"הבינה המלאכותית אינה עוד טכנולוגיה – היא תשנה את החיים של כל אחד ואחת מאיתנו, של הילדים שלנו ושל הדורות הבאים, והיא דומה לשינוי של המהפכה התעשייתית", כך אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בטקס שבו הושקה רשמית התוכנית להאצת ה-AI, הפועלת במסגרת המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה.  בטקס השתתפו בכירי כל משרדי הממשלה, נציבות שירות המדינה וגופי ממשלה נוספים. נתניהו הוסיף: "אנחנו נמצאים בחלון הזדמנויות היסטורי, אבל קצר מאוד, משום שקצב השינויים כה גדול שאם אתה לא שומר ומקדם את עצמך בגל הזה – אתה פשוט תישאר מאחור. אנחנו לא יכולים להישאר מאחור. אין לנו זמן לבזבז, ואנחנו לא רוצים רק לא להישאר מאחור, אלא להיות במקום מוביל". הוא המשיך: "אמרתי זאת בזמנו גם בנושא הסייבר, שאנחנו נהיה בין חמש המדינות המובילות בעולם. זה היה לפני עשר שנים בערך, והיום אנחנו במקום השני בהשקעות במיזמי סייבר. ישראל שנייה אחרי ארצות הברית. זה אומר שיש לנו יכולות עצומות". נתניהו סיכם: "אנחנו פועלים כדי לייצר את היתרון התחרותי שלנו, לשמר אותו ולהגדיל אותו. העתיד לא מחכה לנו, אנחנו יוצרים אותו. בעזרת המוחות המבריקים שלנו, הנחישות והחזון של כולנו, נבטיח את עתידה, ביטחונה ושגשוגה של מדינת ישראל כמעצמת בינה מלאכותית עולמית". ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית. צילום: פרטי "אני חושב שהתוצאות מדברות בעד עצמן" ראש המטה לבינה מלאכותית, ארז אסקל, אמר: "התוכנית מתחשבת ביתרונות המובהקים של מדינת ישראל בתחומי הסייבר, ב-Physical AI ובתחומים של פתרון בעיות חיים באמצעות בינה מלאכותית, תוך מתן תשתיות לצורך המדינה והמשק". הוא הוסיף: "התוכנית שאפתנית מאוד, אך היא רק מדרגה ראשונה. אנחנו כבר במצב טוב. שמנו משאבים רבים ותוכניות כדי לשים סטנדרט גבוה יותר, ובעיקר להגדיל את המספרים, כדי שמדינת ישראל תיכנס לעמדת הובלה משמעותית לעידן החשוב הזה".  אסקל ציין כי בין היתר מטרת התוכנית היא להעצים תשתיות מיחשוב, כגון מיחשוב קוונטי, וכן טיפול בהון האנושי. אסקל הודה לראש הממשלה על היוזמה והתמיכה בהקמת המטה לפני חצי שנה: "אני חושב שהתוצאות מדברות בעד עצמן. יש לנו תוכניות שנכנסות מעכשיו לשלב האופרטיבי, כדי להגדיר תוצאות ברורות שמשפיעות על החוסן של מדינת ישראל, ועל השירות שכל אזרח מקבל". ארז אסקל יהיה אחד הדוברים המרכזיים בוועידת Physical AI של אנשים ומחשבים שתתקיים ב-8.9 בשיתוף עם המטה הלאומי לבינה מלאכותית. הקליקו על הקישור לפרטים נוספים על האירוע

