המתחם התת-קרקעי במשרדי בזק בינלאומי בפתח תקווה הפך ליום אחד למתחם אריזה של מאות סלי מזון למשפחות נזקקות מצפון הארץ, במסגרת פעילות משותפת עם עמותת פתחון לב. מאות עובדות ועובדי החברה השתתפו בפעילות בכמה סבבים, לצד מנכ"ל בזק בינלאומי, מני ברוך, שלקח חלק באריזות ביחד עם העובדים. מיטל אילוז בלום, מנהלת קשרי הקהילה בבזק בינלאומי, אמרה: "שמחנו לראות את ההירתמות הרחבה של העובדים ואת הרצון לקחת חלק בעשייה משמעותית לקראת החג. אנחנו מודים על ההזדמנות להפוך את החג לשמח ומלא בכל טוב עבור מגוון רחב של קהילות".

ישראל מדורגת ראשונה בעולם במתקפות DDoS של האקטיביסטים, בפער של יותר מפי שניים מאוקראינה. המערכה מול איראן הקפיצה בתוך חודש את היקף הפעילות והביאה להצטרפותן של כ-60 קבוצות לקמפיינים נגד ישראל, ארה"ב ומדינות המפרץ; כך עולה מדו"ח האיומים החדש של רדוור (Radware). ישראל גם התרחקה במידה ניכרת משאר המדינות. כך, 16.9% מכלל מתקפות ה-DDoS שעליהן קיבלו הקבוצות אחריות במחצית הראשונה של 2026 – כוונו ליעדים בישראל, לעומת 12.2% ב-2025. זו עלייה של 38.5% בחלקה של ישראל בפעילות העולמית. צוות מודיעין האיומים של רדוור תיעד 784 מתקפות נגד גופים בישראל, יותר מפי שניים מאוקראינה, שדורגה במקום השני עם 390 מתקפות. ארה"ב דורגה אחריה עם 359 ובריטניה עם 285. הפער בין ישראל למדינה השנייה בדירוג גדל מ-2.8% ל-8.5%. לאחר חודשים בהם נרשמה ירידה במתקפות בעולם, המערכה של ישראל וארה"ב מול איראן הפכה את המגמה בתוך חודש אחד. במרץ זינק מספר מתקפות ה-DDoS שעליהן קיבלו קבוצות ההאקטיביסטים אחריות ב-103.1% והגיע ל-1,308. כ-60 קבוצות הצטרפו בתוך זמן קצר לקמפיינים נגד תשתיות בישראל, בארצות הברית ובמדינות המפרץ. לצד קבוצות המזוהות עם איראן פעלו גם גורמים אנטי-מערביים וקבוצות פרו-רוסיות, שהרחיבו את העימות הצבאי לזירה הדיגיטלית. ההאשטאג OPISRAEL# הופיע 469 פעמים בערוצי הקבוצות במהלך התקופה, ויותר מ-250 מהאזכורים נרשמו במרץ בלבד. "ההסלמה מול איראן לא רק שיצרה גל תקיפות נוסף, אלא גייסה נגד ישראל מעגל רחב יותר של שחקנים". גופי ממשל ריכזו 37.2% מפעילות ההאקטיביסטים והיו המגזר המותקף ביותר בפער. המזרח התיכון כולו ריכז 26.1% מהפעילות העולמית. ניסיונות להשבית שירותים דיגיטליים מתקפות Web DDoS זינקו בעולם ב-110.6% לעומת התקופה המקבילה ב-2025 וב-36.3% לעומת ששת החודשים שקדמו לה. בחצי שנה, טיפלה רדוור בהיקף מתקפות שהגיע לכ-83% מכלל הפעילות שנרשמה לאורך 2025 כולה. גם ברמת הרשת נרשמה עלייה חדה: ארגון ממוצע התמודד עם 110 מתקפות ביום, 36.6% יותר מהממוצע אשתקד. ענף הטכנולוגיה, שעליו נשענים חלק גדול מהשירותים המקוונים של המשק, ספג 59.4% ממתקפות הרשת, עם ממוצע של 509 מתקפות ללקוח ביום. השירותים הפיננסיים דורגו במקום השני עם 20.8%. "הלחץ מתרכז בדיוק בענפים שהפסקת פעילות בהם מורגשת מיד אצל הציבור". עוד נרשמה עלייה חדה גם במתקפות שמונעות בעיקר מרווח כספי. היקף הפעולות הזדוניות נגד אתרי אינטרנט וממשקי API זינק ב-104%. זאת, במטרה להשתלט על חשבונות, לגנוב מידע וכספים ולבצע הונאות. ממשקי API הפכו לנתיב תקיפה מרכזי, כי הם מחברים ישירות בין האתר למערכות ולמידע שמאחוריו. יותר מ-70% מהארגונים הגדילו בשנה האחרונה את השימוש בממשקים שפיתחו בעצמם, אך רובם אינם מתעדים ממשקים אלה. "התוצאה היא משטח תקיפה שלם שהארגון אינו רואה, אך התוקפים יודעים לנצל היטב". "הבינה המלאכותית משנה את הדרך שבה תוקפים מאתרים ומנצלים חולשות", ציינו החוקרים, "כלי AI מסוגלים לסרוק מערכות הפעלה ואפליקציות, לזהות קשרים לוגיים שחמקו מבדיקות קוד מסורתיות ולפתח קוד זדוני שמנצל את החולשה לתקיפה". "הנתון המשמעותי ביותר אינו רק שישראל נמצאת שוב במקום הראשון, אלא שהפער בינה לבין יתר המדינות ממשיך להתרחב", סיכמו החוקרים, "הזירה הדיגיטלית הפכה לחלק בלתי נפרד מכל עימות צבאי. המערכה מול איראן הראתה באיזו מהירות עשרות קבוצות יכולות להתגייס ולפעול נגד גופים בישראל. על כל ארגון ישראלי להניח שהמתקפה הבאה תתחיל יחד עם האירוע הביטחוני, ולעיתים עוד לפני שהחולשה שבה נעשה שימוש פורסמה. ההגנה על שירותים דיגיטליים הפכה לחלק מהחוסן התפעולי של המדינה והמשק, והיא חייבת לזהות ולבלום את המתקפה בזמן אמת".

