דל טכנולוגיות ישראל הודיעה היום (ב') על מינויו של שימי מנשירוב למומחה ה-AI של הארגון (AI Presales Specialist). במסגרת תפקידו יהיה מנשירוב אחראי על התאמת פתרונות הבינה המלאכותית של דל לצרכים של לקוחות החברה – החל מזיהוי הצורך וגיבוש המענה הטכנולוגי, ועד להצגת הפתרון והערך העסקי שהוא יכול לייצר. במסגרת זו הוא יתייחס להיבטים של נתונים, אבטחת מידע ודרישות טכנולוגיות, יעבוד בשיתוף פעולה עם צוותי המכירות, מומחי המוצר והשותפים העסקיים של דל, ויסייע בקיום הדגמות והוכחות היתכנות לפתרונות AI. לפני הצטרפותו ל-דל מנשירוב שימש כראש צוות ארכיטקטורת אחסון במשרד הביטחון, שם צבר ניסיון בעולמות התשתיות, האחסון והארכיטקטורה הטכנולוגית. מנשירוב מסר עם כניסתו לתפקיד כי "אני מאמין שהניסיון והידע שצברתי יסייעו לי להבין את צרכי הלקוחות, לחבר אותם ליכולות של דל טכנולוגיות ולייצר עבורם ערך משמעותי". פעילות ה-AI של דל על קצה המזלג דל, מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, מספקת אקו-סיסטם מקצה לקצה לבנייה, הרצה והרחבה של פתרונות AI בארגונים. זאת, במסגרת Dell AI Factory. לחברה יש תשתיות מחשוב ושרתים (PowerEdge), אחסון וניהול דאטה, ציוד קצה (מחשבים מבוססי בינה מלאכותית), וכן פתרונות אבטחה, מחשוב היברידי ושירותים. ככלל, החברה פועלת ב-180 מדינות, עובדת עם 498 מחברות הפורצ'ן 500 בארצות הברית, רשמה כמעט 3,500 פטנטים עד היום ויש לה עוד 2,000 בקנה. דל טכנולוגיות ישראל מפעילה ארבעה אתרי פיתוח – בבאר שבע, הרצליה, גליל ים וחיפה, ועוסקת בפעילות פיתוח, מכירות ושירותים, לרבות בעולמות ה-AI. לחברה מערך רחב של שותפים עסקיים, שפועלים בשוק הארגוני, העסקי והצרכני בישראל. את פעילות ארגון המכירות, השירותים והתמיכה מנהל ליאור פוני.  

ארצות הברית ציינה בסוף השבוע האחרון את יום הזיכרון ה-25 לאירועי 11 בספטמבר – רק אחד מאירועי הטרור הקשים בתולדות העולם. זה היה גם אירוע מכונן עבור עולם מערכות המידע והמחשוב – אירוע ששינה את תפיסת האבטחה וההיערכות של ארגונים, והאיץ את התפתחותם של תחומים כמו המשכיות עסקית, התאוששות מאסון, אתרי גיבוי, דאטה סנטרים מרוחקים ותשתיות טכנולוגיות עמידות יותר. הנזקים שנגרמו באסון התאומים לא היו רק בנפש וברכוש. ארגונים איבדו גם מידע, מסמכים, סיסמאות, קודים וידע קריטי שהיה מרוכז אצל אנשים מסוימים בלבד. כאשר אותם עובדים נהרגו, התברר כי גם אם המערכות עצמן שרדו – לא תמיד היו בארגון אנשים אחרים שידעו כיצד להפעיל אותן. הלקח היה פשוט אך משמעותי: אסור שמפתח למערכת קריטית יהיה בידיו של אדם אחד בלבד. צריך ידע אנושי חלופי, הרשאות מתאימות, תיעוד, גיבויים ואנשים נוספים שיוכלו להפעיל את המערכות בשעת חירום. לקח נוסף נגע למיקום הגיאוגרפי של חדרי המחשבים והדאטה סנטרים. אירועי ה-11 בספטמבר חיזקו את ההבנה, שאתרי גיבוי אינם יכולים להיות ממוקמים באותו אזור סיכון, וכי יש צורך בהפרדה גיאוגרפית שתאפשר המשך פעילות גם במקרה של אסון רחב-היקף. לקח מרכזי נוסף היה החשיבות של שיתוף מידע – בתוך הארגון ובין ארגונים. אין די בכך שלגוף מסוים יש מידע איכותי וייחודי. אם מדובר במידע שעשוי להיות קריטי בשעת חירום, חייבת להיות דרך להעביר אותו במהירות לגורמי חירום, כיבוי אש, ממשלה וגופים נוספים. ועדות החקירה שבחנו את אירועי ה-11 בספטמבר הדגישו גם את הצורך בשיפור התקשורת ושיתוף המידע בין גופי החירום .מכאן נולד גם לקח תשתיתי: מערכות התקשורת צריכות להיות מתוכננות כך, שגם אם חלק מהתשתיות קורסות, ניתן יהיה להמשיך ולתקשר באמצעות מערכות חלופיות. אם מסכמים את 25 השנים שחלפו מאז 11 בספטמבר, אפשר לומר, שהעולם עבר מתפיסה שהתמקדה בעיקר ב־בטחת המחשבים והמידע לתפיסה רחבה הרבה יותר של חוסן והמשכיות עסקית. בעידן הדיגיטלי, שבו כמעט כל מערכת עלולה להפוך ליעד, השאלה המרכזית אינה רק: "האם ניתן למנוע את המתקפה?" אלא "איך מתאוששים ממנה?" ומה למדנו בישראל? לקחי ה-11 בספטמבר קיבלו בישראל משנה תוקף בשורה של אירועי חירום שהתרחשו מאז – הקורונה, במתקפת ה-7 אוקטובר, המלחמות מול איראן, מתקפות סייבר, תקלות ושיבושים בתשתיות. בכל אחד מהאירועים האלה עמדו ארגונים, מנמ"רים, מנהלי אבטחה ומנכ"לים בפני אותה שאלה: האם הארגון ערוך להמשיך לפעול כאשר משהו משמעותי משתבש? הענן הפך בשנים האחרונות לאחד