חברת וואן פלוס (OnePlus) צפויה לפרסם בימים הקרובים הודעה רשמית על נסיגתה משווקי ארצות הברית ואירופה, כך על פי דיווחים שמקורם באתר הטכנולוגיה הגרמני WinFuture. מסתמן כי תדרוכים סגורים בנושא כבר התקיימו בהנהלת החברה, וכעת המהלך קורם עור וגידים.  במקום להמשיך להיאבק על נתח שוק במדינות המערב, המותג ימקד את משאביו במוקדי רווח מרכזיים ויציבים באסיה, דוגמת הודו וסין, שפעילותם אינה צפויה להיפגע. באשר לזווית המקומית שלנו, חשוב לציין כי נתח השוק של וואן פלוס בישראל עומד כיום על פחות מ-1%, כך שלא נראה שהציבור הישראלי יחוש בשינוי באופן יותר מדי מובהק. End of an era OnePlus is expected to announce its exit from North America and Europe on the 16th. — OnePlus Club (@OnePlusClub) July 14, 2026 כדאי לשים לב עם זאת כי במקביל להתרשויות אלו – חברת האם של וואן פלוס, אופו (Oppo), צפויה להיכנס לוואקום שייווצר, ולהרחיב את נוכחותה באותן מדינות מערביות שמהן המותג שלה ייצא. המהלך הדרמטי נובע ממספר גורמים משולבים. בראש ובראשונה, מדובר באסטרטגיית התייעלות כוללת של תאגיד האם BBK Electronics, שמטרתה לצמצם עלויות תפעול מיותרות ולמנוע חפיפה ישירה בין המותגים שבבעלותו.  סיבה משמעותית נוספת היא מאבק משפטי ארוך ומתיש מול חברת נוקיה (Nokia), בנוגע לפטנטים טכנולוגיים הקשורים לעיבוד של אותות 5G ו-4G. ספנסר בלאנק, מנהל התקשורת של וואן פלוס, מסר בעבר בהצהרה לאתר The Verge כי נוקיה דרשה "תשלום גבוה באופן בלתי סביר" עבור זכויות השימוש בפטנטים, נתון שהוביל באופן ישיר לאיסור על מכירת מכשירי החברה בגרמניה. סימנים מוקדמים לנטישה ניכרים בשטח כבר מזמן מעבר לסכסוכים המסחריים, החברה מתמודדת גם עם חסמים רגולטוריים כבדים בארצות הברית. בקהילות המשתמשים בארה"ב מצביעים על כך שכללים חדשים של ועדת התקשורת הפדרלית האמריקנית, ה-FCC, אשר עתידים לאסור על מעבדות בדיקה סיניות לאשר מכשירים אלקטרוניים, יוצרים מכשול משפטי ובירוקרטי אדיר שמקשה מאוד על השקת חומרה חדשה בשוק האמריקני. הסימנים המוקדמים לנטישה ניכרים בשטח כבר תקופה ארוכה. בחלק ניכר ממדינות אירופה, החנות המקוונת של וואן פלוס מפנה כעת את הגולשים לרכישת מוצרי אופו, או שהיא מציגה מלאי מצומצם מאוד שכולל דגמים ספציפיים וישנים יותר כמו OnePlus 15R. בנוסף, בעבר הלא רחוק חוותה החברה גל משמעותי של עזיבות עובדים במשרדיה הממוקמים בלונדון ובספרד, זאת בנוסף להתפטרותו המפתיעה של מנכ"ל השלוחה ההודית שלה, רובין ליו, שעזב את תפקידו וחזר לסין.  המדליף והעיתונאי מקס ג'מבור ציין בעבר לגבי המגמה באירופה: "אני יכול לאשר: אופו ו-וואן פלוס נסוגות מאירופה. הראשונות שהן יעזבו הן גרמניה, בריטניה, צרפת והולנד". למרות החדשות המדאיגות עבור חובבי המותג במערב, החברה מבקשת להרגיע את הלקוחות הקיימים שכבר מחזיקים במכשירים. בתגובה רשמית שנמסרה למגזין PCMag, הדגישה החברה: "וואן פלוס צפון אמריקה בוחנת את מפת הדרכים האזורית ואת אסטרטגיית המוצרים שלה. התמיכה לאחר המכירה, עדכוני התוכנה והתחייבויות הזכויות של כלל המשתמשים מובטחים במלואם". עם זאת, נראה כי למרות המשך התמיכה, מערכת ההפעלה המוכרת והאהובה של החברה, OxygenOS, נמצאת בסכנת סגירה וצפויה להיות מוחלפת ברמה הגלובלית במערכת ColorOS של חברת האם.

עוד קמפיין פישינג: מערך הסייבר הלאומי ומערך הדיגיטל הלאומי הוציאו היום (ג') אחר הצהרים הודעת אזהרה לציבור מפני הודעת דיוג, שמתחזה לכזו שנשלחה מהשירות הממשלתי GOV.IL. הקמפיין החדש. צילום: מערך הסייבר הלאומי מהגופים הממשלתיים נמסר כי "בשעה האחרונה מופצות הודעות SMS מתחזות עם בקשה לביצוע תשלום וקישור מזיק, שמופיעות בטלפון בתוך שרשור הודעות קיים של GOV.IL (מה שנקרא Spoofing – זיופי שיחות; י"ה). מבדיקה עולה כי מדובר בניצול של אופן הצגת הודעות SMS במכשירים מסוימים ולא בפריצה למערכות הממשלתיות. מערך הסייבר הלאומי פועל לטיפול בקישור הזדוני". ההמלצות של מערך הסייבר הן לא ללחוץ על הקישור, לא להזין פרטים אישיים או פרטי אשראי, ובכל בקשה לתשלום – לבצע אותה רק באמצעות כניסה לאתרים הרשמיים ולאזור האישי באתר gov.il, ולא באמצעות לחיצה על הקישור. כמו כן, מערך הסייבר קורא לציבור לדווח למוקד 119 שלו על כל הודעה חשודה שמתקבלת. הודעות שמתחזות ל-GOV.IL הן מקמפייני הפישינג השכיחים בישראל. התוקפים שולחים מסרונים או מיילים עם תכנים שונים: דרישות תשלום דחופות, החזרי מס או מענקים, עדכון פרטים בדואר ישראל, התראות אבטחה וחשבון ועוד. ההאקרים שולחי ההודעה מדרבנים את המשתתפים לבצע את הפעולה המבוקשת במהירות. לעתים, כמו במקרה הנוכחי, ההודעה המזויפת נכנסת לשרשור ובו הודעות שאמנם נשלחו למשתמשים מהממשלה. לחיצה על הקישור המצורף להודעה ומילוי הפרטים המבוקשים בו מאפשרים להאקרים לגנוב אותם.

