MongoDB תקיים ב-2 בנובמבר בתל אביב את כנס MongoDB.local, שבמסגרתו תציג לראשונה בישראל את MongoDB 9.0 ואת כלי ה-AI החדשים שעליהם הכריזה באחרונה באירוע החברה בניו יורק. האירוע יתקיים החל מהשעה 10:00 באולם טראסק בנמל תל אביב, ויועד למפתחים ומפתחות, ארכיטקטים, מנהלי טכנולוגיה ומקבלי החלטות עסקיות. לפרטים נוספים ורישום לאירוע אנא לחצו כאן במרכז האירוע תעמוד השאלה כיצד עוברים משלב שבו סוכן AI עובד היטב בדמו או בפיילוט להפעלה שלו בסביבת ייצור ארגונית. לפי החברה, סוכנים כאלה צריכים לשמור הקשר לאורך זמן, לשלוף את המידע הנכון מתוך מערכות הארגון ולפעול תחת מנגנוני בקרה שמאפשרים לעקוב אחר הפעולות שביצעו והאישורים שקיבלו. גרסה 9.0, תשתית גמישה יותר וסוכנים מבוקרים אירוע MongoDB בתל אביב בשנת 2024 צילום: מקסים דינשטיין שלושת החידושים המרכזיים שיוצגו באירוע הם MongoDB 9.0, Atlas Infinite ו-Atlas Agent Engine. גרסה 9.0 כוללת שיפורי ביצועים ואבטחה, ולפי החברה מספקת תפוקה גבוהה של עד פי שניים ויכולות מורחבות לעבודה עם מידע מוצפן. Atlas Infinite, שנמצאת בשלב Public Preview, נועדה להתמודד עם עומסים משתנים באמצעות הגדלה אוטומטית של המשאבים לפי הצורך. לפי MongoDB, המערכת מאפשרת לארגונים להתמודד עם שינויים בעומס בלי לשנות את קוד האפליקציה ולשלם בהתאם לשימוש בפועל. Atlas Agent Engine, אף היא בשלב Public Preview, מיועדת להפעלת סוכני AI בסביבת ייצור. היא כוללת יכולות זיכרון ושליפת מידע, לצד מנגנוני בקרה ותיעוד שמאפשרים לעקוב אחר פעולות שמבוצעות על ידי בני אדם או סוכנים. המערכת מאפשרת גם להחליף מודל AI באמצעות שינוי הגדרה, בלי לבנות מחדש את סביבת העבודה כולה. מהדמו לפרודקשן אירוע MongoDB בתל אביב בשנת 2024 צילום: מקסים דינשטיין במהלך MongoDB.local Tel Aviv יוצגו החידושים האחרונים של החברה עבור ארגונים שפועלים בענן וגם עבור כאלה שמריצים את המערכות בסביבה שלהם. בתוכנית נכללים הדגמה חיה של Atlas Infinite, מושב שיעסוק בביצועים, אבטחה ועמידה בעומסים של MongoDB 9.0, ופאנל לקוחות שבו מנהלי טכנולוגיה ישתפו מניסיונם בהחלפת מערכות ותשתיות ותיקות. האירוע יכלול גם דיון בשאלה מדוע מערכות AI שולפות לעיתים מידע שגוי וכיצד ניתן לשפר את הדיוק שלהן, לצד סדנאות מעשיות לבניית זיכרון לסוכני AI ולפיתוח באמצעות כלי הבינה המלאכותית של MongoDB. לדברי גבריאלה כהן, סגנית נשיאת אזור ישראל, מדינות צפון אירופה ובנלוקס ב-MongoDB, "ארגונים בישראל, מבנקים וחברות פיננסים ועד סטארט-אפים, כבר מריצים פיילוטים של סוכני AI. עכשיו הם יכולים להעלות אותם לאוויר בלי לבנות הכל מחדש, ובלי להיות תלויים בספק אחד". לפי החברה, יותר מ-2,000 מפתחים ומפתחות השתתפו בשנים האחרונות באירועי MongoDB בתל אביב. החברה פועלת בישראל מאז 2016, והצוות הישראלי שלה תומך בסטארט-אפים, בבנקים ובמגזר הציבורי.  