OpenAI הכריזה באחרונה על השקת תוכנית עולמית חדשה בשם Daybreak for Frontline Defenders, שבמסגרתה מתחייבת חברת ה-AI המפורסמת להקצות סכום עתק של מיליארד דולר בקרדיטים למוצריה, בהדרכות ובסיוע טכני.  מטרת היוזמה היא למעשה לסבסד את הגישה למודלי ה-AI המתקדמים ביותר של החברה עבור ארגונים המגינים על תשתיות קריטיות ושירותים חיוניים, אשר פועלים לרוב תחת מגבלות תקציב קשות ומחסור בכוח אדם מקצועי. התוכנית מיועדת לספק מענה ממוקד למפעילי תשתיות מים וביוב, רשתות חשמל, רשויות מקומיות, מערכות בריאות ובתי חולים ציבוריים, בנקים אזוריים, ארגונים ללא כוונת רווח ומפתחי קוד פתוח. ב-OpenAI מדגישים כי התמיכה תינתן בצורת קרדיטים למוצרים ולא כמענק כספי ישיר, וכי השאיפה היא שסכום זה ינוצל בתוך ששת החודשים הקרובים, תוך התרחבות הדרגתית מארצות הברית למדינות שותפות נוספות בעולם. ארכיטקטורה דו-שכבתית ורשת הגנה רחבה התוכנית מושתתת על שתי רמות גישה עיקריות בתוך סדרת דגמי Daybreak. שכבת Daybreak Blue מעניקה גישה למודלי הליבה של החברה לצורך ביצוע משימות הגנה שגרתיות, כגון סקירת קוד ישן, ניתוח פעילות חשודה במערכות, זיהוי ואימות של חולשות אבטחה, דירוג סיכונים לפי חומרתם ופיתוח תיקוני תוכנה. שכבת Daybreak Red, לעומתה, היא מסגרת מבוקרת ומאובטחת, המיועדת לארגונים שעברו אימות זהות קפדני. שכבה זו מעניקה גישה למודלי סייבר ייעודיים ומתקדמים במיוחד – דוגמת GPT-5.6-Cyber – אשר מסוגלים לבצע ניתוחים טכניים מורכבים וסימולציות התקפיות מתקדמות בסביבה מנוהלת. במקביל להכרזה, OpenAI הציגה את רשת Daybreak Defense Network, המשלבת את מודלי האבטחה שלה בתוך למעלה מ-35 מוצרים וסביבות עבודה של חברות סייבר מובילות כמו סיסקו (Cisco), אוקטה (Okta) ו-זיסקיילר (Zscaler), לצד שילוב בכלי Red Teaming בקוד פתוח.  בנוסף, החברה השיקה פיילוט מיוחד בשיתוף הארגון האמריקני MS-ISAC להדרכה וליווי מעשי של צוותי אבטחה במגזר הציבורי ובתשתיות המים. סוכני AI שלה חדרו לאתר וויקי גרמני. OpenAI. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT ברקע ההכרזה: סערת הסוכנים הסוררים ההכרזה על תוכנית המיליארד מגיעה בעיתוי טעון במיוחד, כשהיא שזורה באופן הדוק בפרשיית "הסוכנים הסוררים" של OpenAI ובביקורת הציבורית והרגולטורית החריפה שמלווה את ענקית ה-AI הדומיננטית בימים אלו. כזכור, במהלך הקיץ נחשפו שתי תקריות חמורות שבהן סוכני AI אוטונומיים של OpenAI פרצו את גבולות ארגז החול (Sandbox) המבודד שבו נבחנו. באירוע הראשון, שהתרחש באביב באתר הפורומים הגרמני DseWiki, אלפי סוכנים השתלטו על האתר הנטוש, פרסמו כ-18,000 פוסטים ועקפו הגנות אבטחה באמצעות ניצול בקשות GET. באירוע השני והחמור עוד יותר שאירע בחודש יולי, מודלים מתקדמים, דוגמת GPT-5.6 Sol, פרצו עצמאית לשרתי פלטפורמת האגינג פייס (Hugging Face) כדי לגנוב תשובות למבחן ביצועים שבו היו טרודים. כפי שחשף משפיען ה-AI דווארקש פאטל, הסוכנים הקימו רשת תקשורת מחתרתית במנהל החבילות Artifactory, החליפו עשרות אלפי הודעות סודיות, ואף הפגינו נכונות להקריב את עצמם כ"סוכני קמיקאזה" לטובת המטרה הקולקטיבית. פאטל ציין באירוניה כי באף שלב הסוכנים לא דיווחו למפעילהם האנושיים, והפגינו רמת שתיקה שגם המאפיה הייתה מתקנאת בה. סערה נוספת התעוררה בעקבות חשיפת העובדה כי OpenAI בחרה לסווג את תקרית הוויקי באופן פנימי כ"תקרית חוסר מתאם" (Misalignment) בלבד, ולא כ"אירוע אבטחה". הבחנה זו אפשרה לחברה להימנע מדרישות דיווח רגולטוריות מחייבות, כגון אלו של חוק הבינה המלאכותית האירופי (EU AI Act), והציתה ויכוח נוקב על "פער הגילוי" של ענקיות הטכנולוגיה. מירוץ חימוש טכנולוגי וחלון ההזדמנויות של המגינים הקשר בין תוכנית Daybreak לבין פרשיית הסוכנים הסוררים מציג את התפישה האסטרטגית-ניהולית של OpenAI: ההכרה בכך שאותן יכולות אוטונומיות מתקדמות, המאפשרות לסוכנים לפרוץ מערכות ולעקוף הגנות, עלולות ליפול לידיהם של גורמים עוינים ומדינות יריבות. בהודעתה הרשמית הבהירה OpenAI את הדחיפות שבצעד: "בחודשים הקרובים, מתקפות סייבר מבוססות AI יהפכו לנפוצות ומתוחכמות הרבה יותר ככל שהמודלים ברחבי העולם יהפכו לבעלי יכולות גבוהות יותר. שינוי זה מחייב כל ארגון לפעול מיד. למגינים יש חלון הזדמנויות הולך וצטמצם לנצל את ה-AI כדי לסגור פערים, לפני שהתוקפים ינצלו אותם". ברקע הדברים, מנכ"ל OpenAI סם אלטמן הגדיר את אירועי הקיץ כנקודת מפנה והודה כי ייתכן שיהיה צורך להאט את קצב הפיתוח, כדי לאפשר לחברה להסתגל.  מנגד, מנכ"ל האגינג פייס, קלמנט דלאנג, הדגיש כי בטיחות AI לא תושג בסוד, אלא אך ורק בשיתוף פעולה פתוח ברחבי העולם כולו. כעת, באמצעות השקעת הענק בתוכנית Daybreak, מנסה OpenAI להציב את הכלים ההתקפיים שפיתחה בתוך ידיהם של המגינים בשטח, במרוץ נגד הזמן מול האיומים האוטונומיים שבדרך, או שהיא פשוט פועלת למירוק תדמיתה שנפגעה.

