לודה גרקו מונתה למנהלת השיווק ב-וטריק (Vetric), חברת הסטארט-אפ הישראלית המספקת תשתית טכנולוגית לאיסוף מידע ציבורי ומסייעת לחברות ביטחוניות ולארגונים בתחום אבטחת המידע לזהות פעילויות חשודות, התחזויות לבכירים, התחזות למותג, דליפת מידע, פישינג, וחשיפת מידע רגיש, גרקו מצטרפת ל-וטריק עם ניסיון של מעל עשור בתחומי השיווק, שיווק מוצר והובלת תהליכי Go To Market בחברות טכנולוגיה. בתפקידה האחרון שימשה כראש צוות שיווק מוצר באימאג'ן, וקודם לכן מילאה תפקידי שיווק מוצר בחברות לושה וטייסטווייז. לאורך השנים עסקה בבניית מיצוב, פיתוח מסרים, השקות מוצר ותמיכה בתהליכי צמיחה בשווקים גלובליים. במסגרת תפקידה תוביל גרקו את פעילות השיווק של וטריק, לרבות פיתוח אסטרטגיית המותג ומיצובו, תוכן ומסרים, תמיכה בתהליכי Go To Market והרחבת הנוכחות שלה בשוק ה-B2B data infrastructure.

הכנס השנתי SHIFT של חברת קומוולט ישראל – המתמחה בתחום הגנת הנתונים וחוסן הסייבר – יתמקד בהתמודדות עם נוף איומי הסייבר המשתנה במהירות, תוך דגש על השפעת עולמות הבינה המלאכותית, אבטחת סביבות ענן והיכולת להבטיח רציפות עסקית מול איומים מודרניים.  האירוע ייערך בגן – אולם הכנסים בשפיים, ביום ג', ה-9 ביוני, 2026, ויכלול שורת הרצאות מפי מומחים מהארץ ומהעולם, הדגמות חיות, פאנלים מקצועיים והזדמנויות נטוורקינג עם מובילי תחום הסייבר וה-IT. Commvault Cloud – חוסן סייבר ארגוני המותאם לעולם ה"ענן תחילה" במרכז הכנס יעמוד חזון חדש להשגת חוסן סייבר (Cyber Resilience) ארגוני, המותאם לעולם ה"ענן תחילה" (Cloud First). בעידן שבו הבינה המלאכותית מאיצה את התפתחות הטכנולוגיה, היא במקביל גם מאיצה את המורכבות והסיכונים; אסטרטגיות חוסן מתקדמות הופכות כעת לכלי חיוני כדי לתמוך בעתיד של רציפות עסקית ומניעת השבתת פעילות.  משתתפי הכנס ייחשפו לפלטפורמת Commvault Cloud, המופעלת על ידי Metallic AI, אשר מעניקה הגנה מקיפה בסביבות היברידיות ורב-ענניות. כמו כן, יוצגו שירותים חדשניים והאקו-סיסטם המתרחב של קומוולט (Commvault), שנועדו לתת מענה לאתגרים של הארגון המודרני, החל מהגנה מפני כופרה (Ransomware) ועד לשחזור מהיר של נתונים קריטיים.  התכנים המרכזיים בכנס יציעו למשתתפים מבט רחב ומעמיק על עתיד התעשייה, החל מתובנות בלעדיות של מובילים בתעשייה ויועצים בכירים בתחום אבטחת המידע והמשכיות עסקית, ועד לאסטרטגיות מעשיות להגנת נתונים והתאוששות מאירועי קיצון. לצד אלו, יוצגו סיפורי הצלחה מהשטח, שישתפו כיצד הטמעת פתרונות החברה שיפרו את רמת ההגנה הארגונית. לאורך היום יתקיים גם דיון מעמיק בסוגיות מפתח המעסיקות את השוק, ביניהן הגנה על נתונים בענן, אבטחת עומסי עבודה של SaaS והיערכות אסטרטגית לאיומי העתיד.  בתערוכה שתתקיים במסגרת הכנס, יציגו שותפיה הטכנולוגיים של קומוולט את הפתרונות המשלימים והשילובים המקצועיים המעניקים מעטפת הגנה של 360 מעלות לארגון. בין השותפים שיציגו: לנובו, וואן, הראל, AWS, בילוקאל, ווי אנקור, בינת, wise ,HPE, DnA IT, נוטניקס, דורקום, HDS, דאטהבנק, Everpure וטרהסקיי.  רונן נוי, מנכ"ל קומוולט ישראל: "עם התפתחות עולם ה-AI, אנו עומדים בפני אתגרים חדשים ברחבי הרשת ונוף איומים מורכב מאי פעם. כנס SHIFT נועד לעשות 'סוויץ" בדרך שבה אנו תופשים חוסן סייבר, ולצייד את הארגונים בכלים הנכונים כדי להילחם באתגרים החדשים ולשמור על הנכס היקר ביותר שלהם – הנתונים".  ההשתתפות בכנס ללא עלות, אך מותנית בהרשמה מראש. מספר המקומות מוגבל.  להרשמה ולפרטים נוספים לחצו כאן – אתר הכנס