שופט פדרלי אישר את ההסדר שהוביל משרד המשפטים האמריקני, המאפשר לחברת HPE לרכוש את ג'וניפר (Juniper Networks), וזאת למרות התנגדות קבוצת תובעים. 13 תובעים כלליים, של 12 מדינות, וזה של מחוז קולומביה (DC, שם שוכנת וושינגטון), ביקשו מבית המשפט באוקטובר לדחות הסדר שאיפשר ל-HPE לרכוש את ג'וניפר תמורת 14 מיליארד דולר. בעבר, משרד המשפטים התנגד לעסקה ורצה לחסום אותה, אולם לבסוף אישר אותה – לאחר ש-HPE הסכימה למכור חלק מהיחידות העסקיות שלה. כאמור, 12 מדינות התנגדו להסכם, בטענה שהוא "אינו יעיל ומושחת". בעבר, ממשל טראמפ הגיש תביעה לחסום את העסקה בטענה שהיא תפגע בתחרות. במרץ, קבוצת תובעים כלליים של מדינות בארה"ב טענה שההסדר אינו לגיטימי ובית המשפט צריך לבטל אותו ולגבש הסכם חדש. 12 התובעים הכלליים ביקשו מהשופט לחסום את ההסדר, בטענה ש-HPE לחצה באופן לא תקין על בכירים במשרד המשפטים כדי להגיע להסכם זה. אנטוניו נרי, מנכ"ל HPE. צילום: יח"צ השלכות משפטיות ורגולטוריות השופט קייסי פיטס מבית המשפט הפדרלי המחוזי של המחוז הצפוני של קליפורניה אמר בפסיקתו בשבוע שעבר כי "(התובעים של המדינות – י"ה) ביצעו שירות ציבורי יקר ערך בכך שהציפו פרטים נוספים על המזימות במשרד המשפטים… אך הם לא הוכיחו שההסדר פוגע בטובת הציבור".  השופט הוסיף וכתב כי "לפי החוק הפדרלי, משרד המשפטים והחברות היו צריכים לחשוף פרטים נוספים על המשא ומתן על ההסדר. העובדה שהם נכשלו בחשיפת מידע זה – לא אומרת שיש לדחות את ההסדר". מ-HPE נמסר כי "החברה מרוצה מההחלטה". סטנלי וודוורד, סגן התובע הכללי של משרד המשפטים, אמר כי "ההצגה הפוליטית הזו צריכה סוף סוף להסתיים". פיל וויזר, התובע הכללי מקולורדו, שהוביל את ההתנגדות להסדר, אמר כי "המדינה בוחנת את ההחלטה ושוקלת את האפשרויות". מומחים ציינו כי תובעים של מדינות התערבו יותר ויותר כדי לערער על כמה עסקאות מיזוגים, לרבות עסקת אולפני פרמאונט (Paramount Studios). הם הוסיפו כי הבדיקות לגבי העסקה האמורה היו העמוקות והמשמעותיות ביותר של הסכם הגבלים עסקיים בין הממשלה לחברת טק ב-30 השנים האחרונות. הן נערכו בדקדקנות בשל תסכול גובר מצד מדינות מסוימות ומבקרי ממשל בנוגע למאמצי הממשל לאפשר מיזוגים.  ההכרזה על העסקה נערכה בינואר 2024, ומאז עברה אישורים ובקרות רגולטוריות בבריטניה, באיחוד האירופי ובארה"ב. ארה"ב הייתה המחסום האחרון, כאשר משרד המשפטים תבע תחילה כדי לחסום את ההסכם. אז, משרד המשפטים אמר שהפחתת התחרות בשוק האלחוטי תהיה הבעיה הגדולה ביותר שבעסקה: "HPE וג'וניפר הן הספקיות השנייה והשלישית בגודלן, בהתאמה, של פתרונות WLAN לארגונים בארה"ב, אחרי מובילת השוק סיסקו (Cisco)", נכתב. הבעיות הללו נפתרו בסופו של דבר ביוני 2025. HPE הכחישה בעבר את הטענות הקשורות לכך שעשתה לובינג לרכישה, וטענה כי "לא נמצא עד כלשהו, או מסמך, שמאשש את הרמיזות השקריות של המדינות לגבי 'שחיתות' או הסכם צד 'סודי'. המדינות השקיעו שעות רבות בניסיון למצוא כזה, אך לא הצליחו בכך".