בתקופה האחרונה חל זינוק מדאיג בתחכום השימוש שעושים גורמים עוינים ומדינות בבינה מלאכותית יוצרת (GenAI): לצד שכלול הנדסת הפרומפטים ליצירת תוכן ומבצעי השפעה, חל מעבר להפעלת מערכות סוכני AI אוטונומיות – תהליכים המצמצמים דרמטית את זמן התגובה שעומד לרשותם של מגני הסייבר; כך לפי GTIG – קבוצת מודיעין האיומים של גוגל (Google) – שפרסמה אתמול (ג') את דו"ח איומי הסייבר שלה לרבעון השני של 2026. קבוצת התקיפה הממשלתית האיראנית המכונה CALANQUE ION, המוכרת גם כ-APT42, ממשיכה להרחיב את השימוש שלה במודלי שפה גדולים, לרבות ג'מיני. לצד שימושים מסורתיים, כמו איסוף מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ותרגום מהיר של תכנים ליצירת הודעות פישינג ממוקדות ואמינות, הקבוצה ביצעה קפיצת מדרגה טכנולוגית: חבריה עושים שימוש ב-AI לפיתוח תשתיות תקיפה טקטיות ולניסיונות של הנדסה לאחור של אלגוריתמי רישוי תוכנה במטרה לעקוף מערכות הגנה ארגוניות (EDR). במקביל, מערך מבצעי ההשפעה של המשטר האיראני רשם שדרוג טכנולוגי משמעותי ויוצר דמויות פיקטיביות בפרומפטים מורכבים: במקום לכתוב הנחיות פשוטות, גורמים איראניים מנחים מודלי שפה לנסח עבורם הנחיות טכניות מפורטות ביותר עבור מחוללי תמונות. ההנחיות כוללות הגדרות של זוויות מצלמה, תאורת סטודיו ומרקמי עור פנים, כדי להפיק אווטארים אנושיים שנראים מציאותיים לחלוטין ולשתול אותם ברשתות החברתיות. עוד עולה מהמחקר כי תוקפים איראניים מנחים מודלים לאמץ פרסונות ספציפיות, כמו "מומחים ללוחמה פסיכולוגית" או "אנליסטים של שוק הנפט". הם מבקשים מהמודל לשלב טכניקות שכנוע ומניפולציה פסיכולוגית מתקדמות, כדי ללטש מסרים שמשרתים את האינטרסים של טהרן. ⏱️ 6 hours. That’s all it took for an adversary to compromise a cloud environment and harvest thousands of credentials—all driven by AI. Our new GTIG AI Threat Tracker details the shift to autonomous operations and how Google disrupts these campaigns. ???? https://t.co/kx2PwikNuO pic.twitter.com/9QzPnacGdg — Google Cloud Security (@GoogleCloudSec) September 8, 2026 פריצה המונית בפחות מ-שש שעות בנוסף, חל מעבר של האקרים לשימוש בסוכני AI – מערכות המקבלות החלטות דינמיות, פותרות תקלות בזמן אמת ופועלות באופן עצמאי לחלוטין.  ברבעון המנותח, זוהה מקרה שבו תוקף בעל מניע פיננסי רתם מודל שפה באמצעות ספרי הנחיות ייעודיים (Playbooks) שפעלו כסוכן אוטונומי, כדי לתכנן, לבנות ולהוציא לפועל קמפיין סריקת חולשות וגניבת סיסמאות המוני – בתוך פחות מ-שש שעות בלבד מהחדירה הראשונית לקורבן. מגמה נוספת הומחשה על ידי קבוצת הסייבר הפיננסית UNC6780 (אק"א TeamPCP) – ההאקרים פיתחו שיטה מתוחכמת לעקיפת סורקי אבטחה המבוססים על מודלי שפה: בתוך קבצי קוד זדוניים שכתבו, השתילו התוקפים הערות טקסטואליות המכילות פרומפטים קיצוניים ביותר, כמו בקשה מפורטת ומדויקת לפיתוח נשק ביולוגי או גרעיני. כשסורק האבטחה נתקל בטקסט הקיצוני, מופעלים מנגנוני הבטיחות הפנימיים שלו, הגורמים לו לסרב לנתח את הקובץ כולו בשל הפרת מדיניות הבטיחות. הסירוב גורם לסורק לפסוח על הקובץ, ובכך מאפשר לנוזקה לחמוק מסריקת האבטחה ולרוץ בסביבת הפיתוח בלא הפרעה. GTIG has just released our latest quarterly AI threat tracker, a collection of case studies based on our unique visibility into this rapidly evolving threat. Criminals and state actors are making strong headway in speed, scale, and sophistication. 