החרפת המאבק על זכויות השידור של אירועי ספורט חיים, והגברת הפיקוח הממשלתי האמריקני בוושינגטון, הובילו באחרונה את ענקיות הטכנולוגיה המתמחות בהזרמת תוכן (סטרימינג) לבצע לצעד אסטרטגי חסר תקדים – החברות נטפליקס (Netflix), אמזון (Amazon) ויוטיוב (YouTube) איחדו כוחות והקימו קואליציית שתדלנות ייעודית בשם Streaming Access and Choice Alliance (ברית הגישה והבחירה בסטרימינג – המוכרת בראשי התיבות SACA).  הקואליציה פועלת תחת חסותו של ארגון הגג הטכנולוגי TechNet ומנוהלת על ידי מייק וורד, סגן נשיא בכיר למדיניות פדרלית ב-TechNet. המהלך נועד למלא חלל ייצוגי בוושינגטון, שנוצר מאז פירוק ארגון Internet Association בסוף שנת 2021, תוך ביסוס הסטרימינג ככוח פוליטי עצמאי, הנבדל מארגוני האולפנים המסורתיים כדוגמת MPA. בניגוד לקואליציית SIA (ר"ת Streaming Innovation Alliance) שהוקמה בשנת 2023 וכללה גופי מדיה וסטרימינג מסורתיים כמו דיסני ופארמאונט, ברית SACA מבוססת בלעדית על שלוש שחקניות הדיגיטל הגדולות, בעוד שחברת דיסני – נותרה מחוץ להתאגדות זו. חזית מאוחדת מול הרגולציה והחוק מ-1961 הטריגר המרכזי להקמת SACA הוא הלחץ הציבורי והרגולטורי הגובר עקב העברת משחקי ספורט פופולריים אל מאחורי חומות תשלום ופלטפורמות מפוצלות – משרד המשפטים האמריקני והוועדה הפדרלית לתקשורת, ה-FCC, החלו לבחון מחדש את חוק שידורי הספורט מ-1961 (Sports Broadcasting Act of 1961). מדובר בחוק היסטורי המעניק לליגות הספורט המקצועניות פטור מיוחד מחוקי ההגבלים (אנטי-טראסט), ומאפשר להן למכור את זכויות השידור של המשחקים כמקשה אחת.  יו"ר ה-FCC, ברנדן קאר, העלה תהיות נוקבות האם הפטור המנוצל כיום גורם להדרת אוהדים ולפגיעה בצופים, על ידי העברת שידורים שהיו חינמיים בעבר לרשתות הסטרימינג בתשלום.  במקביל, בקונגרס האמריקני מקודמת הצעת החוק For the Fans Act של הסנאטורית תמי בולדווין, שמטרתה לחייב את הליגות לספק לאוהדים גישה חינמית למשחקים המקומיים ולמנוע חסימות שידור. בתוך כך, רשתות השידור הליניאריות המסורתיות מפעילות לחץ כבד על המחוקקים במטרה להגביל את התרחבות הסטרימינג בתחום אירועי הלייב. The Tammy Baldwin "For the Fans Act" is interesting… For baseball, it would drastically change local media contracts, making most team contracts void as exclusivity is a major component of those contracts. They would have to be re-negotiated at a lower price. pic.twitter.com/Umkm0KQvom — Baseball's Not Dead (@dead_baseball) April 26, 2026 "מדיניות המאפשרת חדשנות ומענה לצרכי הצרכנים כיום" נכונותן של ענקיות הדיגיטל להילחם בוושינגטון נובעת מהיקף ההשקעות העצום שלהן בתחום תכני הספורט – שוק שצפוי להגיע לכ-14.2 מיליארד דולר.  כיום, אמזון מחזיקה בזכויות הבלעדיות לשידורי Thursday Night Football ב-NFL; יוטיוב מחזיקה במארז הסטרימינג Sunday Ticket; ואילו נטפליקס החלה לשדר משחקי NFL מרכזיים (כאשר משחק הפתיחה שלה במלבורן רשם כ-18.5 מיליון צופים בארה"ב), ובמקביל נכנסה לעולם אירועי הלייב באמצעות עסקת ענק נפרדת בשווי 5 מיליארד דולר ל-10 שנים לשידור WWE Raw – המכונה גם Monday Night Raw – תוכנית הדגל השבועית והמרכזית של ארגון ה-WWE (ר"ת World Wrestling Entertainment) העוסק בתחום ההיאבקות המקצועית והספורט-הבידורי. בנוסף, שלוש החברות נערכות להתמודד על זכויות השידור של מונדיאל 2030 ו-2034.  ענקיות הסטרימינג טוענות כי הטכנולוגיה שלהן מעשירה את חוויית הצפייה באמצעות זווית צילום מרובות, נתונים סטטיסטיים בזמן אמת, שידורים ברב-לשוניות ותכנים מלווים. וורד, המוביל, כאמור, את הקואליציה מטעם TechNet, ניסח את עמדת ברית SACA באופן רשמי וקבע כי: "אמריקנים רוצים יותר אפשרויות גמישות ואפשרויות צפייה בתוכניות האהובות עליהם, כולל באירועי ספורט ובאירועי לייב נוספים. חברות הסטרימינג והבידור הדיגיטלי מציעות לקהל תכונות טובות יותר ותמורה גדולה יותר לכספם. לתעשייה וללקוחותיה מגיע קול ייעודי בוושינגטון, שיקדם מדיניות המאפשרת חדשנות ומענה לצרכי הצרכנים כיום". השלכות רוחב על השוק ותגובת הבורסה הקמת SACA עוררה תגובות מעניינות בשווקים הפיננסיים – מניית נטפליקס רשמה עניין רב ועלתה בכ-4% ביום ההודעה (כשברקע גם העלאת מחיר יעד מבית Evercore ISI ל-110 דולר), אלפבית (Alphabet) – החברה האם של יוטיוב – רשמה עליה צנועה יותר של כ-2.5%-3%, בעוד מניית אמזון כמעט שלא נעה וירדה בכ-0.7%-1.2%.  