הייפר גלובל (Hyper Global) – המתמחה בתכנון ואספקת פתרונות מחשוב לחברות טכנולוגיה המפתחות מוצרים מבוססי מחשוב בארץ ובעולם – דיווחה באחרונה על שיא בתוצאות הכספיות שלה לרבעון השני של 2026. החברה הציגה מחזור מכירות של 104.2 מיליון דולר – זינוק של כ-66% לעומת 62.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. על פי החברה, הגידול המשמעותי בהכנסות נובע מגידול אורגני בפעילות מול לקוחות בסקטורים השונים בשלושת מגזרי הפעילות שלה, לצד תרומה מהותית מהכנסות חברת הבת שנרכשה בשנה שעברה במגזר אירופה. בחלוקה גיאוגרפית, הפעילות בישראל הניבה הכנסות של 72.5 מיליון דולר – זינוק של 89% ביחס ל-38.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול במגזר זה נבע מפעילות אורגנית ערה מול הלקוחות. בארצות הברית הסתכמו ההכנסות ב-27.8 מיליון דולר\ לעומת 22.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה – צמיחה של כ-25%. זאת בעוד שהפעילות באירופה בלטה בעלייה חדה של 142% לרמה של 15.1 מיליון דולר, לעומת 6.3 מיליון דולר אשתקד. עלייה זו במגזר האירופי מיוחסת ברובה לאיחוד תוצאות חברת הבת בגרמניה, שנרכשה בדצמבר 2025. יצוין כי נתוני ההכנסות המגזריים מוצגים בברוטו וכוללים מכירות פנימיות בסך של כ-11.2 מיליון דולר. החברה הבהירה כי העלייה בהיקפי הפעילות תורגמה לשיפור חד בשורות הרווח, הודות להשפעת המנוף התפעולי – המאפשר תרגום של הגידול במחזור לעלייה מואצת ברווח התפעולי, תוך שמירה על הוצאות קבועות ויציבות. עוד נתונים מהדו"ח הרווח הגולמי של הייפר גלובל גדל ב-83% והסתכם ב-17.9 מיליון דולר, לעומת 9.8 מיליון דולר ברבעון המקביל, זאת בשל הגידול במחזור והרווחיות הגולמית הגבוהה יותר של החברה הבת.  הרווח התפעולי קפץ ב-268% והגיע ל-8.8 מיליון דולר, לעומת 3.3 מיליון דולר ברבעון המקביל. גם הרווח הנקי רשם צמיחה מרשימה של 270%, כשהוא מגיע ל-8.1 מיליון דולר, לעומת 3 מיליון דולר אשתקד. ה-EBITDA זינק ב-227% והסתכם ב-10.6 מיליון דולר, לעומת 4.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה. מנכ"ל החברה, שחף שרגר, מסר כי התוצאות החזקות משקפות את תנופת הצמיחה המתמשכת ואת היכולת של החברה לתרגם ביקושים גבוהים וצבר הזמנות גדל לתוצאות כספיות מוצקות. לדברי שרגר, חציית רף ה-100 מיליון דולר ברבעון מהווה אבן דרך משמעותית. הוא ציין כי הצמיחה ניכרת בכלל מגזרי הפעילות, תוך שילוב של צמיחה אורגנית חזקה בישראל, גידול בפעילות מול לקוחות בארה"ב וביסוס הפעילות באירופה, הנתמכת ברכישות שביצעה החברה. שרגר הדגיש כי צבר ההזמנות הגבוה עליו דיווחה החברה באפריל מתממש כעת לאספקות, תוך היערכות מוקדמת והגדלת מלאי. במקביל, החברה מעמיקה את המיקוד בהרחבת סל המוצרים והטכנולוגיות בפיתוח עצמי, מגמה שקיבלה תנופה משמעותית בזכות הרכישות האחרונות המאפשרות העמקה של הליבה הטכנולוגית. החברה נכנסת להמשך השנה עם בסיס פעילות איתן ופריסה גיאוגרפית נכונה, במטרה להמשיך וליצור ערך ייחודי ללקוחות ויתרון יחסי בשווקים הגלובליים שבהם היא פועלת.