המרכיבים המרכזיים באסטרטגיית הגיבוי והשרידות של ארגונים. ארגונים שעברו לתשתיות ענן, או שבנו מראש תשתיות היברידיות ומבוזרות, יכלו במקרים רבים לשמור על רציפות תפעולית גם כאשר עובדים לא יכלו להגיע למשרדים או כאשר תשתיות פיזיות נפגעו. הקורונה שינתה את התפיסה: העבודה מרחוק הפכה מפתרון חירום ליכולת ארגונית קבועה. ממשלה, פיננסים, בריאות ומגזרים נוספים נאלצו לבנות יכולות עבודה שלא היו מוטמעות בהם קודם לכן. יש לקח חשוב שעדיין לא הוטמע: אין די בכתיבת מסמכי מדיניות, הנחיות ותוכניות התאוששות – צריך לתרגל תרגילי אמת, להשבית מערכות באופן מבוקר, לבדוק גיבויים, לדלג לאתר חלופי, לבחון מערכות תקשורת חלופיות ולוודא שצוותי החירום יודעים בדיוק מי מקבל החלטות, מי מפעיל את מערכות הגיבוי ומי מחליט על מעבר לאתר חלופי. ישראל בנתה לאורך השנים יכולות מרשימות, בעיקר בתשתיות קריטיות ובהגנת סייבר, אבל אירועי 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" חשפו פערים משמעותיים דווקא בתחום החוסן הארגוני והיכולת לחזור לתפקוד לאחר מתקפת אוקטובר. דו"ח מבקר המדינה שפורסם ביוני 2026 קבע, כי למרות שמתחילת המלחמה הייתה עלייה משמעותית בהיקף ובעוצמות של מתקפות הסייבר – לא הייתה פגיעה משמעותית בתהליכים העסקיים, אבל מבקר המדינה קבע, שרמת הבשלות של הגנת הסייבר במשק לא הייתה מספקת. לדוגמה, בביטוח הלאומי מצא מבקר המדינה שתוכנית ההתאוששות העסקית לא הייתה מעודכנת: היא עדיין כללה סדרי עדיפויות להתאוששות משנת 1991, ובשלוש השנים שקדמו לביקורת לא נערך תרגיל התאוששות מאסון. ונמצאו פערים משמעותיים בתוכניות להמשכיות עסקית, שהיו לא עדכניות. וזה בעצם החיבור בין 11 בספטמבר לבין ה-7 באוקטובר. אז דיברו על יכולות ההחזרה לכשירות של מערכות המחשוב, ואילו היום השיח הוא על חוסן סייבר (Cyber Resilience) – איך הארגון ממשיך לתפקד גם כאשר מערכות המידע שלו מותקפות או נפגעות. זוהי גם המדיניות שמוביל מערך הסייבר של ישראל, ועדיין, הגורמים המקצועיים שעוסקים בזה מודים כי יש עוד הרבה מה לשפר ולעשות. השורה התחתונה: במלחמת אוקטובר ישראל הצליחה להדוף ניסיונות לפגוע בתשתיות חיוניות שלה והן המשיכו לעבוד, כי הגופים האחראים על כך נערכו לכך מבעוד מועד. בהיבט הזה אפשר לומר, שישראל הפיקה חלק גדול מלקחי 11 בספטמבר, אבל לקחי ההתאוששות מאסון עדיין לא הוטמעו באופן מלא. חברות הטכנולוגיה המספקות פתרונות בתחום זה, מנמ"רים ומנהלי סייבר מדווחים על עלייה במודעות, מה שמגדיל את הסיכוי שאם חלילה נידרש לאירוע משמעותי בתחום התשתיות או הסייבר, ההיערכות שלנו תהיה טובה יותר.

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, דחה באחרונה על הסף את הקריאות הגוברות מצד ראשי תעשיית הטכנולוגיה וחוקרים בכירים בתחום הבינה המלאכותית להאט את קצב הפיתוח של מערכות ה-AI. במהלך ביקורו באירלנד ובשיחתו עם כתבים בדרכו חזרה לוושינגטון, הבהיר טראמפ כי לדידו שאלת המובילות האמריקנית מול סין עומדת בראש סדר העדיפויות.  בתגובה לחששות שהועלו לאחרונה, אמר הנשיא: "אנחנו יכולים לשים מעקות בטיחות, לעשות ככה וככה, אבל אני חושב שיש הרבה כוחות שליליים שמעלים את זה (לסדר היום – ג"פ)… שלא צריכים להעלות את זה, והם מעלים דברים שלא יתרחשו". הנשיא הדגיש את חשיבות הניצחון במרוץ הטכנולוגי הגלובלי והצהיר: "בכנות, אני רוצה לשמור על זה כך, כי מי שמנצח ב-AI – מנצח". כשנשאל האם בדבריו הוא ממזער את הסיכונים הכרוכים בטכנולוגיה, השיב טראמפ כי אינו מזלזל בהם, אך להערכתו הבינה המלאכותית "תהיה הרבה יותר טובה מרעה, בהפרש ניכר".  יצוין כי דברים אלו של הנשיא האמריקני נאמרו לקראת פגישתו המתוכננת בוושינגטון בשלהי החודש עם נשיא סין, שי ג'ינפינג, שבה צפוי נושא ה-AI לעלות על שולחן הדיונים.  