"עבור בית החולים, הענן אינו רק תשתית טכנולוגית. זהו מנוע שמאפשר לנו לשנות את הדרך שבה בית חולים שלם עובד – במחקר, בהוראה, בתפעול ובעולם התוכן הרפואי. לפני שנתיים החלטנו להעלות את כל המערכות שלנו לענן – מהלך ששינה ושדרג תהליכים. כעת אנחנו נמצאים בעיצומו של מעבר מבינה מלאכותית חוזה ויוצרת ל-AI סוכנית", כך אמר פרופ' אלי שפרכר, מנכ"ל בית החולים איכילוב. פרופ' שפרכר דיבר ב-2026 AWS Summit Tel Aviv, כנס הלקוחות והשותפים של הסניף הישראלי של ענקית הענן. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך זו הפעם ה-13, והתקיים היום (ה') באקספו תל אביב – עם אלפי משתתפים. לדברי פרופ' שפרכר, "איכילוב הוא בית החולים הראשון, והיחיד עד כה בישראל, שהעלה לענן את מערכות הליבה שלו, ועשה זאת בקצב הטמעה מהיר. לדוגמה, את הכלי Gecko (אפליקציה שמרכזת נתונים עבור הצוות הרפואי – י"ה) הטמענו ביותר מ-60 מחלקות. זה נכון לא רק לכלי זה. כל מערכת ופתרון חדש שאנחנו מכניסים יכולים להגיע לעובדים ולמטופלים הרבה יותר מהר ובאופן נרחב". לא רק בית חולים לדברי מנכ"ל איכילוב, בית החולים הוא "מרכז ענק של חדשנות וטכנולוגיות מתקדמות. רק באיכילוב חולמים ומצליחים להחזיר למשותק חולה ALS את יכולת הדיבור באמצעות מחשב, למשל. כדי לעשות זאת, ולערב AI גם בחדרי הניתוח, נדרשת תשתית מתאימה". הוא הוסיף כי "איכילוב זה לא רק ניתוחים וטיפול קליני: אנחנו מעצמה מחקרית, ועורכים מדי שנה מאות מחקרים. כדי לבצע אותם צריך תשתית דאטה ענקית, לצד נגישות למאגרי הנתונים המתקדמים בעולם". בית החולים איכילוב בתל אביב. צילום: ShutterStock "אנחנו בית חולים אוניברסיטאי שמכשיר מדי שנה יותר מ-20 אלף סטודנטים – לרפואה, סיעוד ולעוד עשרות מקצועות. גם להם אנחנו נדרשים להעניק תשתית ופתרונות בינה מלאכותית", הוסיף פרופ' שפרכר. "לצד האתגרים הטכנולוגיים", ציין, "אנחנו משקיעים בהדרכות המטופלים והמשפחות בשימוש ב-AI. הקמנו יוזמה חדשה, Accountable AI, לטובת בינה מלאכותית שנערכת באופן אחראי, שקוף ומובן למטופלים. במסגרתה, כל מטופל יקבל דף שיעביר להם מידע על היכן הבינה המלאכותית פוגשת אותם לאורך הטיפול ומה נתוני הביצוע של מערכות ה-AI. חשוב שהמטופלים ידעו שהם מקבלים טיפול משולב AI, יבינו את היתרונות שלה ויהיו שותפים לתהליך". ממטפלים שזוכרים – למטפלים שחושבים "הבינה המלאכותית לא מחליפה את הרופאים, אלא עושה חלק מהמשימות שלהם ומייעלת את ניצול המשאבים של הצוותים הרפואיים", הסביר מנכ"ל איכילוב. "ה-AI חוסכת מהמטפלים הרבה מאוד עבודה מיותרת. הכנסנו לאיכילוב STT – מערכות שמאפשרות לבחור את הניסוי הקליני הנכון למטופל, שמסייעות את השמת המטופלים ועוד. מערכות רובוטיות החליפו את האדם שהיה חורש את השדה שלו עם בהמה ומחרשה – אולם יש עדיין חקלאים, אבל הם עוסקים במשימות אחרות. כך יהיה גם עם הרופאים". לסיום, פרופ' שפרכר דיבר על שלוש ההשלכות של התהליך: "יש להכין את הצוותים המטפלים לאירוע, לוודא שהם נרתמים אליו והם אלה שמובילים אותו; יש לשנות מקצה לקצה את תהליכי הכשרת המטפלים: ממטפלים שזוכרים – למטפלים שחושבים; ויש להכין את הציבור לשינוי הזה. כך נוכל להפיק יותר תועלות מהמעבר לבינה מלאכותית סוכנית, לטובת המטופלים.ות והמטפלות.ים".

חברת שניידר אלקטריק (Schneider Electric) הודיעה על מינויו של גלעד צויליך לסמנכ"ל פעילות הדאטה סנטרים והרציפות האנרגטית בשניידר אלקטריק ישראל. צויליך מחליף בתפקיד את איתן אלי, אשר פרש לאחרונה מהחברה בתום שבע שנים שבהן ניהל את תחום הדאטה סנטרים. במסגרת תפקידו, ינהל צויליך את הפעילות העסקית והטכנולוגית במגזרי האנטרפרייז והממשלה ויהיה אחראי על פורטפוליו הפתרונות של החברה: מערכות אספקת אנרגיה, רציפות תפעולית, פתרונות קירור ומערכות ניהול וניטור. כמו כן, הוא יעסוק בהעמקת שיתופי הפעולה עם אינטגרטורים ושותפים טכנולוגיים ובהרחבת האקוסיסטם של החברה בישראל. המינוי מגיע על רקע צמיחה מואצת בתחום הדאטה סנטרים, הנובעת מהתרחבות שירותי הענן והעלייה בשימוש ביישום בינה מלאכותית, אשר מגדילות את צריכת האנרגיה וצפיפות המחשוב. בתפקידו הקודם בשניידר אלקטריק שימש צויליך כמנהל לקוחות אסטרטגיים והוביל את הפעילות מול המגזר הממשלתי, ספקיות ענן ומפעילי חוות שרתים. טרם הצטרפותו לחברה עבד כעורך דין במשרד פירון, שם התמחה בליטיגציה מסחרית וליווה פרויקטים במגזר העסקי ובנדל"ן. צויליך, בן 41, הוא בוגר תואר ראשון במשפטים ובמדעי המדינה מאוניברסיטת רייכמן.