עונת הנסיעות של חגי תשרי אולי הגיעה כבר אל סופה, אבל כרגע ברור לכולם שזה אולי שקט קליל לפני ההסתערות הבאה על שדה התעופה – בתנאים רגילים, כמובן, אם מישהו עוד זוכר משהו כזה בישראל בשנים האחרונות. אבל כחלק מחוויית הנסיעות לחו"ל שומעים לא אחת על מזוודות שהולכות לאיבוד, וזה מעבר ליכולת לאבד דברים חשובים כמו ילדים במהלך הטיולים עצמם, והאמת היא שלא ממש צריך לצאת מהארץ כדי שדברים כאלו יתרחשו – מאובדן חפצים, דרך בעלי חיים שפתאום בורחים מהבית, ועד ילדים שבמקום ללכת לגינה הקרובה החליטו ללכת דווקא לגינה שנמצאת במרחק רב. כך או כך, יש מספיק סיבות טובות שהובילו ליצירת הנישה, שכבר אינה כל כך חדשה, של תגיות איתור חכמות. מבין החברות המובילות בשוק הסלולר, אפל (Apple) הובילה את הדרך עם AirTag, סמסונג (Samsung) הצטרפה עם SmartTag, שכבר מגיע לדור השלישי, ולאחרונה שיאומי (Xiaomi) השיקה את Tag ונכנסה לראשונה לתחום. התגית שעובדת עם כל טלפון בשוק כמעט להבדיל מהמוצרים של שתי מתחרותיה בשוק הטלפוני, התגית של שיאומי מציעה הבדל אחד משמעותי: היא לא מוגבלת ליצרנית. בעוד שאפל מגבילה את תגית האיתור החכמה שלה ל-iPhone, וסמסונג הגבילה עד עתה את התגית שלה רק למכשירי ה-Galaxy שלה (הדור השלישי יוסיף תמיכה ב-iPhone אבל לא באנדרואיד בקנה מידה מלא), Tag עובדת עם כל טלפון בשוק שעומד בדרישות המינימום, שאינן גבוהות. זה אומר שהיא עובדת עם שירותי האיתור Find My של אפל ו-Find Hub של גוגל (Google) – כל אחד בפני עצמו, אי אפשר להציג תוצאות משולבות – וזה אומר שהיא מציעה כיסוי ענק של מיליארדי מכשירים שכבר מקושרים לשירות הזה ויכולים לאתר את התגית גם אם היא רחוקה מאוד מהמשתמש שלה. העלאת המידע הזה לרשת מתבצעת באופן אנונימי, והיא מאפשרת לראות את המיקום של התגית באפליקציה המתאימה, וכמשתמש אנדרואיד זה אומר מרכז המכשירים. כדי לבדוק האם התגית עובדת בדקתי אותה בשני אופנים: בראשון הצמדתי אותה לכלב שלי ושלחתי אותו עם חבר שייקח אותו לשתי גינות בכיוונים שונים. בשני, בגלל ניסיון עבר אישי מר, שמתי את התגית בכיס מכנסיי בזמן מסע ברחבי מוסד רפואי סמוך לביתי – כשלפני כן השתמשתי באפשרות לשלוח קישור שמאפשר למישהו אחר לעקוב באפליקציית המכשירים שלו אחרי התגית, למרות שהיא מקושרת לטלפון שלי. שתי הבדיקות הסתיימו בהצלחה והוכיחו שה-Xiaomi Tag עושה את העבודה המתבקשת והצפויה. תגית איתור נוחה לשימוש. Xiaomi Tag. צילום: יח"צ גלולה גדולה עם מסגרת פלסטיק בצבע אפור התגית, שמשקלה 10 גרם, נראית כמו גלולה גדולה (באורך של כ-47 מ"מ) עם מסגרת פלסטיק בצבע אפור, שמאפשרת לחבר את התגית לעצמים שונים. הסוללה אמורה להחזיק