במקביל יש לזכור כי טראמפ מביע תדיר תמיכה מתמשכת בהרחבת תשתיות מרכזי הנתונים (Data Centers) ברחבי ארה"ב, על אף מחאות מקומיות הולכות וגובלות מצד תושבים ופוליטיקאים המלינים על ניצול משאבי מים, קרקעות ועליית מחירי החשמל. We Must Pace the Frontier: I’ve written a new essay on why the AI industry should slow down, with a three-part plan for doing so. Anthropic is unilaterally committing to the first of these steps. We’ll provide third-party evaluators with permanent, employee-level access to our… — Dario Amodei (@DarioAmodei) September 12, 2026 קריאת אמודאי והצטרפות ענקי התעשייה: להאט את קצב הפיתוח עמדתו הנחרצת של הנשיא ניצבת בסתירה ישירה למאמר מקיף שפרסם דריו אמודאי, מנכ"ל חברת אנת'רופיק (Anthropic), תחת הכותרת "We Must Pace the Frontier" (או – עלינו לווסת את קצב ההתקדמות בחזית המחקר). במאמרו קרא אמודאי לחברות הטכנולוגיה להאט באופן יזום ומבוקר את קצב שדרוג היכולות של המודלים. הוא כתב בין השאר: "עלינו להאט את קצב שיפור היכולות של מודלי הבינה המלאכותית. ההתקדמות עדיין תיראה מהירה, ועלינו לנצל בחכמה את הזמן שנרוויח".  קריאתו נשענת על תהליך "השיפור העצמי הרקורסיבי" (Recursive Self-Improvement) ועל אירוע חמור שבו סוכני AI אוטונומיים של OpenAI ביצעו מתקפת סייבר ויצאו מסביבת הניטור שלהם לעבר פלטפורמת האגינג פייס (Hugging Face). אמודאי מזהיר במאמרו כי נחיל סוכנים בעל יכולות מתקדמות יותר ורמת כשל בתיאום (misalignment) דומה עלול להשתלט על האינטרנט ולגרום לנזקים של מאות מיליארדי דולרים. כדי להתמודד עם הסיכון, הציע אמודאי תוכנית בת שלושה שלבים: התחייבות חד-צדדית לשילוב צוותי הערכה חיצוניים ובלתי תלויים (Embedded Evaluators) בתוך החברות ושאלו יהיו בעלי גישה זהה לזו של העובדים; תיאום תקני בטיחות בין מדינות דמוקרטיות; והגעה להסכמות גלובליות לבלימת שימושים מסוכנים. יביאו לקץ האנושות בתוך עשור? בינה מלאכותית סופר-אינטליגנטית ו-AGI. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT קריאה זו של מנכ"ל אנת'רופיק חוללה הד חסר תקדים בתעשייה – בכירי ענקיות טכנולוגיה מתחרות הביעו תמיכה פומבית בהצעתו.כך למשל, סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, הודיע ברשת X כי הוא מסכים עם תפישתו של אמודאי לגבי נחיצות הוויסות, והתחייב ש-OpenAI תאמץ אף היא את מודל המעריכים החיצוניים המובנים. במקביל, הודיע אלטמן כי OpenAI דוחה את תוכניות ההנפקה הראשונית (IPO) שלה, שהיו מתוכננות ל-2026, והסביר ל-פורצ'ן (Fortune) כי לנוכח אתגרי הבטיחות הנוכחיים, יציאה לבורסה תהיה "צעד בלתי שקול". מנגד, אנת'רופיק עצמה נערכת להנפקת ענק בבורסה האמריקנית, לפי שווי מוערך של כ-2 טריליון דולר. אל הקריאה של אמודאי הצטרף אפילו אילון מאסק, מייסד טסלה (Tesla) ו-SpaceX, שהגיב בקצרה ברשת X וכתב: "דריו צודק". מאסק אף הבהיר כי הוא מתריע על הסכנות הגלומות ב-AI מזה שנים, והזכיר פוסט שפרסם עוד ב-2014 שבו קבע כי הבינה המלאכותית עלולה להיות "מסוכנת יותר מנשק גרעיני". תמיכה נוספת בכיוון זה הגיעה מצידו של דמיס חסביס, מייסד-שותף ויו"ר גוגל דיפמיינד (Google DeepMind), שציין כי על אף שהפרטים הטכניים דורשים ליטוש, הגישה הכללית המחייבת את ריסון הסיכונים בעת הזו – נכונה. מנגד, חוקרי בטיחות כדוגמת פרופ' דייוויד קרוגר טענו כי התוכנית אינה מספקת וקראו להטלת מורטוריום בינלאומי מיידי ובלתי מוגבל על פיתוח מודלים מובילים. מנגד, דייוויד סאקס, יועץ הבית הלבן לענייני טכנולוגיה, אתגר את ראשי החברות וטען כי בידיהם הכוח להאט את הפיתוח באופן עצמאי, ללא תנאים שיכפו עליהם, והגדיר את הדרישה לרגולציה ממשלתית כתנאי להאטה כסוג של סחיטה פומבית של המערכת הפוליטית.  במקביל, המלך צ'ארלס השלישי בבריטניה יוזם מפגש פסגה של ראשי מעבדות ה-AI בקרן דיצ'לי (Ditchley Foundation), תחת הכותרת "אחריות בחזית", במטרה לגבש קווים אדומים ברורים נגד שימוש ב-AI לנשק ביולוגי ומתקפות סייבר קריטיות. I resigned from Anthropic today. I spent the last three years doing pretraining research at both OpenAI and Anthropic. Neither company is acting responsibly. They are racing straight to self-improving superintelligence and gambling with our lives. More thoughts below. — Jacob Coxon (@hilbertspaess) September 9, 2026 אזהרות החוקרים והרקע המדאיג מהשטח הוויכוח הציבורי הלוהט מתרחש על רקע גל התפטרויות דרמטי של חוקרי בטיחות בכירים ממעבדות הפיתוח, כפי שדיווחנו. במרכז הסערה עומד ג'ייקוב קוקסון, חוקר בן 27 שעבד ב-OpenAI ובאנת'רופיק, אשר התפטר באחרונה מתפקידו ואף ויתר על מניות בשווי ניכר כדי להשתחרר ממגבלות חוזיות ולדבר בחופשיות. קוקסון הזהיר כי שתי החברות פועלות בחוסר אחריות ו"טסות ישר לעבר סופר-אינטליגנציה שמשפרת את עצמה", ובכך, לדבריו, הן "מהמרות על החיים של כולנו". בראיונות לתקשורת ציין קוקסון כי העובדים במעבדות "מבועתים באמת" מהאפשרות שהמערכות הללו יביאו לקץ האנושות בתוך עשור. חששות אלו זכו לאישורים פומביים נוספים מתוך התעשייה. אוון הובינגר, מוביל מדע התיאום באנת'רופיק, הודה ברשת X כי בחברה מאמינים ברצינות שהטכנולוגיה עלולה להוביל להכחדת האנושות, והעריך את הסיכון לכך במעל 10% בטווח של עשור.  