הפער בתגובת המשקיעים משקף את העובדה כי עבור נטפליקס, הפועלת כחברת סטרימינג טהורה, פתיחת שוק הספורט קריטית לבניית היצע תכנים איכותי שיקפיץ את הכנסותיה מפרסומות (Netflix Ads Suite). לעומת זאת, עבור אמזון וגוגל, פעילות הסטרימינג מהווה חלק קטן בלבד מתוך מחזורי ענק שלה בתחומי הענן, הקמעונאות ומנועי החיפוש. במקביל, מהלכי מיזוג בתעשייה, כמו ניסיונות של פארמאונט לרכוש את וורנר ברס דיסקברי, ממחישים כיצד ענקיות המדיה הציבוריות מנסות להגיע לקנה מידה תחרותי מול ענקיות הטכנולוגיה. תוצאות המאבק המשפטי והפוליטי שמובילה SACA יקבעו בסופו של דבר האם שידורי הספורט יוסיפו להתכנס אל תוך אפליקציות בתשלום, או שהרגולטורים יכפו כללים שיחזירו חלק מהתכנים לשידור הפתוח לציבור.

במשך שנים התרגלנו לחשוב שחיכוך הוא בעיה. אם פעולה דורשת זמן, מאמץ או ריכוז, סימן שהמערכת עדיין אינה מתקדמת מספיק. לכן הטכנולוגיה מקצרת, משלימה, מציעה ומחליטה עבורנו: אפליקציית הניווט מונעת מאיתנו ללכת לאיבוד, מנוע החיפוש חוסך את הצורך לזכור, האלגוריתם בוחר עבורנו מה לקרוא, והבינה המלאכותית כבר מסוגלת לנסח את המייל, לסכם את המאמר ולהציע איזו החלטה לקבל. הסכנה אינה שנהפוך לפחות אינטליגנטיים במובן הפשוט. הסכנה עדינה יותר: שנתרגל לקבל תוצרים של חשיבה בלי לעבור את התהליך שבונה את היכולת לחשוב ומה אם חלק מהחיכוך הזה אינו תקלה שיש לבטל, אלא מרכיב חיוני בהתפתחות האנושית?  אפשר לקרוא לו "חיכוך קוגניטיבי": המאמץ הנדרש מאיתנו כדי להבין, לזכור, להתלבט, לנסח עמדה או להתמודד עם דבר שאיננו יודעים עדיין. זהו הרגע שבו אנחנו נעצרים מול דף ריק, מחפשים מילה מדויקת, מנסים להבין טיעון מורכב או מתלבטים בין שתי אפשרויות שאין ביניהן תשובה ברורה. הרגעים האלה אינם נעימים תמיד, אך הם אינם זמן מבוזבז. לעיתים קרובות, דווקא בהם מתרחשת החשיבה.  כשמערכת בינה מלאכותית מסכמת עבורנו טקסט, היא מעניקה לנו את תוצאת הקריאה בלי שנחווה את הקריאה עצמה. כשהיא מנסחת עמדה בשמנו, אנחנו מקבלים ניסוח מלוטש לפני שנאלצנו לגלות מה אנחנו באמת חושבים. וכשהיא מציעה החלטה, היא עשויה לחסוך לנו לא רק זמן, אלא גם את ההתמודדות שממנה נוצרים שיקול דעת, ביטחון עצמי וזהות.  הסכנה אינה שנהפוך לפחות אינטליגנטיים במובן הפשוט. הסכנה עדינה יותר: שנתרגל לקבל תוצרים של חשיבה בלי לעבור את התהליך שבונה את היכולת לחשוב. אדם יכול להחזיק בידו תשובה מצוינת, אך לא לדעת כיצד נוצרה, על אילו הנחות היא מבוססת ומתי אסור לסמוך עליה. הוא ייראה מיומן יותר כלפי חוץ, אך יהיה תלוי יותר במערכת מבפנים. מפריעות לנו לחשוב עצמאית. אפליקציות ניווט. צילום: אילוסטרציה. ג'מיני אפס ניווט עצמי אנחנו מכירים תופעה דומה מתחומים אחרים – אפליקציות ניווט מאפשרות לנו להגיע כמעט לכל מקום, אך לעיתים משאירות אותנו ללא מפה פנימית של הסביבה. אנשי קשר בטלפון פוטרים אותנו מלזכור מספרים. המלצות אוטומטיות עוזרות לנו לבחור סרט, מסעדה או מוצר, אך מצמצמות את ההזדמנות לחפש, לטעות ולגלות משהו שלא הותאם מראש להעדפות שלנו. כל כלי פותר בעיה מקומית, אך הצטברות הכלים עלולה לשנות בהדרגה את היכולות ואת ההרגלים שלנו.  הדבר משמעותי במיוחד בחינוך. תלמיד שמקבל תשובה מלאה בתוך שניות אולי מסיים את המשימה מהר יותר, אך לא בהכרח לומד יותר. מטרתה של מטלה אינה רק לייצר תשובה נכונה. לעיתים מטרתה היא לגרום לתלמיד לשהות באי-ודאות, לנסות, להיכשל, לתקן ולבנות בהדרגה הבנה עצמאית. אם נמדוד הצלחה רק לפי איכות התוצר הסופי, יהיה קשה להבחין בין מי שפיתח ידע לבין מי שפשוט קיבל תוצאה.  