אפל אוהבת להגיע מאוחר למסיבה. לפעמים כל כך מאוחר, עד שכמעט נדמה שהיא שכחה שיש מסיבה. אבל זה בדיוק מה שקרה גם אתמול בערב, כאשר החברה מקופרטינו הציגה את ה-iPhone Duo – ה-iPhone המתקפל הראשון בתולדות אפל, שהוצג על ידי ג'ון טרנוס, המנכ"ל החדש, שנכנס לנעליו של טים קוק, אחרי שנים שבהן סמסונג, גוגל, שיאומי ויצרניות נוספות קיפלו, פתחו, סגרו ושוב קיפלו את הסמארטפונים שלהן וניסו לשכנע אותנו שהעתיד מתקפל לשניים, אפל החליטה שהגיע הזמן להצטרף. כרגיל אצל אפל, היא לא מתייחסת לכך כאל כניסה לקטגוריה קיימת. מבחינתה, היא פשוט המציאה אותה מחדש. ה-Duo הוא ללא ספק הכוכב הגדול של אירוע ההשקה. כשהוא סגור הוא נראה ומתפקד כ-iPhone קומפקטי עם מסך חיצוני בגודל 5.4 אינץ'. כשהוא נפתח מתקבל מסך פנימי בגודל 7.6 אינץ' – הגדול ביותר שאי פעם הותקן ב-iPhone. כלומר אפל סוף־סוף מציעה למשתמשים את מה שרבים מהם רצו כבר מזמן: טלפון שיכול להפוך, פחות או יותר, לטאבלט. המתקפל של אפל מגיע – אבל במחיר של אפל ה-Duo מצויד בשבב A20 Pro, אותו שבב שמניע גם את דגמי ה-iPhone 18 Pro החדשים, ומציע ביצועים משופרים במיוחד למשימות בינה מלאכותית, משחקים ועבודה במספר אפליקציות במקביל. אפל גם השקיעה לא מעט מאמץ במה שנחשב לנקודת התורפה המסורתית של טלפונים מתקפלים: הציר והקפל במסך. החברה מציגה מנגנון ציר חדש וגימור מיוחד למסך, שאמור להפחית את ההשתקפויות ואת הנראות של קו הקיפול. בהמשך השנה יתמוך המכשיר גם ב-Apple Pencil עם USB-C. אבל, כמובן, אפל לא הייתה אפל בלי תג מחיר שמחזיר אותנו למציאות. מחירו של ה-iPhone Duo בארצות הברית מתחיל ב-1,999 דולר. במילים אחרות: כן, אפל התקפלה. חשבון הבנק שלכם, לעומת זאת, עשוי להישאר ישר לגמרי – פשוט כי לא יישאר בו הרבה מקום להתקפל. iPhone 18 Pro: פחות מהפכה, יותר כוח לצד המתקפל הציגה אפל את ה-iPhone 18 Pro ואת ה-iPhone 18 Pro Max. כאן מדובר באבולוציה מוכרת יותר של נוסחת הפרימיום של אפל: מצלמה טובה יותר, ביצועים חזקים יותר, סוללה טובה יותר וכמובן – הרבה יותר בינה מלאכותית. החידוש הבולט בתחום הצילום הוא מצלמת Fusion ראשית ברזולוציית 48 מגה־פיקסל עם צמצם משתנה. מדובר ביכולת שאמורה להעניק למשתמשים שליטה רבה יותר בעומק השדה ובצילום בתנאי תאורה משתנים – ולהביא את האייפון עוד צעד לכיוון מצלמה מקצועית שנמצאת במקרה גם בתוך טלפון. דגמי ה-Pro חדשים מצוידים בשבב A20 Pro, במערכת קירור משופרת המבוססת על תא אדים, וב-Dynamic Island קטן יותר. אפל מבטיחה גם שיפור משמעותי בחיי הסוללה, כאשר דגם ה-Pro Max מקבל, לדברי החברה, את קפיצת חיי הסוללה הגדולה ביותר שנעשתה אי פעם ב-iPhone. אבל אולי השינוי המעניין יותר הוא הניסיון של אפל להפוך את ה-iPhone למרכז אישי של AI. עם iOS 27 ויכולות Siri AI החדשות, החברה מבטיחה שילוב עמוק יותר של בינה מלאכותית בהקשר האישי של המשתמש – תוך המשך הדגש המוכר של אפל על עיבוד מידע במכשיר עצמו ועל Private Cloud Compute. במילים אחרות: אפל עדיין מאמינה שאפשר לעשות AI חכמה, אבל בלי למסור את כל החיים הדיגיטליים שלנו למישהו בענן. Apple Watch הופך להיות יותר ויותר מכשיר בריאות אם יש תחום שבו אפל ממשיכה להתקדם בעקביות, ואולי אפילו במהירות גדולה יותר מהסמארטפון עצמו, הרי שזה תחום הבריאות. החברה הציגה היום את Apple Watch Series 12  ואת Apple Watch Ultra 4, עם מערכת חדשה בשם Health Sensing System. המערכת החדשה מבטיחה מדידת דופק מדויקת יותר, מדידות תכופות יותר של שונות קצב הלב – HRV – וציון חדש בשם Readiness, שאמור לעזור למשתמש להבין עד כמה הגוף שלו מוכן ליום של פעילות, אימון או פשוט… להתמודד עם המציאות. גם אפליקציית Health זוכה לעיצוב מחדש וליכולות חדשות המבוססות על Apple Intelligence, כולל תובנות בריאותיות ארוכות טווח וניסיון לתרגם את ים הנתונים שאוספים השעון וה-iPhone  למשהו שאנשים רגילים באמת יכולים להבין. וזה אולי השינוי החשוב ביותר: Apple Watch הולך ומתרחק מההגדרה של "שעון חכם". הוא הופך בהדרגה למעין מחשב בריאות אישי שנמצא על היד 24 שעות ביממה. ה-Series 12 מקבל גם שבב S11 חדש ותכונות Audio Intelligence, שאמורות לעזור למשתמשים לזהות צלילים חשובים בסביבה ולשמור מידע מרכזי משיחות. כן, אנחנו כנראה מתקרבים לעולם שבו השעון יודע לא רק כמה צעדים עשיתם – אלא גם יכול להזכיר לכם מה בדיוק אמרו לכם לפני חמש דקות. AirPods 5 : פחות רעש, יותר AI גם משפחת האוזניות זכתה היום לעדכון עם AirPods 5. החידוש המרכזי הוא ביטול רעשים אקטיבי משופר, שלפי אפל מפחית עד 50% יותר רעשים חיצוניים בהשוואה ל-AirPods 4 עם ANC. האוזניות החדשות כוללות גם Adaptive Audio,  מצב שקיפות משופר, שליטה באמצעות מחוות ראש וגישה ללא ידיים ל-Siri AI. אבל התכונה שמסמנת אולי בצורה הטובה ביותר את הכיוון שאליו הולכת אפל היא Live Translation – תרגום חי באמצעות האוזניות. החזון ברור: האוזניות כבר אינן רק הדרך שלנו לשמוע מוזיקה. הן הופכות לממשק AI שנמצא איתנו כל הזמן – מקשיב, מתרגם, מסנן מידע ומאפשר לדבר עם העוזרת הדיגיטלית בלי להוציא את הטלפון מהכיס. המסר הגדול של אפל: החומרה עדיין כאן, אבל ה-AI נכנס לכל מקום אירוע ההשקה