במקביל, פול כריסטיאנו, מחלוצי שיטת ה-RLHF שמונה לאחרונה לדירקטוריון של OpenAI ולועדת הבטיחות שלה, פרסם אזהרה חריפה: "אם נבנה סופר-אינטליגנציה ללא תיאום (AI Alignment) עמיד יותר, אני מצפה שנאבד את השליטה באופן קבוע. אם זה יקרה, מרבית האנשים עלולים למות". כריסטיאנו התריע מפני תרחיש של "פיצוץ אינטליגנציה" שבו אוטומציה מלאה של מחקר ה-AI תתרחש בתוך 18 חודשים בלבד. חוקרים נוספים שפרשו לאחרונה, ובהם מרינאנק שארמה, זואי היציג ויאן לייקה, מוחים על כך שהשיקולים המסחריים והמרוץ התחרותי גוברים על שיקולי הבטיחות. Best Ad ever made in AI History. pic.twitter.com/zLLUzQazem — Freya Lawson (@Freyabuilds) September 13, 2026 הסערה הגיעה גם אל גבעת הקפיטול האזהרות החריפות הדהדו בעוצמה גם בזירה הפוליטית בוושינגטון ובזירה הבינלאומית – יו"ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון, אישר כי יש צורך במעקות בטיחות כדי שה-AI "לא תברח לנו", אך בדומה לנשיא טראמפ הדגיש כי אסור לאבד את היתרון הלאומי מול הסינים, והציע לכנס את כל ראשי התעשייה לפגישה מרוכזת אחת על מנת לגבש הסכמות.  מנהל המועצה הכלכלית הלאומית בבית הלבן, קווין האסט, ציין כי בימים הקרובים צפויים להתקיים דיונים בנושא בהשתתפות גורמי ממשל בכירים בתחומי הסייבר והטכנולוגיה. מהעבר השני, הסנאטור ברני סנדרס מנהל קמפיין אגרסיבי להטלת פיקוח והקפאה זמנית של פיתוח מודלי-על (AGI וסופר-אינטליגנציה), כשהוא מציג דו"חות שלפיהם האוטומציה מעמידה בסכנה כ-100 מיליון משרות בארה"ב בעשור הקרוב ומזהיר מפני מערכות AI סוררות. גם מנהיג המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים, האקים ג'פריס, והנשיא לשעבר ברק אובמה, קראו לנקיטת צעדים חקיקתיים מיידיים להאטת קצב הפיתוח ולהגנה על הציבור והכלכלה.  אפילו ראש ממשלת בריטניה לשעבר, רישי סונאק, המייעץ כיום לאנת'רופיק, קרא אף הוא לממשלות להתעורר ולקבוע גבולות ברורים למחקר בטרם יתרחש אסון כבד.

שוק סוכני ה-AI הולך ומתרחב, ולפי חברת הייעוץ Capgemini יגיע עד 2028 ל-450 מיליארד דולר. נתונים של מק'ינזי מעלים כי שימוש של ארגונים בסוכני AI בשלב הסקייל (ההתרחבות) כבר נמצא בשימוש ארגוני באחוזים נמוכים יחסית: זה קורה ב-9% ממחלקות ה-IT, ב-8% ממחלקות ניהול הידע וב-7% במחלקות השיווק והמכירות, התפעול והשירות, פיתוח המוצרים והשירותים, והנדסת התוכנה. כפי שניתן היה לצפות, חברות הטכנולוגיה מובילות, עם אימוץ סוכני AI ב-24% ממחלקות הנדסת התוכנה וב-22% ממחלקות ה-IT. בנוסף, יש אימוץ ער של הטכנולוגיה הזאת בחברות בתחומי האנרגיה והחומרים, המדיה והטלקום, ובתעשיית הבריאות. לינוי גרינברג, מנהלת מכירות בכירה ב-AMD ישראל, ואופיר בן יוסף, ארכיטקט פתרונות בכיר בחברה, דיברו על הנושא בכנס Physical AI של אנשים ומחשבים והמטה הלאומי לבינה מלאכותית, שנערך לפני החג במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. לדברי גרינברג, "השינויים בעולם ה-AI קורים בקצב מסחרר, בכל תעשייה. אימוץ סוכני הבינה המלאכותית מתרחב, וכמות הטוקנים הולכת וגדלה עם השנים – הם גדלים בכל חודש כמעט פי 160. זאת עלייה משמעותית, והכמות תמשיך לעלות". בן יוסף ציין כי "סוכני ה-AI נמצאים בשימוש בחלק ניכר מהארגונים, וארגון שלא שם צריך לתפוס את עצמו חזק ולקפוץ על הרכבת". הוא ציין כי "חל היפוך מגמה, וכיום האימון צורך פחות עומסי עבודה (Workloads) מבעבר, כאשר את מקומו תופס ההיסק (Inference)". גרינברג הדגישה ש-"הבינה המלאכותית לא חייבת לרוץ רק בענן, אלא איפה שהמחשוב מתרחש – בענן, בדאטה סנטר, במחשוב האישי ובפתרונות הקצה, כגון רובוטים". האסטרטגיה והפתרונות החדשים של AMD השניים פירטו את האסטרטגיה של AMD. לדבריהם, היא "מורכבת משלושה נדבכים עיקריים: להיות חברת המחשוב הטובה והמתקדמת בעולם, לדגול בקוד פתוח לטובת