בית המשפט הכללי של האיחוד האירופי בלוקסמבורג פרסם היום (ד') הכרעה משפטית דרמטית הנוגעת למעמדה של חברת מטא (Meta) תחת חוק השווקים הדיגיטליים, ה-DMA. במוקד הדיון עמד ניסיונה של ענקית הטכנולוגיה לבטל את הגדרתה כ"שומרת סף" (Gatekeeper) עבור שניים משירותיה הבולטים – המסנג'ר והמרקטפלייס. למרות מאמציה המשפטיים, מטא נכשלה בניסיון לשחרר את אפליקציית המסרים המיידיים שלה, מסנג'ר, מהקטגוריה הרגולטורית זו. השופטים דחו את טענת החברה לפיה האפליקציה היא אך ורק שלוחה של הרשת החברתית פייסבוק, והסכימו עם עמדת הנציבות האירופית כי מדובר בשירות תקשורת עצמאי ומהותי, המהווה שער גישה קריטי עבור עסקים המבקשים להגיע ללקוחות. לעומת זאת, החברה רשמה הישג משפטי בנוגע לפלטפורמת הסחר שפועלת בתוך פייסבוק, המרקטפלייס, לאחר שבית המשפט ביטל את הגדרתה כשומרת סף. השופטים מתחו ביקורת על הנציבות האירופית, וציינו כי ההחלטה בעניין מרקטפלייס לוקה בהיעדר נימוקים מספקים ובהתעלמות משינויים טכניים מהותיים שבוצעו בפלטפורמה באמצע שנת 2023. עם זאת, ניצחון זה נחשב כעת לתיאורטי בעיקרו, שכן הנציבות כבר הסירה את התיוג המחמיר מעל שירות זה בשנה שעברה, לאחר שמספר המשתמשים בו ירד מתחת לרף הנדרש בחוק. The #EUGeneralCourt annuls the decision designating #Meta as a gatekeeper as regards Marketplace #DigitalMarketsAct ???? https://t.co/SFHA3DtG6X — EU Court of Justice (@EUCourtPress) June 3, 2026 "הנציבות לא טעתה כשקבעה שמסנג'ר כשלעצמו מהווה שער גישה חשוב" בתגובה לפסק הדין המעורב, מסר דובר מטעם חברת מטא: "אנו מברכים על פסיקת בית המשפט בנוגע למרקטפלייס, אשר מאשרת כי השירות לא היה צריך להיות מוגדר כך מלכתחילה; אנו לומדים את ממצאי בית המשפט לגבי מסנג'ר ונשקול את צעדינו". בהודעה הרשמית של בית המשפט, כפי שצוטטה בדיווחי סוכנות רויטרס (Reuters) וגופי תקשורת נוספים, הודגש מנגד כי "הנציבות לא טעתה כשקבעה שמסנג'ר כשלעצמו מהווה שער גישה חשוב". המשמעות המיידית של קביעה זו היא שמטא תחויב לעמוד בכלל החובות והמגבלות של החוק האירופי החדש יחסית, עבור שירות ההודעות שלה, אם כי פתוחה בפניה הדרך לערער על כך לערכאה העליונה ביותר באירופה – בית הדין לצדק של האיחוד האירופי. שומרות הסף כפי שהוגדרו באיחוד בתחילה. צילום: האיחוד האירופי מי נחשבת ל"שומרת סף" תחת חוק ה-DMA? נזכיר כי ההגדרה של "שומרת סף" במסגרת ה-DMA האירופי מתייחסת לפלטפורמות דיגיטליות גדולות ולחברות טכנולוגיה בעלות השפעה עצומה, אשר עומדות ברף כמותי מוגדר של משתמשים. באירופה הוחלט כי פלטפורמות אלו מתפקדות כ"שער גישה" קריטי והכרחי עבור עסקים שרוצים להגיע אל צרכני הקצה שלהם. לפיכך, במטרה לרסן את כוחן של הענקיות ולייצר מרחב מקוון הוגן ופתוח יותר לתחרות, החוק מטיל על "שומרות הסף" שורת חובות מחמירה של "עשה ואל תעשה". בין היתר, נאסר עליהן לשלב נתוני משתמשים משירותים שונים ללא אישור, נאסר עליהן לתת העדפה עצמית למוצרים שלהן על פני מתחרים, והן מחויבות לאפשר תאימות ופעולה הדדית (אינטראופרביליות) עם שירותים חיצוניים. יצוין כי כמובן ש-מטא אינה עומדת לבדה במערכה. רשימת "שומרות הסף" שקבעה הנציבות האירופית כוללת את תאגידי הטכנולוגיה הגדולים בעולם: חברת אלפבית (Alphabet, חברת האם של גוגל), אפל (Apple), אמזון (Amazon), מיקרוסופט (Microsoft), פלטפורמת התיירות בוקינג (Booking), וכן חברת בייטדאנס (ByteDance, חברת האם הסינית של טיקטוק) – שגם היא הגישה ערעור משלה על הכללתה ברשימה.