של אפל אתמול לא עסק רק בעוד כמה גאדג'טים חדשים. המסר הרחב יותר היה, שאפל מנסה לחבר בין שני עולמות: מצד אחד, חומרה חדשה ומרשימה – טלפון מתקפל, מצלמות מתקדמות, חיישני בריאות ושבבים חזקים יותר. מצד שני, שכבת בינה מלאכותית שאמורה להפוך את כל אותם מכשירים לחכמים ושימושיים יותר. ה-iPhone Duo הוא ללא ספק ההכרזה הסמלית ביותר. אפל לא המציאה את הטלפון המתקפל, והיא גם לא הראשונה שהבינה שאפשר לפתוח טלפון ולהפוך אותו למסך גדול. אבל כניסתה של אפל לשוק הזה עשויה לעשות עבור המתקפלים את מה שהחברה עשתה בעבר לשווקים אחרים: לקחת קטגוריה קיימת, לשייף אותה, לפשט אותה – ואז לשכנע חלק גדול מהעולם שהיא הפכה אותה למיינסטרים. והפעם, בניגוד לשנים האחרונות שבהן השקות ה-iPhone הרגישו לעיתים כמו תחרות מי שיפר את המצלמה בעוד כמה אחוזים, נדמה שאפל באמת ניסתה היום לפתוח דף חדש. או במקרה של ה-iPhone Duo – פשוט לפתוח את הטלפון.

במידה מסוימת, ואולי אף מוחלטת, סדרת ה-Yoga 9 מייצגת בכל דור ודור את האפיטום של היכולת והיוקרתיות כאחד שיכולה לנובו להציע במשפחה שמיועדת לשוק הצרכני אמנם, אבל אין משתמש במחשבים ניידים שלא ישמח להציג אותה לראווה על השולחן כמחשב שלו, גם אם הוא מגדיר את עצמו כעסקי. זה נכון גם בדור הנוכחי, הדור ה-11 של המחשב, כשאל הסקירה הגיעה הגרסה ההפיכה שלו, Yoga 9-14IPH11 2-in-1, שמאפשרת, כמובן, לסובב את מסך המגע בגודל 14 אינץ' על ציר מצוין וחזק עד 180 מעלות כדי להפוך אותו לסוג של טאבלט גדול מסך. והכל מוגש בתוך עיצוב קפדני ומרהיב עין כמו בדור הקודם, עם צבע כחול קוסמי ייחודי, עם שוליים קעורים מעוגלים בעדינות ובלי אף פינה חדשה, ועם מקרן קול ייחודי של לנובו, שנע עם הציר כדי שיהיה מופנה כל הזמן אל המשתמש ומכיל ארבעה רמקולי 2 ואט, שני טוויטרים ושני וופרים שתומכים ב-Dolby Atmos ומגיעים עם מגבר חכם. יחד איתם מציע המחשב מערך של ארבעה מיקרופונים, שבשילוב עם מצלמת 5 מגה-פיקסל – ובליווי של חיישן אינפרה אדום – מאפשרים ועידות וידיאו איכותיות. רק חבל שתריס הפריטיות רק ידני. מסך ה-OLED מציע רזולוציה גבוהה של 2.8K עם בהירות מרבית גבוהה יחסית של 1,100 ניט ועם קצב רענון דינמי שנע בין 30 ל-120 הרץ, עם תמיכה של 100% במרחב הצבעים DCI-P3, תמיכה ב-Dolby Vision וגם ב-True Black 1000 – והתוצאה היא חוויית תצוגה ברמה גבוהה. המחשב מגיע עם Core Ultra 7 355 של אינטל, שמציע עוצמת חישובי AI ברמה של 49TOPS ומצויד בארבע ליבות גרפיות Xe3, שמציעות איכות גרפית סבירה, וביצועי AI בינוניים מאוד. זהו מעבד שמגיע עם 4 ליבות ביצועים במהירות מרבית של 4.7 גיגה-הרץ וארבע ליבות יעילות במיוחד במהירות מרבית של 3.5 גיגה-הרץ, ובסך הכל בכל היבט מציע רמת ביצועים נקייה בינונית למדי בדור הנוכחי של מעבדי ה-PC בשוק – תוצאה של 470/2,324 נקודות במבחן Cinebench 2026 לא נמצאת בדיוק בצמרת הגבוהה, כך שמי שמחפש מחשב שמציע את הביצועים הגבוהים ביותר, זה לא בשבילו. אבל יש למעבד הזה ולתצורת השבבים שכלולה בו, יתרון אחד משמעותי: צריכת הכוח שלו יחסית נמוכה. ה-TDP הבסיסי שלו הוא 25 ואט בלבד, והוא יכול להגיע עד 55 ואט בעומס מרבי. זה בא לידי ביטוי באופן מובהק בזמן העבודה שלו. בבדיקות של טלפונים מודרניים כבר התרגלתי להגיע קרוב לקו ה-20 שעות עבודה במבחנים שאני עורך, ואף לחצות מדי פעם. אבל מתברר שגם מגיע לשוק הניידים, שמבוססים על מעבדים של אינטל, והמחשב הזה עבר בקלות את קו 20 השעות בבדיקת הזמן הקבועה שאני עורך באמצעות PC Mark 10, עם בהירות של כשליש ועם בחירת מצב היעילות האנרגטית הטובה ביותר. ולא צריך להיכנס להגדרות כדי לעבור בין מצבי העבודה של המחשב. אפשר להשתמש במקש הייעודי mode (F9) שהוא חלק מחבילת ה-Aura החכמה שמגיעה כחלק מהמערכת של לנובו, שמשתלבת ב-Windows וביכולות ה-Copilot+ PC שלה. על ידי שימוש במקש הזה ניתן לעבור בין מצבי העבודה השונים, או שאפשר לתת למחשב לקבוע באופן אוטומטי את ההגדרות לפי זיהוי המצב שבו עובדים, כולל משחקים ופגישות וידיאו, וכך להוציא מהמחשב את המיטב – כולל זמן עבודה כאמור לעיל. כנראה מתוך מודעות לקפיצת המחירים בשוק בגלל בעיות הזיכרון, לנובו "מפנקת" את מי שירכוש את המחשב בחבילה היקפית בהחלט נאה. היא כוללת את העט האלקטרוני Yoga Pen Gen 2, עכבר אלחוטי שאפשר לצמד לעד שלושה מחשבים ומציע גם שני כפתורים צידיים שניתנים להגדרה, וגם נרתיק נשיאה מרהיב למראה, שחלקו יכול להתקפל כדי לשמש סוג של מעמד – והכל בצבעים שתואמים במדויק לצבע הכחול הקוסמי של המחשב. העט אפילו מגיע בתוך אריזה ייחודית שאפשר להצמיד אותה מגנטית לחלק האחורי של המסך. זה לא מחשב קל, ועם מסך ה-14 אינץ' שלו הוא מגיע למשקל של כ-1.3 ק"ג שנמתחים על פני עובדי של כ-15.3 מ"מ. גם המחיר, כצפוי כיום, לא קל. מחיר השוק שלו כעת בתקופה הנוכחית עומד על כ-9,300 שקלים, כשהמכיר הרשמי הוא כ-10,800 שקלים. זה כול מה שנחשב כיום הרבה זיכרון RAM, לא פחות מ-32 גיגה-בייט זיכרון LPDDR5x 7467MT/s יחד עם 1 טרה-בייט זיכרון אחסון, אבל זה המצב היום בשוק, ומי שמחפש מחשב נייד שישדר יוקרתיות, וגם יביא ביצועים לא רעים, אבל עם AI שיותר עושים אותו ברשת, אולי שווה לו לבדוק את ה-Yoga 9-14IPH11 2-in-1.