עם זאת, אין כאן קריאה לדחות את הטכנולוגיה או להפוך את הקושי לאידיאל. לא כל מאמץ הוא בעל ערך. אין סיבה לשמר בירוקרטיה מסורבלת, עבודה טכנית מיותרת או משימות חזרתיות רק משום שהן דורשות מאיתנו מאמץ. ההבחנה החשובה היא בין חיכוך שמבזבז את זמננו לבין חיכוך שבונה את יכולותינו. הראשון ראוי לאוטומציה; על השני כדאי להגן.  כאן עולה אפשרות חדשה: אולי לצד הזכות לנגישות, למהירות ולנוחות, דרושה גם זכות לחיכוך קוגניטיבי. הזכות להבין לפני שמחליטים עבורנו; לכתוב טיוטה לפני שמציעים לנו ניסוח; לראות כמה אפשרויות לפני שהאלגוריתם בוחר אחת; ולדעת מתי המלצה מבוססת על שיקולים שאיננו שותפים להם. במערכות חינוך, בעבודה ובשירותים דיגיטליים, אפשר לתכנן טכנולוגיה שאינה רק מסירה מאמץ, אלא מאפשרת למשתמש לבחור איזה מאמץ הוא מעוניין לשמר. ייתכן שקיימת כאן גם חובה אישית. כשם שאנחנו מבינים שלא כדאי לתת למכונה לבצע עבורנו כל פעולה גופנית, אולי לא כדאי למסור לה כל פעולה מחשבתית. מדי פעם נכון לנווט בלי הוראות צמודות, לקרוא טקסט שלם במקום תקציר, לנסח רעיון לפני שפונים למודל, או להישאר עוד כמה דקות עם שאלה שאין לה תשובה מיידית.  בעידן הבינה המלאכותית, החופש לא יימדד רק במספר הדברים שהטכנולוגיה מאפשרת לנו לעשות. הוא יימדד גם ביכולת שלנו לבחור מה לא להעביר אליה. השאלה החשובה אינה רק כמה מאמץ אפשר לחסוך, אלא איזה סוג של אדם אנחנו עלולים להפסיק להיות כשהכל נעשה קל מדי. אולי זוהי אחת הזכויות החשובות של התקופה החדשה: הזכות לא לקבל מיד את הדרך הקצרה ביותר, הזכות להתמודד, לטעות ולחשוב בעצמנו. לא מפני שהקושי קדוש, אלא מפני שלעיתים הדרך הארוכה אינה מכשול בדרך להתפתחות – היא ההתפתחות עצמה. הכותב הוא מנהל מוצר ראשי באינטואיט ישראל וחוקר בטכניון

מאת: אוהד שוורץ, מנהל תחום מכירות לקוחות עסקיים, DM Engineering כשמקבלי החלטות בארגונים חושבים על נושא המולטימדיה, רבים עדיין מדמיינים מסך בחדר ישיבות או מצלמה לשיחת וידיאו. בפועל, עבור חברות היי-טק וארגונים גלובליים, מערכות אודיו-וידיאו הפכו בשנים האחרונות לתשתית עסקית המשפיעה על הדרך שבה עובדים משתפים פעולה, מנהלים מקבלים החלטות ולקוחות חווים את הארגון.  ארגוני היי-טק מפעילים מרכזי פיתוח ומשרדים ברחבי העולם. עובדים עוברים בין אתרים, הנהלות מקיימות פגישות עם צוותים גלובליים, לקוחות ועובדים מצפים לקבל את אותה חוויית משתמש בכל משרד שאליו הם מגיעים. במציאות הזו, סביבת העבודה אינה מסתכמת רק בחדרי ישיבות, אלא שהיא כוללת חוויית משתמש בכל נקודות הממשק בארגון, כגון: אודיטוריומים, מרכזי הדרכה, חדרי בקרה, Experience Centers, שילוט דיגיטלי, קמפוסים חכמים ומרחבי עבודה משותפים – כולם צריכים לפעול כחלק ממערכת אחת, אחידה ופשוטה לתפעול. מולטימדיה עסקית כבר אינה רק אמצעי להצגת תוכן או לקיום שיחות וידיאו – היא מהווה תשתית ארגונית חשובה, המאפשרת לארגון לפעול באותו סטנדרט, ללא קשר למיקום הגיאוגרפי של עובדיו.  סטנדרט אחד. סניפים מרובים. אותה חוויית עבודה.  אחד האתגרים המרכזיים של חברות היי-טק בינלאומיות הוא יצירת אחידות בין כל אתרי החברה. כאשר כל משרד מוקם בתקופה אחרת, על ידי ספקים שונים ובסטנדרטים שונים, נוצרים פערים בין מערכות המולטימדיה והאודיו-וידיאו. חדר הישיבות בישראל פועל אחרת מזה שבאירופה, מרכז ההדרכה בארצות הברית מבוסס על מערכת אחרת, וחדר הבקרה באסיה משתמש בפלטפורמה שונה.  התוצאה היא עומס על צוותי ה-IT, עלויות תחזוקה גבוהות יותר וחוויית משתמש שאינה עקבית. עובד שמגיע ממשרדי החברה בתל אביב ללונדון אינו אמור ללמוד מחדש כיצד מפעילים את חדר הישיבות או כיצד מתחברים לפגישה. מבחינתו, הכל צריך לעבוד באותה צורה.  