בפורמולה 1, ניצחון והפסד עשויים להיקבע בהפרש של אלפיות השנייה. אך מאחורי המהירות, המנועים והנהגים, מתנהל מרוץ נוסף, פחות נראה לעין: המרוץ על הנתונים. מכונית פורמולה 1 מודרנית מצוידת ביותר מ-300 חיישנים, המנטרים בזמן אמת כמעט כל היבט בפעילותה – מהתנהגות הצמיגים והמנוע ועד לאווירודינמיקה ולתגובות הנהג. במהלך סוף שבוע של מרוץ נוצרים טרה-בייטים של מידע, המנותחים במקביל במסלול, במטה הקבוצה ובענן. המטרה אינה רק להבין מה קרה, אלא לקבל החלטה טובה יותר עוד לפני ההקפה הבאה. במובן הזה, פורמולה 1 הפכה לאחת ממעבדות ה-AI המעניינות בעולם. לא משום שהיא משתמשת בטכנולוגיות יוצאות דופן בלבד, אלא מפני שהן פועלות בסביבה שבה כל החלטה נבחנת מיד, תחת לחץ ותחרות קיצוניים. ארגונים רבים מחזיקים כמויות גדולות של מידע, אך מתקשים להשתמש בו בזמן אמת. הנתונים מפוזרים בין מערכות ומחלקות ולעיתים מגיעים למקבלי ההחלטות רק לאחר שכבר איבדו מערכם. פורמולה 1 מדגימה שהיתרון אינו טמון רק בכמות הנתונים, אלא ביכולת להזרים אותם, לנתח אותם ולהפוך אותם לפעולה  כשהנתונים הופכים לחלק מהמכונית בעבר, שיפור ביצועים התבסס במידה רבה על ניסיונם של הנהגים והמהנדסים. גם היום הגורם האנושי נותר מרכזי, אך היכולת להבין את המכונית נשענת יותר ויותר על ניתוח כמויות עצומות של מידע. מערכות AI ולמידת מכונה מסייעות לצוותים לזהות דפוסים, להריץ תרחישים, לחזות שחיקה ולבחון כיצד שינוי קטן בהגדרות המכונית יכול להשפיע על הביצועים. המערכות הללו כמובן אינן מחליפות את הנהג או את המהנדס, אלא מאפשרות להם לפעול על בסיס תמונה רחבה ומהירה יותר. אחד היישומים המרכזיים הוא סימולציות. קבוצות מריצות אלפי תרחישים לפני המרוץ ובמהלכו כדי לבחון אסטרטגיות, תנאי מסלול, התנהגות צמיגים וניהול אנרגיה. במקביל, מודלים דיגיטליים של המכונית מאפשרים לבדוק רעיונות בלי לבנות כל רכיב מחדש ובלי להמתין למבחן פיזי. פרארי במרוץ פורמולה-1 בספטמבר 2024 בסינגפור. צילום: Shutterstock המהירות האמיתית היא מהירות קבלת ההחלטות האתגר בפורמולה 1 אינו רק לאסוף נתונים, אלא להפוך אותם להחלטה בזמן הנכון. המידע שמגיע מהמכונית צריך לעבור במהירות בין המסלול, המהנדסים במטה והמערכות בענן. כאשר מופיעה בעיה במכונית, כשמזג האוויר משתנה או שאסטרטגיית הצמיגים דורשת עדכון, הצוות אינו יכול להמתין לניתוח ארוך. הוא צריך להבין את המצב בתוך שניות.  וזהו אחד הלקחים המרכזיים לעולם העסקי – ארגונים רבים מחזיקים כמויות גדולות של מידע, אך מתקשים להשתמש בו בזמן אמת. הנתונים מפוזרים בין מערכות ומחלקות ולעיתים מגיעים למקבלי ההחלטות רק לאחר שכבר איבדו מערכם. פורמולה 1 מדגימה שהיתרון אינו טמון רק בכמות הנתונים, אלא ביכולת להזרים אותם, לנתח אותם ולהפוך אותם לפעולה. AI איננה קסם ללא תשתית מתאימה ההתלהבות סביב ה-AI יוצרת לעיתים תחושה שמספיק להוסיף כלי חכם כדי לשפר ביצועים. בפועל, מערכות AI תלויות באיכות הנתונים, במהירות הגישה אליהם וביכולת לחבר מידע ממקורות שונים. במקרה של אסטון מרטין (Aston Martin Aramco F1 Team), תשתית הנתונים מחברת בין פעילות המסלול, מרכז הטכנולוגיה של הקבוצה בסילברסטון והענן. נטאפ (NetApp), המשמשת כשותפת תשתיות הנתונים של הקבוצה, תומכת ביכולת להעביר, לשמור ולנתח מידע בין הסביבות האלה. התפקיד שלה אינו לקבל את ההחלטה במקום הצוות, אלא לאפשר למידע להיות זמין, עקבי ונגיש כאשר הוא נדרש. זהו הבדל חשוב. טכנולוגיית AI אינה פועלת בחלל ריק. היא זקוקה לתשתית יציבה, לנתונים מהימנים ולמערכות שמסוגלות להתמודד עם עומסים גדולים בלי לפגוע במהירות העבודה. לא כל החלטה צריכה לעבור למכונה לצד ההתקדמות הטכנולוגית, פורמולה 1 ממחישה גם את גבולות האוטומציה. המכונה יכולה לחשב תרחישים רבים במהירות, אך היא אינה מכירה תמיד את ההקשר המלא כפי שמכירים אותו הנהג והמהנדסים. נהג יכול להרגיש שינוי בהתנהגות המכונית לפני שהמערכת מזהה אותו. מהנדס מנוסה מסוגל להבין שנתון מסוים חריג בגלל תנאי מסלול יוצאי דופן. לכן, ההצלחה אינה נובעת מהחלפת האדם, אלא מהחיבור בין יכולת החישוב של המכונה לשיקול הדעת האנושי. המודל הזה רלוונטי גם לארגונים. הטמעת AI מוצלחת אינה נמדדת במספר ההחלטות שעברו