לירן גרינברג הוא אחד מהאנשים הלא רבים בישראל שיושבים באחד הצמתים החשובים של ההיי-טק: בחיבור בין סייבר והון-סיכון. יש לו פרספקטיבה רחבה בשני הנושאים האלה, וגם בחיבור בינם לבין התחום החם ביותר בעולם הטכנולוגי – הבינה המלאכותית. גרינברג הוא בן 39, שחי בתל אביב עם בן זוג, שתי בנות שנולדו בתהליך פונדקאות וכלבה. כמו הרבה יזמים בולטים, הוא החל את הקריירה שלו כבר בחטיבת הביניים, ופיתח פרויקטים ואתרי אינטרנט מקצה לקצה. הרזומה שלו כולל שירות ב-8200, הובלת פיתוח מוצרים בולטים באי-טורו ובקונדואיט, ובעיקר הקמת וניהול Team8, עם שלושה יזמים, בהם תא"ל (מיל') נדב צפריר, בעבר מפקד 8200 וכיום מנכ"ל צ'ק פוינט. Team8 היא מהקרנות הבולטות בתחום הסייבר, אולם היא התרחבה גם לוורטיקלים אחרים, כגון פינטק, בריאות ודאטה. לפני כחודש היא חשפה את הקרן השלישית שלה, שכבר השקיעה בחברה שביצעה אקזיט (קוי סקיוריטי), וגיוס של 365 מיליון דולר. מודל ייחודי בתעשייה יש ל-Team8 מודל שכמעט שאין כמותו בתעשייה: היא לא קרן הון-סיכון קלאסית, אלא חממת יזמות. או, אם תרצו, סטודיו לבניית חברות – שגם משקיע בהן. כלומר: יש ל-Team8 מעורבות עמוקה בחברות שהיא שמה בהן את כספה. היא הולכת עם היזמים והסטארט-אפים שבפורטפוליו שלה יד ביד – משלב הרעיון, עבור בהקמה, בתכנון ובפיתוח המוצר, ועד להגעה לשוק – ולאקזיט, אם וכאשר, או להתפתחות החברה לגדולה ויציבה. מודל כזה עלול לייצר מתח מובנה בינה לבין היזמים שהיא מגייסת כדי לנהל את חברות הפורטפוליו שלה, שעשויים לרצות חופש ניהולי רב יותר. אלא של-Team8 יש לא מעט סיפורי הצלחה: הפורטפוליו שלה כולל כמה מהחברות הבולטות בשנים האחרונות, בפרט בתחום הסייבר, בהן קלארוטי, שהפכה לחד קרן ונחשבת לאחת מחברות הסייבר התעשייתי המובילות בעולם, וטאלון ודיג סקיוריטי – שתי חברות שפאלו אלטו רכשה. בכירי Team8 כיום. מימין לשמאל: השותפים-המנהלים לירן גרינברג, שרית פירון, אורי ברזילי והדר סיטרמן נוריס. צילום: עומר הכהן כדי לממש את המודל שלה, Team8 מסתייעת בקהילות שהקימה של בעלי תפקידים בכירים בתעשיית הטק העולמית, כשהמרכזית בהן היא קהילת ה-CISOים. אלה מלווים את היזמים, נותנים להם פידבקים לאורך מחזור החיים של הסטארט-אפ, ובעיקר לפני שיש לו מוצר, ומקבלים מ-Team8 גישה לחדשנות, ולתזות ולתפיסות חדשות בשוק ההשקעות. לדברי גרינברג, "יזם שרוצה לבנות חברה מנצחת בסייבר – כדאי שיקבל פרספקטיבה של עשרות ומאות לקוחות פוטנציאליים, על מנת שהוא יוכל לקבל את ההחלטות הנכונות. זה מה שאנחנו מציעים לו". שינוי ענק בעולם היזמות לדברי גרינברג, "עולם היזמות משתנה מאוד בשנים האחרונות. כיום, בזכות ה-AI, הרבה יותר קל לפתח טכנולוגיה ולגייס כסף, ולעומת זאת, הרבה יותר קשה לבנות חברה מצליחה. כל אחד יכול לפתח טכנולוגיה, אבל מעטות החברות שיש להן את המומחיות, היכולת לגייס טאלנטים וההגעה ללקוחות הנכונים. זה נהיה החלק היותר מאתגר, וזה מתאים למודל של Team8. כבר בעבר, עוד לפני עידן ה-AI, הבנו שהאקו-סיסטם הישראלי מאוד טוב בפיתוח הטכנולוגיה, והחלטנו לשים את הדגש על ליווי הסטארט-אפ לאורך מחזור החיים שלו, עם דגש על ההגעה לשוק (Go to market)". מה דעתך על היזם הישראלי של 2026? "אני רואה בשנים האחרונות שינוי בפרופיל של היזם הישראלי. אני מדמה אותו ל-'גלגל תנופה', שהמהירות שלו לא מפסיקה לגדול. אחת מכל 22 חברות בישראל מוקמת על ידי יזם סדרתי, כשבארצות הברית הנתון הוא אחת ל-38. זה אומר שיש משהו באקו-סיסטם הישראלי שהוא מאוד ממוקד, עם ניסיון מצטבר של יזמים. עוד שינוי הוא מאגר הטאלנטים סביב היזמים – כבר לא מדובר רק בטאלנטים טכנולוגיים, אלא יש צורך באנשים מעולים בשימור לקוחות, שיווק ומכירות. נבנות פה חברות גדולות עם טאלנטים 'קלאסיים', אבל גם עם סוג חדש, אחר לגמרי, של כישרונות. יש בישראל המון עומק של ידע וניסיון, שמתחיל להשתוות לשוק האמריקני. לא לחינם צ'ק פוינט, פאלו אלטו, וויז וסייברארק יצאו מישראל, ובשנים האחרונות יש עוד ועוד יוניקורנים ישראליים בתחום הסייבר. ככלל, השנתיים האחרונות היו הטובות ביותר By far לתעשיית הסייבר הישראלית, עם אקזיטי ענק, עלייה בגיוסים, ויותר מיזוגים ורכישות. המגמה הזאת לא הולכת להיעצר. אנחנו ממשיכים להיות אומת סטארט-אפ. צילום: xtock, ShutterStock (עיבוד ממוחשב) מנגד, היזם הישראלי – ולא רק – נתקל