במסגרת פעילות משולבת של שירות הביטחון הכללי ומערך הסייבר הלאומי, זוהה בתקופה האחרונה גל נוסף של ניסיונות של גורמי מודיעין איראניים למקד מתקפות פישינג (דיוג) כלפי עיתונאים ואנשי תקשורת בישראל, זאת במטרה להשיג מידע על רקע ההתפתחויות המדיניות והביטחוניות בתקופה האחרונה.  המערך והשב"כ מסרו כי זיהו את הניסיונות והם פועלים כדי למנוע ולסכל אותם. בשיטת הפישינג הממוקד נעשית פנייה לעיתונאים – בעיקר באמצעות ווטסאפ (WhatsApp) או טלגרם (Telegram) – תוך התחזות לגורמים מוכרים וניסוח הודעות המותאמות באופן אישי לתחומי העניין והעיסוק של היעד, כגון הצעה לשיתוף פעולה, הזמנה לראיון או לשיחה. מאמץ להשיג גישה למקורות עיתונאיים, לחומרי עבודה ולהתכתבויות מטרת ההודעות ליצור קשר אמין לכאורה ולהוביל ללחיצה על קישור לפגישה, שמוביל לדף מתחזה המבקש פרטי התחברות לחשבונות גוגל (Google), או שמוביל לפתיחת קישורים וקבצים זדוניים שעשויים להשתלט על הטלפון הנייד. לעיתים הפנייה לכתבים נעשית על ידי התחזות לכתבים מוכרים אחרים. ההערכה היא כי באמצעות שיטה זו מנסים גורמי המודיעין האיראניים לאסוף מידע רגיש הקשור להתפתחויות הביטחוניות והמדיניות, להשיג גישה למקורות עיתונאיים, לחומרי עבודה, להתכתבויות ולמידע נוסף שעשוי לשמש את גורמי המודיעין האיראניים לצורכי טרור, ריגול, איסוף מודיעין ופעילות השפעה.  מאמצים אלו נעשים גם כלפי יעדים בתחומים נוספים, ולכן נדרשת ערנות ומודעות מוגברת מכלל הגורמים שעוסקים כיום בפעילות פוליטית, ציבורית, ממשלתית וביטחונית. מערך הסייבר הלאומי פרסם המלצות להגנה על החשבונות ובהן הוא מציע: יש לאמת את זהות הפונה באמצעי תקשורת נוסף – במיוחד כאשר מתקבלת פנייה בלתי צפויה המכילה קישור, קובץ או בקשה לפרטים אישיים.  בנוסף, אין להזין סיסמאות או קודי אימות בעקבות קישור שהתקבל בהודעה, גם לא כדי להתחבר לשיחת וידאו. עוד נמסר כי מומלץ להפעיל אימות דו-שלבי בכל החשבונות המרכזיים באמצעות מאמת קודים – בעיקר בגוגל ובווטסאפ – וכן להגדיר דוא"ל לשחזור.  עוד כדאי לבצע בדיקה תקופתית של ההתחברות לחשבונות ולהסיר מכשירים או חיבורים שאינם מוכרים, ולדווח באופן מיידי על כל ניסיון חשוד לגורמי האבטחה בארגון ולמרכז 119 של מערך הסייבר הלאומי.

עונת הדו"חות של הרבעון השני לשנת 2026 בוול סטריט נכנסת לישורת האחרונה, כאשר הרוב המכריע (כ-90%) מחברות מדד ה-S&P 500 כבר דיווחו על תוצאותיהן. התמונה המצטיירת מציגה עונה חזקה במיוחד, המעידה על עמידות מרשימה של התאגידים האמריקניים, לצד מהפך סנטימנטלי דרמטי כלפי ענקיות הטכנולוגיה. קרוב לשמונים אחוזים מהחברות הכו את תחזיות הרווח, ורוב מובהק מתוכן הכו את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה. שורת ההכנסות המצרפית צמחה ב-14.6% – הקצב הגבוה ביותר מאז רבעון 4 ב-2021 –  ובמקביל, רווחי החברות זינקו בלמעלה מחמישים אחוזים. בשנתיים האחרונות ביצעו חברות המדד מהלכי התייעלות עמוקים שהקטינו את בסיס ההוצאות הקבועות. כעת, כשההכנסות חזרו לצמוח במהירות, כל דולר נוסף שנכנס לקופה זורם כמעט