לאוטומציה, אלא באיכות שיתוף הפעולה בין האדם למערכת. מה עסקים יכולים ללמוד מהמסלול רוב הארגונים אינם פועלים במהירות של פורמולה 1, אבל האתגרים דומים יותר מכפי שנדמה – גם הם מתמודדים עם מידע שמגיע ממקורות רבים, עם צורך לקבל החלטות במהירות ועם מערכות ותיקות שצריכות לעבוד לצד ענן ו-AI. הלקח הראשון הוא להתחיל מהבעיה העסקית, ולא מהטכנולוגיה. אסטון מרטין אינה משתמשת ב-AI משום שהיא אופנתית, אלא כדי לשפר ביצועים, לצמצם אי-ודאות ולקבל החלטות מהירות יותר. הלקח השני הוא שהמידע חייב להיות נגיש ואמין. גם המודל החכם ביותר לא יספק תוצאה טובה אם הנתונים חלקיים, מפוזרים או אינם מעודכנים. והלקח השלישי הוא שלא כל החלטה צריכה להיות אוטומטית. במצבים מורכבים, היתרון הגדול ביותר נוצר כאשר הטכנולוגיה מספקת תובנות, והאדם מפעיל שיקול דעת. פורמולה 1 היא אולי הסביבה המהירה ביותר לבחון בה את הקשר בין AI, נתונים וביצועים. אבל השאלה שהיא מציבה רלוונטית לכל ארגון ואינה כמה מידע יש ברשותו – אלא כמה מהר הוא מסוגל להפוך אותו להחלטה טובה. כותב המאמר הוא מנכ"ל נטאפ ישראל

שם ותפקיד: "אופק כהן, אופרציית מוצר בחברת סייקוד (Cycode). במסגרת תפקידי אני עובדת עם צוותי הפיתוח והמוצר בחברה ועוזרת לבנות תהליכי עבודה יעילים, מסודרים ואוטומטיים יותר. חלק מרכזי מהעבודה שלי הוא לקחת תהליכים ידניים או לא עקביים, להבין יחד עם המנהלים איפה נוצרים צווארי בקבוק, ולבנות פתרונות שמחברים בין אנשים, מערכות ודאטה. בנוסף, לפי הצורך הארגוני, אני בונה דאשבורדים, מדדים וסטטיסטיקות שעוזרים לנו לנהל טוב יותר משימות, באגים ותהליכים שוטפים בסייקוד – חברה המעניקה שירותי אבטחת פיתוח וסביבות פיתוח תוכנה מבוססי בינה מלאכותית למאות לקוחות בעולם. כחלק מהעבודה הזו, אני משלבת כלי AI שונים כדי לייעל את הדרך שבה אנחנו מנתחים מידע ומנהלים תהליכים: החל מסיכום והפקת תובנות מתוך מידע מפוזר, דרך זיהוי דפוסים חוזרים במשימות ובבאגים, ועד ניסוח דרישות, שיפור תיעדוף ובניית אוטומציות אשר מחליפות עבודה ידנית שחוזרת על עצמה. בפועל, AI עוזרת לי לקחת מידע שנמצא במערכות שונות, להפוך אותו לברור ושימושי יותר, ולבנות ממנו תהליכים שמאפשרים לצוותים לעבוד בצורה מהירה, מדויקת ושקופה יותר. בעיניי, השילוב בין אוטומציה, דאטה וכלי AI מאפשר לארגון להפחית טעויות, לזהות בעיות מוקדם יותר, לקבל החלטות מבוססות מידע, ולפנות לאנשים זמן להתעסק במה שבאמת דורש חשיבה, יצירתיות ושיקול דעת". ותק בתפקיד: "קרוב לשנתיים בסייקוד בתפקיד אופרציית מוצר (Product Operations). בסך הכל יש לי כארבע שנות ניסיון בעולמות של ניהול תהליכים ופרויקטים טכנולוגיים, לצד כשנתיים נוספות בניהול אופרציה ופיתוח עסקי". השכלה ושירות צבאי: "אני עומדת לקראת סיום תואר ראשון במדעי המחשב, אותו אני עושה במקביל לעבודה בסייקוד. בצבא שירתי בחיל האוויר כמש"קית בקרה אווירית, תפקיד שדרש אחריות גבוהה, דיוק, עבודה תחת לחץ, הבנה מערכתית וקבלת החלטות בזמן אמת. אני מרגישה שהשירות הצבאי נתן לי בסיס משמעותי לעבודה שלי היום בסביבות מורכבות, שבהן צריך להבין מהר את התמונה הגדולה, לתעדף נכון ולפעול בצורה מדויקת". משפחה: "גדלתי במיתר, וכיום אני מתגוררת ביפו עם הכלבה שלי, נלה. המעבר למרכז היה חלק מתהליך אישי ומקצועי של עצמאות, התפתחות וחיפוש אחר סביבה דינמית, שמאפשרת לי להיות קרובה לעשייה, לאנשים ולטכנולוגיה". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "תמיד נמשכתי למקומות שבהם אפשר להבין איך דברים עובדים, ואז לשפר אותם. במשך תקופה חשבתי שאלמד רפואה, כי נמשכתי לחשיבה המדויקת שיש בתחום: להבין סימפטומים, לאבחן, לקבל החלטות ולמצוא פתרון. במובן מסוים, אהבתי את התחושה שיש שם לוגיקה ברורה – כמעט כמו 1 או 0. עם הזמן הבנתי שמה שמעניין אותי באמת הוא לא רק התחום עצמו, אלא דרך החשיבה: לפרק בעיה מורכבת, להבין את המערכת שמאחוריה, ולבנות פתרון שעובד. משם החיבור לטכנולוגיה הרגיש לי טבעי מאוד". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? "אני חושבת שהתעשייה עשתה דרך משמעותית בשנים האחרונות, ויש היום הרבה יותר מודעות לנוכחות נשית בטכנולוגיה ובהיי-טק, אבל עדיין קיימים פערים, גם בייצוג, גם בביטחון שנשים מרגישות לקחת מקום בחדר, וגם בהזדמנויות שמגיעות באופן טבעי יותר לגברים במקומות מסוימים. בעיניי, השינוי האמיתי לא קורה רק דרך שיח על גיוון, אלא דרך מתן הזדמנויות אמיתיות לנשים להוביל, להשפיע ולקבל קרדיט על עשייה טכנולוגית משמעותית. ככל שיותר נשים יהיו בתפקידי מפתח טכנולוגיים, ניהוליים ותפעוליים, כך זה יהפוך לפחות 'נושא' ויותר מציאות טבעית". האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? "באופן אישי, אני לא מרגישה שנתקלתי באפליה ישירה על רקע היותי אישה. להפך, בחברה הנוכחית בה אני עובדת, אני מרגישה שגם כאישה צעירה נותנים לי מקום אמיתי להביע את עצמי, להשמיע דעה, להרגיש משמעותית, להוביל תהליכים ולהשפיע. אני עובדת עם אנשים שמפרגנים לעשייה, מתייחסים ברצינות לרעיונות וליוזמות, ונותנים מקום למי שמוכן לקחת אחריות ולהוביל ולא משנה אם זה אישה או גבר. עם זאת, אני כן חושבת שנשים בתעשייה לפעמים מרגישות צורך להוכיח את עצמן מהר יותר, במיוחד באזורים טכנולוגיים או בתפקידים שנוגעים לתהליכים חוצי־ארגון. מבחינתי, הדרך להתמודד עם זה היא להמשיך לקחת מקום, ללמוד, להעמיק, ולהראות שנשים יכולות להוביל לא רק תהליכים 'רכים', אלא גם תהליכים טכנולוגיים, מורכבים ובעלי השפעה ישירה על הארגון".

בית התוכנה הממשלתי סיגמה (לשעבר מרכב"ה), שפועל בתצורת און-פרם מזה כשני עשורים, יעלה בשבועות הקרובים לענן; כך חשפה נירית פיין, מנהלת סיגמה שבחטיבת הדאטה, החדשנות והדיגיטל, באגף החשב הכללי במשרד האוצר, בכנס דאטה סנטרים ואינפוסק של אנשים ומחשבים. הכנס, שהופק על ידי אנשים ומחשבים, התקיים שלשום (א') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהנחיית דן ארנרייך, יועץ אבטחת סייבר, ואילה חכים, מנהלת חטיבת הטכנולוגיה של בנק מזרחי טפחות.  פיין, סא"ל (מיל'), מונתה לתפקידה במרץ השנה. היא שירתה בצה"ל 25 שנים באגף התקשוב וההגנה בסייבר, ובתפקידה האחרון היא הייתה ראשת ענף מחשוב.  אגף החשב הכללי במשרד האוצר, אשר אחראי על נכסי המדינה ומנהל את קופת הממשלה, נשען על סיגמה כזרוע הטכנולוגית המרכזית שלו. "סיגמה", אמרה מנהלת בית התוכנה, "אחראית על ניהול, פיתוח והפעלת מערכת המחשוב המרכזית של הממשלה. זאת, לטובת ניהול תהליכי הרכש, הכספים, התפעול ומשאבי האנוש. אנו עוסקים בהובלה, פיתוח והטמעה של פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, בבחינת חלופות טכנולוגיות ובקידום חדשנות דיגיטלית לשיפור השירות הציבורי".  סיגמה מונה 250 עובדים ולו תקציב שנתי של יותר מ-150 מיליון שקלים. "מערכות סיגמה מטפלות ב-699 מיליארד שקלים, ב-130 אלף הזמנות רכש בהיקף כספי של 100  מיליארד שקלים", סיפרה פיין.  "עולם הנתונים הממשלתי, ציינה, "הוא נכס ארגוני אסטרטגי המהווה בסיס לקבלת החלטות מושכלת, מבוססת דאטה. פעילותנו נועדה לשיפור השירות לאזרחיות ואזרחי המדינה, תוך הגדלת היעילות והתפוקה ומיכון". לקראת מהפכת הענן והבינה המלאכותית "המניעים לעליית סיגמה לענן", הוסיפה וציינה פיין, "מגיעים מכמה מקומות: המערכות הוותיקות הביאו לכך שה'חוב' הטכנולוגי גדל ונוצר פער אדיר, לצד אתגרי אבטחת מידע. הענן הממשלתי מאפשר לנו להגן על המערכות והנתונים בצורה טובה יותר. הארכיטקטורה הקיימת סגורה ומגבילה את היכולת לשלב טכנולוגיות חדשות ולבחור את הפתרון הטכנולוגי והספק המתאים ביותר לכל צורך. כך, למרות שבית התוכנה הוא ארגון תשתיות לאומיות קריטיות, תמ"ק, הוא יעלה לענן באופן מאובטח".  "סיגמה מהווה זרוע מרכזית בהובלת הטרנספורמציה הדיגיטלית במשרדי הממשלה", אמרה פיין, "ופועלת על בסיס כמה עקרונות מנחים לעיצוב תשתית הדיגיטל הממשלתית: עצמאות טכנולוגית לטובת התאמת פתרונות לכל מטרה וצורך; יצירת ערך עסקי במהירות ובלא תלות; פיתוח אחראי, מאובטח וגמיש, תוך התאמתו לקצב שבו הצרכים העסקיים משתנים; ועבודה משולבת בין אדם ל-AI".  "ככל הארגונים בארץ ובעולם", ציינה פיין, "אנו נכנסים לעולם התוכן של בינה מלאכותית ובתוכה – בינה מלאכותית סוכנית. אנו נמצאים בשלבי בחינה של הקמת מפעל AI, שם ייכנסו כלל היוזמות בתחום תחת קורת גג אחת. לצד מפעל ה-AI, נקים מפעל דאטה ומפעל מוצר – אלה יהיו יכולות רוחב משותפות, שיביאו להאצת החדשנות. אנו פועלים למיכון ולהאצת השילוב של סוכני AI בתהליכים העסקיים של הממשלה, תוך מעורבות של הגורם האנושי בנקודות ההכרעה. המימושים יהיו תמיד לאור תפישת 'הלקוח במרכז', משמע – ליווי הלקוחות והמשתמשים לאורך מחזור חיי המוצר מהשקתו".  "נהפוך את תשתיות ה-IT, הדאטה וה-AI של הממשלה למכפיל כוח", היא הוסיפה. "יש חשיבות מיוחדת לחיזוק היכולות הדיגיטליות של הממשלה ולרתימת טכנולוגיות מתקדמות, ובהן AI, לקידום השירות הציבורי", סיכמה פיין.