בשנים האחרונות בהרבה יותר אתגרים. כיום יותר מבעבר, קריטי שיהיו לו דינמיות, מהירות מחשבתית ותגובה מהירה לשינויים. בדומה לעבר, היזם או צוות היזמים הפוטנציאלי צריך חסינות, כריזמה שמאפשרת לגייס טאלנטים, והבנה עמוקה בתחום שבו הוא מקים את הסטארט-אפ שלו. אלא שכיום, בגלל ה-AI, הוא נדרש גם לעשות שינויים בכל כמה שבועות. פעם, היזם היה יכול לתכנן שנה קדימה. כיום זה כבר לא אפשרי. לכן, כשאנחנו לומדים להכיר צוות יזמים חדש, אנחנו מחפשים את ניסיון החיים שלהם וניסיון בהתאמה מהירה מאוד למציאות המשתנה. יש כאן יתרון לנו, הישראלים – אנחנו יודעים להשתנות מאוד מהר". העידן הנוכחי הביא שינויים רבים לא רק ליזמים, אלא גם לבעלי תפקידים בחברות גדולות. למשל, לסמנכ"לי האבטחה, ה-CISOים. "יותר מזה: ה-CISOים נמצאים כיום בנקודת חוסר הוודאות הכי גדולה בהיסטוריה של התפקיד שלהם". למה? "זה קורה משלוש סיבות: השינוי בסביבות הדיגיטליות, השכלול, בסקייל, של ההאקרים והאדפטציה של הפתרונות הטכנולוגיים לכך. המציאות הדיגיטלית, מערכות ה-IT, שהם צריכים להגן עליה משתנה לחלוטין. כולה מבוססת כיום על בינה מלאכותית וסוכני AI, וה-CISOים צריכים להתאים את עצמם למציאות הזאת. אם המעבר לענן נחשב לשינוי רדיקלי, אימוץ ה-AI והסוכנים הוא שינוי הרבה יותר רדיקלי. ההאקרים מאמצים את הבינה המלאכותית בקצב מסחרר – בין אם אלה מדינות או ארגוני פשיעה בסייבר. זה כבר לא 'רק' פישינג יותר מתוחכם ודיפ-פייק – הבינה המלאכותית מאפשרת להם לכתוב נוזקות הרבה יותר מהר והרבה יותר יעיל, ואנחנו מגיעים גם למתקפות אוטונומיות שסוכני ה-AI יודעים להריץ, למשל בפרשת האגינג פייס. אנחנו רק מתחילים לראות את זה – ולא ניתן לדעת לאן זה יתפתח. בנוסף, ההאקרים יכולים לזהות חולשות בכל קוד שנכתב בעשרות השנים האחרונות, ולעשות את זה בדיוק ובמהירות שלא ראינו בעבר". מה שאתה אומר מבהיל. "נכון, זה מטורף, ונראה עלייה מטורפת עוד יותר בחצי השנה הקרובה. ארגונים לא ערוכים לזה. הם צריכים לבצע שינוי ענק של הפרדיגמה והתפקידים, כדי להיערך לשינוי הזה. אנחנו עומדים בפני תקופה מאוד מורכבת בתעשייה, אולי אחת הכי מורכבות שראינו". אתה אומר שארגונים ו-CISOים צריכים לשנות פרדיגמה. למה הכוונה? "כאן אנחנו מגיעים לסיבה השלישית – השינוי בפתרונות. ארגונים בכלל, וסמנכ"לי אבטחת מידע בפרט, צריכים להבין שכדי להגיב למתקפות מבוססות AI, ההגנה צריכה להיות מבוססת AI. תיקון חולשות באופן ידני הוא דבר שצריך לעבור מהעולם – ארגונים חייבים לבצע קפיצת מדרגה ולאפשר לסוכני בינה מלאכותית לעשות זאת באופן אוטונומי. אחרת הם לא יוכלו להתמודד עם משטחי התקיפה החדשים". התשובה לשאלה על המסך – חיובית. צילום: ג'מיני גרינברג מציין כאן עוד נקודה מעניינת: "סוכני ה-AI לא רק פותרים סיכונים, אלא מהווים גם סיכון בעצמם, לא בהכרח כי הם זדוניים, אלא כי עוד לא פותחו הקווים המנחים המושלמים להטמעתם ולשימוש בהם בארגון. אפשר לקרוא לזה 'סוסים טרויאניים נאיבים'. סוס טרויאני כזה הוא כמו עובד שעושה טעויות ויוצר בעיות אבטחה בנאיביות, בתום לב. עם הסוכנים זה קורה בסקייל ענק. הפתרונות לפערי האבטחה האלה נמצאים בסטארט-אפים יותר מאשר בחברות הגדולות". מה הפוטנציאל של ישראל בתחום הבינה המלאכותית? "הפוטנציאל הוא ענק. קרוב לוודאי שלא נבנה כאן את המודל הגדול הבא, ה-OpenAI או האנת'רופיק הבאה לא תגיע מכאן. אבל, כן תגיע מכאן החברה הבאה שמפתחת את שכבת התשתית שמייצרת אמון של ארגונים באימות AI. יש כמה חברות ישראליות שכבר עושות את זה, ואם זה ימשיך – נהיה אימפריית AI מאוד משמעותית. אנחנו נמצאים במובן הזה במצב דומה לשנות ה-90': מדינת ישראל הייתה אז מעצמת תקשורת וטלקום. החברות הישראליות לא ייצרו טלפונים סלולריים, אלא בנו את השכבות מסביב, שאפשרו לארגונים וללקוחות הפרטיים לאמץ את הטכנולוגיה. זה מה שאנחנו עושים גם עכשיו. חברות ישראליות מפתחות ועוד יפתחו מודלי בסיס, אבל ה-ChatGPT או הקלוד הבא לא ייוולד כאן". מה אתה חוזה להיי-טק הישראלי בעתיד הקרוב? "ראשית, אנחנו במערכת בחירות, ואין ספק שנותקף בסייבר במהלכה. ככלל, יש לבחירות ולתוצאות שלהן משמעות רבה עבור גופים בינלאומיים שמסתכלים על תעשיית ההיי-טק הישראלית, איך הם רואים אותנו, מה הם חוזים לחוסן של המדינה והכלכלה כאן. יש כיום גופים שלאחר תהליך ניהול סיכונים מחליטים שלא להגדיל