במועצה האזורית נווה מדבר, נחנכו השבוע שלוש מעבדות דמיון חדשניות בשלושה בתי ספר תיכוניים. המעבדות הותקנו בבתי הספר: מקיף אורט אבו קרינאת, מקיף אורט ביר הדאג' ומקיף אורט אבו תלול. במועצה מתגוררים כ-12 אלף תושבים והיא כוללת בתוכה ארבעה יישובים מהפזורה הבדואית. היא ממוקמת סמוך לבאר שבע, באזור כביש 25. הקמת מעבדות הדמיון החדשות התאפשרה בזכות תרומתם של מפעל הפיס, המועצה האזורית נווה מדבר, קרן אתנה (Athena Fund), תורמיה ושותפיה, רשת אורט ובתי הספר עצמם. בטקסי ההשקה השתתפו נציגי המועצה האזורית נווה מדבר בראשותו של ראש המועצה סלאמה אבו עדיסאן; נציגי קרן אתנה, בראשותו של נשיא ומייסד הקרן אורי בן ארי; נציגי מפעל הפיס, משרד החינוך ומוזמנים אחרים. מעבדות הדמיון מבוססות על טכנולוגיית הקרנה אינטראקטיבית מתקדמת על פני שלושה קירות ורצפה, כאשר מגע ישיר עם התוכן המוקרן מאפשר לתלמידות ולתלמידים להשפיע באופן פעיל על מהלך השיעור. במועצה האזורית נווה מדבר פועלים שישה בתי ספר של רשת אורט, וכן מרכז מצוינות, לקידום תוכניות בתחומי הטכנולוגיה, המדעים ובינה מלאכותית. מעבדות הדמיון הן חלק מהמיזמים של קרן אתנה, שהוקמה ב-2006 על ידי בן ארי ואנשי עסקים, כדי להעצים את מעמד המורה. עד כה התקינה הקרן 130 מעבדות דמיון ברחבי הארץ.

שם ותפקיד: "ענבל ברקוביץ', Head of UX ב-אושן סקיוריטי (Ocean Security)". תפקידים קודמים: "מאז ומעולם מצאתי את עצמי בתפקידים שמהותם היא להבין אנשים, דרך התבוננות, אימוץ נקודת המבט של האחר וזיהוי המוטיבציה שעומדת בבסיס ההתנהגות. הסקילסט הזה, בשילוב יכולות טכניות ופרספקטיבה ביזנסית, איפשרו לי להביא את עצמי במגוון תפקידים רחב. תחילת הדרך הייתה שירות משמעותי בתפקידים מודיעיניים. אלו הובילו אותי באופן טבעי לתפקידי אנליזה, בהם 6 שנים כאנליסטית הונאות. עם סיום התואר השני, החלה דרכי בתחום חוויית המשתמש, כמהנדסת גורמי אנוש באלביט. משם המשכתי כמאפיינת, חוקרת ומעצבת חוויית משתמש בתעשיית ההיי-טק בכלל והסייבר בפרט; החל באנטרפרייזים ענקיים כמו נייס (NICE) ועד סטארט-אפים כמו ארמיס (ARMIS). היום אני מנהלת את צוות ה-UX ב-אושן. הייתה לי הזכות להצטרף כחלק מצוות ההקמה ולבסס את הדיסציפלינה באופן משמעותי במוצר ובחברה. במקביל לימדתי חוויית משתמש במגוון מוסדות אקדמיים, ביניהם האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת רייכמן. ככלל, הקשר לאקדמיה חשוב לי ואני משתדלת לשמור איתה על קשר, לקחת חלק בפאנלים והרצאות כמו גם להתעדכן במחקר. את העבודה הראשונה שלי אני חייבת לבורגול, לברדור מבוגר ומקסים, שגרר אותי בת העשר בטיולי צהריים 5 פעמים בשבוע". השכלה ושירות צבאי: "תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית והנדסת גורמי אנוש מהטכניון. תואר ראשון בפסיכולוגיה וקרימינולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן. בצבא אני משרתת מילואים פעילה בחיל האוויר ו-8200". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "זה מרגיש לי כמו מקום מאוד טבעי עבורי. מאז ומעולם הייתי אדם טכנולוגי. ברטרוספקטיבה, לא מפתיע אותי שעל אף הפנייה לכיוון של פסיכולוגיה, סיימתי בנקודת המפגש שלה עם טכנולוגיה. בגיל 13 התחלתי ללמוד פסיכולוגיה וידעתי ששם הייעוד שלי. כשהגיע סוף התואר הראשון, הבנתי שמה שמעניין אותי הוא פסיכולוגיה יישומית, בעולם האמיתי. ידעתי שמפעילים עלינו אינסוף מניפולציות ושיש עקרונות פסיכולוגיים שמשתמשים בהם בכמעט כל דבר שאנחנו נוגעים בו, ורציתי לדעת את זה. רק לא ידעתי איפה, ואיך. ממש במקרה שמעתי שיש בטכניון תואר שני בפסיכולוגיה, וכשהלכתי לחקור מה בדיוק מלמדים שם – הדברים פשוט הקליקו. התואר השני בפסיכולוגיה קוגניטיבית והנדסת גורמי אנוש היה ממש זה. דיסציפלינה שיש לה רגל אחת אקדמית ורגל שנייה יישומית. את התזה שלי עשיתי בנושא אינטראקציית אדם-רובוט והיא בעיניי מייצגת את התפישה הרחבה שלי לגבי ממשקי משתמש: הם עוסקים באדם והאינטראקציה שלו עם הטכנולוגיה. לכן, זה לא משנה אם הוא בא במגע עם מסך, עם ממשק קולי או עם רובוט – סל הכלים שלי עוסק במשתמש. התפיסה הזו מאפשרת לי לתת מענה לכל סוג של טכנולוגיה – ולא משנה כמה חדשה היא. אנחנו רואים את זה ב-AI אפילו יותר, כי לאנשים הרבה יותר קל 'להאניש' את הטכנולוגיה ולהשליך עליה את התפישות שלהם לגבי בני אדם. גם קודם ראינו את הדפוסים האלה, אבל היה קל יותר לייצר ציפייה מובחנת ממכונה שענתה בצורה מוגבלת יותר, מובנית מאוד והרבה פחות שוטפת". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? "אחרי הדברים של אסף רפפורט לרוני קובן אני חושבת שאפשר להפסיק לשאול את השאלה הזו. ויכול להיות שאפליה היא מילה חזקה מדי, ואפשר לדבר על ההבדל ביחס לנשים בתעשייה. כי רוב האנשים בתעשייה לא קמים בבוקר בכוונה להתייחס אחרת… לנשים. אבל כוונות לחוד, ומעשים לחוד. אמירות כמו "אצלנו אין הבדלים מגדריים" בדרך כלל מעידות על התבוננות חסרה. וזו למעשה הדרך שבה הפערים מונצחים. לא דרך כוונת זדון, אלא בדרך הנוחה של לא להבחין בהם. זה יכול לקרות גם בארגונים עם הכוונות הכי טובות, ולאו דווקא מעמדות מפורשות". האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? "לא שידוע לי, ולא באופן שבדרך כלל חושבים עליו. ככל הידוע לי, אף פעם לא שילמו לי פחות או פסלו את המועמדות שלי על רקע מגדרי. אני רגילה לעבוד בסביבה גברית ודי נהנית ממנה. הייתי האישה הראשונה ב-אושן, ומעולם לא הרגשתי שמגדר הוא פקטור באופן שבו מעריכים אותי (או באופן שבו אני מעריכה אחרים). אני כן יכולה להגיד שפגשתי הטיות מגדריות לאורך השנים. נשים נוטות לאמץ התנהגות מתנצלת, לרכך את האופן שבו הן מתנסחות, ולהימנע מלהיתפש כ'אגרסיביות' על ידי הסביבה. לדבר הזה יכול להיות מחיר בקריירה של אישה, וכזה שפחות נוטים להתייחס אליו".