המציאות החדשה מציבה ארגונים רבים בפני דילמה לא פשוטה: איך ממשיכים לצמוח – בלי להגדיל סיכונים? דווקא בתקופה שבה חברות רבות מאטות, יותר ויותר ארגונים בוחרים במודל שמאפשר להם להישאר גמישים, להגיב מהר לשינויים ולהמשיך לגייס טאלנטים איכותיים: מיקור חוץ. גישה זו מאפשרת לארגונים להרחיב פעילות, לגייס מומחים ולנהל עומסים בצורה יעילה יותר – מבלי להיכנס להתחייבויות ארוכות טווח. בפרוסיד (Proceed), אינטגרטור טכנולוגי המתמחה בייעוץ, טכנולוגיה, דאטה, AI, Low-Code, BPM, CRM ושירותי מיקור חוץ, מזהים את המגמה הזו היטב. החברה מונה למעלה מ־601 אנשי ייעוץ וטכנולוגיה ופועלת כבר כ־17 שנים כחלק מקבוצת HMS. "היום ארגונים לא מחפשים רק לגייס מהר – הם מחפשים לגייס חכם", אומרת אירית סביר, ראש תחום מיקור חוץ וגיוס בפרוסיד. "האתגר האמיתי כבר לא מתחיל בלמצוא מועמד – אלא בלבנות מודל גיוס שיודע להגיב לשוק שמשתנה כל הזמן. מיקור חוץ מאפשר לארגונים להישאר גמישים, להמשיך לצמוח ולהביא את האנשים הנכונים בזמן הנכון". לדברי החברה, דווקא בתקופה שבה השוק מציג תמונה מורכבת, פרוסיד ממשיכה בימים אלו בגיוסים רחבים כחלק מהתרחבות מתמשכת של פעילות החברה. במסגרת ההתרחבות, החברה השיקה גם מרכז פעילות חדש במודיעין עילית, שנועד להרחיב את יכולות הגיוס, להנגיש הזדמנויות תעסוקה נוספות ולייצר מענה רחב יותר ללקוחות החברה. עבודה מרחוק. צילום: אילוסטרציה עולם הגיוס משתנה, וגם המגייסים צריכים להשתנות איתו אם בעבר מנהלי ומנהלות גיוס התמקדו בעיקר באיתור מועמדים, היום התפקיד הפך להרבה יותר מורכב: הוא דורש הבנה עמוקה של שינויים בשוק העבודה, עבודה עם כלי AI, ייעול תהליכים, מדידה של ביצועים ויכולת לייצר יתרון תחרותי אמיתי בתוך הארגון. מתוך ההבנה הזאת, בפרוסיד יצרו סדנה ייחודית למנהלות ומנהלי גיוס – מפגש אינטימי ופרקטי שמחבר בין עולם הגיוס החדש לבין כלים מעשיים שאפשר ליישם כבר ביום שאחרי. הסדנה עוסקת באופן שבו AI משנה את עולם הגיוס בפועל, מציעה כלים פרקטיים לעבודה חכמה ויעילה יותר, מציפה מגמות שוק והשפעתן על צוותי גיוס, משלבת דוגמאות ושיטות עבודה מהשטח, ופותחת שיח עם אנשי מקצוע שחווים את השינויים בזמן אמת. "היום אנחנו רואים ביקוש עצום למגייסים שרוצים להבין לאן העולם הולך – לא רק תיאורטית, אלא ברמה הפרקטית," מוסיפה סביר. הסדנה נבנתה בדיוק בשביל זה – לתת למנהלות גיוס כלים אמיתיים להתמודד עם המציאות החדשה". המסר שעולה מהשוק כיום ברור: הגיוס לא נעלם. הוא פשוט משתנה, והארגונים שיצליחו להסתגל מהר יותר – יהיו אלה שיובילו.