קהילת המפתחים ולהיות החברה שמביאה את ה-AI לכל מקום שבו הוא נדרש לרוץ – מהרובוטים ועד לענן". בן יוסף אמר כי "AMD מציעה פתרונות מקצה לקצה בתחום זה". הוא הציג את הליוס – ארון שרתים ל-AI, שהחברה הציגה בחודש יוני. בכך היא מתחרה בפתרונות דומים של אנבידיה. מיקרוסופט, מטא, OpenAI ואורקל כבר אימצו את ארון השרתים החדש. הפתרון, המבוסס על מעבדים גרפיים ומעבדים מרכזיים (GPUs ו-CPUs) של AMD, מספק כוח מחשוב לאימון ולהפעלת מודלים שנמצאים בחזית ה-AI, ותוכנן במיוחד כדי להתמודד עם דרישות העיבוד המסיביות של מודלי שפה גדולים (LLMs). האספקה ללקוחות החלה באחרונה, ועתידה להימשך לאורך השנה הבאה. לדברי בן יוסף, "הפתרון מאפשר שימוש בעד 34% טוקנים יותר מאשר פתרונות מתחרים". עוד הוא אמר כי "העידן הבא של הרובוטיקה הוא אוטונומי, עם CPUs שיאפשרו תכנון ואורקסטרציה של סוכנים רבים, שיוכלו לשתף פעולה ביניהם (Multi agents)". כמו כן, בן יוסף וגרינברג ציינו את מעבד AMD Epic מהדור השישי – או "ונציה", כפי שהוא מכונה, שנמצא בבסיס הליוס, וכינו אותו "המעבד המרכזי הטוב ביותר, עם הביצועים הטובים ביותר, המיועד לשרתים – לענן, ארגוני אנטרפרייז ו-AI".

חברת הטכנולוגיה בילדוטס (Buildots) השלימה סבב גיוס בהיקף של 130 מיליון דולר בהובלת קרן O.G. Venture Partners, ובהשתתפות המשקיעים אינטל קפיטל, לייטספיד, מוהארי, יומן קפיטל, קומרה קפיטל, פועלים אקוויטי, ויולה גרוואת' והאנג'ל אביגדור וילנץ.  הגיוס, שעליו הוכרז היום (ב') מעלה את סך ההון שגייסה החברה מאז הוקמה בשנת 2018 על ידי רועי דנון, אביב ליבוביץ ויקיר סודרי ל-297 מיליון דולר. בסבבים הקודמים השקיעו בחברה הקרנות TLV Partners, Future Energy Ventures, ו-Maor Investments. בילדוטס, המעסיקה מעל 400 עובדים – מתוכם 260 בישראל והיתר פזורים בארה"ב, קנדה, אנגליה, צרפת, גרמניה ודנמרק – מציגה קצב צמיחה של שילוש הכנסותיה מדי שנה. הגיוס הנוכחי מגיע על רקע התרחבות אדירה בהשקעות הגלובליות בתשתיות דאטה סנטרים ל-AI, לצד מגמות של תיעוש מחדש, אנרגיה וביטחון בענף בנייה עולמי המגלגל כ-16 טריליון דולר בשנה. השינויים הללו הגבירו את המורכבות והסיכונים הפיננסיים בפרויקטים, והובילו למעבר של לקוחות מעבודה לפי פרויקט בודד להתקשרויות רב-שנתיות בהיקפי מיליוני דולרים. "בקרוב יהיה קשה לדמיין ניהול של פורטפוליו פרויקטי בנייה בלי בילדוטס", אמר דנון, המנכ"ל והמייסד השותף של בילדוטס. "השינוי הזה התחיל עוד לפני גל ההשקעות בתשתיות AI, אבל הוא האיץ אותו בצורה דרמטית. היום משתמשים בבילדוטס בפרויקטים מכל הסוגים ובכל סדרי הגודל, ממגורים ומבני מסחר ועד לפרויקטי ענק בתחום ה-AI. האתגרים שאנחנו פותרים בבניית דאטה סנטרים קיימים גם בפרויקטים של בנייני משרדים, מגדלי מגורים, בתי ספר ובתי חולים. פעמים רבות מגלים מאוחר מדי שהפרויקט מתרחק מהתכנון. בדאטה סנטרים, בגלל הגודל, המורכבות וההשקעה, כל סטייה כזו מייצרת הפסדי עתק". "בילדוטס עושה לענף הבניה את מה שמובילאיי עשתה בזמנו לעולם התחבורה" המערכת שפיתחה בילדוטס מבוססת על מודלי בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת, שאומנו במשך שמונה שנים על נתוני אמת מאתרי בנייה. היא מבצעת ניתוח השוואתי מתמיד בין לוחות הזמנים, המודלים התלת-ממדיים והתיעוד מצלמות הווידיאו בשטח, במטרה לזהות מאות סוגי עבודות ולספק תמונת מצב אחידה ליזמים, לקבלנים ראשיים ולקבלני משנה. כיום משרתת המערכת מעל 100 ארגוני ענק, בהם חברות כמו אינטל, דיגיטל ריאלטי, STO Building Group, JE Dunn, Mortenson, Bouygues, ו-HOCHTIEF, לצד חברות ישראליות בהן תדהר, אשטרום, עזריאלי ומבנה.  היכולות של הטכנולוגיה של בילדוטס מורחבות כעת גם לניתוח נתוני כוח אדם בשטח, כדי לשפר את יכולת החיזוי והמניעה של עיכובים בזמן אמת. "אנחנו משקיעים למעלה משני עשורים בחברות שיוצרות קטגוריות חדשות, והחברות המצליחות הן אלה שמייצרות תשתית טכנולוגית שהענף כולו מתחיל לעבוד באמצעותה", אמר זיו קופ, שותף מנהל ב-O.G. Venture Partners. "המודלים הייחודיים של בילדוטס והיכולת שלה לאסוף דאטה מהשטח מביאים את מהפיכת ה-AI לעולם הבניה המסורתי ולעולם הבניה הטכנולוגי, שכולל כיום דאטה סנטרים, מפעלי ייצור צ'יפים ומפעלי דיפנס-טק. בילדוטס עושה לענף הבניה את מה שמובילאיי עשתה בזמנו לעולם התחבורה".