את ההשקעות בישראל. אבל, אני אופטימי: תראה את הגיוס האחרון שלנו, ב-Team8 – גייסנו את הקרן הכי גדולה בתולדותינו, במהירות הרבה ביותר. זה מעיד על העוצמה של הענף. ההיי-טק הישראלי מדלוור: 'אנחנו ממשיכים כרגיל', ועשינו את זה גם בימים הנוראיים שאחרי ה-7 באוקטובר. אני משוחח כל הזמן עם משקיעים, כולל מוסדיים גדולים בחו"ל, והם קולטים את זה. הם מאמינים בתעשיית ההיי-טק הישראלית במידה הולכת וגוברת, והמגמה הזאת תימשך". בכירים ב-Team8 ישתתפו בכנס Future of AI של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שיתקיים בחודש הבא: רונן אסיא, שותף-מנהל בזרוע הפינטק של החברה, והדר סיטרמן נוריס, שותפה ב-Team8 קפיטל. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

תעשיית הבינה המלאכותית סוערת בעקבות צעד חריג של מדענים בכירים, המזהירים באופן פומבי מפני הסכנות הקיומיות הטמונות בטכנולוגיה שאותה הם מפתחים. במרכז האירועים עומד ג'ייקוב קוקסון, חוקר בן 27 שעבד במשך כשלוש שנים במחקר אימון מקדים (pretraining) ב-OpenAI ושבאחרונה הועסק באנת'רופיק (Anthropic), שהודיע באחרונה על התפטרותו המיידית מהחברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד (Claude). כדי לפרוש מהחברה ללא מגבלות חוזיות, ולאפשר לעצמו לדבר בחופשיות, קוקסון אף ויתר על מניות החברה שלו, שהיו אמורות להבשיל בתוך כחודשיים. I resigned from Anthropic today. I spent the last three years doing pretraining research at both OpenAI and Anthropic. Neither company is acting responsibly. They are racing straight to self-improving superintelligence and gambling with our lives. More thoughts below. — Jacob Coxon (@hilbertspaess) September 9, 2026 "החברות מהמרות על החיים של כולנו" ברשת החברתית X פרסם קוקסון אזהרה שצברה צפיות רבות, ובה הטיח האשמות בשתי ענקיות ה-AI המובילות, בטענה כי אינן פועלות באחריות. כפי שדווח בכלי התקשורת Mashable ו-CBC News, בין השאר, קוקסון הצהיר: "שתיהן טסות בקו ישר לעבר בינה סופר-אינטליגנטית בעלת יכולת שיפור עצמי, ומהמרות על החיים של כולנו". הוא הוסיף וכתב: "אל תזלזלו בעוצמת הטכנולוגיה הזו. אלו יהיו בתוך זמן קצר מערכות על-אנושיות שיוכלו לפרוץ לכל דבר, לחולל מהפכה בכל תחום בן לילה ולצבור עוצמה ומשאבים אמיתיים".  קוקסון הרחיב את התרעותיו בתוך ציון הפער העמוק שבין ההצהרות הפומביות של מנהלי החברות לבין תחושותיהם הפנימיות. לדבריו, אלו שבונים את המערכות הללו מאמינים ברצינות שהטכנולוגיה עלולה לחסל את האנושות כולה עוד לפני תום העשור, וכי לא מדובר בתרגיל יחסי ציבור. הוא ציין כי בעוד שבכירים מנסחים את דבריהם באיפוק מול התקשורת, בשיחות סגורות הם מביעים חשש כבד.  קוקסון הבחין בין תרבויות העבודה בשתי המעבדות: לדבריו, בעוד שב-OpenAI רבים טרם הפנימו את גודל הסיכון הציוויליזציוני, באנת'רופיק הסכנה מובנת היטב – אך החברה כלואה במרוץ תחרותי מתוך תפישה שאף גורם אחר לא יפעל באחריות, ולכן עליה להגיע ראשונה – למרות הסיכון. תגובת בכירים באנת'רופיק ואירועי החרגה בשטח דבריו הדרמטיים של קוקסון זכו לאישור פומבי מתוך אנת'רופיק עצמה. אוון הובינגר, מוביל מדע התיאום (alignment) בחברה, הגיב לדברים ברשת X וכתב: "אנחנו באמת מאמינים שבינה מלאכותית יכולה להרוג את כל בני האדם!". הובינגר הציב הערכה של מעל 10% סיכוי להכחדת האנושות בתוך עשור, והודה בגלוי כי לחברה אין כרגע תוכנית סדורה לפתרון תיאום סופר-אינטליגנציה.  במקביל, סמואל מרקס, מוביל פיקוח בחברה, ציין כי הפיתוח נמשך בשל תמריצים מסחריים והחשש ממתחרים זהירים פחות. החששות הללו מתרחשים על רקע תקדימים מדאיגים שבהם מודלים יצאו מסביבות הניטור שלהם – כשכידוע לנו כיום בין היתר נרשמו אירועים שבהם סוכני AI של OpenAI ביצעו פריצה אוטונומית לפלטפורמת האגינג פייס (Hugging Face), וקלוד של אנת'רופיק פרץ לשלוש חברות מחוץ לסביבת הבדיקה שלו (ארגז החול). pic.twitter.com/loxvcOcug1 — AI Notkilleveryoneism Memes ⏸️ (@AISafetyMemes) September 9, 2026 אזהרת המינוי החדש ב-OpenAI וסכנת "פיצוץ האינטליגנציה" במקביל לזעזוע באנת'רופיק, הודיעה OpenAI על מינויו של פול כריסטיאנו – מחלוצי שיטת הלמידה מתגמול אנושי (RLHF) ולשעבר מוביל תחום התיאום בחברה – לדירקטוריון שלה המכונה OpenAI Foundation Board, וכן לבוחן בוועדת הבטיחות והביטחון.  