מעמד למעלה משנה, ומדובר בסוללת כפתור סטנדרטית (CR2032), ולהפתעתי התברר שלמרות שחריץ הפתיחה ממוקם מתחת למסגרת, הפתיחה קלה. ה-Xiaomi Tag תומכת ב-IP67 וזה אומר שהיא לא צריכה לפחד מגשם, והקישוריות היא באמצעות Bluetooth 5.4 ו-NFC. היא גם תומכת במצב אבדה, כך שאם היא הולכת לאיבוד מי שיסרוק אותה באמצעות NFC יראה מידע שמקשר אותה אל המשתמש המקורי, והיא גם יודעת לזהות אם תג לא ידוע עוקב אחריה. מה שהיא לא מציעה זה תמיכה ב-UWB, טכנולוגיית תקשורת אלחוטית לטווח קצר שמאפשרת דיוק רב מאוד, כולל הכוונה מדויקת אל התגית, ואף מדידת המרחק אליה. אם אתם צריכים תגית חכמה, אבל לא מדי, התגית החדשה של שיאומי עושה את העבודה היטב, והיא מתאימה לכל מכשיר טלפון שיש בשוק פחות או יותר. אמנם יש לא מעט מוצרים דומים בשוק, אם ממש מחפשים, אבל כאן מדובר בתגית של אחת מחברות הסלולר הגדולות בשוק. המחיר יחסית נוח לעומת הפתרונות שמציעות המתחרות הגדולות בשוק, וכאמור ההתאמה הרבה יותר רחבה.  המחיר ליחידה בודדת הוא 79 שקלים ולחבילה של ארבע תגיות – 279 שקלים.

UK-Israel Tech Hub, האב הטק הישראלי-בריטי, הזמין את דיילי ציפי לחגיגת 15 השנים להקמתו, שהוא קיים במסעדה של חוף מציצים בתל אביב. עם בריזה נעימה מהים, ליד הטיילת היפה של העיר, המשתתפים ציינו 15 שנים של חדשנות ושיתופי פעולה בין הקהילות הטכנולוגיות בשתי המדינות, שלמרות האווירה העוינת לישראל ברחובות לונדון, מנצ'סטר וברמינגהם ממשיכה בפול גז. באירוע השתתפו דיפלומטים, יזמים, משקיעים ושותפים, שתרמו להצלחת המרכז, שהוקם בשגרירות בריטניה בתל אביב. המרכז היה היוזמה הראשונה מסוגה של ממשלת בריטניה, ובהמשך הוא הפך למודל שעל פיו הקימו רשת עולמית של מרכזי טכנולוגיה בריטיים. צוות UK-Israel Tech Hub. צילום: מאי סביר נתונים מדהימים אנשי המרכז חשפו במפגש נתון מדהים: שוויין המצטבר של החברות הישראליות שעבדו עם ההאב הבריטי עומד על יותר מ־25 מיליארד דולר. במהלך 15 השנים האחרונות חיבר המרכז בין מאות ארגונים מהממלכה המאוחדת לחדשנות ישראלית ותיווך ביצירת יותר מ-335 שותפויות בעלות השפעה גבוהה. קבלו עוד נתון מדהים: כל ליש"ט של מימון ציבורי שהושקעה בו הניבה ערך כלכלי של כ־70 ליש"ט (!). חברות טכנולוגיה ישראליות שפועלות בבריטניה יצרו בעשור האחרון ערך מוסף גולמי של כמיליארד ליש"ט עבור הכלכלה הבריטית. שזה, אם מחשבים, לא מעט. השפעתן של שותפויות אלה ניכרת במגוון תחומים: חדשנות ישראלית שקודמה באמצעות המרכז מסייעת להגן על בנקים בבריטניה מפני הונאות, תומכת באבחון רפואי מבוסס בינה מלאכותית ובשירותי בריאות נפש דיגיטליים במוסדות ה-NHS (שירות הבריאות הציבורי של