לכן יותר ויותר ארגונים מגדירים כיום סטנדרט גלובלי למערכות המולטימדיה והאודיו-וידיאו שלהם: החל מחדרי ישיבות, דרך מרכזי הדרכה ואודיטוריומים ועד חדרי בקרה וחללי אירוח. כך ניתן לנהל את כלל המערכות ממקום מרכזי, להבטיח חוויית משתמש אחידה ולהרחיב את הפעילות במהירות, כאשר הארגון פותח סניפים חדשים או מבצע רכישות ומיזוגים. יישום של תפישה כזו דורש ניסיון בניהול פרויקטים בינלאומיים ומתודולוגיית עבודה אחידה. כחברה הישראלית היחידה החברה ב-GPA (ר"ת Global Presence Alliance) – רשת אינטגרטורי ה-AV הגדולה בעולם הפועלת ביותר מ-120 מדינות – DM Engineering מאפשרת ללקוחותיה ליישם את אותם סטנדרטים גם בפרויקטים גלובליים. עבור הלקוח המשמעות היא נקודת קשר אחת המנהלת את הפרויקט מקצה לקצה, לצד יכולת לספק שירות, התקנה ותחזוקה מקומיים בכל אתר בעולם.  כל חלל צריך לייצר ערך עסקי  השינויים בעולם העבודה הובילו גם לחשיבה מחודשת על אופן ניצול שטחי המשרד. במקום חללים בעלי ייעוד קבוע, ארגונים מחפשים כיום מרחבים גמישים, שיכולים להשתנות בהתאם לצורך.  כך למשל, באחד הפרויקטים שביצעה DM Engineering עבור חברת היי-טק בינלאומית, תוכננה קפיטריה חדשנית המשמשת את עובדי החברה במהלך היום. עם סיום ארוחת הצהריים, אותו חלל הופך בתוך דקות למרכז אירועים עסקי. בלחיצת כפתור יורדות מהתקרה מצלמות מקצועיות; מסך LED גדול נכנס לפעולה; ומערכות שמע והגברה מתקדמות מופעלות באופן אוטומטי; וכך, בזמן אפס, ניתן לקיים במקום הדרכות, שיחות וידיאו גלובליות, השקות מוצרים, הרצאות ואירועי חברה – וזאת ללא צורך בהקמת אולם ייעודי נוסף. בפרויקט נוסף עבור חברת היי-טק מובילה, הקימה החברה מיצג וידיאו-ארט המבוסס על מערך מסכי LED, הנשלט ממערכת שליטה מרכזית, כך שבלחיצת כפתור ניתן לעבור בין יצירות דיגיטליות, תכני מיתוג, סרטוני חברה או שידורים חיים. מערכות שמע שהוטמעו באופן נסתר בקירות משלימות את החוויה וממחישות כיצד מולטימדיה יכולה להפוך לחלק בלתי נפרד מהזהות הארגונית ומהחוויה שמקבלים עובדים, לקוחות ואורחים.  לאחר יותר מ-25 שנות פעילות ואלפי פרויקטים בישראל ובעולם, DM Engineering ממשיכה ללוות חברות היי-טק, ארגונים פיננסיים, מוסדות ציבור וגופים ביטחוניים בתכנון ובהקמה של מערכות מולטימדיה ואודיו-וידיאו עסקיות.  בעולם שבו ארגונים פועלים במקביל בעשרות אתרים ובמספר מדינות, מערכות אלה כבר אינן רק אמצעי טכנולוגי אלא הן תשתית אסטרטגית המחברת בין אנשים, תהליכים ומקומות, ומאפשרת לארגון כולו לפעול באותו סטנדרט, בכל מקום בעולם. לקביעת פגישה: sales@dm-ltd.co.il

גוגל (Google) השיקה את אפליקציית ג'מיני (Gemini) גם לשולחן העבודה של חלונות (Windows), וזאת כמה חודשים אחרי שהשיקה אותה לסביבת macOS של אפל (Apple). לפי גוגל כל מה שצריך לעשות כדי להפעיל את הבוט הוא ללחוץ על שילוב המקשים Alt+מקש הרווח, והגישה היא מיידית, מבלי להפריע לפעולות שהמשתמש מבצע באותו רגע. לפי החברה, האפליקציה לא אמורה להעמיס על משאבי המחשב, והיא תציע לאורך זמן עוד כמה יכולות שיפעלו באופן טבעי בסביבת Windows. The Gemini app is now available for Windows. Stay in your flow with help that’s only one shortcut away. Press Alt + Space to polish drafts, summarize long documents, brainstorm new ideas, and create custom images and videos right alongside your favorite tools and daily apps. — Google Gemini (@GeminiApp) September 10, 2026 האפליקציה מציעה את כל מה שהמשתמשים כבר התרגלו אליו, והמטרה של גוגל היא להציע אותה כסייענית כשצריך למשל תמונה טובה יותר עבור המצגת שמכינים באותו רגע; כשלא מצליחים למצוא כותרת מתאימה למאמר שכותבים; וכדומה – כשננו-בננה (Nano Banana) ליצירת תמונות ו-אומני (Omni) ליצירת סרטוני וידאו קצרים נמצאים במרחק לחיצת מקשים במקום לפתוח דפדפן ולגשת אליהם. האפליקציה מגיעה גם עם ספארק (Spark) – הכלי אותו מכנה גוגל סוכן AI אישי שעובד 24/7 ברקע – והוא מיועד לסייע בפרויקטים שצריכים עבודה בכמה וכמה שלבים, תוך הפעלת סוכנים ואפליקציות שנדרשים להשלמת המלאכה. באופן קצת מפתיע גוגל מציעה את האפליקציה החדשה גם עבור משתמשי Windows 10.

