מיקרוסופט פועלת כבר שנים לחבר בצורה הדוקה יותר בין Windows לטלפוני אנדרואיד, וכעת נראה שהיא מתכננת את הצעד המשמעותי הבא. לפי דיווח חדש, החברה בוחנת שורה של שיפורים שירחיבו את יכולות Phone Link  ויהפכו את העבודה המשותפת בין מחשב Windows לטלפון אנדרואיד לחלקה, מהירה ואינטואיטיבית יותר, ולצמצם עוד יותר את הפער בחוויית הרצף בין המחשב לסמארטפון. בשנת 2018 השיקה מיקרוסופט את האפליקציות Your Phone ו-Your Phone Companion, שאפשרו לגשת מהמחשב לתכנים וליכולות שונות של הטלפון. בהמשך שינתה החברה את שמותיהן ל-Phone Link ול-Link to Windows. כעת, לפי דיווח של Windows Central, מיקרוסופט בוחנת כמה שדרוגים חדשים, שייקחו את החיבור בין המכשירים צעד נוסף קדימה. אחד השינויים המרכזיים נוגע ל-Phone Companion, המופיע בתפריט ה-Start. על פי הדיווח, האזור הזה יציג יותר פעילויות ועדכונים אחרונים מהטלפון, כך שלא יהיה צורך לפתוח את אפליקציית Phone Link כדי לראות אותם. בנוסף, ניתן יהיה לרחף עם סמן העכבר מעל ההתראות כדי לקבל מידע מפורט יותר – למשל להציג את תוכן ההודעה המלא. שדרוג נוסף הוא חלונית ייעודית חדשה לשליטה בטלפון. כאשר הטלפון יהיה מחובר למחשב, יופיע אייקון ייעודי בשורת המשימות. לחיצה עליו תפתח חלונית המציגה סקירה של מצב הטלפון, לצד מתגים להפעלה מהירה של פונקציות שונות. בין האפשרויות שיופיעו בחלונית: מצב "נא לא להפריע", מצב רטט ואיתור הטלפון. לפי הדיווח, ניתן יהיה גם להעביר קבצים ישירות לטלפון באמצעות גרירתם אל אייקון הטלפון שבשורת המשימות. מיקרוסופט עובדת גם על שיפור משמעותי בסנכרון לוח ההעתקה (Clipboard). כיום ניתן לסנכרן בין המחשב לטלפון רק את הפריט האחרון שהועתק. השדרוג החדש אמור לאפשר סנכרון של כל היסטוריית לוח ההעתקה בין שני המכשירים, כך שניתן יהיה לגשת לכל הפריטים שהועתקו מכל אחד מהם. שינוי נוסף שנחשף בדיווח הוא פיתוח של אפליקציית הודעות עצמאית. כיום קיימת אפשרות לשלוח ולקבל הודעות דרך Phone Link, אך בעתיד תוכל מיקרוסופט להציע אפליקציה נפרדת לחלוטין, שניתן יהיה להצמיד לתפריט ההתחל ולהפעיל ישירות, ללא צורך בפתיחת Phone Link.