בריטניה), מסייעת בהגנה מפני איומי סייבר ומקדמת אוויר נקי יותר, מערכות אנרגיה חכמות וחקלאות עמידה לשינויי אקלים. בכל אחד מהמקרים הללו, הבריטים אימצו את החדשנות שלנו כדי להתמודד עם אתגרים מעשיים ולהשיג תוצאות טובות יותר. המרכז מתמקד בטכנולוגיות שיעצבו את 15 השנים הבאות, ובהן, איך לא, בינה מלאכותית ותשתיות ל-AI, וכן טכנולוגיות קוונטום, ביולוגיה הנדסית, אנרגיה נקייה וביו-טק. סיימון וולטרס, שגריר בריטניה בישראל. צילום: מאי סביר "אחת משותפויות החדשנות החשובות ביותר לבריטניה" סיימון וולטרס, שגריר בריטניה בישראל, אמר באירוע כי "שותפות הטכנולוגיה בין בריטניה לישראל היא אחת משותפויות החדשנות החשובות ביותר שלנו. במהלך 15 השנים האחרונות היא יצרה ערך משמעותי לשתי המדינות, ואנחנו מחויבים לבנות שיתוף פעולה חזק אף יותר בתחומים הטכנולוגיים שיעצבו את העתיד". קרן שורקין, מנהלת ההאב, ציינה כי "במשך השנים מאז ההקמה, תפקידנו היה להפוך קשרים לשיתופי פעולה בעלי השפעה. החברות הישראליות מביאות טכנולוגיות פורצות דרך וגמישות יוצאת דופן, בעוד שהתעשייה הבריטית, המוסדות והמשתמשים מספקים את ההיקף והסביבה המעשית הדרושים לבחינתן ולהטמעתן. השלב הבא הוא העמקת השותפויות הללו בתחומים בעלי עדיפות משותפת".

אפליקציית המסרים ווטסאפ (WhatsApp) – השייכת לחברת האם מטא (Meta) – נחשבת לאחת הנפוצות בעולם, אך לאורך שנים רבות חסרה בה אחת התכונות המבוקשות ביותר על ידי ציבור המשתמשים – האפשרות לתזמן הודעות לשליחה במועד עתידי.  בזמן ששירותים מתחרים כמו שירות מסג'ס של גוגל (Google Messages) וטלגרם (Telegram) מציעים יכולת זו מזה זמן רב, ועל אף שאפליקציית אינסטגרם (Instagram), אף היא מבית מטא, שילבה את הכלי כבר ב-2025, משתמשי ווטסאפ נאלצו להמתין בסבלנות. ברשתות החברתיות, ובעיקר בקהילות פלטפורמת רדיט (Reddit), נהגו המשתמשים להלין על היעדר התכונה הבסיסית, וחלקם אף התלוצצו כי כדי לשלוח הודעה בזמן מוגדר נדרש שירותו של גמד קטן שיבצע את הפעולה במקומם. אולם כעת זה קורה – נראה ש-מטא נענית סופסוף לדרישת הקהל הרחב. No need to go through the hassle of a Scheduled Messages tab I explored another way to make it easier to schedule messages on @WhatsApp ???????? Schedule a message right from a chat https://t.co/zWEojI622j — Bridget | Product Designer (@uxui_Briii) October 9, 2026 התפתחות הפיצ'ר ולוח הזמנים של ההפצה הדרך אל היעד הייתה מדורגת ומתוכננת בקפידה – ניצנים ראשונים לקיומו של מנגנון התזמון נחשפו כבר בפברואר 2026, כאשר אתרים מתמחים דוגמת WABetaInfo ו-MacRumors זיהו קוד מבוסס בגרסאות הבטא המוקדמות של מערכות ההפעלה אנדרואיד ו-iOS, אם כי באותה עת התכונה לא היתה נגישה למשתמשים.  