במלואו לשורת הרווח גם בנטרול רווחי הון חד-פעמיים של ענקיות הטכנולוגיה, צמיחת הליבה ברווחים עומדת על כ-25%, ושולי הרווח הנקי במדד טיפסו לרמתם הגבוהה ביותר מזה כחמש עשרה שנה. הקפיצה החדה ברווחיות אינה מקרית, והיא נשענת בראש ובראשונה על אפקט המינוף התפעולי. בשנתיים האחרונות ביצעו חברות המדד מהלכי התייעלות עמוקים שהקטינו את בסיס ההוצאות הקבועות. כעת, כשההכנסות חזרו לצמוח במהירות, כל דולר נוסף שנכנס לקופה זורם כמעט במלואו לשורת הרווח. אל המגמה הזו הצטרפו אירועים חשבונאיים יוצאי דופן, כאשר חברות כמו גוגל (Google), אמזון (Amazon) ו-מיקרוסופט (Microsoft) רשמו רווחי הון עצומים, משערוך ורווחים לא ממומשים על השקעותיהן המוקדמות בחברות SpaceX, אנת'רופיק (Anthropic), ו-OpenAI.  מנוע נוסף לרווחיות המצרפית הגיע מסקטור האנרגיה, שם עליית מחירי הנפט לממוצע של למעלה מ-92 דולר לחבית פגשה עלויות הפקה יציבות, מה שהוביל לזינוק של כ-146% ברווחי הסקטור שזרמו ישירות לשורה התחתונה. הדו"חות שלהן הובילו למהפך של ממש בסנטימנט. חברות הביג טק האמריקניות. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT דו"חות הביג טק הובילו למהפך של ממש בסנטימנט הדו"חות הכספיים של חברות הביג טק הובילו למהפך של ממש בסנטימנט. השבועות שקדמו לעונת הדו"חות התאפיינו בפסימיות וחששות מבועת השקעות, מתוך פחד שהחברות שורפות הון עתק על תשתיות ללא מודל עסקי ברור להחזר השקעה. אולם, הדו"חות טרפו את הקלפים והוכיחו כי ההשקעות מאיצות באופן ישיר את שירותי הענן שלהן. החותמת לשינוי הסנטימנט הגיעה משוק החוב הקונצרני. אם לפני הדו"חות משקיעי החוב חששו משריפת המזומנים של חברות הענן הגדולות, וקיבלו, למשל, בקרירות הנפקת אג"ח של חברת אמזון בחודש יולי, הרי שלאחר הדו"חות, גוגל זכתה לביקושי שיא של מוסדיים להנפקת החוב שלה.  עובדה זו מעידה על כך שהשוק מעניק כעת תמחור חיובי יותר ורמת ביטחון גבוהה לתזרימי המזומנים העתידיים של חברות הטכנולוגיה ומאשרר את אסטרטגיית ההשקעות שלהן בשלב זה. במבט אל תוך הסקטורים, ניכר בבירור היכן מרוכז ההון בשוק. בסקטור הטכנולוגיה, ענף השבבים רשם זינוק של 73% צמיחה בשורת ההכנסות בהובלת הביקוש למעבדים וזיכרונות למרכזי נתונים. זאת בניגוד לתחום התוכנה ושירותי ה-IT המגוון שצמח "רק" ב-14% בהכנסות, עדות לכך שארגונים מקצצים בייעוץ ואינטגרציה לטובת רכש ישיר של תשתיות.   בסקטור הפיננסים, הבנקים ובתי ההשקעות הגדולים הפיגו לחלוטין את החששות מהאטה. הם הציגו התאוששות דרמטית בבנקאות ההשקעות עם זינוק בעמלות חיתום וייעוץ, יציבות בהכנסות הריבית נטו, ונהנו מהוודאות שסיפקה החקיקה הכלכלית האחרונה. סקטור נוסף שהפגין אף הוא עמידות מרשימה הוא סקטור התעשייה, כאשר המתיחות הגיאופוליטית תדלקה את חברות הביטחון, ותמריצים ממשלתיים האיצו את מגמת החזרת קווי הייצור לארצות הברית. בד בבד, חברות המספקות תשתיות נהנו מהוצאות הענק (Capex) של חברות הביג טק לבניית מרכזי נתונים, ורשמו אף הן צמיחה ניכרת בהכנסותיהן. דוגמה מובהקת למגמה זו היא ענקית הציוד המכני