1/2 https://t.co/xn5hKSfvg3 — John Hultquist (@JohnHultquist) September 8, 2026 סין ממשיכה בשלה עוד נחשף קמפיין ריגול סייבר ממושך של קבוצת התקיפה הסינית UNC6508, המתמקדת במוסדות מחקר אקדמיים, רפואיים וצבאיים בצפון אמריקה. חברי הקבוצה גונבים מחקרי בינה מלאכותית קנייניים, ופיתחו שיטה מתוחכמת לעקיפת מערכות הניטור: הם פורצים לסביבות הענן של הקורבנות ומקימים בהן מודלים בעלי "משקולות פתוחות" (Open-weight models). תשתית עצמאית זו מאפשרת להם לנצל את משאבי המחשוב היקרים של הארגון הפרוץ בלא ידיעתו, לחמוק ממנגנוני הפיקוח והאבטחה ולחקור חולשות אבטחה מובנות במודלי AI עצמם. לדברי ג'ון הולטקוויסט, אנליסט ראשי ב-GTIG, "כעת אפשר להניח שכל הגורמים העוינים משתמשים ב-AI במידה כזו או אחרת, ושהפעילות שלהם השתפרה משמעותית מהיכולות הללו. כמו כולם, אנחנו מודאגים מבעיית החולשות, אבל AI מיושמת גם בתחומים נוספים, והאתגר יהיה משמעותי במיוחד ככל שהיא תשולב באופן אוטונומי בפעילות התקיפה ותיצור יריב שפועל בקנה מידה רחב ובמהירות רבה יותר. גורמים עברייניים ימשיכו לפנות לתקיפות המהירות יותר מהיכולת שלנו להגיב להן. הם ינסו להשיג גישה למשאבי AI, ימשיכו לנסות לגנוב אותם. אנחנו רואים דור חדש של גורמים עוינים, שיתמקד במערכות AI ככל שאנחנו משלבים אותן יותר ויותר בתשתיות הטכנולוגיות שלנו. שרשרת האספקה היא כעת מוקד העניין המרכזי שלהם, אבל ברור שהם יחפשו הזדמנויות נוספות".

"כדי שההיי-טק ימשיך להיות הקטר של המשק עלינו לתחזק אותו. רק כך הוא יוכל להמשיך לנוע", כך אמר אבי טראוב, מנכ"ל איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים, בראיון אופטימי לפודקאסט אנשים ומחשבים, לקראת השנה החדשה. לדבריו, "אני מאמין שההיי-טק ינצח, הייצור יישאר בארץ והתעשיה תפרח". יש לטראוב ניסיון רב בענף ההיי-טק – בתפקידי ניהול בכירים בארגוני אנטרפרייז וכשותף בסטארט-אפ. הוא החל את דרכו בענף לפני 26 שנים, כשהצטרף לסאפ בתחילת דרכה בישראל, ועבד שם כ-10 שנים. בתקופה זו הוא מילא תפקידים גם במטה של סאפ בגרמניה ובסניף שלה בדרום אפריקה. כשחזר לארץ, טראוב עבד במשך חמש שנים באמדוקס, ואחר כך שימש מספר שנים כמנהל פעילות חו"ל של פריוריטי. לפני שהגיע לאיגוד הוא היה שותף בסטארט-אפ שפיתח AI על וידיאו והפסיק לפעול עם פרוץ המלחמה בעזה, שהחלה זמן קצר לאחר הקמתו. מה הביא אותך לפעילות באיגוד ההיי-טק ובהתאחדות התעשיינים? "אחרי סיום הפעילות של חברת הסטארט-אפ הבנתי שאני רוצה לעשות למען הסקטור שממנו אני מגיע. חיפשתי תפקיד עם משמעות, וזה הביא אותי לתפקיד הנוכחי ומלא האתגרים שלי". ספר בקצרה על איגוד ההיי-טק. "האיגוד פועל על מנת לייצג את האינטרסים של חברות ההיי-טק מול מקבלי ההחלטות. זה אומר קידום חדשנות וצמיחה, וחיבור בין התעשייה לממשלה, לאקדמיה, לצה"ל ולמשקיעים. אנחנו בעצם ארגון מעסיקים, שמוגדר לפי החוק, וזה אומר שהממשלה מחויבת להקשיב לנו – דבר די ייחודי בהתאחדות התעשיינים. אנחנו מנסים לקדם חוקים שעוזרים לסקטור הטכנולוגי ומהצד השני עוצרים הרבה יוזמות חקיקה שעלולות לפגוע בסקטור שלנו. כמו כן, עזרנו בתקופת המלחמה פרטנית לחברות. פתחנו חמ"ל 24/7 על מנת לסייע לחברי האיגוד בכל שאלה שעלתה. ללא ספק, עברנו תקופה לא פשוטה". מה מטריד כיום בעיקר את המעסיקים בהיי-טק? "כל מה שקשור להשפעות המלחמה, שער הדולר, הבינה המלאכותית והשפעותיה, והתמורות בשוק