"המצב שלנו, מגיני הסייבר, מאוד קשה: בעתיד הקרוב לא נילחם מול האקר אחד – אלא נגד מכונות שעובדות בקצב אינסופי ולעולם לא מתעייפות", את התחזית הקודרת הזאת נתן בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, ומבכירי קהילת אבטחת המידע והסייבר בישראל. דולב אמר את הדברים בכנס דאטה סנטרים ואינפוסק של אנשים ומחשבים, שהתקיים אתמול (א') בלאגו בראשון לציון. הוא דיבר על יכולות AI התקפיות וההיערכות הנדרשת לקראתן, תוך שניתח את מיתוס, המודל החדש, המדובר והמסוכן של אנת'רופיק. מיתוס הוא מודל GenAI פורץ דרך בזכות יכולות סייבר אוטונומיות חסרות תקדים וזיהוי פרצות יום אפס. בשל הפוטנציאל ההתקפי הגבוה שלו, החברה הגבילה מראש את הגישה אליו למתכונת מבוקרת בלבד, במסגרת פרויקט הבטיחות Glasswing. ממשל טראמפ ראה במודל סיכון ביטחוני והטיל עליו מגבלות יצוא קשות, שהובילו להקפאת פעילותו ולמאבק מול החברה. העימות הסתיים בהסדר שבו אנת'רופיק התחייבה לשדרג את מסנני הבטיחות ולשתף מודיעין איומים עם הממשל האמריקני, בתמורה להסרת המגבלות והחזרת המודל לשימוש מבוקר על ידי גופים מאושרים. "יש לנו פחות מחצי שנה להבין מה יקרה" לדברי דולב, "מיתוס הוא תמרור אזהרה מאוד רציני. בתוך פרק זמן לא ארוך, הוא השיג יכולות טובות מאוד בעולם הסייבר ההתקפי. להערכתי, ייקח כמה חודשים, עד תחילת 2027, עד שהמודלים המתחרים, בעיקר סיניים, יתחילו לספק את אותן תכונות ויכולות. יש לנו כחמישה חודשים, פחות מחצי שנה, להבין מה יקרה". זהירות, מיתוס. צילום: עיבוד ממוחשב: ג'מיני. מקור: gguy, Shutterstock "מיתוס", אמר, "הוא לא 'עוד מאותו דבר': הוא עלול להביא למתקפה על הארגון מקצה לקצה. הוא יאתר חולשות, יבנה שרשראות ניצול, ייצור PoC (בדיקת היתכנות עצמאית) וישרשר באגים נמוכים. זה משמעותי". דולב ציטט את מכון המחקר הבריטי AISI, שקבע שמיתוס הוא המודל הראשון אי פעם שהשלים הדמיה של תקיפה ארגונית בת 32 שלבים באופן אוטונומי. קפיצת מדרגה הגנתית והתקפית כאחד לדבריו, "יש קפיצת מדרגה בשני הצדדים – ההתקפה וגם ההגנה. בצד ההתקפי, יש דמוקרטיזציה של חולשות לא מוגדרות. האקרים יחידים והאקטיביסטים מקבלים יותר ויותר יכולות שהיו עד היום ברמת מדינה. ההאקרים של איראן, החיזבאללה וצפון קוריאה מתקשים לאתר חולשות יום אפס, ובקרוב הם יוכלו למצוא ולנצל חולשות לא ידועות. ברגע שיפורסם טלאי – הם יוכלו לשחזר את הניצול באמצעות טכניקת Patch Diffing. התוקפים יוכלו בנוסף לאתר חולשות במערכות שקוד המקור שלהן לא פורסם. היכולות הללו יתפשטו לסינים באופן מלא בתוך 6-18 חודשים". בצד השני, אמר דולב, "המגינים יוכלו לסקור קוד באופן אוטונומי ברמה של חוקר אבטחה בכיר, ולעשות זאת על כלל מאגרי הקוד. הם יוכלו לאתר באופן פרו-אקטיבי חולשות בקוד לפני שהתוקפים יגיעו אליהן. המגינים יוכלו לקבל כלי הגנה חדשים ל-SoC (מרכז תפעול הסייבר – י"ה). כמו כן, הם יוכלו לזהות דיפ פייק קולי בזמן אמת. סוכנים אוטונומיים יוכלו לחסום מסעות פישינג ולבודד נקודות קצה". הוא הוסיף שרבים מהפושעים ומההאקרים בגיבוי מדינות כבר עושים שימוש יומיומי ביכולות הללו, אבל לא מול ישראל, כי "הצלחנו לייצר הרתעה משמעותית – שמסייעת לנו". לסיכום ציין בכיר הגנת הסייבר כי "איום הייחוס השתנה. מודל מיתוס משנה את מאזן הכוחות ולתוקפים יהיו יכולות חדשות בתוך חודשים לא רבים. צוואר הבקבוק מוסט מגילוי חולשות ליכולת התיקון ולבניית שרידות. מנועי AI מסייעים, גם, לשיפור מערכות ההגנה. המסר החיובי הוא שניתן לתקן את המצב הזה. זו עבודה קשה, ולכן יש להעריך יותר את עבודת מנהלי ומנהלות האבטחה וההגנה בסייבר".