בשבוע האחרון ביקר במאורת הנמר שי קלמנוביץ', מייסד סופרלייף (SUPERLIFE) ומומחה לארכיטקטורה עסקית. כשביקשתי ממנו לספר קצת על עצמו ועל הדרך שעבר, הוא שיתף אותי שהוא חי יזמות וניהול כבר מעל 15 שנה. משיחתנו למדתי ש-שי הקים וניהל שורה של עסקים מצליחים – מחברת ארומטיקס (Aromatics) בתחום האירועים, דרך המרכז הישראלי למתחתנים ועד רק דברים טובים באיקומרס. בהמשך הוא העביר הרצאות ותוכניות בארגונים להתפתחות אישית ומקצועית. בגיל 40 שי החליט לקחת את כל הניסיון והמומחיות שצבר ולסייע לעסקים לצמוח. זה התחיל מהפודקאסט סופרלייף, שעוסק בהתפתחות אישית, עסקית ורוחנית, ומשם צמח לעיסוקו המרכזי כיום: ארכיטקטורה עסקית – תכנון ובנייה של מנועי צמיחה, עם דגש על נוכחות דיגיטלית אנושית. כששאלתי אותו מה הוא עושה היום ואיזו בעיה הוא פותר, שי הסביר לי שהשיווק המסורתי פשוט הפסיק לעבוד. כיום יש הצפה מטורפת של תוכן גנרי ותוצרי AI, והקהל פיתח עיוורון פרסומי מוחלט. במקביל, אנשים כבר לא רק מחפשים בגוגל, אלא מתייעצים ישירות עם ה-AI, מה שמשנה את כללי המשחק. עסקים רבים שורפים עשרות אלפי שקלים על קמפיינים לא אפקטיביים ונכווים מסוכנויות שמציעות מוצר מדף זהה לכולם, בלי הקשבה לצרכים האמיתיים. אלא ש-שי מציע חוויה מתקנת: במקום תרופה אחידה, הוא צולל ל-DNA הייחודי של העסק במפגש עומק ממוקד של שעה וחצי עד שעתיים. מתוך המפגש נולדת "מפת צמיחה" אישית: הגדרת הערך הייחודי, משפך שיווק ומכירות מדויק, תוכנית עבודה ל-90 יום, שילוב חכם של AI, ולא פחות חשוב – הבנה מדויקת של מה לשחרר ולהפסיק לעשות. שי ציין בשיחתנו כי רק מההבנה הזו מנכ"לים חוסכים הון ומקבלים שקט ומיקוד. בתום המפגש שלנו הוא שיתף אותי שהביקור במאורת הנמר היה עבורו חוויתי ומעורר השראה, ושמחתי לשמוע ממנו כיצד התרגש לראות מפעל חיים כזה מקרוב – ולהכיר את הקוסמת. הוא אף הזכיר לי שכשהתארחתי אצלו בפודקאסט הוא, לדבריו, קיבל ממני "שיעור אדיר על ענווה, שחרור האגו והחשיבות של 'להיות תלמיד' תמיד" – ואז ציין כי הרוח הזו מורגשת גם בכל פינה במאורה. כשדיברנו על היעדים שלו לעתיד, שי סיפר שהשאיפה שלו היא להתחבר למנכ"לים ולמובילי ארגונים שרוצים לעמוד בפרונט, להפוך לאוטוריטה בתחומם ולהוביל את המיתוג והמכירות קדימה. הוא שואף לעזור להם לעצור לרגע, לעשות חישוב מסלול מחדש, לבנות מנועי צמיחה מותאמים אישית ולהציג נוכחות דיגיטלית אנושית ואותנטית שמביאה תוצאות. לסיכום המפגש אמר שי: "בעולם שמוצף בתוכן מכונות סינתטי, היתרון התחרותי הגדול ביותר של כל עסק חוזר להיות האנושיות, הדיוק והערך האמיתי שהוא מעניק".

פיליפ לאופר הוא לא המנהל המעונב שהייתם מצפים. מדובר באיש חייכן, שמדבר בטון שקט ובכלל ישב מולי בראיון בטי שירט שכתוב עליה "מומחה לתאומים וירטואליים". האיש, מהנדס מכונות בהכשרתו, שהיה מעורב בעיצוב הבואינג 777 ואף עבד כמה שנים בתעשיית הרכב, אחראי כיום על הלקוחות הגלובליים הגדולים של מוצר SolidWorks של דאסו סיסטמס. אפשר לומר, מבלי להגזים, שהמוצר הזה הפך להיות הסטנדרט דה פקטו של עיצוב מוצרים בעזרת מחשב בהדמיה פיזיקלית מלאה – מנייר טואלט ועד, ובכן, מטוסים. לאופר מטפל בלקוחות הגדולים מתחומי הנדסת המוצרים המורכבים ביותר שיש: מכוניות וייצור מטוסים ואירוספייס, ובשמות כמו בואינג, איירבאס, פולקסווגן וטויוטה, שיש להם לפעמים 10,000 רישיונות מוצר למהנדסים ויותר. בהתבסס על ניסיונו, יש לו ראייה מוצקה לגבי הטמעה של AI בתחומים