קטרפילר (Caterpillar), אשר הציגה עלייה בהכנסות של 25% ו-73% ברווחיות; היא נהנית מהביקוש האדיר לציוד בנייה מסיבי, גנרטורים ופתרונות גיבוי אנרגיה, הנדרשים כולם לשם הקמה ולתפעול השוטף של חוות השרתים. החולשה האמיתית של הכלכלה מתגלה בניתוח סקטור הצריכה המחזורית, במיוחד כאשר מנטרלים ממנו את ההשפעה העצומה של אמזון. הנתונים חושפים צרכן אשר נמצא תחת לחץ. על אף התמריצים, החזרי המס והפיצויים הממשלתיים שנועדו להקל על האזרחים, מחירי האנרגיה הגבוהים שאבו אליהם חלק ניכר מתוספת ההכנסה הזו; כתוצאה מכך הצרכנים נאלצים לשמור את כספם למוצרי בסיס ולא מפנים אותם לצריכת מותרות. קמעונאיות האופנה סובלות מהצטברות מלאים, חולשה במכירות בחנויות זהות ומעבר של קונים למותגי דיסקאונט. בדומה להן, רשתות המסעדות והמזון המהיר נאלצות להשיק או להמשיך עם תפריטי מבצע, שפוגעים ישירות ברווחיותן, רק כדי להתמודד עם הירידה בתנועת הלקוחות שנשחקו מהאינפלציה. בסופו של דבר, עונת הדו"חות של הרבעון השני ממחישה היטב כלכלה של פערים – מצד אחד, אנו עדים לתאגידי ענק הנהנים ממינוף תפעולי חזק, מונטיזציה של טכנולוגיה, מחירי נפט גבוהים ותמריצי מאקרו שדוחפים אותם לשיאי רווחיות היסטוריים. מצד שני, ניצב הצרכן האמריקני הממוצע, שעדיין מתקשה להתאושש מהאינפלציה המצטברת, ומותיר את סקטור הצריכה להיאבק מאחור. אלו הם הפערים המהותיים שצפויים להכתיב את המגמות בשוק ההון גם ברבעונים הבאים.  הכותב הוא מנהל דסק חו"ל, פעילים ניהול תיקי השקעות

ענף הכדורגל העולמי רושם נקודת מפנה דרמטית המדגימה כיצד מועדוני ספורט מובילים הופכים לנכסי מדיה וטכנולוגיה גלובליים. קבוצת FSG (ר"ת Fenway Sports Group), הבעלים של מועדון הפאר האנגלי ליברפול, חתמה על הסכם מחייב למכירת נתח מיעוט של כ-30% ממניות מועדון הכדורגל לקונסורציום המשקיעים 1892 אחזקות, הקרוי סמלית על שם שנת הקמת המועדון. העסקה ההיסטורית מוערכת בסכום עתק של 1.65 מיליארד ליש"ט, נתון המעניק לליברפול שווי שוק כולל של כ-5.5 מיליארד ליש"ט (הנע בין 7 ל-7.4 מיליארד דולר). הערכת שווי זו מהווה שיא עולמי חסר תקדים עבור השקעה במועדון כדורגל, כשהיא עוקפת את עסקת רכישת המניות של ג'ים רטקליף במנצ'סטר יונייטד בשנת 2024, אשר התבססה על שווי מועדון של 5.8 מיליארד דולר. עבור קבוצת FSG, שרכשה את המועדון בשנת 2010 תמורת 300 מיליון ליש"ט בלבד (כ-476 מיליון דולר במונחי שער החליפין דאז), מדובר בתשואה יוצאת דופן של פי 15 עד 18 על ההשקעה. השלמת העסקה כפופה לאישור הרגולטורי של הליגה האנגלית (עניין שיכול לארוך עד 90 ימים), ולכן לא תהיה לה השפעה מיידית על חלון ההעברות הנוכחי של המאמן אנדוני איראולה. קבוצת FSG (בראשות ג'ון הנרי, תום ורנר ומייק גורדון) תמשיך להחזיק ברוב מניות המועדון (70%) ולשמור על שליטה מבצעית וניהולית מלאה. איך הוא ימונף לתועלת ליברפול ואיך היא תמונף לתועלתו? תאגיד אמזון. צילום: BigStock הכוח הטכנולוגי נכנס למגרש הקונסורציום החדש מציג שילוב של ענקי פיננסים וטכנולוגיה, המעורר עניין רב בקהילת הספורט-טק הבינלאומית.  