"עולם הרפואה עובר שינוי, וכמו שאני לא מדמיין נסיעה ברכב ללא חגורת בטיחות, אני מאמין שבעוד כמה שנים לא נראה רפואה שאינה נתמכת ב-AI. היה זה אתגר עצום לבנות את ה-Foundation Model, מודל הבסיס הרפואי הגדול בעולם – וכיום אנו רואים את התוצאות", כך אמר אלעד וולך, מייסד שותף ומנכ"ל איידוק (Aidoc). וולך דיבר ב-AWS Summit Tel Aviv 2026 – כנס הלקוחות והשותפים של הסניף הישראלי של ענקית הענן אמזון ווב סרביסס (AWS). הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך זו הפעם ה-13 והתקיים בשבוע שעבר (ה') בגני התערוכה בתל אביב – בהשתתפות אלפי משתתפים. איידוק הוקמה ב-2016 וגייסה עד היום יותר מחצי מיליארד דולר. היא מונה יותר מ-500 עובדים ומחזיקה באחד ממרכזי הפיתוח הגדולים בתחום ה-Healthcare. "הסביבה הקלינית מתאפיינת בריבוי אתגרים", אמר וולך. "חדרי המיון בבתי חולים פועלים לא מעט פעמים באופן לחוץ, שבו כלל המטופלים וקרוביהם רוצים תשובות מיידיות, מה שלא תמיד מתאפשר. סבתא שלנו, אבא, אמא, שמגיעים למיון עם כאב רציני, יעברו סריקה – אולי CT או רנטגן. לעתים, בשל עומס, הבדיקות לא יפוענחו באופן מיידי ויידרשו להמתין לפענוח. צוותי הרפואה בארץ ובעולם מדהימים, אך עומדים בפני לחץ גדול ופועלים תחת העומס הרב". מערכת מבוססת AI: מתריעה ומתעדפת לרופאים בזמן אמת מצבים מסכני חיים בנוסף אמר: "מחקרים מראים שמדי שנה, רק בארה"ב, כ-400 אלף חולים ומטופלים מתים בשל ההשלכות של טעויות שונות ועיכובים באבחון. צוותי הרפואה נדרשים למערכת מבוססת AI, שמנתחת את הנתונים במהירות, מתריעה ומתעדפת לרופאים בזמן אמת מצבים רפואיים מסכני חיים". וולך שירת תשע שנים בפרויקט תלפיות והיה ממקימי מערך למידת המכונה והראייה הממוחשבת בחיל האוויר. תוך כדי שירותו עשה תואר ראשון במדעי המחשב ופיזיקה באוניברסיטה העברית, ותואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. ב-2016, עם סיום השירות, וולך הקים את חברת ה-AI הרפואית עם מיכאל ברגינסקי וגיא ריינר, אותם הכיר בצבא. "איידוק", הוסיף וסיפר המנכ"ל, "מפתחת מערכת מבוססת AI, שמנתחת הדמיות ומידע רפואי, ויודעת להתריע ולתעדף לרופאים בזמן אמת מצבים רפואיים מסכני חיים. בחלוף עשור מהקמת החברה, אנחנו מחזיקים כיום את אחד ממרכזי המחקר והפיתוח המתקדמים בעולם הבינה המלאכותית לתחום הרפואי". לדברי וולך, "הפלטפורמה שלנו מוטמעת באלפי בתי חולים בעולם וכמעט בכל בתי החולים בישראל. הטכנולוגיה שלנו מציפה ומתריעה בזמן אמת על מצבים שונים, ביניהם: דימום ומפרצת מוחית, שברים, מפרצת באבי העורקים, תסחיף ריאתי, שבץ ועוד. היא מסייעת לתעדף מקרים דחופים או חוליים שהתגלו במקרה, וכך תומכת בהחלטות קליניות". "לפני שלוש שנים", ציין, "החלטנו לצאת לדרך מאתגרת ולפתח Foundation Model ייחודי (מודל AI רחב היקף, שמאומן על כמויות ביג דאטה עצומות ומגוונות). הפיתוח דרש לא מעט משאבים. האתגר היה לא פשוט – והשנה התחלנו לראות תוצאות יוצאות דופן. המהלך הביא לכך שהגדלנו משמעותית את הכיסוי הרפואי וגם האצנו דרמטית את הפיתוח". איידוק קיבלה לפני כמה שבועות אישור מנהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA, נוסף, לפתרון המבוסס על המודל החדש: לזיהוי מקיף של מצבים מסכני חיים בהדמיות רפואיות. "זה הגדיל את הכיסוי בעשרות אחוזים עבור יותר מ-40 מצבים רפואיים קריטיים", ציין. "בעולם הפיתוח בסביבת ה-AI", אמר, "יש לטפל במורכבות טכנולוגית וגם לפעול באופן רגיש רפואית. אנחנו מחויבים לרמות הדיוק הקפדניות ביותר". "לצד פיתוח יכולות נוספות ושיפור ניהול התיק הרפואי", סיפר וולך, "אנחנו מייצרים לרופאים עוד שכבות של תובנות ויכולות לשיפור הטיפול. אחד מהם הוא מוצר חדש בפיתוח, שקיבל כבר הכרה מה-FDA כמוצר פורץ דרך. הוא מאפשר לרדיולוג להפיק טיוטת דו"ח ראשונית אותה הוא בודק, עורך וחותם עליה. זהו תהליך מורכב טכנולוגית, שכולל שכבות רבות של מידע רפואי מגוון וניתוח AI של שפה ותמונה". "הצמיחה המהירה שלנו", סיכם וולך, "מתאפשרת לא מעט בשל שיתוף הפעולה ארוך הטווח והאסטרטגי שלנו עם AWS. הוא מתבטא בעיבוד כמויות עצומות של מידע רפואי".