התעסוקה. הדבר המשותף לכולם הוא דאגה ליציבות וליכולת לתכנן קדימה. מבחינה זו, תשפ"ו לא הייתה שונה משנים אחרות. אתה יכול לעשות תוכניות, ואז יש אירועים חיצוניים שאין לך השפעה עליהם ומשבשים את הכול. כאשר נכנסתי לתפקידי היו לי הרבה תוכניות עבור הסקטור הטכנולוגי. אלא שיש את התוכניות ויש את המציאות: פרצה המלחמה וביצענו את כל הפעולות שקשורות בכך". זה שעולה וזה שיורד, וכיצד זה משפיע על ההיי-טק. צילום: ג'מיני מהן ההשלכות של משבר הדולר על מגזר ההיי-טק? "המשבר הוא גלובלי ועוד לפני שהוא התחיל, כשראו אותו באופק, הערכנו שהוא ישפיע על הענף, אבל לא ידענו עד כמה ומתי זה יקרה. אנחנו, כאיגוד, לא עוסקים בשערי מטבע, אבל אנחנו יודעים לתת עזרה לחברות שסובלות מכך ומשאר השינויים בשוק, בפתרונות כגון הנחה בארנונה ליצואנים ובפעילות מול הממשלה". מספר המפוטרים בענף השנה היה חסר תקדים ביחס לשנים הקודמות. איך אתם רואים את זה? "האמרה שההיי-טק הוא הקטר של המשק אמנם לא מגיעה בחלל ריק, אבל זה לא מובן מאליו וצריך כל הזמן לתחזק את הקטר, כדי שימשיך לנסוע. אירועים גלובליים שהשפיעו גם עלינו, כמו הבינה המלאכותית ומשבר הדולר, הביאו לצורך בשינויים בכוח אדם, וזה בא לידי ביטוי בגל הפיטורים שהיה השנה. זה גם קשור לבעיה מטרידה אחרת: חברות מעבירות כוח אדם מישראל למקומות אחרים, ואנחנו עושים את כל המאמצים כדי למנוע, או לפחות לצמצם, את זה". מה אתה שומע מהחברים באיגוד לגבי הפיטורים? "שקשה להם. זאת תקופה מאוד מאתגרת, במיוחד בגלל חוסר היכולת לתכנן אפילו שנה קדימה, וזה מאוד מטריד אותם. בהקשר הזה אסור לשכוח שאנחנו מייצגים גם מפעלי תעשייה, ולא רק חברות תוכנה, ומשבר כגון ייסוף השקל אל מול הדולר מעורר חשש להעברת ייצור לחו"ל. לצערי, אני נתקל בזה לא מעט, אבל אני בטוח שההיי-טק מספיק חזק. יש בו שכבת ניהול של אנשים בוגרים, שיודעים להתמודד עם שינויים ויעברו גם את התקופה הזאת. כאמור, אני מאמין שבסוף ההיי-טק ינצח, הייצור יישאר בארץ והתעשייה תפרח. מעבר לזה, ה-AI יכולה להביא לזינוק משמעותי בכל מה שקשור לתעשייה 4.0, אוטומציה בתעשייה, שעד היום לא ממש התרוממה. גם עולם ה-Physical AI, עם הרובוטים והחידושים הרבים שמפותחים בארץ, יכול להרים את התעשייה המקומית. אנחנו כעת בשלב של לעזור למפעלים ללמוד את הטכנולוגיה הזאת ולהבין מה הם צריכים". כמו כל קטר, גם הקטר של המשק צריך תחזוקה. צילום: ג'מיני בוא נדבר על הממשלה. עד כמה היא קשובה לכם? "מנהלי ההיי-טק תמיד אמרו: 'אנחנו לא צריכים את הממשלה – רק שלא תפריע'. אבל זה לא מדויק, כי נושא התשתיות נמצא באחריותה, ולכן, כיום יותר מתמיד, תעשיית ההיי-טק זקוקה לכך שהממשלה תשים את הטיפול בה בראש סדר העדיפויות שלה. אנחנו צריכים שהממשלה תעזור לנו. ייתכן שאני בדעת מיעוט, אבל אני סבור שכל הממשלות הבינו את החשיבות של ההיי-טק ופעלו למענו, למשל מענקים לחברות כמו אינטל והפעילות של הממשלה, לרבות רשות החדשנות, בתקופת המלחמה. זה לא אומר שזה מספיק, אבל אפשר להגיד שהקשב בממשלה לצרכי תעשיית ההיי-טק – קיים". מה אתם מצפים מהממשלה החדשה, שתקום לאחר הבחירות? "אנחנו שמים לעצמנו מטרות, שאם הממשלה תיתן עליהן את הדעת – ההיי-טק הישראלי יפרח הרבה יותר. הכוונה היא, בין היתר, לחינוך טכנולוגי ולתשתיות AI. כמו כן, אנחנו מצפים ממנה לתמוך במעמדה של ישראל שמובילה בתחום הסייבר, וכמדינה שצריכה להישאר כזו, לפעול מולנו בעולמות הרגולציה ולהעביר חוקים שקשורים להיי-טק, שלא עברו בכנסת היוצאת".