בימים אלה פתחה ענקית הטכנולוגיה אורקל (Oracle) בגל פיטורים עולמי חדש, שהכה בעובדים ללא התרעה מוקדמת. אתמול (ב') בשעות הבוקר המוקדמות, סביב השעה 06:00, קיבלו עובדים רבים בחברה הודעת דוא"ל דרמטית מההנהלה. במייל נכתב: "לאחר שקילה נבונה של הצרכים העסקיים הנוכחיים של אורקל, קיבלנו את ההחלטה לבטל את תפקידך כחלק משינוי ארגוני נרחב. כתוצאה מכך, היום הוא יום עבודתך האחרון". ממש כך.  עובדים שנפגעו דיווחו כי גישתם למערכות החברה, לרבות הדוא"ל, הסלאק (Slack) וסביבת העבודה, נחסמה עוד בטרם הספיקו לקרוא את הודעת הפיטורים.  הגל הנוכחי פוגע במגוון רחב של חטיבות, ובכללן זו העוסקת באבטחת מידע ב-OCI, חטיבת הנדסת מיזמים, זרוע המכירות Fusion ו-NetSuite, טכנולוגיות משאבי אנוש, חטיבת הבריאות (Oracle Health) וצוות פרויקט ה-AI Stargate בטקסס.  בארה"ב ספגו צוותים מסוימים קיצוץ של יותר מ-10%, בעוד שבסניפי החברה בהודו, למשל, נרשמה דריכות עליונה לאור הערכות בלתי רשמיות על קיצוץ של עד 3,000 משרות נוספות. אורקל לא פרסמה נתון רשמי לגבי מספר המפוטרים הכולל בגל הנוכחי או אודות מיקומם בסניפיה העולמיים. תנאי הפרישה המוצעים בארה"ב כוללים שכר בסיס של ארבעה שבועות בתוספת שבוע נוסף לכל שנת ותק, עד לתקרה של 26 שבועות, תוך התניה בחתימה על ויתור על תביעות וביטול מניות חסומות (RSU) שטרם הבשילו – חבילה שנחשבת לנדיבה פחות מזו של מתחרות כמו מיקרוסופט וסיילספורס. #Oracle layoffs leave India employees asking why they were picked despite good ratingshttps://t.co/3oAaWMZlju — News9 (@News9Tweets) September 15, 2026 סתירה פיננסית: רווחי שיא לצד קיצוצי ענק במצבת העובדים המהלך הכואב של הפיטורים מתרחש על רקע סתירה חריפה: אורקל פרסמה זה עתה דו"חות כספיים מרשימים לרבעון הראשון של שנת הכספים 2027, שעקפו את תחזיות האנליסטים בוול סטריט. הכנסות החברה ברבעון זינקו ב-30% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכמו ב-19.345 מיליארד דולר, לעומת תחזית קונצנזוס של 19.14 מיליארד דולר. מנוע הצמיחה המרכזי היה פעילות הענן, שהניבה 11.6 מיליארד דולר (כ-60% מכלל ההכנסות) – זינוק של 62%. בתוך כך, הכנסות תשתיות הענן (IaaS/OCI) רשמו נסיקה מטאורית של 121% – ל-7.4 מיליארד דולר – בעוד שהכנסות מתוכנות מסורתיות ירדו ב-3%, ל-5.55 מיליארד דולר. הרווח הנקי של אורקל קפץ ב-60% ל-4.76 מיליארד דולר, והרווח למניה המתואם עמד על 1.92 דולר – 18 סנט מעל תחזיות האנליסטים.  בנוסף, צבר ההתחייבויות העתידיות של החברה (RPO) הגיע לשיא של 664 מיליארד דולר, לאחר שאורקל החתימה חוזי ענן ובינה מלאכותית חדשים בהיקף של יותר מ-30 מיליארד דולר ברבעון אחד בלבד. המנכ"לית, צפרא כץ, ציינה בעקבות הנתונים כי "שנת הכספים תהיה טובה עוד יותר עם שיעורי צמיחה גבוהים דרמטית". במקביל, המייסד והיו"ר, לארי אליסון, הגיש תוכנית למכירת 50 מיליון מניות בשווי 7.5 מיליארד דולר- אך ביטל אותה זמן קצר לאחר מכן. Oracle Layoff Email: We are sharing some difficult news regarding your position. After careful consideration of Oracle's current business needs, we have made the decision to eliminate your role as part of a broader organizational change. As a result, today is your last working… https://t.co/DxuWsIQ20s pic.twitter.com/MAhCjGudpb — Amanda Goodall (@Amanda_Goodall) September 14, 2026 המנוע הלא מפתיע מאחורי הפיטורים: הסטת תקציבים ל-AI כיצד מביאה חברה המציגה רווחי עתק לגל פיטורים כה נרחב? התשובה טמונה בהסטת משאבים אגרסיבית מפעילויות תוכנה ושירותים עתירות כוח אדם' אל עבר תשתיות פיזיות של בינה מלאכותית.  