מאת: ויטה בורטניקוב, IBM Fellow ומנהלת בכירה לחקר פלטפורמות AI במעבדת המחקר של יבמ בישראל ניהול תקציבי פיתוח או תשתיות בארגון חושף אמת כואבת: לשימוש קבוע במודלי קצה (Frontier Models) החזקים והיקרים ביותר אין היתכנות כלכלית. חברות כבר הבינו שלא לכל משימה דרוש מודל של מאות מיליארדי פרמטרים, והן החלו להשתמש בסוכני AI שמריצים מודלים קטנים וממוקדים יותר (SLMs), ואף להטיל מגבלות על שימוש בטוקנים.   אלא שבנקודה הזו מתחילה בעיה חדשה של ארכיטקטורה מורכבת: איך מנהלים רשת מבוזרת של מודלים שונים, חלקם בענן וחלקם על התשתית המקומית?  טכנולוגיה חדשה שנולדה, בין היתר, במעבדת המחקר של יבמ (IBM) בחיפה, ועלתה כפרויקט קוד פתוח משותף של גוגל (Google), יבמ ו-רד האט (Red Hat) מנסה לתת פתרון לבעיה. llm-d היא פלטפורמה ששואפת לאפשר לכל חברה להריץ מודלים בסטנדרט פתוח, יעיל וזול, בענן או על התשתית המקומית, עם תוצאות מעולות ובלי לטבוע בעלויות גבוהות. הפתרון שמציעה פלטפורמת llm-d ניהול ארכיטקטורת מיקרו-שירותים (Microservices) קלאסית היא פרקטיקה שכיחה ומוכרת: בקשות נכנסות, מעובדות במילי-שניות, והשרת מתפנה לבקשה הבאה. בעידן ה-LLMs, כל חוקי המשחק משתנים: הבקשות מגיעות בגדלים משתנים, ויצירת טקסט היא פעולה שצורכת זמן ומשאבי מחשוב יקרים. כתוצאה מכך, ניהול יעיל של מאיצי GPU מסוגים שונים על אותה תשתית הופך למשימה מורכבת. ניסיון להתמודד עם המורכבות הזו בתוך התשתית הארגונית הוא משימה קשה, בעיקר משום שאין יכולת להרחיב את משאבי המחשוב הזמינים "בלחיצת כפתור", והאופטימיזציה של תהליכי העבודה הופכת קריטית לקיום הפרויקט. כדי לפתור את האתגר הזה ולתת לארגונים יכולת להריץ מודלים עצמאית (Self-hosted) בצורה יעילה ובלי עלויות מנופחות, נוצר הפתרון של פלטפורמת llm-d. לפלטפורמה כמה מרכיבים עיקריים: המרכיב הראשון הוא הנתב החכם, ה-inference router של llm-d, שיודע לנתב את הבקשה לשרת הנכון שבו השירות יהיה הכי יעיל. בין השאר יודע הנתב להחליט, האם כדאי לחלק את הבקשה לשלבים – ל-Prefill,  שהוא שלב של עיבוד הקלט של המשתמש, ו-Decode, שהוא שלב של ג'נרוט הטוקנים. מכיוון ששני השלבים הללו צורכים משאבי GPU בצורה שונה לחלוטין (אחד זקוק להרבה זיכרון והשני להרבה כוח חישוב), הנתב יודע לשלוח כל משימה לשרת המתאים והפנוי ברשת באותו רגע. התוצאה היא ניצול מקסימלי של משאבי ה-GPUs הארגוניים היקרים וקיצור דרמטי בזמני התגובה (Latency).   המרכיב השני הוא מנהל הזיכרון. אחד האתגרים הגדולים בריצת מודלים הוא ה-KV Cache – זיכרון המטמון ששומר את ההקשר של השיחה ולא מחשב הכל מחדש בכל הוספת קלט. ב-llm-d מופעלת ארכיטקטורה שמנהלת ומשתפת את ה-KV Cache בצורה חכמה בין בקשות שונות. למשימות שחוזרות על עצמן, או הנחיות מערכת זהות (System Prompts), הארכיטקטורה החדשה חוסכת את חישובי הביניים ומפחיתה משמעותית את רוחב הפס ודרישות הזיכרון מה-GPUs. היא גם מפנה את ה-GPUs לחישובים אחרים, כך שהתוצאה מתקבלת יותר מהר ובפחות משאבים. המודלים הפרטיים בארגון (בענן הפרטי), שהם מקומיים ומאובטחים, מטפלים בבקשות המכילות מידע עסקי רגיש. מודלי הקצה שמחוץ לארגון מטפלים רק במשימות מורכבות במיוחד, הדורשות יכולות הסקה (Reasoning) קיצוניות, או עיבוד של קלט מורכב שלא קשור למידע רגיש. כך, המידע הרגיש נשמר בתוך הארגון, נפח העבודה ה"רגיל" מנוהל בעלויות נמוכות וביעילות מרבית על החומרה הפנימית והשימוש במודלי קצה הוא רק עבור משימות ספציפיות שמצדיקות את המחיר.   שיתוף הפעולה בין יבמ, גוגל ו-רד האט מאפשר לארגונים להריץ יכולות inferencing לבדם – באופן הגמיש ביותר – מהלך שצפוי לחסוך להם עלויות משמעותיות בניהול פעילות ה-AI שלהם.