דליפה חמורה מ-CISA – סוכנות אבטחת הסייבר והתשתיות של ארצות הברית: לפי דיווח חדש, מפתחות אבטחה המשמשים את הסוכנות בענן של AWS, כמו גם מידע פנימי נוסף, נחשפו במאגר מידע ציבורי. המידע אודות התקלה הזו התפרסם בבלוג KrebsOnSecurity של עיתונאי האבטחה בריאן קראבס, בשיתוף האתר GitGuardian. קראבס חשף כי מצא בגיטהאב מאגר – ציבורי, כאמור – ובו אישורים למספר חשבונות AWS GovCloud בעלי רמת עדיפות גבוהה ולמספר רב של מערכות CISA פנימיות. זה לא היה מאגר רשמי של CISA, אלא מאגר של קבלן. מה העלתה החקירה? מחקירת המקרה, ש-CISA ביצעה, עולה כי גורם מסוים העלה עותקים של מאגר בנייה ופריסה של הסוכנות לחשבון הגיטהאב האישי שלו, לצורך יצירת תשתית ענן באופן אוטונומי. מאגר זה כלל את המערכת Infrastructure As Code של CISA ואת קוד הבנייה שלה. לפי הסוכנות, היא ביצעה פעולות שנועדו לחסל את החשיפה הציבורית, להבין את היקף המידע המשותף, להעריך את ההשפעה וליישם פעולות מתקנות. הסוכנות הדגישה שככל הידוע לה, לא נחשפו נתוני לקוחות או משימות, ולא נעשה שימוש באישורים שדלפו מחוץ לסביבות שלה. "המקרה מדגיש את הצורך לאמץ עקרונות אפס אמון" "חשוב מאוד להתייחס ברצינות לטיפים לאבטחת סייבר ולדיווח חיצוני. הודינו לחוקרי האבטחה על שיתוף הפעולה והדיווח. זה גם מדגיש את הצורך לאמץ עקרונות אפס אמון (Zero Trust) על מנת להגן על מערכות וסביבות פיתוח", מסרה הסוכנות. "זה לא עניין של 'אם', אלא 'מתי' אירוע אבטחת סייבר יקרה לארגון", הוסיפו ב-CISA. "חשוב שקהילת אבטחת הסייבר הרחבה יותר תתייחס לנושאים אלה בגלוי, כדי לחזק את האמון ולטפח שקיפות. שקיפות כזו פותחת הזדמנויות ללמידה שתשפר לא רק את עמדת האבטחה של CISA, אלא גם את זו של ארגונים אחרים". כן נמסר שבסוכנות מבינים שעליהם לתת תשומת לב לכמה תחומים, כולל בקרות הדוקות יותר על גישה למאגרי קוד ציבורי, וכן שהיא מתכננת לפשט את ערוצי הדיווח של חוקרי אבטחה.

למה ישראל היא לא מדינה מובילה בעולם בפינטק? זו אחת השאלות שעלו בפאנל שבו נדונו סוגיות שמעסיקות משקיעים ומייסדי סטארט-אפים, שהתקיים במסגרת כנס Fintech Junction של Lynx מבית אנשים ומחשבים. מנחה הפאנל היה בן פלד, מייסד ומנכ"ל Lynx, והשתתפו בו עדי לבנון, מייסדת ומנהלת קרן סלה ונצ'רס, ואורי גרינבאום, מייסד משותף ומנכ"ל טיפראנקס. לדברי לבנון, התשובה לשאלה היא "כי אנחנו מתמקדים בעולם הסייבר, וזה אקו-סיסטם שמזין את עצמו, עם השירות בצה"ל, הידע, הכישרונות והכסף הרב שיש כאן. חסרה בישראל הבנה מה זה פינטק. כיום, תחום הפינטק לא נוגע רק בשירותים הפיננסיים, אלא גם בסייבר, תאימות וכדומה. זה תחום מאוד רחב וגדול יותר מסייבר". הפאנל עסק בנושאים רבים שמעסיקים את עולם הפינטק, בהם הבינה המלאכותית. גרינבאום ציין כי "הבינה המלאכותית מורידה את רף הכניסה של חברות לשוק. היא מייצרת הרבה תחרות ומצריכה