אורקל משקיעה סכומי עתק בהקמת דאטה-סנטרים, ברכישת המאיצים הגרפיים (GPUs) של אנבידיה והרחבת תשתיות עבור לקוחות ענק כמו OpenAI בפרויקט סטארגייט (Stargate). הוצאות ההון (Capex) של החברה ברבעון הראשון נסקו ל-28.5 מיליארד דולר – פי שלושה ויותר מ-8.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל – והובילו לתזרים מזומנים חופשי שלילי של 5.4 מיליארד דולר. כדי לממן את התרחבות ה-AI, שבמסגרתה מתוכננות השקעות הון של 90 עד 95 מיליארד דולר בשנת הכספים הנוכחית, אורקל הגדילה את החוב שלה ל-125.3 מיליארד דולר, וגייסה 20 מיליארד דולר בהנפקת מניות. במקביל, החברה הגדילה את תקציב הרה-ארגון שלה ב-700 מיליון דולר, והביאה אותו לסכום כולל של כ-2.8 מיליארד דולרים, המיועדים לפיטורים ולסגירת מתקנים.  כפי שהסבירו כמה מומחי טכנולוגיה ואנליסטים, חלק מגלי הפיטורים בחברות הטק הענקיות נובע מהחלפת משימות ישירה על ידי אוטומציה ו-AI, אך רובם מייצגים למעשה איפוס עלויות ורה-ארגון מבני עמוק. Oracle layoffs- MORE INFO ‼️ Based on my data, I would guesstimate about 5000-8000 cuts are being made, and they appear to span professional and technical roles. In the last 90 days, Oracle has been focusing on talent across data center construction, power infrastructure,… https://t.co/DoseImc0hM pic.twitter.com/5ZU49xZN5m — Amanda Goodall (@Amanda_Goodall) September 14, 2026 היסטוריה של צמצומים: שנתיים של תזזית בארגון הגל הנוכחי של פיטורים בחברה אינו אירוע בודד, אלא חלק ממגמה נמשכת של צמצומים בשנתיים האחרונות.  במהלך שנת הכספים 2026 (מאי 2025 עד מאי 2026), קוצץ כוח האדם העולמי של אורקל ב-21,000 עובדים – ירידה של כ-13% מ-162,000 ל-141,000 מועסקים. אז התפרסו הפיטורים על פני רוב המחלקות: כחצי מהמשרות שקוצצו היו במחקר ופיתוח (כ-7,000 משרות) ובמכירות ושיווק (כ-6,000 משרות), לצד צמצומים בשירותים ובחומרה.  בנוסף, בשלהיי מרץ האחרון ביצעה החברה סבב פיטורים המוני, בהיקף של כ-30,000 עובדים (כ-18% מצוות העובדים הגלובלי), שסיום העסקתם נפרס עד לאמצע יוני 2026. היחידה שספגה את המכה הקשה ביותר באותו סבב הייתה חטיבת הבריאות Oracle Health (לשעבר Cerner), שבה קוצצו בין 8,000 ל-10,000 עובדים, מה שגרר ביקורת נוקבת מצד מחוקקים ולקוחות במערכת הבריאות.  הצמצומים בעבר ובהווה הציפו תסכול רב בקרב העובדים, בין היתר בשל העובדה שתקופת ההודעה המוקדמת לפי חוק WARN קוזזה מתוך פיצויי הפיטורים, ועובדים רבים איבדו מניות חסומות בשווי מאות אלפי דולרים, בטרם הבשלתן.

מדי יום, רבים מאתנו מעלים מידע אישי עלינו לרשתות החברתיות ולאפליקציות שונות – בין אם תמונה שלנו עם חברים במסעדה, סרטון מהופעה שהיינו בה או, חשוב יותר, נתונים פרסונליים. זה יכול להיות נתונים פיננסיים, אבל גם אימון הכושר שלנו, מה רכשנו אונליין ועוד. חלקנו לא מודעים לסיכוני הפרטיות שכרוכים בכך, ובדרך כלל, גם מי שיש לו איזה מידע עליהם לא נותן את הדעת לזה עד הסוף, ומשאיר את המידע שלו פתוח וחשוף לכל. חוקרים מאוניברסיטת אריאל – ד"ר שני אלקובי, ד"ר רון ס. הירשפרונג ובנג'י עזריה – פיתחו מערכת מבוססת בינה מלאכותית, שנועדה להעריך בפני המשתמש את רמת הרגישות של הטקסט, ולהתריע כאשר התוכן פרטי או רגיש מדי, רגע לפני שהוא מעלה אותו לרשת. הפיתוח מציע כלים משמעותיים להתמודדות עם הסכנות ברשת, ויכול להיות קריטי במיוחד עבור הורים למתבגרים. בני נוער נוטים לשתף תוכן אישי באופן ספונטני, ומערכת שכזו יכולה לתפקד כמעין תמרור אזהרה חכם שיעצור אותם רגע לפני השיתוף, ויעזור להם לקבל החלטות מודעות ובטוחות יותר. גם כאן: רווח מול הפסד ד"ר אלקובי היא חברת סגל במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת אריאל. היא עשתה דוקטורט במדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן, ולאחר שנתיים של פוסט דוקטורט באוסטין, טקסס, חזרה לאריאל. ביום