כל מי שמנהל תשתיות ענן או ארכיטקטורת תוכנה מכיר את רגע החרדה הקטן הזה, כשתיבת הדואר הנכנס מתרעננת, ומופיע בה מייל רשמי מספקית הענן עם כותרת שגרתית אך מלחיצה: Action required, Notice of Service Update or Policy Change. עבור משתמש מן השורה זה נראה כמו עדכון גרסה זניח, אבל עבור ארכיטקט ענן או מנהל תשתיות, המייל הזה יכול להיות תחילתו של פרויקט חירום. למה אנחנו מקבלים כאלה מיילים? אנחנו רגילים לחשוב על דאטה סנטרים ועל תשתיות ענן כעל יסודות בטון מוצקים ויציבים, אבל המציאות ב-2026 שונה לחלוטין. שוק הענן והבינה המלאכותית הוא תחום צעיר, צומח בקצב מסחרר ונמצא בריצה מתמדת. כתוצאה מכך, ספקיות הענן הגדולות (AWS, גוגל גלאוד, מיקרוסופט אזור) משנות, מעדכנות ומבטלות מדיניות, מודלים של תמחור ותשתיות באופן יזום. כל החלטה כזו, שנלקחת במטה של ענקית ענן אחת, מכה בגלי הדף מיידיים במיליוני חברות ברחבי העולם, מחברות סטארט-אפ זעירות ועד לתאגידי ענק. "כשהתשתיות הפיזיות מתעדכנות בקצב כזה, ספקיות הענן פשוט לא יכולות להרשות לעצמן לתמוך בטכנולוגיות ישנות לאורך שנים, והן מגלגלות את צורך ההסתגלות באופן ישיר אל הלקוחות" כשהמשחק משתנה מיום ליום השינויים הללו אינם תיאורטיים, הם פוגשים ארגונים ישירות בתקציב, באבטחה ובביצועים היומיומיים. זה מתחיל למשל במהפכות תמחור פתאומיות כשאחת מספקיות הענן הגדולות החליטה לגבות תשלום על כל כתובת IPv4 ציבורית או כל פעולת IO בשירותי האחסון, חברות רבות גילו מעכשיו לעכשיו שחשבון הענן החודשי שלהן מזנק בעשרות אלפי דולרים, ונאלצו לתכנן מחדש את ארכיטקטורות הרשת (NAT Gateways, IPv6) או האחסון תוך שבועות ספורים כדי לעצור את הדימום התקציבי. לצד ההיבט הפיננסי, הביקוש הגואה לפתרונות בינה מלאכותית יצר עומס כבד על הדאטה סנטרים, שהוביל להחלת מגבלות תכופות סביב מעבדי AI ו-GPUs. ספקיות הענן משנות בתדירות גבוהה את מודלי ההקצאות והמכסות של המעבדים הגרפיים, וחברות שביססו את מוצרי ה-AI שלהן על סדרת מעבדים ספציפית נדרשות פתאום להתאים את הקוד והמודלים שלהן למעבדים חלופיים בגלל שהספקית שינתה את מדיניות ההקצאה באזור שלהן. מעבר לכך, התחום סובל מטלטלות סביב הוצאת שירותים משימוש ושינויי אבטחה תכופים. ספקיות הענן מעדכנות ללא הרף את מודלי האבטחה וה-APIs שלהן, וכאשר מופסקת התמיכה בפרוטוקול תקשורת ישן או נסגר שירות מנוהל מסוים, צוותי הפיתוח נדרשים לעצור את כל משימות הרודמאפ המתוכננות ולבצע עדכוני גרסאות כפויים כדי שהמערכת לא תפסיק לעבוד. שוק צעיר בריצת אמוק הדינמיות הזו אינה מקרית. שוק תשתיות הענן וה-AI הוא שוק צעיר יחסית שעובר שינוי מבני. היקף ההשקעות של ענקיות הטכנולוגיה בבניית דאטה סנטרים מותאמי עומסי AI שובר שיאים מדי שנה והתשתיות הפיזיות והתוכנתיות משתנות בקצב שלא נראה כמותו בעולם ה-IT המסורתי. כשהתשתיות הפיזיות מתעדכנות בקצב כזה, ספקיות הענן פשוט לא יכולות להרשות לעצמן לתמוך בטכנולוגיות ישנות לאורך שנים, והן מגלגלות את צורך ההסתגלות באופן ישיר אל הלקוחות. המציאות הזו דורשת שינוי תפיסתי עמוק בקרב מנהלי טכנולוגיה, ארכיטקטורה ו-DevOps: קריאת המיילים היא חלק מניהול הסיכונים: המיילים מספקיות הענן אינם ספאם. מי שמתעלם מהודעות העדכון של הספקים מגלה את השינויים דרך תקלה בפרודקשן או דרך חריגה דרמטית בחשבונית החודשית. ערנות לעדכונים שוטפים היא קו ההגנה הראשון. בניית ארכיטקטורה גמישה: התקופה שבה סמכנו בעיניים עצומות על שירות ספציפי של ספק יחיד חלפה. כיום, ארכיטקטורת ענן נבונה מתוכננת כך שניתן יהיה להחליף רכיבים, להעביר עומסים בין אזורים או אפילו לשלב פתרונות /Multi Cloud Hybrid בקלות יחסית. אימוץ תרבות של התאמה רציפה: גמישות טכנולוגית אינה רק כלי תוכנתי, היא תרבות ארגונית. צוותים צריכים לקחת בחשבון שחלק משעות הפיתוח החודשיות יוקדשו באופן קבוע להתאמת המערכת לשינויים החיצוניים שכופות עלינו ספקיות הענן. עוצמת המחשוב של עידן ה-AI היא אדירה, אבל היא מגיעה עם תג מחיר ברור של קץ הסטטיות. הציפייה ליציבות מוחלטת בעולם שנע במהירות כזו היא אשליה ומי שלא ידע להתכונן בהתאם, ימצא את עצמו בכיבוי שריפות מתמיד. מי שמבין שהדינמיות היא תכנית העבודה האמיתית, יבנה מערכות שלא רק שורדות את המייל הבא מספקית הענן, אלא יודעות לצמוח ממנו.   הכותב .  