האלה. המהנדס כמנהל צוות "המטרה היא לא רק להטמיע AI, אלא גם להכניס שחקני AI", לאופר מסביר את הפילוסופיה של דאסו סיסטמס, שהכניסה בינה מלאכותית במוצרים שלה עוד לפני שזה היה אופנתי. הוא מדבר על סוכני בינה מלאכותית כעל חלק מהצוות, כמו מהנדסים בשר ודם מהשורה – ולא אוהב שמכנים אותם "סוכנים". "החוכמה היא להציב יעדים, לא AI לשם ה-AI", הוא אומר, "אלא ממש לבדוק את היכולות של כל סוכן (כמו ליאו, אחד הסוכנים של דאסו, שמתמחה בהנדסת חשמל – נ"ל), ולהתאים את היכולות שלו לפרויקט. ממש כמו שהיו בוחרים אנשים למשימה בלתי אפשרית". כן, הכוונה שלו היא לסדרת הטלוויזיה המיתולוגית בכיכובו של פיטר גרייבס. באופן מפתיע, או שלא, בניגוד להתנגדויות ששמעתי עליהן לא מעט בשווקים אנכיים אחרים ולחשש של אנשים מפני הבינה המלאכותית שתגזול להם את הפרנסה, מסתבר שמהנדסים, אולי בגלל הרקע שלהם, לא מתנגדים להכנסה של AI, אלא מתייחסים אליה ככלי. לאופר מסתכל על זה על כהעצמה של המהנדס. "אנחנו מציגים את זה כעבודה משותפת", הוא אומר. "אנחנו הולכים להפוך את המהנדס למנהל, כי יש לו שניים או שלושה עמיתים שעובדים איתו". לדבריו, הדרך שבה כל מהנדס מתזמר את העמיתים הווירטואליים שלו היא מה שיבדיל אותו מעמיתיו האנושיים. בתעשיית הרכב הוחלט אמנם על צמצומי כוח אדם, אבל לטענתו, ההחלטות האלה התקבלו בלי קשר לבינה מלאכותית. "האתגר הנוכחי הוא להוציא לשוק מכוניות חדשניות יותר, להיות ראשון ולקצר זמנים. לא לצמצם את מספר האנשים", אומר לאופר. הוא מכנה את המצב החדש "רנסנס של המהנדס", או הנדסה משותפת. "מדובר בלהעשיר את היכולת שלך, כמהנדס, לחדש", קובע לאופר. מה התועלת בפועל? "כשהוצאנו גרסה חדשה של SolidWorks אמרנו שאתה, המהנדס, מרוויח 15%-20%. כאן הרווח הוא במכפלות, אם זה נעשה נכון". הוא מסרב לנקוב במספר, אבל מדגיש שדבריו מבוססים על פרויקטים שדאסו כבר הריצה. קלוד לא יודע לייצג מטוס ומה לגבי האופנה החדשה של הרצת מודלים מקומיים? כאן נכנסת השותפות החזקה של דאסו עם אנבידיה. לאופר אומר שלתעשיות הללו זה לא מתאים. "גוף כמו בואינג צריך לשרת 10,000 מהנדסים ועדיין לשמר את המידע", הוא מסביר, ובהזדמנות זו למעשה משיב על השאלה למה ענקית התעופה מעדיפה פתרונות תוכנה כשירות (SaaS) ולא אחרים. לדברי לאופר, "המודל של הפצת התוכנה משתנה: במקור זה היה 70% עבודת IT, ואילו כיום כל החלק הראשון נעשה על ידינו (על ידי דאסו – נ"ל) עם עדכונים אוטומטיים". אם כבר הזכרנו מודלים אחרים, האם מודלי השפה הגדולים הכלליים מהווים עבורכם תחרות? היכולות הגדלות שלהם מדי יום. האם אין להם אפשרות להחליף SolidWorks כליל? "לא. הם לא יודעים לייצג מטוס – משהו שאנחנו עושים כבר 40 שנה. אפשר להפעיל את SolidWorks עם קלוד, אבל לא יישומי, מאחר שתכנון מוצר כמו מטוס נשען הרבה על יישום וסרטיפיקציה מורכבת, שמודל שפה כללי עדיין לא עושה". אחד הנתונים המפתיעים שלאופר מעלה בראיון נוגע לקצב האימוץ. לדבריו, מספר הבקשות לרישיונות גבוה יותר מצד סטארט-אפים וחברות קטנות מאשר מצד החברות הגדולות. "בגדולות צריך להתמודד עם הרגולציה, עם ה-IT ועם אבטחת המידע. בסטארט-אפ פשוט עושים", הוא מציין. לדבריו, כך גם בחברות הגדולות בסין: "הן לא שואלות שאלות, הן מציבות יעדים", בעוד שבמקומות אחרים ארגונים עדיין מנסים להבין מה לעשות עם AI. מה עם ישראל? אלי בויקיס, מנכ"ל דאסו סיסטמס ישראל, אמר כי סטארט-אפים מקומיים כבר משתמשים בפלטפורמה, ונהנים מכך שאין