יום היא חוקרת מערכות מרובות סוכנים – אינטראקציה בין סוכנים ממוחשבים, בינם לבין אנשים, אסטרטגיות שונות, את תורת המשחקים ואיך אפשר להשתמש במידע כמשאב. הפרטיות היא חלק אינהרנטי מתחומי העיסוק שלה. לדבריה, "אנחנו נותנים את המידע שלנו מבלי לחשוב, ויש מי שאוסף ושומר אותו. אנחנו צריכים לחשוב האם, כמשתמשים, נתינת הדאטה מניבה לנו יותר רווח או הפסד". ד"ר אלקובי נותנת שתי דוגמאות: "למשל, משתמש שמפרסם פוסט שהוא תומך במפלגה מסוימת בבחירות – מפלגה אחרת יכולה 'לראות' את המידע הזה, לפנות אליו ולהציע לו להצביע עבורה. או, נניח, אני מפרסמת שאני בחו"ל – ומישהו רואה את המידע הזה ופורץ לבית שלי". הרשתות החברתיות והאפליקציות נהנות מהמצב הזה, ועונות לדרישות הרגולציה בכך שהן יוצאות ידי חובה. "הארגונים האלה מהירים יותר מהרגולציה. הם גם חכמים יותר ממנה – הם מפרסמים 'מגילה' שאף אחד לא קורא. זה המון טקסט בשפה מסורבלת ומשפטית. אתה לא מבין את השפה הזאת ורוצה כל כך לקבל את המוצר – אז אתה לא קורא ולוחץ 'OK' באופן אוטומטי. זה נקרא עצלנות קוגניטיבית. בכך החברות מכסות את עצמן, אבל אנחנו, המשתמשים, בכל זאת נפגעים", אמרה ד"ר אלקובי. הצד הטכנולוגי של המחקר בתוך הסוגייה של הגנת הפרטיות יש תת סוגייה: לא כל אחד תופס את הפרטיות שלו, והגנתה, באותה הצורה. אדם אחד ישתף ברשתות החברתיות, לדוגמה, שהוא לא מרגיש טוב, ואדם אחר לא, כי לתפיסתו, הוא יפגע בכך בפרטיות שלו. "ההנחה שהפרטיות והפגיעה בה הן אותו הדבר אצל כולם היא שגויה. הפגיעה בפרטיות צריכה להיבחן בצורה אישית", ציינה החוקרת. זוהי אחת מנקודות ההנחה שאיתן היא ועמיתיה יצאו למחקר שלהם. החוקרים ביצעו את המחקר באמצעות פלטפורמת מיקור ההמונים של אמזון. הם ביקשו מהמשתתפים לענות על שאלון שבנה את הפרופיל האישי של כל אחד מהם: הנתונים הדמוגרפיים שלהם – גיל, מגדר, השכלה, מוצא ועוד – ועסק באופן שבו הם תופסים פגיעה בפרטיות. תהליך המחקר בחלק השני של המחקר, מבצעיו השתמשו ב-API של X, שנותן גישה לציוצים רבים, אולם ללא שמות. ד"ר אלקובי מתארת את השלבים של החלק הזה: "בשלב הראשון ביצענו איסוף וניקוי של הנתונים. דגמנו 1.5 מיליון טוויטים רק כדי להבין את ההתפלגות של המילים בהם. מתוכם בחרנו 600 טוויטים, כדי שהמדגם יהיה כמה שיותר קרוב לאוכלוסייה שאנחנו רוצים לסקור. הורדנו אזכורים, כפילויות ואימוג'ים, על מנת שיהיה רק טקסט קריא, ויצרנו שישה 'ציוצי בקרה' – שלושה שבטוח פוגעים בפרטיות ושלושה שבטוח לא". "לאחר מכן", ציינה, "כל משתמש קיבל 20 טוויטים רנדומליים פלוס השישה של הבקרה. לכל ציוץ הוא נתן ציון בין 1 ל-5 עד כמה לדעתו הוא פוגע בפרטיות, כאשר 1 מסמל שהוא לא פוגע כלל ו-5 – שהוא פוגע מאוד. אספנו תשובות מ-1,489 משתתפים וסיננו את אלה שעלה חשד לגבי האמינות של תשובותיהם. נשארנו עם 471 משתתפים. כל המשתתפים היו בני 18+, אבל רק מיעוטם בני 60 ומעלה". כדי להפוך כל ציוץ למשהו שכלי ה-AI שאיתו החוקרים עבדו יוכל להבין, הם השתמשו ב-NLP (עיבוד שפה טבעית), שהוא היכולת של המחשב להבין טקסט אנושי, ולימוד מכונה, ובתוך זה בלמידה מפוקחת – קבלת החלטות על פי דוגמאות ספציפיות. "לקחנו את הנתונים, התייחסנו לכל נקודת דאטה כטקסט, שילבנו את זה עם הפרופיל האישי של המשתמש ולפי זה הגדרנו את הפגיעה בפרטיות", אמרה ד"ר אלקובי. "השתמשנו בטכנולוגיה של גוגל, שממירה את הטקסט לווקטורים, שמייצגים את המילים אבל גם את הכוונה של המשפט. הבעיה היא שהכלי הזה ייצר עבורנו כל וקטור עם 768 ממדים (פרופילים מתומצתים, שמייצגים את המשתמש והטקסט – י"ה). לנתח משהו אונליין עם מספר ממדים כה גבוה זה לא ריאלי. השתמשנו בכלי להפחתת ממדים, ובסופו של דבר הגענו ל-92 ממדים. אז שילבנו את למידת המכונה, כאשר היא למדה בפועל 75% מהנתונים, וביתר השתמשנו לבקרה". התוצאות, לדבריה, היו משביעות