כמו הרבה אנשים, גם אני משתתף בקבוצה שבה מהמרים איזו נבחרת תנצח בכל משחק במונדיאל, מי יעלו לגמר ואיזו קבוצה תזכה. עד לרבע הגמר קלעתי בול. מאז קצת "זייפתי" בניחושים, אבל אני מקווה שהמגמה הזו תתחיל להתהפך הערב (ג'), במשחק הראשון של חצי הגמר. בפסקאות הבאות אנסה לחזות אילו נבחרות, וחברות הטכנולוגיה שהצמדתי להן, יעלו לגמר, שיתקיים ביום א' בניו יורק. המתמודדות הן צרפת-OpenAI וספרד-גוגל בחצי הגמר הראשון, ואנגליה-יבמ וארגנטינה-מיקרוסופט בזה השני. צרפת-OpenAI נגד ספרד-גוגל צרפת וספרד הן שתי מדינות עם היסטוריה של עימותים מעניינים – הן בשדה הקרב והן במגרש הכדורגל. במשך מאות שנים שתי המעצמות נאבקו על שליטה ביבשת – למשל במלחמת 30 השנים, הפלישה של נפוליאון לספרד והשאלה איזו אימפריה גדולה וחזקה יותר. כאן הצרפתים ניצחו, ובפער. לצד התקופות האלימות, המדינות השכנות ידעו גם שיתופי פעולה, בריתות, קשרי מסחר ומשפחות מלוכה משותפות, כך שהיחסים ביניהן התאפיינו תמיד בשילוב של יריבות עמוקה ותלות הדדית. גם בכדורגל, מדובר בשתי אימפריות: צרפת זכתה בשני גביעי עולם (ב-1998 וב-2018), בעוד שספרד הסתפקה באחד (ב-2010). שתי הנבחרות כמעט שלא נפגשו במסגרת המונדיאל, ולכן לכל מפגש ביניהן יש משמעות מיוחדת, וכל אחד מהם היה מרתק. ספרד וצרפת הן בין הנבחרות החזקות בעולם ושתיהן, ובעיקר נבחרת הטריקולור, סומנו כמועמדות לזכייה במונדיאל הנוכחי. ג'מיני ו-ChatGPT. צילום: Sadi Hockmuller, ShutterStock המאבק שיתחולל הערב על המגרש מזכיר את הקרב בין OpenAI לגוגל, בעיקר בשוק ה-GenAI. גוגל היא חברה ותיקה, עם עשרות שנות ניסיון, שליטה בשוק החיפוש ומוצרים רבים נוספים. היא אחת החברות בעלות שווי השוק הגבוה בעולם, עם פעילות שנתית שמייצרת הכנסות של מאות מיליארדי דולרים ורווחיות גבוהה. OpenAI, לעומתה, היא כוח חדש, ששינה את כללי המשחק עם ChatGPT ומודלי ה-GPT. שתי החברות מנהלות (יחד עם חברות אחרות) מאבקים בכמה חזיתות, שכולן הן חוד החנית של מהפכת ה-AI: הן מתחרות על מודלי השפה המתקדמים ביותר, סוכני AI, חיפוש מבוסס בינה מלאכותית, פיתוח כלים למפתחים וכן על לקוחות ארגוניים. צרפת מיוצגת בטור זה על ידי OpenAI משום שכמותה, היא מסתמכת על יצירתיות, חדשנות ומהלכים התקפיים, שמשנים את המשחק. ספרד מיוצגת על ידי גוגל כי יש לה שליטה בכדור כמו שגוגל שולטת בשוק החיפוש, וכמו החברה, הנבחרת הספרדית מגיעה עם עומק עצום בסגל, ניסיון ומערכת שעובדת כבר שנים ברמה הגבוהה ביותר. מאבק בין שתי נבחרות הוא גם מאבק בין הכוכבים שלהן – קיליאן אמבפה ולמין ימאל, במקרה הזה, כמו שקרב בין שתי חברות הוא גם בין המנכ"לים שלהן – סם אלטמן וסונדאר פיצ'אי. אלא שכאן מדובר בהרבה יותר מעוד קרב בין כוכבים. המשחק הזה הוא לא פחות מאשר מאבק בין ההווה לעתיד, בין מי שכבר הוביל את נבחרתו לזכייה במונדיאל והפך לאחד הכדורגלנים הגדולים בעולם לזה שבגיל צעיר נחשב בעיני רבים ליורש שלו. אמבפה ממשיך במונדיאל 2026 להיות המנהיג והמבקיע המרכזי של צרפת-OpenAI ולימאל יש כישרון, יצירתיות, ביטחון ויכולת להכריע משחקים, שהפכו אותו לאחד השחקנים המדוברים בעולם. באלגוריה לעולם ההיי-טק, אמבפה הוא ChatGPT ו-GPT – כלי ומודל AI ששינו את העולם, בעוד שימאל הוא ג'מיני – כלי צעיר יותר, עם עומק טכנולוגי עצום, ביטחון ויכולת להשתפר במהירות. לא אגזים אם אכתוב שהקרב ביניהם הוא לא רק על מקום בגמר, אלא גם על פני הכדורגל העולמי ופני עולם הטכנולוגיה בעתיד. במשחק הזה, אי אפשר לקבוע נחרצות, או בסיכויים גבוהים, איזו נבחרת-חברה תנצח. אם המשחק יהפוך לטקטי ומבוסס שליטה, לספרד-גוגל יש יותר סיכוי, אבל אם הוא יהפוך לפתוח, מהיר ומלא באלתורים, צרפת-OpenAI עשויה להיות זו שתמשיך למשחק המכריע. ובכל זאת, מאחר שאני "חייב" לתת כאן תחזית – אני צופה