קצת פחות השקעה. כיום אפשר, בעזרת צוות מאוד מצומצם, לפעמים בן אדם אחד, להקים חברה תחרותית מאוד. מהצד השני של המטבע, ה-AI מקלה על האפשרות שחברה מתחרה תייצר מוצר דומה". לדברי לבנון, "ה-AI מגבירה את התחרות בין ארגונים ואת הקצב שבו היא מתפתחת. היא מחייבת ארגונים לזוז הרבה יותר מהר, לבנות מוצר מהר יותר ולהבין את הלקוחות טוב יותר. אבל, את כל זה צריך לעשות מבלי לוותר על האמון". למה חברות AI מגייסות כל כך הרבה בשלב כל כך מוקדם? סלה ונצ'רס היא קרן מיקרו הון-סיכון (קרן שמתמקדת בהשקעות בשלבי פרה-סיד וסיד), וסכום ההשקעה הממוצע שלה הוא חצי מיליון דולר. בתשובה לשאלה האם ה-AI משנה את הקריטריונים להשקעה אמרה לבנון כי "בשנים האחרונות, סוג החברות שאני רואה משתנה – בגלל הבינה המלאכותית. יש השקעות בחברות שמשביחים אותן באמצעות AI. אני לא מבצעת השקעות מהסוג הזה". היא ציינה מדוע, לדעתה, אנחנו רואים כיום השקעות של סכומים ניכרים בחברות בינה מלאכותית כבר בשלבים המוקדמים. "כשחברות ענק בתחום ה-AI מגייסות סכומים מטורפים בשלבים ראשונים, זה מחלחל גם לתחומים אחרים, כמו פינטק", אמרה לבנון. "אתה יכול להיות חברה צעירה וקטנה, אבל מאחר שאתה יכול לצבור לקוחות מאוד מהר – עלויות ה-AI שלך עלולות להיות יקרות מאוד מההתחלה. בנוסף, קרנות הון-סיכון רוצות להשקיע יותר מוקדם. כל זה מוביל להשקעות הגדולות שאנחנו רואים בחברות בינה מלאכותית כבר בשלבים המוקדמים". אורי גרינבאום, מייסד משותף ומנכ"ל טיפראנקס. צילום: ניב קנטור בתשובה לשאלה האם הבינה המלאכותית תחזק יותר את הסטארט-אפים בעולמות הטכנולוגיה הפיננסית – מה שמכונה "פינטקים" – או את הבנקים השיב גרינבאום כי "הבנקים נמצאים במקום מאוד נוח: יש להם את הלקוחות, את הרישיונות ואת הטכנולוגיה החדשה. הבינה המלאכותית מעלה את רף החדשנות של הבנקים, אבל אני לא חושב שהיא מה ש-'ישבור' אותם. כמו שהיה בתקופות הדוט.קום והענן, מאוד נוח להם לתת למישהו אחר לבצע את העבודה". לבנון אמרה בהקשר זה כי "הבנקים בעולם לא מיישמים בינה מלאכותית מהר כפי שאנחנו נוטים לחשוב, והם מסתמכים במידה רבה על אחרים: יש שיתופי פעולה ביניהם לבין ענקיות AI כמו OpenAI".

"כבר בשלב מוקדם בצבא, גבי מרום ז"ל הבחינה והבינה את המשמעות של הפער בין קליטה והכשרה של בנים מול בנות שמגיעים.ות ליחידה 8200, ופעלה בכל דרך לשנות את המצב הזה. היה לה חשוב לקדם נערות צעירות שייכנסו לעולם הטכנולוגי. שילבנו כוחות ובדרכה המופלאה, היא השיגה תוצאות. חזונה הולך וקורם עור וגידים: יותר דלתות נפתחות בפני נשים. זה קורה גם בזכותה", כך אמרה נסטסיה אוצ'קובסקי, מייסדת ומנכ"לית משותפת של עמותת אליסקוד – תוכנית חינוכית להכשרת מנהיגות טכנולוגית לילדות ולנערות. אוצ'קובסקי דיברה בכנס דאטה סנטרים ואינפוסק של אנשים ומחשבים, שהתקיים אתמול (א') בלאגו בראשון לציון. נושא הרצאתה היה "מנהיגות