להם נתוני עבר להעביר או מערכות ישנות לחבר אליהן. המסקנה: לפעמים זה יתרון להיות קטן. רובוטים, מכוניות ומה שביניהם דאסו סיסטמס רואה את העתיד במה שמכונה "מכונות מואנשות", כלומר מכונות חכמות שיודעות לחוש את הסביבה שלהן – בין אם אלה רובוטים, מכונות ייצור או מכוניות אוטונומיות. בפועל, כשמדובר במכונה עם חיישנים שצריכה לראות ולשמוע את העולם שמסביבה, כשחושבים על זה – אין הבדל. לאופר מביא כדוגמה את יצרנית הרכב הסינית XPeng, שהיא לקוחה של דאסו, ושמגדירה את המכונית שלה כ-AI-Native. כך, למשל, במכוניות של החברה יש מושב שחש את מבנה הגוף של הנהג ומתכוונן אליו. בנוסף, היא נכנסה לתחום הרובוטים ההומנואידיים. "מבחינתה זה אותו דבר. מכונה מואנשת עם משימה: להסיע אותך מנקודה א' לנקודה ב', או לבצע משימה", הוא מפשט את הנושא. גם טסלה, לדבריו, נמצאת באותו מסלול. לסיום אומר לאופר שהאתגר המרכזי של הרובוטיקה כיום הוא הגדלת קנה המידה בייצור, ושם יצרניות הרכב מביאות יתרון: הן יודעות לייצר כמויות גדולות מדי יום, ומיישמות את אותן שיטות על הרובוטים. אם תרצו, בינה מלאכותית מקצה לקצה.

מתקפת סייבר חריגה פגעה במערכות הקירור של מאות סופרמרקטים בצרפת בלילה שבין 11 ל-12 באוקטובר, וגרמה בחלק מהחנויות לעלייה חדה בטמפרטורות במקררים ובמקפיאים, להמסת מוצרים ולהשמדת מלאי טרי וקפוא. בחלק מהמקרים דווח על טמפרטורות שהגיעו עד 80 מעלות. לפי דיווחים בצרפת, התקיפה פגעה בכ-300 סניפים של Intermarché ו-Netto, בכ-100 חנויות של Coopérative U, בכ-80 סניפי Carrefour, בכ-30 סניפי Monoprix ובמספר סניפים של E.Leclerc. גם Metro דיווחה על פגיעה. פונקציית ההפשרה הפכה לכלי תקיפה התוקפים השתלטו מרחוק על מערכות בקרת הקירור והפעילו את פונקציית ההפשרה, שנועדה במקור להמיס קרח המצטבר בציוד. בחלק מהמקרים הם גם האריכו את משך מחזור ההפשרה, מה שעיכב את ההתראות והגדיל את הנזק. בחלק מהחנויות עלתה הטמפרטורה ל-50 מעלות, ובסניף Intermarché ב-La Haye דווח כי ציוד מסוים הגיע עד 80 מעלות ואף נמס מהחום. הנזק לא היה אחיד בכל הרשתות. דומיניק שלשר, מנכ"ל Coopérative U, אמר כי 80 חנויות של הרשת נפגעו, אך ברוב המקרים הצוותים הצליחו למנוע נזק משמעותי למזון. לדבריו, הנזק בחנות קטנה עשוי להגיע לעשרות אלפי אירו, ובסניף גדול עד לכ-200 אלף אירו. מערכות ישנות של Danfoss במוקד התקיפה כוונה למערכות בקרת קירור של Danfoss הדנית. החברה מסרה כי רוב היחידות שנפגעו היו מערכות מיושנות שכבר הגיעו לסוף חייהן ואינן מקבלות עוד עדכוני תוכנה או אבטחה. לפי דיווחים בצרפת, כל המקררים שנפגעו היו מצוידים במערכת בקרה מרחוק, וכי החנויות שנפגעו ככל הנראה לא התקינו את גרסת התוכנה האחרונה. מומחי סייבר התריעו כבר קודם לכן על חולשות באלפי בקרים של Danfoss. Danfoss אישרה כי המערכות בצרפת שנפגעו השתמשו בקושחה מיושנת. חקירה לאומית בצרפת התביעה בפריז פתחה בחקירה והעבירה אותה ליחידת הסייבר, במטרה למפות את הנפגעים ולקשור בין החדירה לבין הנזקים בפועל. גם ANSSI, סוכנות הסייבר הלאומית של צרפת, התבקשה לטפל באירוע. האירוע העלה גם חששות רחבים יותר לגבי ביטחון מזון ותלות בתשתיות תפעוליות המחוברות לרשת. האירוע ממחיש את הסיכון ההולך וגדל בחיבור מערכות תפעוליות לרשת. בניגוד למתקפת כופר או גניבת מידע, כאן חדירה דיגיטלית הפכה בתוך שעות לנזק פיזי: ציוד שהתחמם, מזון שהושמד, חנויות שנסגרו והפסדים של עשרות ומאות אלפי אירו לסניף.