אנחנו נמצאים בנקודת המפנה שבה הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) יוצאת מה-"מעבדה" (PoC) ונכנסת לליבת העשייה הארגונית. אך בעוד שמודלים כמו קלוד (Claude) של אנת'רופיק מציגים יכולות הסקה (Reasoning) ודיוק שמשנות את כללי המשחק, הארגון הגדול ניצב בפני דילמה כפולה: איך משיגים גישה למודלים אלה בגרסה הארגונית וכיצד צורכים אותם נכון תחת רגולציה מחמירה? התשובה טמונה בחיבור שבין AWS, קלוד, Bedrock והמומחיות של נס (NESS). הערך המיידי: מנגישות – לביצועים האתגר הגדול ביותר כיום הוא לא רק הטכנולוגיה, אלא "הגישה לטכנולוגיה". ארגונים מגלים שרכישה ישירה והטמעה של מודלי AI מתקדמים הן משימות מורכבות, שכוללות חסמי רגולציה, ניהול רישוי סבוך ודרישות אבטחה מחמירות. כאן נכנס הערך המוסף של נס כמשווק מורשה (Authorized Reseller): במקום שהלקוח יבזבז חודשים על בניית תשתית גישה ומשילות, נס מספקת "חבילה מותאמת לקוח". אנחנו מנגישים עבורכם את מודלי ה-AI המובילים בעולם, בדגש על אלה של אנת'רופיק, כחלק מסביבה מנוהלת ומאובטחת, שניתן להתחיל להריץ בה כבר מחר בבוקר. הסמכה של מועדון מצומצם: הערך שמאחורי ה-Authorized Reseller נס נמנית על קבוצה אקסקלוסיבית של שותפים גלובליים, שמוסמכים להפיץ ולהטמיע את המודלים המתקדמים ביותר בשוק דרך AWS. עבור לקוחות החברה, זוהי אינה רק "רכישת רישוי". זוהי כניסה למסלול מהיר (Fast Track) להטמעת AI בארגון, המגובה בגישה ישירה ליכולות המתקדמות של AWS, עם תמיכה הנדסית של מומחי נס. כשמדובר במודלים כמו קלוד של אנת'רופיק, שנחשבים לסטנדרט הזהב של האנטרפפרייז, בזכות חלון הקשר (Context Window) עצום, בטיחות מובנית וביצועים גבוהים, הצורך בשותף שיודע איך להפעיל אותם בצורה יעילה הוא קריטי. מעבר מצ'ט לסוכנים (Agentic AI) המהפכה האמיתית אינה בצ'טבוטים, אלא בסוכנים אוטונומיים שמבצעים פעולות. הסמכת ה-Reseller שיש ל-נס מאפשרת לארגונים לעשות בדיוק את זה: אינטגרציה לדאטה הארגונית – חיבור המודלים (דרך Bedrock) לנתונים הרגישים של הארגון בצורה מאובטחת, באמצעות הסביבה הפרטית ב-AWS, ללא מידע שעובר או מאומן במודלים חיצוניים. Governance (משילות) ואבטחת מידע – בניית מעטפת ניהולית, שמאפשרת למנמ"ר לשלוט במי מריץ מה, מה העלויות ואיך נראה הדיוק של המודל. Cost Optimization – ניהול חכם של צריכת הטוקנים, כדי להבטיח שהמעבר ל-AI יהיה כלכלי ובר קיימא. עדכניות טכנולוגית למען יעילות ארגונית – כשותף אסטרטגי, נס מבטיחה שהארגון שלכם יוכל לקבל את יכולות ה-AI מבלי להידרש לתהליכי מו"פ ארוכים. המשמעות היא שאתם משתמשים בכלים הכי נכונים לכם – מה שמתורגם לחיסכון משמעותי במשאבי פיתוח, תקציב ותחזוקה. למה זה קריטי ל-CISO ול-CIO? בארגונים גדולים, המעבר לבינה מלאכותית נחסם לעיתים קרובות בשל שאלות של אבטחה ותקינה. העובדה שנס מספקת את המודלים הללו דרך התשתית של AWS נותנת שליטה לארגון ליישם את ה-Compliance הארגוני ודואגת לסביבה מאובטחת. השילוב של "אחריות שותף" (Partner Responsibility) של נס יחד עם התשתית העננית המאובטחת מאפשר לארגונים לרוץ קדימה תוך שמירה על יעילות, עדכניות ואבטחת מידע. בנוסף, נס תשיק פורטל חכם ללקוחות, שבאמצעותו ניתן יהיה לבצע הזמנות של רישוי ומודלים, תוך בחירת מסלולים מותאמים, ועוד פעולות לביצוע עצמאי ומבוקר. אז מה למדנו? הטמעת AI בארגון היא לא פרויקט של "לחיצה על כפתור". היא דורשת אסטרטגיה של נתונים, אבטחה ובחירה נכונה של מודלים. היכולת שלנו, בנס, להנגיש את המודלים של אנת'רופיק ואחרים, בשילוב ניסיוננו המוכח בטרנספורמציה דיגיטלית, הופכים אותנו לשותף הנכון שצריך בדרך לעידן הסוכנים הארגוניים.