נשית בעולם הטכנולוגי – לזכרה של גבי מרום ז"ל". נסטסיה אוצ'קובסקי, מנכ"לית אליסקוד, וברקע תמונה שלה ושל גבי מרום ז"ל. צילום: ניב קנטור מרום (וקסמן) ז"ל, שהייתה מנכ"לית משותפת בעמותת אליסקוד, נפטרה מסרטן באפריל השנה, בגיל 51 בלבד. היא שירתה ביחידה 8200, ובתפקידה האחרון הייתה מפקדת בית הספר למקצועות הסייבר ביחידה – אותו הקימה. מרום ז"ל השתחררה בדרגת רב סרן ולמרות מחלתה, המשיכה לשרת במילואים במשך שנים. "גבי הייתה חברה שלי ושותפה לבניית הקהילה של אליסקוד", אמרה אוצ'קובסקי. "הקהילה צמחה ומונה כיום 10,000 ילדות, נערות ונשים, שיהוו המנהיגות הטכנולוגית של העתיד. בכל מפגש, גבי הציגה את עצמה גם בשם משפחתה. נשים נוטות להציג עצמן בשם פרטי בלבד. זה פרט שולי לכאורה, אבל המסר של שם מלא הוא 'אני שווה ומסוגלת להיות נוכחת' – וזה חשוב". "בפברואר האחרון, בסיום ערב קהילה", סיפרה, "נסענו ברמת גן וגבי עצרה את המכונית, כי היא זיהתה חייל ששירת איתה לפני שנים. ראיתי את האושר בעיניה: היא לא פחדה מהמחלה, לא התלוננה על כאבים אף שכאב לה. גבי הייתה אשת א.נשים, וגרמה להם.ן להרגיש חשובים.ות. היא האמינה שאנשים יכולים לצמוח. כשהקימה ב-8200 את בית הספר לסייבר היא אמרה: 'אני לא מחפשת מוכשרים, אלא כאלה שרוצים לגדול'. לשיטתה, מצוינות היא משהו שעשית – ביוזמתך, בלי שביקשו ממך. גבי גם השקיעה רבות בליווי, תמיכה, חונכות ומנטורינג, ופועלה נשא פירות רבים. כך, כמה חודשים לפני פטירתה, קרה משהו שלא צפיתי: אחת מבוגרות התוכנית הציעה את עצמה על מנת ללוות נערה בגיל תיכון. אז הבנתי: גבי בנתה את הדור הבא של המנהיגות. היא לא האמינה בתקרת זכוכית. גבי ידעה לחבר את כולם.ן לאותו חלום". "גבי הוסיפה תוכן למושג 'מנהיגות נשית'. היא שינתה את הדרך שבה אני מביטה על אנשים", ציינה אוצ'קובסקי. "היא לימדה אותנו איך להניע א.נשים, איך להאמין בהם.ן ולגרום להם.ן להיות ראשונים.ות. לו היא הייתה פה, הייתי אומרת לה: 'כל מה שחלמת עליו כבר קורה, הדלתות נפתחות בפני נשים'. כעת, התפקיד שלנו הוא להמשיך בפעילות, כשרוחה שורה עלינו". גיא מזרחי, האלמן של גבי מרום ז"ל. צילום: ניב קנטור מרום הותירה אחריה בעל – גיא מזרחי, מנכ"ל סייפרוס ויו"ר פורום CSC מבית אנשים ומחשבים – ושתי בנות: ליה בת ה-17 ורוני בת ה-15. מזרחי עלה לבמה לאחר דבריה של אוצ'קובסקי ואמר בהתרגשות: "לעמוד פה אחרי מצגת מדהימה על פעילות גבי ואליסקוד זה קשה בטירוף. איבדתי את החברה הכי יקרה שלי, אבל המורשת שלה נושמת וממשיכה בזכות נסטסיה והעמותה". לדברי מזרחי, "אני פעיל בהיי-טק ובסייבר שנים רבות. חברות רבות הן גבריות ויש בהנהלה שלהן אישה אחת או שתיים. זה לא מספיק. הפעילות המדהימה של אליסקוד מעשירה את עולם ההיי-טק שלנו בנשים שלא היינו מגיעים אליהן בצורה אחרת. כולם צריכים להילחם שלא יהיו רק גברים, ולא רק מטעמי מצוקת כוח אדם".