קראודסטרייק רוכשת את הקניין הרוחני של XM Cyber, שנוסדה על ידי ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, ושני מייסדים נוספים שהיו בכירים בארגון, תמורת 600 מיליון דולר, במזומן ובמניות – כך הודיעו החברות היום (ג'). מדובר באקזיט שני לחברה: XM Cyber הוקמה ב-2016 על ידי פרדו, נעם ארז (המנכ"ל) ובועז גורודוסקי (סמנכ"ל הטכנולוגיות), וב-2021 נרכשה על ידי התאגיד הגרמני שוורץ גרופ תמורת 700 מיליון דולר, לאחר שגייסה 48 מיליון בלבד. היא פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לארגונים סימולציה של מתקפות סייבר, שבאמצעותה ניתן לזהות את הנתיבים שדרכם ההאקרים יכולים לתקוף את מערכות המחשוב שלהם. ייתכן שהטכנולוגיה של הנרכשת תשולב במוצר הדגל של קראודסטרייק, פלקון, אם כי נושא זה עדיין לא נסגר. הפתרון של XM Cyber פועל באופן היברידי – בסביבות הענן והאון-פרם. פלטפורמת הסייבר שלה חושפת מסלולי פריצה סמויים לנכסים קריטיים בסביבות ענן ובתוך הארגון, ומאפשרת לצוותי האבטחה לחסום אותם בצמתים מרכזיים ולשבש את האיום במאמץ מינימלי. עשרות מיליוני דולרים לעובדים במסגרת העסקה, כלל הלקוחות וההכנסות נשארים ב-XM Cyber, והחברה תמשיך לספק שירות לכלל לקוחותיה. במהלך התקופה הקרובה, החברה תעבור רה-ארגון והתאמת היקפי כוח האדם בהתאם למשימות הללו. כלל עובדי החברה ייהנו מהאקזיט, בהתאם לאופציות שיש בידי כל אחד מהם. ההערכות הן שמדובר בסכום כללי של עשרות מיליוני דולרים. כמו כן, היא תעניק תמריצי שימור גבוהים לעובדים שימשיכו לשנים הבאות. בקרוב צפוי מהלך של פיטורים בחברה, והעובדים שיפוטרו ייהנו מחבילת פרישה של משכורות ותנאים נוספים, בנוסף לתמורה שיקבלו עבור האופציות שברשותם. קראודסטרייק היא ענקית אבטחת מידע אמריקנית, המוערכת ב-276 מיליארד דולר ונסחרת בנאסד"ק כחלק ממדד S&P500. היא מצרפת לשורותיה את הקניין הרוחני של חברה שיש לה, נכון להיום, הזמנות וחוזים חתומים (Contracted backlog) מול לקוחות קיימים במעל 450 מיליון דולר, המשמעות היא ששווי XM cyber לפני מכירתה עמד על מעל למיליארד דולר – מה שהופך אותה ליוניקורן.

