בעיות לפני שהן הופכות לאירוע תפעולי.  הסרטון של לנובו ופיפ"א לקראת משחקי הגביע העולמי בכדורגל. במונדיאל 2026, שכאמור יתקיים בכמה מדינות ובמספר רב של אצטדיונים, זו לא תוספת נחמדה, אלא צורך בסיסי. ניהול קהל באירוע כזה הוא משימה הרקוליאנית (משימה קשה מאוד), והבינה המלאכותית אמורה לפתור למארגנים בעיות בזמן אמת ולמנוע תקלות בניהול המורכב של המשחקים. אבל לא רק המבנים יזכו לתאומים דיגיטליים: באמצעות מערך מצלמות היקפי ומערכי מיקרופונים שייפרשו באצטדיונים, ניתן יהיה לסרוק שחקן בתוך כשש שניות ולבנות לו ייצוג דיגיטלי. הדמיה של תאום דיגיטלי של שחקן. צילום: לכידת מסך היישום העיקרי לכל זה יהיה בהילוכים חוזרים ובניתוח מצבים מורכבים. במקום להסתפק בזוויות צילום רגילות, ניתן יהיה להציג מהלכים באמצעות מודל תלת ממדי, שיכול להמחיש טוב יותר מיקום שחקנים, תנועה וקווי נבדל (תיכף ארחיב על המערכת הדיגיטלית החדשה שתטפל בכך). זה עשוי לעזור לשופטים להכריע בסיטואציות מורכבות ולפשט את השיפוט – גם על המגרש וגם למי שעושה את זה מהכורסה בסלון, עם הגרעינים והבירה. במונדיאל 2026, הטכנולוגיה תהיה בכל מקום. השאלה היא האם היא תשתלב נכון. בשידור, עליה להסביר מהלכים ולא להעמיס על המסך. אצל הנבחרות, עליה לסייע למאמנים ולא להציף אותם במידע. בניהול האצטדיונים, היא צריכה למנוע תקלות לפני שהן מורגשות, במקום להוות עוד עומס על המנהלים נבדל באלפית שנייה ואם כבר הזכרנו שופטים, לנובו תשלב בינה מלאכותית גם כדי לייצב צילומים מנקודת המבט של השופט. זו זווית קרובה ומהירה מאוד, שקשה להשתמש בה בלי עיבוד תמונה מתקדם, שגם אותו תעשה AI. מדובר בזווית צפייה חדשה, ששמה את הצופים בבית ממש על הדשא. היה אופסייד? צילום: לכידת מסך ד"ר מייק ארליכסון, מומחה לבינה מלאכותית, מרחיב: "הבשורה הטכנולוגית המרכזית עבורנו, כאוהדים, היא מערכת הנבדל החצי אוטומטית (SAOT), שעוברת לקראת המונדיאל הזה שדרוג אלגוריתמי חסר תקדים. לא נצטרך יותר להמתין דקות ארוכות בציפייה מורטת עצבים להחלטות שופטי ה-VAR. בזכות הייצוג הדיגיטלי של השחקנים, מודלים של בינה מלאכותית ינתחו את המיקומים שלהם ושל הכדור בזמן אמת – ויידעו לשלוח 'פינג' ישירות לאוזנייה של הקוון בתוך אלפיות השנייה כשיש נבדל". "אפילו הדשא באצטדיונים הוא תוצר של מעל 170 ניסויים מדעיים", הוא מוסיף בחיוך. הטכנולוגיה עושה כבוד לאגדות הכדורגל בנוסף, פיפ"א מתכננת באירועים נבחרים חוויות אינטראקטיביות לאוהדים, כולל דמויות דיגיטליות של שחקנים ואגדות כדורגל המבוססות על בינה מלאכותית. פיפ"א עדיין לא פרסמה באילו אגדות מדובר, אבל בהתבסס על אירועי עבר שלה, סביר להניח שהם יהיו כוכבים בסדר הגודל של פלה, מראדונה וזינדין זידאן. אני לא מתחייב על השמות. כך או כך, זה החלק היותר שיווקי של החבילה, אבל הוא מראה לאן הולכת חוויית האוהדים: פחות צפייה פסיבית ויותר אינטראקציה עם שכבות דיגיטליות סביב המשחק. אגדת כדורגל. דייגו ארמנדו מראדונה. צילום: ShutterStock להוסיף חוכמה, בלי להפריע למשחק המהלך של פיפ"א ולנובו משקף את המקום שאליו הספורט המקצועני הולך: יותר ראייה ממוחשבת, יותר ניתוח בזמן אמת, יותר מודלים תלת ממדיים ויותר מערכות תפעול חכמות. במקרה של מונדיאל 2026, הטכנולוגיה תהיה בכל מקום. השאלה היא האם היא תשתלב נכון. בשידור, עליה להסביר מהלכים ולא להעמיס על המסך. אצל הנבחרות, עליה לסייע למאמנים ולא להציף אותם במידע. בניהול האצטדיונים, היא צריכה לעבוד מאחורי הקלעים ולמנוע תקלות לפני שהן מורגשות, במקום להוות עוד עומס על המנהלים. ד"ר ארליכסון חוזה ש-"המשחק יישאר אותו משחק אהוב, אבל בזכות ה-AI, הוא הולך להיות מהיר, הוגן, מדויק ובעיקר מהנה הרבה יותר". לסיכום, המונדיאל הקרוב יהיה מבחן גדול למודלי ה-AI הגדולים. אבל הם לא יימדדו בכמה בינה מלאכותית הוכנסה אליהם, אלא האם היא תצליח להפוך את הטורניר לברור, בטוח ויעיל יותר, בלי לקחת מהכדורגל את הדבר שבגללו כולם באים לכבודו מלכתחילה: האהבה למשחק ולכדור.