עידן ה-AI אינו רק משנה את אופי האיום בסייבר. הוא משנה את הכלכלה שלו: יכולות תקיפה נעשות זולות, מהירות, אוטומטיות ואדפטיביות יותר. תוקפים יכולים לסרוק מטרות בהיקף עצום, להתאים את עצמם בזמן אמת ולקצר דרמטית את הדרך מזיהוי חולשה לניצולה. מול המציאות הזאת, ארגונים נדרשים לבחון מחדש לא רק כיצד הם מתגוננים, אלא כיצד הם מגדירים הצלחה. זה אינו שינוי ייחודי לסייבר. מערכות מורכבות מתפתחות לא רק כאשר הן לומדות למנוע כשלים טוב יותר, אלא כאשר הן משנות את האופן שבו הן חושבות על כשל ואת המדד שלפיו הן מגדירות הצלחה. בעולם הבריאות, במשך שנים הוגדרה הצלחה ביכולת לאבחן מחלות ולטפל בהן לאחר שהתפרצו. עם הזמן מוקד החשיבה חדל להיתפס כהיעדר מחלה והחל להיתפס כיכולת מתמשכת לשמור על תפקוד, איכות חיים ורווחה. תפיסת ה-Wellness ביטאה שינוי עמוק יותר: מעבר מניהול מחלה לניהול בריאות. בהתאם לכך השתנה גם המדד: לא רק כמה טוב מטפלים באדם לאחר שחלה, אלא עד כמה מצליחים לשמר את בריאותו לאורך זמן. "חוסן אינו עוד שכבת הגנה. הוא יכולת עסקית אסטרטגית. במקום להתחיל מרשימת הנכסים שיש להגן עליהם, הארגון מתחיל מן היכולות שעליו לשמר: ביצוע תשלומים, אספקת מוצר, מתן שירות רפואי, תקשורת עם לקוחות וקבלת החלטות. מערכת מידע אינה מטרה בפני עצמה, אלא רכיב בתוך יכולת עסקית" שינוי דומה מתרחש בחינוך. במשך עשורים נמדדה הצלחה באמצעות הישגים בנקודות זמן מוגדרות, כגון ציוני בגרות ומבחנים בינלאומיים. אך בעולם של שינוי ואי־ודאות, השאלה אינה רק כיצד תלמיד מתפקד במבחן של היום, אלא עד כמה יוכל ללמוד, להסתגל ולהתמודד עם אתגרי המחר. גם כאן, מדד ההצלחה עובר מהערכת הישג רגעי לפיתוח יכולת מתמשכת. זה אינו רעיון חדש. תעשיות מורכבות כבר עברו שינוי דומה. בעולם התעופה הבינו שלא ניתן למנוע כל תקלה, ולכן מטוסים מתוכננים כך שכשל ברכיב אחד לא ישבית את המערכת כולה. בעולם הפיננסי, המשבר של 2008 חידד הבנה דומה. רגולטורים ובנקים הכירו בכך שלא ניתן למנוע כל משבר, והרחיבו את המיקוד ל-Stress Testing ול-Operational Resilience. השאלה כבר אינה רק אם הבנק ייקלע למשבר, אלא אם יוכל להמשיך לשרת לקוחות, לשמור על נזילות ולעמוד בהתחייבויות כאשר המשבר מתרחש. המעבר הזה אינו נטישה של מניעה. מערכות בריאות עדיין מנסות למנוע מחלות, ובנקים עדיין מנסים למנוע משברים. אולם האסטרטגיה אינה יכולה להישען על ההנחה שהמניעה תמיד תצליח. פעם נשאלה השאלה: כיצד נמנע את האירוע השלילי הבא? כיום נדרשת שאלה נוספת: כיצד נבטיח שהמערכת תמשיך לתפקד כאשר הוא יתרחש? זו בדיוק נקודת המפנה שאליה מגיע הסייבר. במשך יותר משני עשורים נבנו תקציבים, ארכיטקטורות ומדדי הצלחה סביב יכולתה של ההגנה למנוע, לזהות או לבלום תקיפה. הצלחה נמדדה במספר התקיפות שנחסמו, בכמות החולשות שנסגרו ובזמני הזיהוי והתגובה. גם כאשר השיח עבר ממניעה מוחלטת ל-Detection and Response, המדד נותר קשור בעיקר לביצועי מנגנוני ההגנה. המניעה היא שאיפה הכרחית, אך אינה מספקת אלא שבעידן ה-AI, המניעה היא שאיפה הכרחית אך בלתי מספקת. לא משום שההגנה איבדה מחשיבותה, אלא משום שביצועי ההגנה לבדם אינם משקפים את יכולתו האמיתית של הארגון. סימטריה בכלים אינה יוצרת סימטריה במשימה. גם התוקף וגם המגן עשויים להשתמש באותה משפחת טכנולוגיות, אך המגן נדרש לשמור במקביל על שירותים, לקוחות, מידע, רגולציה ופעילות עסקית רציפה, בתוך סביבה הכוללת מערכות Legacy, תלות בספקים ואילוצים תפעוליים. לכן משתנה השאלה האסטרטגית. המודל הישן שאל: "עד כמה אנחנו מוגנים?" המודל החדש שואל: "עד כמה הארגון מסוגל להמשיך לתפקד כאשר ההגנה נכשלת?" זהו מעבר ממדידת היכולת למנוע את הכשל למדידת היכולת לתפקד למרותו. במובן זה, חוסן אינו עוד שכבת הגנה. הוא יכולת עסקית אסטרטגית. במקום