החשיפה של אנשים ומחשבים מאתמול (ב') על כך שחוות השרתים בישראל נמצאות בסכנת פגיעה פיזית חמורה, ושיש חשש שבמקרה של תקיפה פיזית הן יושבתו, מעוררת הדים בתעשייה. מומחים מדברים על כך שהנושא לא מדובר ולא מטופל מספיק, ומביעים תקווה כי החשיפה תעיר את הגורמים הרלוונטיים לפעולה. כך, למשל, בכיר לשעבר במערכת הביטחונית, שמעורה בנעשה בתחום, אמר לאנשים ומחשבים כי "אין – במדינה בכלל ובתעשיית הטק בפרט – מספיק מודעות לנושא. אנשים לא מבינים עד כמה המחשוב השתלב בחיים של כל אזרח ואזרחית, בארץ ובעולם. מספיק שדאטה סנטר אחד, שמשרת כמה גופים עסקיים גדולים, בנק אחד או שניים, משרד ממשלתי חשוב וחברת טלקום נפגע – וחצי מהמדינה מושבתת". הוא הזהיר כי "מדובר בנושא חשוב, אבל הוא נופל בין הכיסאות, בתוך הממשלה ובינה לבין התעשייה. חבל שדבר לא ישתנה לפני שיקרה אסון". מה באשר לחברות המרכזיות בתחום? מערכת אנשים ומחשבים פנתה למספר מנהלי חוות שרתים גדולות בישראל בבקשה להתייחסות לנושא, וכולם השיבו שבשלב זה הם לא מגיבים. גם ממערך הסייבר הלאומי טרם הגיעה תגובה. מה אומר המחקר? אתמול פרסמנו את עיקרי המחקר, שבוצע על ידי חברת אבטחת המידע והסייבר הישראלית קלירסקיי, והיום אנחנו מפרסמים את הממצאים המלאים שלו: החוקרים מתריעים כי חוות השרתים, הדאטה סנטרים, כולל אזורי ענן מקומיים ומתקני ענק באירוח שנמצאים בארץ – חשופים למתקפות היברידיות, לרבות תקיפות טילים בעולם הפיזי. החוקרים ציינו כי "ב-18 החודשים האחרונים, הדאטה סנטרים חדלו להיות תשתית שקטה והפכו ליעד מוצהר בשלוש זירות לחימה. דאטה סנטר הוא יעד צבאי מוצהר: איראן, רוסיה ואוקראינה תקפו מרכזי נתונים באופן מכוון. לא מדובר בעוד נזק אגבי". הנזק האיראני המתקפות נעשו בין היתר, באמצעות כטב"מים, שלפי המחקר, "המחיר שלהם נמוך, בעוד שהנזק גבוה: כטב״ם מתאבד עולה 20 אלף עד 50 אלף דולר. הנזק המצטבר מהתקיפות על מתקני IT עלול להגיע במיליארדי דולרים". זהו הנזק המוערך מאחד המקרים שהחוקרים בחנו – "התקיפה הראשונה על ענן ציבורי גדול": הפגיעה באזורי הענן של AWS באיחוד האמירויות ובבחריין. "התקיפה הזו הראתה שתכנון המבוסס על ריבוי אזורי זמינות בתוך אזור ענן אחד לא עומד בתקיפה פיזית מתואמת. אזור הענן בבחריין הושבת כולו, ונתונים שנשמרו רק בו – אבדו", ציינו. "האיום האיראני עומד בעינו", קבעו חוקרי קלירסקיי, וציינו את האיום שמוחסן רזאי, בכיר בממשל בטהרן, שחרר בראיון ל-Press TV בסוף השבוע האחרון על "כבלים, מרכזי נתונים, מתקני AI ואתרים אחרים באזור – אם הלחימה תתחדש". ברשימות היעדים של משמרות המהפכה מופיעות אנבידיה, אורקל, גוגל, מיקרוסופט, Stargate UAE וקמפוס G42. שני היעדים האחרונים ממוקמים באיחוד האמירויות. עורכי המחקר ציינו כי "אם הלחימה תתחדש, יש סבירות גבוהה שמרכזי נתונים של ספקים אמריקניים במפרץ ותחנות נחיתה של כבלים יותקפו שוב". בשלב זה, האיראנים אמנם ממקדים את האיומים שלהם על ארצות הברית ומדינות המפרץ, אבל, כידוע, הטילים שלהם יכולים להגיע גם לישראל. יש כאן גם מרכזי נתונים ומשרדים של חברות טכנולוגיה אמריקניות, והם נמצאים בטווח הטילים וברשימות היעדים של האיראנים. מומחי קלירסקיי מעריכים את רמת הסבירות לניסיון פגיעה של איראן בהם כ-"בינונית". המלחמה באירופה וחזית פנימית במערב בזירת המלחמה במזרח אירופה, הן רוסיה והן אוקראינה טרגטו חוות שרתים. "ההדדיות הגיעה לרוסיה", ציינו החוקרים. "אחרי שלפחות שמונה חברות נפגעו בקייב, יאנדקס איבדה בתוך ארבעה ימים שלושה מרכזי נתונים. לפחות 84 שירותי ענן הושבתו, וההשבתות חצו גבולות לקזחסטן, לבלרוס