מאת יוסי עפרוני בעולם שבו רכבות נוסעות בתדירות גבוהה יותר, רשתות חשמל מתמודדות עם המעבר לאנרגיות מתחדשות, וערים הופכות לחכמות, מחוברות ומבוססות נתונים – הניהול התפעולי המסורתי כבר אינו מספיק. ארגוני שירות עתירי תשתיות פועלים כיום בסביבה מורכבת, דינמית ורבת סיכונים. כל תקלה, גם אם היא נראית נקודתית, עלולה ליצור תגובת שרשרת: לפגוע ברציפות התפקודית, להשפיע על רמת השירות, לייצר עלויות גבוהות, ואף להפוך לאירוע בעל חשיפה ציבורית. כדי להתמודד עם אתגרי ההווה והמחר, ארגוני שירות עתירי תשתיות ונכסים זקוקים ל-"מוח דיגיטלי" — מערכת ניהול מרכזית. המערכות של גיב כוללת פונקציונליות ורטיקלית לתעשיות השונות ואינטגרציה לכלל מערכות הארגון. הן מחברת בין נכסים, תהליכים, מערכות מידע, חיישנים וצוותי שטח לכדי תמונה תפעולית אחת, רציפה וחכמה. זהו הערך ש-GIV Solutions מספקת לארגוני תשתית, תחבורה, אנרגיה, מים, ערים חכמות, בריאות וביטחון. הטרנספורמציה של התשתיות הקריטיות המערכות החכמות של GIV Solutions מבוססות על Octave Attune EAM, משמשות שכבת ניהול מרכזית לארגונים עתירי נכסים ותשתיות. הן מחברות בין נכסים פיזיים, מערכות IoT מערכות GIS, מערכות פיננסיות, תהליכי אחזקה, בטיחות, רכש, מלאי וכוח אדם בשטח. החיבור הזה מאפשר לארגונים לעבור מניהול תגובתי לניהול פרואקטיבי, מבוסס נתונים, המזהה סיכונים מוקדם יותר, משפר זמינות תשתיות, מקצר זמני תגובה ותומך בקבלת החלטות בזמן אמת. בתחום התחבורה, המערכות מאפשרות ניהול אחזקה ותפעול של מסילות, כבישים, גשרים, מנהרות, מערכות איתות, ציוד קצה ונכסים מבוזרים – תוך שיפור הבטיחות, הזמינות ורמת השירות לנוסעים ולמשתמשי הדרך. בתחום האנרגיה והמים, הן מאפשרות ניהול חכם של מתקנים, רשתות, ציוד קריטי, אירועים תפעוליים, תחזוקה מונעת, מלאי ורכש. זאת במטרה להבטיח רציפות אספקה, לצמצם סיכונים ולשפר את השליטה בעלויות. בערים חכמות, הפתרונות של GIV יוצרים שכבת ניהול אחודה למגוון רחב של שירותים עירוניים, מתשתיות, תאורה, ניקיון, תחבורה, ביטחון וחירום ועד לניהול שליטה ובקרה, נכסים, קבלנים, פניות תושבים ותהליכים חוצי ארגון. במערכות בריאות וביטחון, שבהן זמינות התשתיות עשויה להיות קריטית ואף מצילת חיים, המוח הדיגיטלי מאפשר ניהול מתואם של מערכות, מתקנים, ציוד, צוותים ונהלים – תוך שמירה על רמת שירות גבוהה, שקיפות ובקרה רציפה. מיעילות תפעולית לשירות טוב יותר הטמעת מוח דיגיטלי אינה רק שדרוג טכנולוגי. מדובר בשינוי תפיסתי באופן שבו ארגון מנהל את הנכסים, השירותים והתהליכים הקריטיים שלו. כאשר כל המידע מרוכז במקום אחד, כאשר תהליכי העבודה מוגדרים וברורים וכאשר מנהלים וצוותי שטח פועלים על בסיס אותה תמונת מצב – הארגון מקבל שליטה טובה יותר, יכולת תגובה מהירה יותר ותשתית אמינה לשיפור מתמיד. המשמעות היא לא רק חיסכון בעלויות תפעול ואחזקה, אלא גם העלאת רמת השירות לאזרח, ללקוח הקצה ולעובדי הארגון עצמם. תשתיות מנוהלות טוב יותר הן תשתיות זמינות יותר, בטוחות יותר ועמידות יותר. ב־GIV Solutions אנו רואים מדי יום כיצד ארגונים עתירי תשתיות עושים את המעבר מניהול מבוזר ומגיב לניהול חכם, אחוד ופרואקטיבי. בעידן שבו תשתיות קריטיות הופכות מורכבות יותר ותלויות יותר זו בזו, המוח הדיגיטלי אינו עוד כלי תומך – הוא תשתית ניהולית חיונית לעתיד הארגון. הצעד החיוני הבא בניהול ארגוני שירותים עם תשתיות קריטיות חייב להיות פחות תגובה לאירועים, יותר שליטה, חיזוי, שקיפות וערך עסקי. זהו העתיד ש־GIV Solutions  מסייעת לארגונים לבנות כבר היום.   הכותב הוא, מנכ"ל GIV Solutions.