במהלך דרמטי המשלב אסטרטגיה עסקית וביטחון גלובלי, חברת אנת'רופיק (Anthropic) הרחיבה בימים אלו את פרויקט Glasswing והעניקה גישה למודל Claude Mythos Preview ל-150 ארגונים, בנוסף לאלו שכבר קיבלו גישה אליו – ובכך היא הגיעה לכ-200 שותפי שימוש ביותר מ-15 מדינות. בין המצטרפים החדשים נמנים ברית נאט"ו וסוכנות הסייבר של האיחוד האירופי (ENISA), לצד מפעילי תשתיות חיוניות במגזרי האנרגיה, התקשורת והבריאות. אנת'רופיק לא הסכימה לשתף את התקשורת בפרטי הגופים האחרים המדוברים. אנת'רופיק מעריכה כי קודי המקור של מרבית השותפים החדשים תומכים במערכות המשפיעות על חייהם של למעלה מ-100 מיליון בני אדם.  כדי לתמוך במהלך, החברה הקצתה 100 מיליון דולר בקרדיטים לשימוש במודל עבור השותפים, לצד 4 מיליון דולר כתרומה לארגוני קוד פתוח. כל זאת מתרחש על רקע הגשת מסמכים לקראת הנפקה (IPO) וסבב גיוס של 65 מיליארד דולר, שהקפיץ את שווי החברה המוערך ל-965 מיליארד דולר. We’re expanding Project Glasswing. We’ve extended access to Claude Mythos Preview to approximately 150 additional organizations, based in more than fifteen countries. Read more about this expansion and our future plans for Project Glasswing: https://t.co/QrtHSBdRbh — Anthropic (@AnthropicAI) June 2, 2026 מהו מודל מיתוס ומדוע חולל סערה? מודל 'מיתוס' של אנת'רופיק נחשב כקפיצת מדרגה טכנולוגית חסרת תקדים. לפי דיווח ב-SiliconANGLE, הוא סרק קודי מקור ואיתר למעלה מ-23 אלף פגיעויות אבטחה, שיותר מרבע מהן אומתו כחמורות או קריטיות.  כך למשל, המודל גילה באופן עצמאי לחלוטין פרצת "יום-אפס" (Zero-day) שהסתתרה במשך 27 שנים במערכת OpenBSD ופרצה בת 16 שנים ב-FFmpeg – מדובר בפגיעויות שטובי המומחים לא איתרו עד הגעת המודל החדשני. הדו"חות מצביעים על יכולות מטלטלות: מחקר של תאגיד הייעוץ KPMG קובע כי המודל רשם הצלחה של 73% באתגרי אבטחה מורכבים ברמת מומחה, בעוד שסקירה של חברת אבטחת המידע Coalfire מאשרת כי 'מיתוס' השלים בהצלחה סימולציה של השתלטות מלאה על רשת ארגונית ב-32 שלבים. חוקר הסייבר המוביל ניקולס קרליני העיד על עוצמת המערכת כשאמר: "מצאתי יותר באגים בשבועות האחרונים ממה שמצאתי כל חיי". "סייבר הוא הסכנה המוחשית והברורה הראשונה שנשקפת ממודלי AI בחזית" דריו אמודיי, מנכ"ל אנת'רופיק. צילום: ויקימדיה כפי שדיווחנו בעבר, היכולות הללו הובילו לבהלה אדירה ב"חלונות הגבוהים". הדו"ח של חברת Coalfire חושף כי הישגי המודל הובילו את שר האוצר האמריקני ויו"ר הפדרל ריזרב לכנס ישיבת חירום עם מנכ"לי הבנקים הגדולים במדינה. החשש התעצם לאחר שבמהלך הערכות בטיחות פנימיות, מיתוס הצליח "לברוח" מסביבת הבדיקות המאובטחת שלו (Sandbox), ביצע חיבור אינטרנטי עצמאי ושלח הודעת דוא"ל לחוקר סאם באומן, שבילה באותה עת בפארק. יתרה מזאת, מסמכי הבדיקה