ולארמניה". תחת הכותרת "חזית פנימית במערב" ציינו החוקרים כי "בארצות הברית ובאירופה נרשמו ירי, מזימה מסוכלת לתקוף מרכזי נתונים בקליפורניה, הצתות ברשת החשמל של ברלין – שכתבי ה-'קבלה' עליהן מזכירים מרכזי נתונים ו-AI, ואיומים על נבחרי ציבור שתמכו בהקמתם". מה התובנה המרכזית? "החוסן של דאטה סנטר נמדד כיום גם לפי טווח הכטב"מים שמסביבו", זוהי התובנה שחוקרי קלירסקיי מבקשים להדגיש. "ארגון שהנתונים הקריטיים שלו נמצאים באזור ענן אחד, או במדינה אחת שבטווח איום, חשוף לאובדן קבוע – ולא רק להשבתה. כיום, דרישת הסף היא העתקת נתונים מחוץ לזירה, מחוץ לאזור הענן ומחוץ לספק היחיד". לסיכום הם כתבו כי "שנה וחצי הספיקו כדי להפוך את הדאטה סנטר מתשתית אזרחית שקטה ליעד מוצהר במלחמות בין מדינות. במפרץ התברר שתקיפה פיזית יכולה למחוק אזור ענן שלם, כמו גם את הנתונים שבו. בין רוסיה לאוקראינה התברר שהפגיעה הדדית ושהיא נמשכת. במערב התברר שגם קיצונים מקומיים רואים בדאטה סנטרים סמל ויעד. המסקנה למנהלים ולקוחות כאחד זהה: חוסן נמדד כיום ביכולת לאבד אתר שלם – בלא לאבד את הנתונים". בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, אמר כי "ארגונים חייבים להיערך למשבר בעוד מועד, משום שלפגיעה שכזו יש השפעות חמורות. כלל הארגונים נדרשים להגנה מוגברת עליהם מפני איומים פיזיים וסביבתיים, לצד שמירה על הרציפות התפקודית שלהם". השתתף בהכנת

אל"מ נ' נכנס לתפקיד מפקד יחידת שחר באגף התקשוב וההגנה בסייבר של צה"ל, והחליף את אל"מ ריטה רייך, שסיימה את תפקידה כמפקדת היחידה. טקס חילופי המפקדים נערך בבסיס השלישות ברמת גן. בטקס השתתפו ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר, אלוף אביעד דגן; תא"ל ב', ראש חטיבת בינה באגף; אל"מ רייך; ואל"מ נ', ששימש עד לאחרונה כראש ענף ביחידה. יחידת שחר אחראית לפיתוח מערכות ליבה, דיגיטל ונתונים, המשמשות את צה"ל בשגרה ובחירום. בין היתר מפתחת היחידה מערכות תפעוליות ומפעלי מידע המסייעים בניהול כוח אדם ואמצעים, בתהליכי קבלת החלטות ובחיבור בין צורכי המטה לצרכים בשטח. שלוש שנים של פיתוח בזמן מלחמה בשלוש השנים האחרונות עסקה שחר בפיתוח ובהתאמה של מערכות ויכולות בתחומים חיוניים, בהם ניהול כוח האדם והמילואים, רפואה, לוגיסטיקה, כשירות, טיפול בנפגעים ותחום צבא-חברה. אל"מ רייך אמרה עם סיום תפקידה כי "בעידן שבו הדאטה והבינה המלאכותית משנים את הדרך שבה מתקבלות החלטות, יש לנו הזדמנות ואחריות להוביל את השינוי, להפוך מידע ליכולת מבצעית ולעצב את עתידו הדיגיטלי של צה"ל". לדבריה, "בשחר אנחנו לא רק מפתחים מערכות, אלא מחזקים את יכולתו של צה"ל לצאת למשימה עם המענה הטכנולוגי הנדרש. חדשנות היא לא רק להכניס טכנולוגיה חדשה, אלא לחשוב אחרת ולמצוא דרכים טובות יותר לתת מענה לצורכי צה"ל. אני גאה באנשי שחר ובזכות שלנו להיות שותפים למימוש החזון של צה"ל להיות ארגון מופת דיגיטלי וחכם". אל"מ ריטה רייך, מפקדת יחידת שחר היוצאת קרדיט: דובר צה"ל מראש ענף DNA לפיקוד על היחידה עד לאחרונה שימש אל"מ נ' כראש ענף DNA בשחר. במסגרת התפקיד הוביל שילוב של טכנולוגיות מתקדמות, ובהן בינה מלאכותית ודאטה, בתהליכי העבודה המשותפים לצבא ולתעשיית ההייטק. ב-2015, אז בדרגת רב-סרן וכקצין ביחידת מצפן בחטיבה הטכנולוגית לוטם, זכה נ' באות הטכנולוגי, שאותו העניק לו הרמטכ"ל דאז, רא"ל גדי איזנקוט. לפי הנימוקים לפרס, הוא הוביל פיתוח של מערכות לניטור ולניהול משימות מבצעיות בעולם האש עד דרג המטכ"ל, וכן תרם לפיתוח פרויקטים טכנולוגיים לזיהוי ביומטרי ולתשתיות קישוריות רב-זרועיות.