רק כעת, באמצע אוקטובר 2026, החל הגל הרשמי הראשון של הבדיקות, כפי שדיווחו גופי התקשורת PhoneArena, Lifehacker ו-Nokiamob בין השאר. העדכון זמין כעת עבור משתמשי בטא שנרשמו דרך חנות Google Play בגרסת אנדרואיד 2.26.40.7, כאשר אתר החדשות The Star אישר שהפיצ'ר החל להופיע במקביל גם בגרסת הבטא לשולחן העבודה – 2.26.41.9. At last! I've been waiting for this basic feature for years! WhatsApp is rolling out scheduled messages on Android beta | WABetaInfo https://t.co/RpLgzB4J6d — matt (@M0THB0Y) October 12, 2026 איך זה עובד בפועל ומהם הגבולות הטכניים? ממשק השליחה המתוזמנת מראש בווטסאפ תוכנן להיות פשוט ואינטואיטיבי עבור המשתמשים.  במכשירי המובייל, כל שיש לעשות לאחר ניסוח ההודעה הוא ללחוץ לחיצה ארוכה על כפתור השליחה הירוק, דבר שמקפיץ תפריט בחירה ייעודי לקביעת התאריך והשעה המדויקים. ואילו במחשבים שולחניים מופיע אייקון של שעון לצד כפתור השליחה, המאפשר לפתוח את תפריט התזמון לאחר הקלדת הטקסט.  המערכת מאפשרת גמישות רבה: חלון הזמן המינימלי לתזמון עומד על 10 דקות מראש, ואילו הטווח המרבי מגיע עד לשבועיים תמימים. הפיצ'ר תומך בשליחת טקסטים, קישורים, תמונות וסרטוני וידיאו, ומשתלב גם בעורך הציור של האפליקציה. עם זאת, קיימת מגבלה טכנית יחידה, שלפיה ניתן לתזמן קובץ מדיה אחד בלבד בכל הודעה בודדת. יתרון משמעותי נוסף טמון בכך שההודעות נשמרות בשרתי החברה ונשלחות באופן אוטומטי במועד שנקבע, גם אם מכשירו של השולח כבוי או מנותק מהאינטרנט, וכמובן – תוך שמירה מלאה על הצפנה מקצה לקצה. ניהול הודעות ושמירה על פרטיות בקבוצות עבור הודעות הממתינות לשליחה פיתחה ווטסאפ אזור ניהול ייעודי, הממוקם במסך פרטי השיחה. דרך מסך זה יכול המשתמש לצפות בכל ההודעות המתוזמנות, לערוך את תוכנן או זמנן, ואף למחוק אותן לחלוטין בטרם הגיע מועד השליחה – אם התחרט משום מה. במידה שהודעה מתוזמנת נמחקת, הנמען לא יקבל על כך כל הודעה או התרעה, ולא יוכל לדעת כלל כי תוכננה עבורו הודעה לשליחה מראש. כמו כן, הפיצ'ר פועל הן בשיחות פרטיות והן בצ'אטים קבוצתיים, תוך הקפדה על מנגנון פרטיות ייחודי: הודעה שמתוזמנת לקבוצה תשלח אך ורק לחברים שהיו חלק מהקבוצה במועד הניסוח והתזמון המקורי. חברים חדשים שיצטרפו לקבוצה במהלך פרק הזמן שבין התזמון לבין השליחה בפועל – לא ייחשפו להודעה הזו, וזאת כדי למנוע זליגת מידע לא רלוונטי. המעבר מכלים חיצוניים לפתרון רשמי ומאובטח עד להכנסת הפתרון המובנה, נאלצו משתמשים פרטיים ובעלי עסקים להסתמך על