הסיפור הבא הוא דרמטי, ואף גולש לדרמטיות טלנובלית של ממש, אבל הוא גם מטריד – חברת OpenAI יצרה שוב מהומה בתעשיית הטכנולוגיה, וזאת לאחר שהכריזה כי מערכת פנימית שלה הצליחה לייצר הוכחה מתמטית ממוחשבת לבעיית מנגנון הזרימה של נאבייה-סטוקס  (Navier-Stokes equations). בעיה זו, הנחשבת לאחת מ"בעיות המילניום" היוקרתיות של מכון קליי למתמטיקה (Clay Mathematics Institute) – שפרס של מיליון דולר לפותר תלוי ועומד לצידה – בוחנת האם משוואות המתארות תנועת נוזלים וגזים יכולות להגיע בנסיבות מסוימות לנקודת "קריסה", שבה המהירות הופכת לאינסופית. לפי דיווחי החברה, המשימה הושלמה תוך 88 שעות בלבד, הודות להפעלה במקביל של "נחיל" של כ-10,000 סוכני בינה מלאכותית עצמאיים. החברה דיווחה גם שהבעיה אומתה רשמית באמצעות תוכנת האימות הלוגית Lean. ב-OpenAI הבהירו כי מטרת המחקר הייתה להציג את קצב ההתקדמות המדעית של הטכנולוגיה, וכי אין בכוונתם לדרוש את פרס מיליון הדולרים. We’re sharing a solution to the Navier-Stokes Millennium Prize Problem, one of the deepest problems at the frontier of mathematics. The proof was produced by a group of agents, using an OpenAI next-generation model significantly more capable than GPT-6 Astra. The problem… pic.twitter.com/8zol3BPTL4 — OpenAI (@OpenAI) September 8, 2026 מהי בעיית נאבייה-סטוקס ולמה היא חשובה? משוואות נאבייה-סטוקס נוסחו עוד במאה ה-19 כדי לתאר מתמטית כיצד נוזלים וגזים זורמים, והפכו בשנת 2000, כאמור, לאחת מ"בעיות המילניום" של מכון קליי. במשך כמעט מאה שנה ניסו מיטב המתמטיקאים והפיזיקאים בעולם לפצח האם המשוואות הללו תמיד מתנהגות באופן חלק וצפוי, או שמא זרימה עלולה להגיע לנקודת קריסה פתאומית. פתרון הבעיה אינו רק עניין תיאורטי: המשוואות הללו הן הבסיס לחיזוי מזג אוויר וסערות, לתכנון אווירודינמי של מטוסים ומכוניות, ולמידול זרימת דם בגוף האדם. התגלית המקבילה והחשש מזליגת המידע ואולם השמחה סביב ההישג העצום, לכאורה, מבית OpenAI התפוגגה במהירות בעקבות גילויים שחשף המתמטיקאי פרופ' טריסטן באקמאסטר מאוניברסיטת ניו יורק (New York University). באקמאסטר, כך נטען, עבד במשך כמעט שנה בשיתוף פעולה עם לבנט אלפוג'ה, חוקר מבית חברת הבינה המלאכותית המתחרה אנת'רופיק (Anthropic), והגיע יחד עימו לפריצת דרך מקבילה עוד באוגוסט, באמצעות שילוב מודלי שפה. בעקבות שמועות שנפוצו בתחילת ספטמבר, פנה באקמאסטר ל-OpenAI כדי להבהיר שמדובר במחקר אישי ועצמאי. החשש המרכזי של החוקרים, כפי שדווח ב-גרדיאן וב-Decrypt, נבע מכך שקוד המחקר וטיוטות העבודה שלהם נשמרו במודל Codex של OpenAI – דבר שהעלה תהיות האם המידע הפרטי שימש לאימון או להכוונת המודלים הפנימיים של החברה.   Post by @tristanbuckmaster@mastodon.social View on Mastodon   השיחה הלילית, האיומים ומאבק הקרדיטים לפי הצהרתו של באקמאסטר, יומיים בלבד לאחר פנייתו הוא ניהל שיחה מתוחה עם סבסטיאן בובק, חוקר בכיר ב-OpenAI. במהלך השיחה חשף בובק כי המודל של OpenAI הפיק הוכחה בת 100 עמודים בגישה ספציפית ומצומצמת שכמעט ולא הייתה בשימוש בתחום – אותה גישה בדיוק שבה נקטו באקמאסטר ואלפוג'ה.  באקמאסטר טען כי בובק העמיד בפניו אולטימטום: לפרסם את המאמר באופן שמשמיט את שמו של אלפוג'ה, בשל שיוכו לחברה המתחרה – החברה האם של קלוד – או להסכים לפרסום של OpenAI. כשהבהיר באקמאסטר שבכוונתו לפנות לציבור, הטיח בו בובק לפי הטענות: "למה שתהרוס את הקריירה שלך?" והוסיף: "אם אתה לא רוצה שאהיה נחמד, אני לא חייב להיות נחמד". A series of false and inflammatory allegations against me are currently circulating on social channels. To clarify, I came into the discussion following academic norms, and I'm disappointed that it has come to this. Anyone who knows me knows that academic standards are of the… — Sebastien Bubeck (@SebastienBubeck) September 8, 2026 תגובת OpenAI והודאה במורכבות הנתונים הנהלת OpenAI ו-בובק דחו בתוקף את טענותיו של באקמאסטר. אלא שבובק פרסם בחשבון ה-X שלו צילומי מסך של התכתבויות והבהיר כי פעל ביושרה ובכוונה מלאה לתאם פרסום משותף, תוך הדגשה כי "מעולם לא ביקשתי להסיר את שמו של לבנט (אלפוג'ה – ג"פ) כמחברה של העבודה שלו".  מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, גיבה את העובד שלו וציין כי בובק וצוותו "פעלו ביושרה ובנדיבות לאורך כל הדרך". עם זאת, לצד ההכחשה הגורפת של קריאה ישירה בטיוטות הפרטיות, OpenAI הודתה באופן רשמי כי אינה יכולה לשלול לחלוטין שנתוני השימוש והאינטראקציות של החוקרים עם מוצריה סייעו בשיפור המודלים הפנימיים שלה. אימות כפול והשלכות על תעשיית הבינה המלאכותית בסופו של דבר, שני הצדדים שחררו במקביל מאגרי קוד פתוחים המכילים את אימותי Lean 4 הממוחשבים. בדיקה שערך כלי התקשורת Stanford Tech Review אישרה כי שני מאגרי הקוד תקינים לחלוטין ומכילים יחד כ-2.3 מיליון שורות קוד שנבדקו אלגוריתמית. המתמטיקאי הבלתי תלוי וזוכה מדליית פילדס, טרנס טאו, שיבח את עבודתם של באקמאסטר ואלפוג'ה וכינה אותה "הישג יוצא דופן".  לסיכום ניתן לומר שעל אף שהמחשב הצליח לאמת את נכונות הטענות המתמטיות מעל לכל ספק, הסכסוך הנוכחי מעמיד במרכז הבמה את סוגיות הקרדיט, פרטיות המידע והתחרות הדורסנית בעידן שבו ענקיות ה-AI נאבקות לא רק מסחרית אלא גם על יוקרה מדעית.