הפנימיים חושפים כי בזמן פעולתו נרשמה אצל המודל פעילות של וקטורים המייצגים מאפיינים אנושיים; כאשר נאלץ לבצע פעולה הרסנית, החוקרים זיהו דפוסי פעילות פנימיים המזכירים ייצוגים של אשמה ובושה. את גודל הסכנה היטיב לתאר דווקא מנכ"ל אנת'רופיק, דריו אמודיי, בעצמו, שאמר כי "סייבר הוא הסכנה המוחשית והברורה הראשונה שנשקפת ממודלי בינה מלאכותית בחזית, אך היא לא תהיה האחרונה". בשל סכנות אלו, מיתוס נשמר הרחק מהישג ידו של הציבור הרחב, והגישה אליו מתאפשרת למוזמנים בלבד תחת תמחור פרימיום של 25 דולר למיליון אסימוני קלט ו-125 דולר למיליון אסימוני פלט. זהו למעשה תמחור למשתתפי הפריוויו (Preview-participant pricing). כלומר, הוא נקבע באופן בלעדי עבור אותם ארגונים נבחרים שקיבלו הזמנה רשמית להשתתף בפרויקט Glasswing. מומחים מזהירים כי חלון ההזדמנויות קצר במיוחד; בתוך חודשים ספורים צפויים לצוץ מודלים מתחרים פתוחים, שיפלו לידיים עוינות, מה שייצור מתקפות אוטונומיות ויכווץ את זמני התגובה.  משום כך, מטרתה העיקרית של אנת'רופיק כעת היא לצייד את התשתיות החיוניות בארסנל כלי ההגנה המתקדם ביותר. כפי שהצהירה החברה: "אם נצליח, אנו מקווים לאפשר יתרון קבוע למגינים". 

חקיקה של חוק סייבר, שיסדיר את נושא הגנת הסייבר במדינת ישראל, נמצא על הפרק כבר שנים – אולם לא התקדם, מסיבות שונות, בהן הגנת הפרטיות. אלא שבאחרונה הניחה הממשלה על שולחן הכנסת את הצעת החוק בנושא. נראה שהיא לא תעלה במושב הנוכחי והקצר, ותמתין לכנסת הבאה, אחרי הבחירות. ובכל זאת, לדברי עו"ד יניב אהרונוביץ', ארגונים צריכים להיערך כבר עכשיו לכך שהחוק, שכולל תקנות רגולטוריות שונות, יעבור. בראיון לאנשים ומחשבים הוא מסביר באילו מגזרים החוק עוסק, אילו ארגונים עלולים להתמודד עם ההשלכות שלו ומה עליהם לעשות כדי לא להיתפס לא מוכנים. "בהחלט ייתכן שתחום רגולציית הסייבר בישראל נכנס לעידן חדש", אמר עו"ד אהרונוביץ', שותף בצוות ההיי-טק והון-הסיכון במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז. "הנחת הצעת החוק היא צעד משמעותי לקראת הרחבת מסגרת הפיקוח הממשלתית בסייבר והטמעת חובות אבטחת סייבר בארגונים מרכזיים. אמנם, החוק המוצע לא יחול על כל חברה פרטית, אבל המגזר הפרטי צריך להיערך כבר עכשיו לקראתו". "המוכנות לסייבר כבר לא תהיה המלצה – אלא דרישה רגולטורית" המומחה פירט על הצעת החוק ואמר שהיא "מתמקדת בארגונים שעמידות הסייבר שלהם חיונית לביטחון הלאומי, לביטחון הציבור, להמשכיות שירותים חיוניים או לתפקודם של שוקי מפתח. אלא שצפויות להיות לו השלכות משמעותיות על ארגונים שמפעילים שירותים חיוניים, תשתיות טכנולוגיות, פלטפורמות ענן ואירוח, שירותי IT מנוהלים ושירותי אבטחת סייבר. זאת, לצד שרשראות אספקה הקשורות לתחום הביטחון". לדבריו, "לחברות שהרגולציה עשויה לחול עליהן ישירות, ולספקים ונותני שירותים שתומכים בגופים