רצון: הפער הממוצע בין התיוגים של המשיבים לממצאים של המכונה היה 0.18 בלבד, כאשר ב-96.6% מהמקרים, הוא היה פחות מ-0.4. ד"ר רון ס. הירשפרונג (מימין) ובנג'י עזריה מאוניברסיטת אריאל. צילום: פרטי (עיבוד ממוחשב: ג'מיני) השוויתם את המחקר שלכם מול מחקרים אחרים שנעשו בתחום? "בהחלט. השווינו את התוצאות שלנו עם מחקרים מרחבי העולם, שבוצעו על כלים אחרים של AI. הכלי שלנו ניצח". כל מחקר צריך להציג חידוש לעומת המחקרים האחרים. מה החידוש במחקר שהצגתם? "החידוש הוא שהמערכת שפיתחנו היא מקצה לקצה. היא לוקחת טכנולוגיית שפה מתקדמת עם מיקור ההמונים ובודקת פגיעה בפרטיות מנקודת מבט סובייקטיבית, ועושה את זה בצורה אוטומטית בזמן אמת". מה עם אבטחת המערכת? המשתמשים מכניסים לשם נתונים אישיים, וגם כאן עלולה להיות פגיעה בפרטיות. "אמת, אבל עדיין לא הגענו לזה, ולא חשבנו על זה עד הסוף. אין ספק שנחשוב על זה עד הסוף אם וכאשר נמסחר את המערכת". אם וכאשר המערכת שלכם תגיע לפרודקשן ותצא לשוק – במה היא יכולה להועיל לי, כמשתמש? "המערכת תיתן לך התראות על פגיעה אפשרית בפרטיות בטקסט, תמונה או סרטון שאתה מתכוון להעלות, ועוד. היא תעשה זאת על בסיס תרגום מטקסט חופשי למידע שהמחשב יכול להבין, סוכן חכם שיודע להעריך את הפגיעה בפרטיות הספציפית על פי ההגדרות שלך, שימוש בממשק שיעזור לך לקבל את רמת הפרטיות שאתה רוצה. אנחנו מסתובבים סביב הפרט, במטרה לבנות את כל היכולות שייצרו עבורו מערכת אוטומטית, ממוחשבת וידידותית, שתסייע לו לשמור על עצמו במרחב הדיגיטלי".

סקירת תשתיות מורכבות כגון גשרים, מובילי מים, מיכלים וחללים מוקפים היוותה מאז ומתמיד אתגר הנדסי ובטיחותי. כיום, שילוב הרחפן Elios 3 מבית Flyability משנה את כללי המשחק, ומאפשר לבצע בדיקות מקיפות ללא סיכון חיי אדם וללא צורך בהקמת פיגומים יקרים או ציוד סנפלינג. גיב סולושנס מפיצה את הפתרון בישראל. מהשטח אל המרחב הדיגיטלי היתרון המרכזי של Elios 3 מתחיל בעבודה הבטוחה בשטח. בזכות כלוב המגן הייחודי שלו ועמידותו הגבוהה להתנגשויות, הרחפן מסוגל לנווט בבטחה בתוך סביבות חשוכות, צפופות ומאתגרות, ולהגיע לנקודות גישה שבעבר נחשבו כמעט בלתי אפשריות. במהלך הסקירה, Elios 3 אוסף נתונים באמצעות חיישן LiDAR מתקדם ומצלמות ברזולוציה גבוהה, שמאפשרים בנייה מדויקת של מודלים תלת ממדיים (Digital Twins), שממפים את הנכס לפרטי פרטים. הרחפן Elios 3. צילום: יח"צ מדו"ח סטטי לפקודות עבודה אופרטיביות הבשורה המשמעותית ביותר ושוברת השוויון מתרחשת בשלב עיבוד הנתונים והחיבור הדיגיטלי הישיר למערכת ניהול האחזקה (EAM). כאן מתבצע המעבר הקריטי: במקום להפיק סתם עוד דו"ח בדיקה סטטי עמוס בעמודים שעלול להישאר במגירה, הנתונים קמים לתחייה בתוך מערכות אחזקה מתקדמות. כל ממצא או חריגה שאותרו על ידי הרחפן – בין אם מדובר בסדק בגשר או קורוזיה במיכל – משויכים ישירות לנכס הספציפי במערכת, ומתורגמים אוטומטית למשימות לביצוע ולפקודות עבודה. פקודת העבודה שנוצרת כוללת את המיקום המדויק על גבי מודל התלת ממד, תמונות תקריב ברזולוציה גבוהה, קישור לסרטון הרלוונטי והנחיות ברורות לצוותי השטח. בדרך זו, ה-Elios 3 הוא לא רק כלי איסוף ויזואלי, אלא חוליה מרכזית בשרשרת ניהול האחזקה, המייצרת רצף טיפולי חכם, חוסכת זמן יקר ומבטיחה ששום ליקוי לא ייפול בין הכיסאות בדרך לתיקון בפועל. ניב גרנות, מנהל מכירות בגיב סולושנס. צילום: ניב קנטור הצטרפו אלינו לוובינר מקצועי רוצים לראות כיצד שילוב הטכנולוגיות הללו פועל בזמן אמת? אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בוובינר ייעודי, שבו נדגים את היכולות המלאות של הרחפן Elios 3 – החל מסקירת השטח ועד להפיכת הנתונים לפקודות עבודה בסביבת מערכת האחזקה. הוובינר יתקיים ביום ד', ה-23 בספטמבר, בשעה 10:00. להרשמה ולהשתתפות בוובינר לחצו כאן.