להתחיל מרשימת הנכסים שיש להגן עליהם, הארגון מתחיל מן היכולות שעליו לשמר: ביצוע תשלומים, אספקת מוצר, מתן שירות רפואי, תקשורת עם לקוחות וקבלת החלטות. מערכת מידע אינה מטרה בפני עצמה, אלא רכיב בתוך יכולת עסקית. לכן גם מדדי הסייבר הקלאסיים אינם מספיקים. הם אינם שגויים, אך הם מודדים בעיקר את איכות ההגנה, בעוד שההנהלה צריכה להבין את יכולת הארגון. מערכת עשויה להישאר זמינה מבחינה טכנית בעוד שהנתונים שבה אינם אמינים; כלי ההגנה עשויים לפעול כמתוכנן בעוד שתלות בספק משבשת שירות קריטי; והארגון עשוי לזהות תקיפה במהירות, אך להתקשות לקבל החלטות בזמן. המדד החדש אינו אם התקיפה נבלמה. המדד הוא אם הארגון המשיך לייצר ערך למרותה. ארגון יכול לרכוש טכנולוגיה מתקדמת ולהישאר פגיע אם תהליכי ההחלטה שלו איטיים, האחריות מפוצלת, התלויות אינן מוכרות או שהמשכיות עסקית וסייבר מתוכננים כשני עולמות נפרדים. בעידן ה-AI, ההבחנה החשובה תהיה בין ארגונים שפגיעה משביתה אותם לבין ארגונים שפגיעה משנה זמנית את אופן פעולתם, אך אינה עוצרת אותם. ייתכן שזהו הלקח הרחב ביותר של עידן ה-AI: האתגר אינו שהמניעה נעשתה פחות חשובה, אלא שהיא לבדה כבר אינה מספיקה כדי להגדיר הצלחה. וכאשר מדד ההצלחה משתנה, משתנה גם הדרך שבה ארגונים מתכננים, מנהלים ומובילים את עתידם. ייתכן שזהו הלקח הרחב ביותר של עידן ה-AI. האתגר אינו שהמניעה נעשתה פחות חשובה. האתגר הוא שהמניעה לבדה כבר אינה מספיקה כדי להגדיר הצלחה. וכאשר מדד ההצלחה משתנה, משתנה גם הדרך שבה ארגונים מתכננים, מנהלים ומובילים את עתידם. הכותבת היא שותפת ייעוץ טכנולוגי וסייבר בפירמת הייעוץ וראיית החשבון EY.

אורקל סיימה את הרבעון הראשון של שנת הכספים 2027 שלה עם תוצאות יפות, שעקפו את תחזיות האנליסטים. על פי הדו"חות שהחברה פרסמה בסוף השבוע, הגידול נבע במידה רבה מעלייה תלולה בהכנסות הענן שלה. חברת הענק הציגה ברבעון צמיחה של 30% בהכנסות ל-1.93 מיליארד דולר, בהשוואה לצפי אנליסטי ל-19.14 מיליארד. הענן מהווה 65% מהן, עם הכנסות רבעוניות של 11.6 מיליארד דולר – זינוק של 62% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. תחום תשתיות הענן (IaaS) רשם צמיחה של 121% ותחום אפליקציות הענן – של 10%. החלק של הענן מכלל ההכנסות של אורקל רשם עלייה גדולה משנה לשנה: ברבעון הראשון של שנת הכספים 2026 הוא עמד על 48% וברבעון המדווח, כאמור, על קרוב לשליש. לעומת זאת, ההכנסות מפעילות התוכנה ירדו מ-38% ל-29%. הן הניבו לאורקל ברבעון 5.55 מיליארד דולר. אורקל עקפה את התחזיות גם ברווח הנקי למניה, והן עמדו על 1.92 דולר – 18 סנט יותר מהקונצנזוס בוול סטריט. הרווח הנקי הכללי זינק ב-62% ועמד על 4.76 מיליארד דולר והרווח התפעולי – ב-57.3% ל-6.73 מיליארד. אורקל מנסה להפוך לשחקן משמעותי בעידן ה-AI – אבל יש אבל… ברבעונים האחרונים, אורקל מנסה מאוד להפוך לשחקן משמעותי יותר בעידן הבינה המלאכותית, וליהנות כמה שיותר מה-"התפוצצות" שלה. אלא שלחברת הענק יש פחות מזומנים ואשראי נמוך יותר מהמתחרות שלה. היא סוחבת איתה חוב של 125 מיליארד דולר ויש לה תזרים מזומנים שלילי של 5.4 מיליארד דולר. לשם השוואה, לפני שנה, תזרים המזומנים השלילי שלה הגיע ל-362 מיליארד דולר בלבד. מנגד, החברה מציגה התחייבויות עתידיות שטרם מומשו (RPO) של 664 מיליארד דולר – צמיחה של 209 מיליארד משנה לשנה. המשקיעים הגיבו לתוצאות של אורקל בירידה של קרוב ל-2% במסחר ביום ו' האחרון. מאז תחילת השנה ירדה מניית החברה ב-23% ובשנה האחרונה היא צנחה ב-50%. בתוך כך, בסוף השבוע הגישה אורקל מסמך לרגולטור שלפיו לארי אליסון מתכנן למכור עד 50 מיליון מניות שלו בחברה, בשווי של 7.5 מיליארד דולר. אמש (ש') דווח כי המיליארדר בן ה-82, שייסד את אורקל עוד ב-1977, ביטל את התוכנית.