"המקצועיות, המסירות, החוסן וההכלה זה כל מה שטוב במערכת הבריאות, היכולת להיות שם כשצריך באמת. אבל זה גם מציף שאלה: עד מתי נוכל להמשיך ולהישען על צוות רפואי של גיבורים שנמצא שם? במצבי חירום כולנו יודעים להירתם ולהיות שם, בכל שעה ובכל זמן, אבל, במיוחד כשמסתכלים על המגמות שמשפיעות על מערכת הבריאות, עד מתי? מה יקרה אם האיומים לא יגיעו משמיים אלא כאן מבפנים – וחלק מזה, כמו שכל מי שנמצא מבין – זו המציאות המשתנה", כך אמרה נעמה פרי כהן, מנהלת אגף דיגיטל, טכנולוגיה וחדשנות, חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות, בפתיחת כנס Digital Health AI CRM ERP 2026 של אנשים ומחשבים, בהנחיית יהודה קונפורטס, הערך הראשי של הקבוצה. היא קבעה בדבריה שכדי שהמוסדות הרפואיים, בתי החולים, הקהילה, האקדמיה והתעשייה יתפתחו – אי אפשר להמשיך באותו הדבר. בכנס השנתי, שנערך אתמול (יום א') בהפקת אנשים ומחשבים באולמי לאגו שבראשון לציון, הזכירה פרי כהן כי היא פועלת במסגרת של רשת האשפוז הגדולה במדינת ישראל. "כל מטופל שני בישראל אושפז באחד מבתי החולים שלנו. זה גם אומר שגודל האחריות שלנו גדול יותר. כשיצאנו למסע החדשנות הנוכחי, הבנו שחייבים להתחיל מהבסיס. אם לא פורסים מעבר לטכנולוגיה גם שפה אחת, תרבות אחת, הטכנולוגיה לא ממש תצליח – בלי תשתית אין את הדברים החכמים", היא ציינה. "לכל משתמש יש מערך סוכנים משלו" הפרויקט שעליו דיברה פרי כהן, שכמובן עוסק כמו כל הארגונים בשילוב של AI בתהליכים, מבוסס על שכבת נתונים הומוגנית שהוכנה לפי תקנים בינלאומיים, כדי לאפשר את השימושים השונים. "למעשה אנחנו עדיין שואלים את עצמנו אם זה יוצר את הפתרון הנדרש. הבנו שהחוויה של המשתמשים צריכה להיות חוויה רציפה יותר, ואנחנו לא מדברים יותר על CRM או ERP אלא על מרחבים: מרחב שהוא חוויית המטופל ומרחב אחר שהוא חוויית הרופא, עם הטמעת ההבנה שהמערכת צריכה לעבוד בשבילנו ולא הפוך. אז אנחנו מציעים פתרונות דיגיטליים מתקדמים בתוך המרחבים הללו, ואחד מהם בא לידי ביטוי בכך שלכל משתמש יש מערך סוכנים משלו שמלווים אותו, שפועלים עבורו ונמצאים ברגע ועובדים רק בשבילו, בכל רגע נתון", סיפרה פרי כהן. "תמיד יש אדם בלולאה" היא גם סיפרה על סוכן העל שמציע אגף הדיגיטל בחטיבת המרכזים הרפואיים לכל עובד – סוכן בשם Clinic AI. "כל הסוכנים תחת יישומון אחד שהוא לא עוד מערכת, אלא הדבק שמחבר את כל המערכות – הוא יושב מעל המערכת הקלינית, ומפותח לגמרי בנפרד, והוא ממש יושב ואורב ומחכה לאירוע מתאים, למשל פתיחת מפגש, ומציע את הסוכן שמתאים למשל כדי לתעד את המפגש הראשון בין רופא למטופל, לתמלל ולשקלל את המשתנים הנדרשים כדי לבנות סיכום וכדומה. תמיד יש אדם בלולאה, ורק לאחר אישור, המידע מוכנס לתיק המטופל", הוסיפה. היא סיפרה על סוכן אחר, שמכין את מכתב השחרור, וכל חולה שיוצא מבית חולים יודע עד כמה ההמתנה למכתב השחרור יכולה לפעמים להיות מתסכלת. "הסוכן הזה מלקט את כל המידע שצריך", הרחיבה פרי כהן. "הוא מוציא את כל האבחנות, את כל מסמכי הייעוץ, את כל התוצאות של המעבדות ואת כל ההוראות הרפואיות, ולמעשה מכין עבור הרופא את מכתב השחרור במקום שהוא ישקיע בכך שעות ארוכות, במקביל לפעילות השוטפת שלו כמובן. זה הרבה יותר נגיש וחכם, וזה מקצר את הזמן וגם חוסך זמן – ויש עוד הרבה דוגמאות שבהן Clinic AI פועל כסוכן על". סוכן העל הזה נמצא לצורך סיוע גם בעולמות המחקר ולא רק בעולמות הקליניים של המערכת הגדולה. "כך אנחנו ניגשים לכל נושא והיבט, ואנחנו כל הזמן בודקים מלמעלה למטה ובחזרה, אנחנו לא נחים, והמטופלים שלנו גם לא נחים. הקצב והצרכים מטורפים, וככל שנשתף יותר פעולה נוכל ליצור מערכת בריאות מחוברת, חדשנית ויצירתית יותר, ולקחת את זה הלאה כי בסוף זה חוזר למטופל", סיכמה פרי כהן את דבריה.