ברט טיילור, יו"ר דירקטוריון OpenAI, בירך על המינוי וציין כי כריסטיאנו סייע להגדיר את תחום התיאום דרך התמודדות עם השאלות המורכבות ביותר. עם זאת, כפי שפורסם ב-Mint ו-Investing.com בין השאר, כריסטיאנו פרסם הצהרה נוקבת עם כניסתו לתפקיד: "אם נבנה סופר-אינטליגנציה ללא תיאום עמיד יותר, אני מצפה שנאבד את השליטה בה באופן קבוע. אם זה יקרה, מרבית האנשים עלולים למות".  כריסטיאנו התריע מפני לולאות מחקר אוטונומיות שבהן AI משפרת את עצמה ומחמירה את בעיית התיאום, והזכיר תחזיות שלפיהן אוטומציה מלאה של מחקר AI עשויה להתרחש בתוך 18 חודשים בלבד ולגרום ל"פיצוץ אינטליגנציה" מהיר. בהתייחסותו המפורשת למצב התעשייה, כריסטיאנו קובע נחרצות: "אינני חושב שתעשיית הבינה המלאכותית באופן כללי, כולל OpenAI, נמצאת כעת במסלול להפחתת הסיכון לרמה מקובלת". הוא הבהיר כי הציבור אינו צריך להסתפק בהבטחות: "שאר העולם צריך לשפוט את OpenAI, ואת כל מפתחי ה-AI, אך ורק לפי התנהגות ותוצאות שניתנות לאימות חיצוני", הוסיף בציוצו. https://t.co/vC2chU6YM9 — Paul Christiano (@paulfchristiano) September 9, 2026 גל עזיבות והקריאות לחקיקת חירום התפטרותו של קוקסון מצטרפת לשרשרת עזיבות של מומחי בטיחות בחברות המובילות, בהם מרינאנק שארמה שנטש את אנת'רופיק, וכן זואי היציג ויאן לייקה שפרשו מ-OpenAI – כולם הלינו על העדפת מוצרים נוצצים על פני זהירות. מנגד, מנכ"ל אנת'רופיק, דריו אמודאי, העריך בעבר כי AI סופר-אנושית עשויה להופיע כבר ב-2027, בעוד שמנכ"ל ,OpenAI סם אלטמן, לא הסתיר לרגע כי הוא שואף להגיע ל-AGI עוד השנה.  האירועים האחרונים עוררו הד נרחב בזירה הפוליטית והבינלאומית. הסנאטור האמריקני ברני סנדרס הגיב לדברים והודיע כי בכוונתו לקדם חקיקה להקפאה זמנית של פיתוח סופר-אינטליגנציה, כשהוא מציין כי "האנשים שבונים את הטכנולוגיה הזו מודים בעצמם שהיא עלולה לסכן את עתיד האנושות".

נושא ההשפעה של הבינה המלאכותית על הכלכלה העולמית, ועל זו של כל מדינה ומדינה, נמצא על סדר היום כבר לא מעט זמן. מודל AI חדש, שאנת'רופיק השיקה אתמול (ד'), מבקש לבדוק כיצד ה-AI תשפיע על הכלכלה הגדולה ביותר בעולם – של ארצות הברית. המודל מבקש לגלות כיצד הבינה המלאכותית תשנה את כלכלת ארצות הברית עד 2030, ומציג תחזיות של מומחי הכלכלה של אנת'רופיק. כמו כן, הוא נותן למשתמשים אפשרות לבצע תחזיות משלהם. המחקר מתבסס על התפיסה שלפיה כל עבודה בנויה מאוסף של משימות, שחלקן ייוותרו ללא שינוי, אחרות יועצמו על ידי ה-AI, משימות נוספות יעברו אוטומציה מלאה ולצידן ייווצרו משימות חדשות. בכמה הכלכלה האמריקנית תצמח, על פי כל אחד מהתרחישים? המודל מציג ארבעה תרחישים: לפי הראשון, התמ"ג הבסיסי של ארצות הברית, ללא AI, צפוי להגיע ב-2030 ל-33.5 טריליון דולר. שלושת התרחישים האחרים מדברים על השפעה צנועה, משמעותית וקיצונית של הבינה המלאכותית. לפי התרחיש הצנוע, השפעת ה-AI תהיה דומה לזו של האינטרנט בשנים הראשונות שלו, והיא תהיה מתונה והדרגתית. שיעור האבטלה של עובדי הידע יעמוד בתרחיש כזה על 2.9%, והתמ"ג יגיע ל-34.1 טריליון דולר – 1.6% יותר מאשר בתרחיש הבסיסי. כלומר, כלכלת הבינה המלאכותית תוסיף לו 600 מיליארד דולר. בתרחיש המשמעותי, עד 2030, מערכות הבינה המלאכותית יהיו מסוגלות לבצע כחצי מעבודות הידע במקום כוח האדם האנושי, ושיעור האבטלה שלהם יעלה ל-4.5%. הדבר יביא לצמיחה כלכלית כפולה מהרגיל ולזינוק בתמ"ג. שכר עובדי הידע ייוותר ללא שינוי, אולם עובדים במקצועות פיזיים או פרונטליים, כמו בניין או סיעוד, ישתכרו הרבה יותר, עקב זינוק שיחול בביקוש למקצועות אלה. לפי התרחיש הזה, הבינה המלאכותית תוסיף לתמ"ג 8.3% וזה יגיע ל-36.3 טריליון דולר. במקרה הקיצוני, התמ"ג בארצות הברית יגיע ב-2030 ל-44.4 טריליון דולר – כמעט 11 טריליון יותר מהתמ"ג ללא השפעה של ה-AI כלל. זוהי תוספת עצומה, של 32.4%, עם קצב צמיחה שנתי של 15% והכפלת הכלכלה בכל 4.5 שנים. במסגרת התרחיש הזה, הבינה המלאכותית תציג ביצועים טובים יותר מבני האדם ברוב מקצועות הידע. מהצד השלילי של המטבע, במקרה שכזה, האבטלה תזנק לרמות היסטוריות, עקב הקושי של עובדי הידע המפוטרים למצוא עבודה במקצועות אחרים, והיא תהיה ממושכת. יותר מחמישית (21.5%) מעובדי הידע יאבדו את