המפוקחים – הכיוון ברור: המוכנות בתחום אבטחת הסייבר מתפתחת במהירות מהמלצה לדרישה רגולטורית". עד היום, מערך הסייבר הלאומי פעל מול חברות אלה, במיוחד לאחר שחוו מתקפות סייבר, אולם לא היו לו סמכויות אכיפה. ייקח עוד זמן עד שחברי הכנסת יידרשו לחוק הסייבר. צילום: llgov, ShutterStock על אילו ארגונים במגזר הפרטי החוק עשוי להשפיע, גם אם הוא לא חל ישירות עליהם? "צפויות להיות לו כמה השלכות – על ארגונים חיוניים ממגזרי התקשורת, האנרגיה, המים, התחבורה, המזון והשירותים החיוניים, על שרשראות אספקה בחקלאות, שירותי דיגיטל ואחסון, ועל ספקי טכנולוגיה ותשתיות – שירותי ענן, אחסון, עיבוד נתונים, תחזוקת תוכנה, SaaS, שירותי IT מנוהלים, ניטור אבטחת סייבר, תגובה לאירועים, MSSP וספקי מודיעין סייבר. גם ספקים, נוכחיים ולעתים גם ספקים לשעבר, של מוצרים, שירותים וטכנולוגיה שחיוניים לפעילות תעשיית הביטחון וגופים מפוקחים ייאלצו להתמודד עם ההשלכות של החוק. חובות באבטחת הסייבר יוטלו גם עליהם". מה צפוי להשתנות? "הרגולציה שכלולה בהצעת החוק תחייב את החברות שעליהן היא תחול לקיים תוכנית אבטחת סייבר מתועדת ומבוססת סיכונים. החובות יכללו אמצעי בקרה בסיסיים בתחום הסייבר, תוכניות תיקון שאושרו בהנהלה, דיווח על אירועי סייבר, מסירת מידע ומסמכים לרשויות המוסמכות, ושיתוף פעולה עם הנחיות הרגולטור באירועי סייבר חמורים". "משמעות הדבר היא שחברות יצטרכו להוכיח לא רק שיש להן מדיניות אבטחת סייבר, אלא שמדיניות זו מיושמת, מתועדת ועומדת בבדיקה רגולטורית. ההצעה כוללת אמצעי אכיפה מנהליים, לרבות עיצומים שונים, עם השלכות מבחינה כספית או מבחינת המוניטין", אמר עו"ד אהרונוביץ'. ייקח עוד זמן עד שההצעה תאושר, אם בכלל, ותיכנס לתוקף, ובכל זאת, אתה אומר שארגונים צריכים להיערך לכך מבעוד מועד. מה הם צריכים לעשות? "חברות שעלולות להיות מושפעות מהחוק נדרשות לכמה פעולות: לבדוק האם החברה נכללת, במישרין או בעקיפין, בתחום תחולת הרגולציה; לבחון את אמצעי הבקרה הקיימים בארגון למול דרישות החוק; להכין תוכנית פעולה לאישור על פערים, עם אחראים, תקציב, לוחות זמנים והוכחת תיקון פערים; לכלול בה את הגורמים המחייבים דיווח לפי חוק ואת נהלי שיתוף הפעולה עם הרגולטורים; להתייחס לסטנדרטים בתחום הסייבר, סמכויות בקרה, דיווח על אירועי סייבר, גישה לנתונים, שיתוף פעולה וחלוקת אחריות; וברמת ההנהלה, לוודא שהגורמים שמקבלים את ההחלטות מבינים את החשיפה, לוח הזמנים וההשקעה הנדרשת". לסיכום אמר עו"ד אהרונוביץ' כי "ההצעה היא לא חוק סייבר אוניברסלי, שחולש על כל העסקים בישראל. אולם, עבור שחקנים במגזרים קריטיים, ספקי תשתיות טכנולוגיות, ספקי שירותי סייבר ושירותים מנוהלים, וחברות מהתחום הביטחוני – היא עשויה להפוך לרגולציה מחייבת. הגדרת היקף, תיעוד וטיפול מבעוד מועד יציבו את החברות בעמדה חזקה יותר אם וכאשר החקיקה תיכנס לתוקף".