כשהפעילות מתרחבת והיקף הפרויקטים וצוות הפיתוח מוכפלים – אין ברירה צריך לעבור למשרדים חדשים. זה מה שקרה באסקיולינק, שחנכה משרדים חדשים למרכז הפיתוח בבני ברק, המעסיק עשרות נשים חרדיות בתפקידי פיתוח תוכנה, המשתרעים על שטח של 500 מ"ר – כפול משטחם של המשרדים הקודמים. מרכז הפיתוח עוסק בפיתוח של מערכות תוכנה עבור ארגונים גדולים בישראל, ומשקף את המגמה המתרחבת של שילוב נשים חרדיות בתפקידי פיתוח בתעשיית ההיי-טק תמיר גורן, מנכ"ל קבוצת SQlink, חנך את המשרדים החדשים וקשר את האירוע לרעיון מפרשת השבוע, "בלק", המדגיש את החיבור בין תורה, עבודה ויצירה: "כשאני מסתכל על המקום הזה, אני רואה בדיוק את החיבור הזה: יש כאן ערכים, דרך ארץ, משפחה. יש כאן יצירה, ויש כאן גם יצירתיות. הלוואי שהרוח הזאת, של אנשים מרקעים שונים שבונים, יוצרים ועובדים יחד, תתפשט מכאן הלאה ותהיה חלק גדול יותר מהחברה הישראלית." ציפי גם מברכת: תעשו ותצליחו.   מימין – הרב מנחם שפירא, סגן ראש עיריית בני-ברק –  תמיר גורן – מנכ"ל קבוצת אסקיולינק, ושרה הוכמן –  מנהלת מרכז הפיתוח של קבוצת אסקיולינק בבני ברק.

חברת התוכנה הישראלית רדיס מפטרת בימים אלה רבע מהעובדים שלה בישראל – כך על פי דיווחים שפורסמו היום (ב') בעיתונות הכלכלית. מספר המפוטרים עומד על 70-80 מ-300 עובדי מרכז המו"פ שלה, שממוקם בתל אביב. עם זאת, אין בכוונת החברה לסגור אותו כליל. רדיס הוקמה ב-2011 על ידי עופר בנגל ויפתח שולמן. בנגל היה מנכ"ל החברה מאז הקמתה ועד לתחילת 2023, אז הוא הפך ליו"ר ורואן טרולופ מונה במקומו. שולמן לא משמש בתפקיד ניהול פעיל ברדיס מאז השנה שעברה, אם כי הוא עדיין חבר בדירקטוריון שלה. עד היום גייסה רדיס 347 מיליון דולר, מהם 110 מיליון בסבב האחרון שלה, שנערך ב-2021 – שנה שבה ההיי-טק נסק. בסבב זה הוערך השווי שלה בשני מיליארד דולר. רדיס מעסיקה כ-800 עובדים, כאשר המרכז בתל אביב הוא מרכז המו"פ הגדול ביותר שלה בעולם. היא מפעילה עוד שני מרכזי מו"פ – בארצות הברית ובבולגריה. המוצר של רדיס הוא פלטפורמה לניהול בסיסי נתונים המבוססת על פרויקט הקוד הפתוח Redis, שאותו היא מנהלת מאז 2015. מדובר באחד מבסיסי הנתונים הפופולריים בעולם. ב-2024 היא החליטה לעבור ממכירת רישיונות בקוד פתוח לרישיון מגביל יותר. המהלך הה עורר ביקורת חריפה ופגע ביחסים של רדיס עם קהילת המפתחים. החברה הודתה בכך ושנה לאחר מכן החליטה לחזור להפצת התוכנה ברישיון קוד פתוח. ברדיס סירבו להגיב לדיווחים ומסרו שהחברה "לא מגיבה לשמועות וספקולציות".