בראש קבוצת הרכישה עומד אמיט בהאטיה, איש עסקים בריטי-הודי וחתנו של מיליארדר הפלדה לקשמי מיטאל. בהאטיה, שמחזיק בניסיון ניהולי עשיר של כ-18 שנים כבעל מניות ומנהל במועדון קווינס פארק ריינג'רס, פרש לאחרונה מתפקידו לטובת המהלך הנוכחי, וצפוי לכהן כסגן היו"ר החדש של ליברפול בדירקטוריון המורחב. לצדו של בהאטיה משתף פעולה מייסד ענקית המסחר האלקטרוני והענן אמזון (Amazon), ג'ף בזוס, אשר הזרים למעלה ממיליארד דולר מכספו האישי דרך קרן K5 Sports מבית K5 Global שבה הוא משמש כמשקיע המוביל.  עבור בזוס, שזהו צעדו הראשון בעולם השקעות הספורט, לאחר שבחן בעבר רכישת קבוצות בליגת ה-NFL (בהן סיאטל סיהוקס ווושינגטון קומנדרס). מדובר בתוספת חשובה לפורטפוליו הטכנולוגיה והמדיה שלו, הכולל את עיתון הוושינגטון פוסט וחברת החלל בלו אוריג'ין (Blue Origin). בזוס יוגדר כמשקיע פסיבי ללא מושב ישיר בדירקטוריון, ונציגו בריאן באום, השותף המנהל של קרן K5 Sports, ייצג אותו במועצת המנהלים המורחבת. דמות מפתח נוספת בקבוצה היא אדוארדו סברין, ממייסדי רשת פייסבוק (Facebook) ושותפו ההיסטורי של מארק צוקרברג. סברין, שהונו מוערך בכ-33 מיליארד דולר, משקיע במועדון דרך משרד ההשקעות המשפחתי EE Capital, כאשר אשתו אליין סברין צפויה להצטרף כחברה לדירקטוריון המורחב של ליברפול. בקבוצה משתתפות גם נאמנויות משפחת מיטאל, המעניקות גיבוי פיננסי משלים. מינוף דיגיטלי ואתגר הרגולציה הפיננסית החדשה מעבר להיבט הפיננסי היבש, קבוצת FSG הבהירה כי העניין המרכזי בשותפות הוא מומחיותם של השותפים החדשים בטכנולוגיה, שיווק גלובלי וכלכלה דיגיטלית. הנהלת המועדון מתכננת למנף את רשת הקשרים הבינלאומית והידע הטכנולוגי של הקונסורציום כדי להרחיב את אחיזתו המסחרית של המותג 'ליברפול' בשווקים בינלאומיים צומחים, עם דגש מיוחד על אסיה והודו. הרחבת ההכנסות הדיגיטליות והמסחריות הופכת לקריטית במיוחד לאור החלת חוקי הרגולציה הפיננסית החדשים של הפרמייר ליג בבריטניה – ה-SCR (ר"ת Squad Cost Ratio) – המחליפים את תקנות ה-PSR הישנות. חוקים אלה מגבילים באופן קשיח את סך הוצאות הסגל (כולל שכר שחקנים ועמלות העברה) לעד 85% בלבד מסך ההכנסות השנתיות של המועדון (בעוד השקעות בתשתיות, אקדמיות נוער וקבוצות נשים מוחרגות מהתקרה).  מכיוון שהוצאות הסגל קשורות באופן ישיר להכנסות, שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים לצורך מקסום ערך המותג והכנסותיו מעבר לים הוא הדרך החוקית היחידה של ליברפול להגדיל את תקרת תקציב השחקנים שלה ולשמור על מעמדה התחרותי מול יריבותיה, ללא חשש מקנסות או מסנקציות של הפחתת נקודות. האם הוא ישתנה בגלל מעורבות מיליארדרים בבעלות שלו? מועדון הכדורגל ליברפול. צילום: Mehaniq, Shutterstock מחקר אקדמי חשף: מדוע בעלות מיליארדרים משנה את כללי המשחק? שילובם של מיליארדרים ומשקיעי טכנולוגיה זרים בתוך הנהלת המועדון מקבל משנה תוקף לאור מחקר אקדמי מקיף שנערך באוניברסיטת אאלטו (Aalto University) ובחן את השפעת מבנה הבעלות על שוק העברות השחקנים בפרמייר ליג. המחקר