שצרפת-OpenAI תנצח 2:1, בדרך אל הגמר. אנגליה-יבמ נגד ארגנטינה-מיקרוסופט כל מפגש על המגרש בין אנגליה לארגנטינה הוא הרבה יותר ממשחק כדורגל. מדובר באחת היריבויות הגדולות והטעונות ביותר בתולדות הספורט העולמי – יריבות שנולדה מהיסטוריה, ממלחמות, מפוליטיקה ומגאווה לאומית, והפכה במשך השנים לאחד ממוקדי העניין במונדיאלים. שורשי המתיחות בין המדינות ניטעו כבר במאה ה-19, אך היא הגיעה לשיאה במלחמה שניהלה בריטניה, שכונתה בעבר האימפריה שבה השמש לעולם לא שוקעת, ב-1982 נגד ארגנטינה, לאחר שזו פלשה לאיי פוקלנד (או המלווינס, בלשון הארגנטינאים). בריטניה ניצחה וארגנטינה נקמה ארבע שנים אחר כך על מגרש הכדורגל, עם ניצחון 2:1 משני שערים של מרדונה ברבע גמר מונדיאל 1986, באחד המשחקים המיתולוגיים בתולדות גביע העולם. אנגליה החזירה לעצמה מעט מהכבוד כשניצחה את ארגנטינה במונדיאל 2002 בתוצאה 1:0, משער של דיוויד בקהאם. מחר, אחרי 24 שנים ללא מפגש בגביע העולם, חוזרות שתי הנבחרות לעימות בחצי גמר המונדיאל, שצפוי להיות מרתק ומותח לא פחות מקודמיו. זוכרים את הדיסקים האלה? היה היה… צילום: Kittyfly, ShutterStock העימות הזה מזכיר במידה רבה את אחת היריבויות העסקיות הגדולות ביותר בעולם הטכנולוגיה – הקרב המתמשך בין יבמ למיקרוסופט. במשך עשרות שנים הייתה יבמ סמל לעוצמה בעולם המחשוב הארגוני. אולם בתחילת מהפכת המחשב האישי היא קיבלה החלטה שתשנה את ההיסטוריה: להשתמש במערכת ההפעלה MS-DOS של מיקרוסופט במחשבי ה-PC שלה. ההחלטה הזו אפשרה למיקרוסופט להפוך, בהדרגה, לחברת התוכנה החזקה בעולם, ולבסוף גם לאחת החברות הגדולות ביותר בכלכלה העולמית. מאז התחרו שתי הענקיות בהרבה חזיתות – מערכות הפעלה, שרתים, בסיסי נתונים, כלי פיתוח, שירותי ענן, פתרונות ארגוניים וכיום גם בינה מלאכותית. יבמ פיתחה את Watson והמשיכה להתמקד בארגונים הגדולים, בייעוץ, במחשבי המיינפריים ובפתרונות קריטיים לעסקים. מיקרוסופט בנתה אימפריה סביב Windows ,Office ,Azure, גיטהאב ו-Copilot, והפכה למובילה עולמית במהפכת ה-AI, במידה רבה עקב השותפות שלה עם OpenAI. חצי הגמר הזה הוא גם מאבק בין שתי תפיסות עולם: ארגנטינה-מיקרוסופט מייצגת חדשנות, יצירתיות, התקפה, קצב מהיר ובינה מלאכותית שמעצבת את העתיד, ואנגליה-יבמ מביאה איתה ניסיון, יציבות, משמעת, אמינות ותשתיות שעליהן נשענים ארגונים כבר עשרות שנים. כפי שמיקרוסופט הצליחה להפוך ממי שסיפקה תוכנה לחברת המחשוב המשפיעה בעולם דאז לאחת מענקיות הטק, כך ארגנטינה הפכה בשנים האחרונות לנבחרת שמכתיבה את הקצב בכדורגל העולמי. ומנגד, כפי שהענק הכחול ממשיך להוביל בפרויקטים מורכבים בזכות ניסיון, מקצועיות ויכולת ביצוע, כך אנגליה נשענת על משמעת טקטית, עומק ואופי כדי להתמודד מול כל יריבה. על הנייר, ארגנטינה מגיעה כפייבוריטית – היא במקום הראשון בדירוג הנבחרות של פיפ"א, עם מומנטום, עוצמה התקפית וליאו מסי, כפי שמיקרוסופט בולטת מאוד בעולם הטכנולוגיה. אך ההיסטוריה של שתי היריבויות – הן בכדורגל והן בהיי-טק – מלמדת שלא תמיד החזק ביותר הוא זה שמנצח. אם ארגנטינה תנצח, זו תהיה עוד הוכחה לכך שהעולם שייך למי שמוביל חדשנות, בינה מלאכותית ומהפכות טכנולוגיות. אם אנגליה תנצח, היא תוכיח שכמו יבמ, מסורת, יציבות, משמעת וניסיון הם נכסים שלא מאבדים מערכם גם בעידן של שינויים מהירים. כך או כך, מיליוני אוהדים ברחבי העולם לא יצפו רק במשחק כדורגל; הם יצפו בהתנגשות בין היסטוריה לעתיד, בין מלחמות עבר לקרבות טכנולוגיים של ההווה, בין שתי אימפריות כדורגל ובין שתי אימפריות מחשוב. ההימור שלי הוא שבסופו של דבר, הניסיון יגבר, אנגליה-יבמ תנצח 3:2 ותעלה לגמר, והארי קיין וחבריו יחגגו על המגרש, בעוד שליאו מסי וחבריו ירדו לחדר ההלבשה אבלים וחפויי ראש, לקראת המשחק על המקום השלישי במוצאי שבת.