מקום העבודה שלהם, וקרוב לחמישית (17.9%) לא ימצאו עבודה אחרת, כלומר: יהיו מובטלים. עם זאת, האבטלה של העובדים ביתר המקצועות תרד. ועדיין, בגלל הגידול הדרמטי אצל עובדי, או מפוטרי, הידע, גם האבטלה כולה תצמח מאוד – ל-11.9%. בכל אחד מהתרחישים שבהם ה-AI צומחת, המחקר צופה גידול בפערים של חלוקת ההכנסות, כאשר יותר נתח מהתוצר יגיע לבעלי ההון מאשר לעובדים. הווה אומר שגם אם הכלכלה תגדל, ואפילו באופן דרמטי, הנתח של העובדים בעוגה יקטן. מה חושב הציבור האמריקני? אנת'רופיק אף ערכה סקר בקרב כ-10,000 אמריקנים, שבו היא שאלה בכמה לדעתם יעלו השכר והאבטלה במדינה עד 2030. התשובה הממוצעת שלהם הייתה קרובה לתרחיש המשמעותי: הם חזו גידול של 10% בתמ"ג ו-5% באבטלה. שיעור הנשאלים שמעריכים שהתרחיש הסביר ביותר שיקרה הוא זה הקיצוני עומד על 10%. לעומת זאת, החוקרים עצמם לא סיפקו הערכה איזה תרחיש סביר יותר שיקרה. ג'ק קלארק, מייסד משותף של אנת'רופיק, אמר לרשת הרדיו הציבורית האמריקנית NPR כי "אני חושב שהטכנולוגיה תמשיך לצמוח בקצב מאוד, מאוד מהיר, אבל הפיזור של הטכנולוגיה (בקרב קבוצות האוכלוסייה – י"ה) יהיה הרבה יותר מאתגר ממה שאנשים חושבים". הוא התייחס גם לממשלה ואמר כי אם תהיה צמיחה בתמ"ג כמו שהתרחישים המשמעותי והקיצוני חוזים, "היא תוכל לבצע צעדים שלא ניתן לדמיין אותם כיום. קובעי המדיניות צריכים להתכונן להוציא עוד כסף".

LTX מפתחת מודל עולם פתוח שמרחיב את היכולות של מודלי וידיאו הרבה מעבר ליצירת תוכן. לצד יצירת וידיאו ואודיו, המודל נועד להבין תנועה, מרחב, זמן וסיבתיות – יכולות שהופכות את אותה תשתית לרלוונטית גם לסימולציות, רובוטיקה ומערכות אוטונומיות. הכיוון הזה מקבל כעת ביטוי ב-LTX-2.5 – הדור החדש של המודל שהשיקה החברה בשבועות האחרונים. לצד השימושים שלו בתעשיות הקריאייטיב, הפרסום והמדיה, המודל מותאם גם ליישומי זמן אמת ולעולם הפיזי. כך, אותה טכנולוגיה שיכולה לשמש להפקה עבור משרד פרסום יכולה לשמש גם רובוט שפועל בסן פרנסיסקו. בהשקת הגרסה החדשה השיקה LTX גם גרסה ייעודית לעבודה עם רובוטים ומערכות פיזיות, שחברות יכולות להתאים למידע ולסביבה שבה המערכות שלהן פועלות. המטרה היא לאפשר למודל ללמוד כיצד הסביבה משתנה בתגובה לפעולות שונות ולחזות מה עשוי לקרות בהמשך – יכולת מרכזית עבור רובוטים שנדרשים לפעול באופן עצמאי בעולם משתנה. מרכיב נוסף באסטרטגיה של LTX הוא גישת הקוד הפתוח. את המודלים של החברה ניתן להוריד, להריץ על תשתית עצמאית ולהתאים לדאטה ולצרכים של כל ארגון. משפחת מודלי LTX כבר חצתה את רף 33 מיליון ההורדות – נתון שמעיד על האקוסיסטם שנבנה סביב הטכנולוגיה. בעולם הרובוטיקה, שבו חברות מחזיקות לעיתים מידע ייחודי ורגיש על המערכות והסביבות שלהן, האפשרות לבצע התאמות באופן עצמאי הופכת למשמעותית במיוחד. המעבר ממודלי וידיאו לעולם הפיזי האסטרטגיה הזו כבר מתחילה לקבל ביטוי בשטח. Markov Robotics, שמפתחת יכולות מוטוריות לרובוטים, משתמשת ב-LTX כדי לסייע למערכות פיזיות להבין את סביבתן ולנוע בתוכה; Reactor, שמפתחת תשתית להרצת וידיאו ג'נרטיבי בזמן אמת, מריצה את LTX-2.5 עבור עולמות אינטראקטיביים, אווטארים ויישומי רובוטיקה. במקביל, Asteria משתמשת באותו בסיס טכנולוגי להפקות קולנועיות, ו-ComfyUI שילבה את המודל בסביבת העבודה שלה כבר עם השקתו. LTX עבדה גם עם אנבידיה על אופטימיזציה שנועדה להפחית את דרישות הזיכרון ולאפשר הרצה מקומית יעילה יותר. הרוחב הזה עומד בלב האסטרטגיה של LTX. החברה אינה מנסה להפוך ליצרנית רובוטים, אלא להיות שכבת הטכנולוגיה שעליה חברות אחרות יוכלו לבנות – בין אם מדובר באולפן קולנוע, בפלטפורמת וידיאו בזמן אמת או בחברת רובוטיקה. אם מודלי שפה הפכו בשנים האחרונות לתשתית שעליה נבנו אינספור מוצרי תוכנה, ב-LTX מאמינים שמודלי עולם עשויים להפוך לשכבת בסיס דומה עבור הדור הבא של מערכות ה-AI. במקרה כזה, היכולת לייצר וידיאו היא רק צד אחד של הסיפור; הצד השני הוא היכולת להשתמש באותה הבנה של העולם כדי לאפשר למכונות לפעול בתוכו. ד"ר זאב פרבמן, מייסד ומנכ"ל LTX, השתתף בכנס Physical AI 2026 של אנשים ומחשבים והמטה הלאומי לבינה מלאכותית שהתקיים השבוע (ג'), הרצה על המעבר ממודלי וידיאו למודלי עולם, ועל האופן שבו יכולות שפותחו ליצירת תוכן הופכות כיום לתשתית עבור רובוטיקה ומערכות אוטונומיות.