בכנס אלי הורוביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך בירושלים, התריעו בכירי תעשיית ההיי-טק מפני משבר בחינוך, בצבא ובכוח האדם הטכנולוגי, לצד קריאה להפוך מ"סטארט-אפ ניישן" ל-"סקייל-אפ ניישן" ולהוביל גם בעידן הבינה המלאכותית. אלון בן צור, מנכ"ל בינת ויו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, אמר: "הכוח שיצר את הסטארט-אפים המדהימים זה חבר'ה צעירים מאוד שנמצאים בתעשייה, שהגיעו משירות צבאי שיפשר להם להתפתח ולייצר דברים מדהימים. היום אנחנו במציאות של מערכת חינוך חלשה שנמצאת במשבר, מציאות של צבא שלא מבין את תפקידו – בין היתר – כאחראי על הפיתוח של כור היתוך טכנולוגי. בהמשך דבריו הוסיף בן צור, כי "חברות ההיי-טק לא קמו בכלל כי מישהו עזר להן, אלא מתוך יוזמה. הן אף פעם לא התאמנו בסגירת רחובות, השבתת נמלים ומלחמה על הצרכים שלהן – הן הסתדרו לבד כי הן זזות לאן שהן צריכות". "למרבה הצער", הוסיף בן צור, "אני מוצא את עצמי עוסק במשבר הדולר. זהו אירוע קשה ודרוש שיקום בדחיפות, כי זה עלול לשרוף את כל הפירות הטובים שאמור לייצר הדור הבא של הסטאראפים". הבינה היא הנפט החדש מבוסס הון אנושי ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, אמר: "הבינה היא הנפט החדש שלנו, והיא מבוססת על הון אנושי, שמאפשר צמיחה כלכלית שתשפר את איכות החיים שלנו בכל התחומים: תחבורה, חינוך, ושירותים. התפיסה שלנו היא שבינה מלאכותית אינה מטרה אלא אמצעי", אמר אסקל. הוא פירט את מטרות המטה הלאומי, וציין כי הוא תוקצב על ידי הממשלה, ובקרוב תפורסם תוכנית לאומית לעשור הקרוב. "תוכנית זו תענה על שלוש שאלות", אמר אסקל: "מדוע אומת החדשנות אינה אומת ה-AI, מה תפקידה של הממשלה ומה היתרון היחסי שיביא אותנו להובלה, וכאן אני יכול לספר דוגמא מעברי הצבאי, כמפקד יחידות טכנולוגיות: הרעיונות הגדולים לא הגיעו מהשולחנות במשרדים, אלא נבעו מצורך בשטח והדרישה למצוא פתרון שייתן מענה לבעיה", אמר אסקל. "וזה מה שישראל צריכה לעשות, לחבר את המוח, את התוכנות למוצרים, לפתרונות". "נילי סר ראובן, לשעבר סמנכ"לית כספים בכירה בסייברארק, אמרה: "כשמדברים על עתיד ההיי-טק, השאלה לא אם ממשיכים לייצר חדשנות, אלא איך לוקחים את החדשנות לצמיחה כלכלית לטווח ארוך – שמובילה את כל המשק. הדיון הוא לא סקטוריאלי על ענף מסוים, אנחנו רואים על פי הנתונים שההיי-טק היא מנוע הצמיחה של הכלכלה. השאלה היא איך הופכים חדשנות לסקייל – אנחנו אוהבים להתגאות בזה שאנחנו סטאטר-אפ ניישן, אבל אנחנו צריכים להפוך לסקייל-אפ ניישן", אמרה סר ראובן. נילי סר ראובן, לשעבר סמנכ"לית כספים בכירה בסייברארק. צילום: עודד קרני לחפש טאלנטים באקדמיה ובפריפריה מנואל טרכטנברג, אוניברסיטת ת"א, חבר סגל בכיר בקרן מנדל למנהיגות, התייחס להשפעת המלחמה על האקדמיה: "אחד המחירים של המלחמה זה שההכשרה האקדמית של עשרות אלפי צעירים נפגעה, וכמעט אין מזה דרך חזרה. בתוך האקדמיה ובכלל במדינת ישראל יש המון טאלנט לא מנוצל להיי-טק – המגזר החרדי, המגזר הערבי, הפריפריה הכלכלית-חברתית. הדוגמה היא היוזמות של צה"ל, שהצליח לגייס מאוכלוסיות אלו צעירים ליחידות המובחרות ולמודיעין", אמר טרכטנסרג. מנואל טרכטנברג, אוניברסיטת תל אביב, חבר סגל בכיר בקרן מנדל למנהיגות. צילום: עודד קרני נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי, אמר:" הבינה המלאכותית היא מנוע צמיחה אדיר שיצמיח את האנושות, כולל בישראל, אבל ללא תשתיות לאומיות מדינת ישראל תישאר מאחור". הוא קרא לראש הממשלה, בנימין נתניהו, להתערב באופן אישי בבעיית שער החליפין לפני שיהיה מאוחר מדי".