כנס InfoSec של אנשים ומחשבים, שנערך שלשום (א'), התמקד בהשפעת הבינה המלאכותית על עולם הסייבר ובדרכים להתמודד עם איומים מתקדמים. פרטנר עסקים ו-FlowSec חשפו במהלכו שירות שנועד לתחום זה – פתרון WAF (ר"ת Web Application Firewall) חדש, שנועד לספק לארגונים שכבת הגנה מתקדמת על יישומי ווב, אתרי אינטרנט וממשקי API, שנמצאים כיום בחזית מתקפות הסייבר. אחד הנושאים המרכזיים שנדונו השנה בכנס היה השימוש הגובר בבינה מלאכותית על ידי גורמי תקיפה. יכולות AI מאפשרות כיום לתוקפים לבצע סריקות אוטומטיות, לאתר חולשות במהירות גבוהה יותר ולהוציא לפועל מתקפות מורכבות בהיקפים שלא היו אפשריים בעבר. כתוצאה מכך, ארגונים נדרשים לחזק את שכבות ההגנה שלהם, ובפרט את ההגנה על יישומים ושירותים דיגיטליים החשופים לאינטרנט. על רקע מגמה זו, פרטנר עסקים ו-FlowSec הרחיבו את שיתוף הפעולה ביניהן והשיקו את שירות ה-WAF החדש, שמצטרף לפתרון ההגנה מפני מתקפות DDoS שהחברות מספקות ללקוחותיהן בשנים האחרונות. מטרת השירות היא לספק מעטפת אבטחה רחבה – החל משכבת התקשורת (קווי האינטרנט לעסקים) ועד לשכבת האפליקציה. הפתרון מנטר ומסנן תעבורת משתמשים בזמן אמת, מזהה דפוסי פעילות חריגים וחוסם ניסיונות תקיפה עוד בטרם יגיעו לשרתי הארגון. הוא מספק הגנה מפני מגוון רחב של איומים, בהם הזרקת SQL, מתקפות Cross-Site Scripting (XSS), ניסיונות השתלטות על חשבונות משתמשים, תקיפות API ובוטים זדוניים. מענה למציאות שבה מתקפות סייבר פועלות במספר שכבות במקביל פתרון ה-WAF של פרטנר ו-FlowSec מיועד לארגונים שמפעילים אתרי אינטרנט, פורטלים עסקיים, מערכות שירות עצמי, חנויות מקוונות ויישומים מבוססי API, שעבורם זמינות השירותים הדיגיטליים הפכה לרכיב קריטי בפעילות העסקית, ומשפיעה ישירות על הצמיחה העסקית ועל המוניטין של אותם עסקים. שירות WAF חדש לדברי דודו אהרון, סמנכ"ל ומייסד שותף של FlowSec, "האיומים על יישומי ווב ואתרי אינטרנט הפכו למתוחכמים ואגרסיביים יותר מאי פעם. ארגונים חייבים לאמץ שכבות הגנה חכמות, שמסוגלות לזהות ולחסום מתקפות בזמן אמת, מבלי לפגוע בזמינות ובביצועים של השירותים הדיגיטליים. שיתוף הפעולה עם פרטנר מאפשר לנו להביא לשוק הישראלי פתרון מתקדם, שמחבר בין מומחיות סייבר עמוקה לתשתיות תקשורת ושירות ברמה הגבוהה ביותר". קובי מזרחי, מנהל שיווק ופיתוח עסקי בפרטנר עסקים, ציין ש-"אנחנו מזהים ביקוש הולך וגובר מצד ארגונים לפתרונות אבטחה מנוהלים, שמאפשרים להם להתמקד בליבה העסקית שלהם, תוך ידיעה שהנכסים הדיגיטליים שלהם מוגנים היטב. שירות ה-WAF החדש משלים את מעטפת ההגנה הנרחבת שאנחנו מספקים – החל מהגנה מפני מתקפות DDoS על תשתיות התקשורת ועד להגנה על שכבת האפליקציה, ובראשה הדומיינים של הארגון, שאותם אנחנו מנהלים עבור הלקוחות שלנו". השירות החדש מוצע במודל מנוהל, שכולל הקמה, ניטור רציף, עדכוני אבטחה שוטפים וניהול מלא של סביבת ההגנה. מודל זה מאפשר לארגונים לחזק את רמת האבטחה שלהם מבלי להגדיל את העומס התפעולי על צוותי ה-IT ואבטחת המידע. בפרטנר עסקים וב-FlowSec מציינים שהרחבת שיתוף הפעולה נועדה לתת מענה למציאות שבה מתקפות סייבר פועלות במספר שכבות במקביל, ובמיוחד בעידן שבו כלי AI מאיצים את יכולות התוקפים. חשיפת השירות במסגרת כנס InfoSec 2026 משקפת את המגמה המתרחבת בשוק – מעבר מהגנה על תשתיות בלבד להגנה מקיפה על כלל הנכסים הדיגיטליים של הארגון, תוך שמירה על רציפות עסקית וזמינות השירותים המקוונים.