מצא כי מועדונים הנמצאים בבעלות מיליארדרים משלמים "פרמיית העברת שחקנים" (Transfer Fee Premium) בגובה של 16% בממוצע עבור שחקן בעל מאפייני ביצועים דומים, בעוד שמועדונים בבעלות זרה משלמים פרמיה של 8%. זאת בניגוד למועדונים בבעלות ציבורית, המציגים התנהלות שמרנית יותר ומצליחים להפחית את מחירי הרכישה של שחקנים דומים ב-12% בממוצע. לפי ממצאי המחקר, תופעה זו מוסברת בכך שבעוד חברות ציבוריות ממוקדות ברווחיות ובבקרת עלויות הדוקה, בעלים פרטיים ומיליארדרים מוּנעים לעיתים קרובות משאיפות ספורטיביות של "מקסום ניצחונות" (Win Maximization) ומרדיפת סטטוס חברתי. המחקר מציג כי בעלות מיליארדרים אכן מובילה לגידול מרשים של 48%-54% בהכנסות המועדון, ובעלות זרה – לגידול של 36% (בין היתר הודות לניצול רשתות קשרים עסקיות בינלאומיות לחסויות ופרסום). יחד עם זאת, ההוצאות העצומות על רכש ושכר שחקנים פוגעות ישירות בשורה התחתונה: בעלות מיליארדרים מקטינה את הרווחיות התפעולית (EBIT) ב-48% בממוצע, ובעלות זרה ב-17%.  הנתונים הללו מדגישים את החשיבות הקריטית של הכלים הניהוליים והטכנולוגיים שיביא עימו הקונסורציום החדש, במטרה לאזן בין הדחף הטבעי להשקעות ענק בסגל לבין כללי הרגולציה הפיננסית הקפדניים של הליגה. Sickened by the news that Jeff Bezos’ consortium has bought roughly a third of Liverpool Football Club. Many fans have rightly focused on Amazon’s anti-union practices, its treatment of workers, and the fear that Liverpool will become just another asset in a billionaire’s… — Zarah Sultana MP (@zarahsultana) August 14, 2026 "להיות שותף במועדון במעמד כזה זו זכות עצומה" בהצהרה רשמית שפורסמה מטעם המועדון, התייחס נשיא FSG, גורדון, לחשיבה האסטרטגית שמאחורי המהלך ואמר: "ליברפול תמיד נבנתה מתוך חשיבה מעבר לעונה בודדת וקבלת החלטות מתוך ראייה של טובת המועדון לטווח הארוך. גישה זו ממשיכה למשוך עניין מצד משקיעים ומנהיגים עסקיים מוערכים ברחבי העולם". גורדון הוסיף כי במהלך השיחות התברר שבהאטיה ושותפיו חולקים פילוסופיה זו ומבינים היטב את הייחודיות של המועדון. מנגד, בהאטיה מסר בשם קבוצת  האחזקות כי: "אנו גאים מאוד להשקיע במועדון הכדורגל ליברפול לצד קבוצת FSG. אנו רוחשים כבוד והערכה עצומים ל-FSG כבעלים ולכל מה שהם השיגו באנפילד. להיות שותף במועדון במעמד כזה זו זכות עצומה. אנו מבצעים את ההשקעה הזו מתוך אמונה עמוקה בליברפול ובהנהגה שלה, ומצפים לתמוך בהמשך הצלחתו של המועדון בשנים הבאות". העסקה מעוררת גם התנגדויות. חברת הפרלמנט הבריטית העצמאית, זארה סולטנה, מתחה ביקורת חריפה ברשת החברתית X, והביעה חשש מפני הפיכת המועדון ל"עוד נכס בפורטפוליו של מיליארדרים", תוך שהיא מזכירה את קשרי הענן של אמזון לממשלת ישראל דרך פרויקט "נימבוס" ואת הביקורת על זכויות עובדים בחברה.  במקביל, ארגון האוהדים הרשמי Spirit of Shankly פנה לרגולטור הכדורגל העצמאי בבריטניה ודרש הבהרות ומפגש דחוף עם הנהלת המועדון, כדי להבטיח את השמירה על זהות המועדון וערכיו.