מעקפים מורכבים. אלו כללו אפליקציות צד-שלישי כגון SKEDit באנדרואיד, תוספי דפדפן כמו Blueticks, או קיצורי דרך של מערכת iOS, אשר רק הכינו את הטקסט מראש, אך חייבו את המשתמש ללחוץ ידנית על כפתור השליחה. בתחום העסקי, חברות השתמשו בממשק ה-API הרשמי, אך הדבר דרש תהליכי אישור מורכבים ועלויות לפי הודעה. אשר פיליפס, מנהל הצלחת לקוחות בחברת respond.io, הזהיר בעבר כי שימוש בכלים לא מורשים לשליחת הודעות ללא הסכמה מפורשת מראש של הלקוחות הוביל לא פעם לחסימה לצמיתות של מספרי טלפון. שילוב כלי התזמון הישיר והרשמי בתוך ווטסאפ מעניק כעת מענה בטוח, מוגן ונגיש, הפותר את הצורך באפליקציות חיצוניות ומבטיח חוויית משתמש אמינה.

"ב-2011 אמר פיטר ת'יל, מייסד-שותף של פייפאל (PayPal) ומהמשקיעים הבולטים בעמק הסיליקון: 'רצינו מכוניות מעופפות, במקום זה קיבלנו 140 תווים (טוויטר)'. ת'יל התאכזב מקצב ההתקדמות הטכנולוגית בעשורים האחרונים אך המשפט הזה אינו תקף כיום. ה-AI מחוללת מהפכה בכל תחום בחיים, מהבית ועד העסק, מהרפואה ועד השירות הממשלתי. זו מהפכה ברמה אחרת, המניבה שיפורים ותוצאות עסקיות מוכחות. בתוך מהפכת ה-AI, בינה מלאכותית סוכנית (Agentic AI) היא השינוי הכי חשוב בתחום, היא עובדת בשטח, בייצור, ומביאה לשיפורים", כך אמר אדריאן מקדונלד, נשיא דל (Dell Technologies) לאזור EMEA (ר"ת אירופה, המזה"ת ואפריקה). מקדונלד היה דובר המפתח בכנס Dell Technologies Forum השנתי. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך שלשום (ג') באקספו תל אביב, בהשתתפות יותר מ-2,000 לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. את הכנס הנחה דרור גלוברמן, מרצה ומייסד בית הספר JumpStart AI. צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "הפוטנציאל העסקי להחזר השקעה, לשיפור ולהתייעלות – עצום" לדברי מקדונלד, "היינו הראשונים להטמיע AI בתוך הארגון: מאז 2025, הטמענו במערכות שלנו יכולות AI בייצור והבאנו להחזר השקעה אמיתי מהתחום. אנו חווים צמיחה עסקית משמעותית, שמוּנעת, בין השאר, מהביקוש האדיר לשרתי ה-AI שלנו, הם מהווים מנוע צמיחה מרכזי. בשל הגידול בפעילות, העלינו את תחזית ההכנסות השנתיות הצפויות שלנו ל-70%. הבאנו לצמיחה עסקית רבה, תוך צמצום ההוצאות, גידול ברווח והגדלת שביעות רצון הלקוחות. אנו מעורבים בכל שלבי מחזור החיים בעולם ה-AI. הפוטנציאל העסקי להחזר השקעה, לשיפור ולהתייעלות – עצום". לדברי מקדונלד, "יש שלושה תנאים להצלחת בינה מלאכותית סוכנית: להביא לכך ש-AI תיצור מצב החזר השקעה מהיר; להעביר את מיזמי ה-AI משלבי הפיילוט לייצור; להביא למצב שהמודל התפעולי משנה את פעולת הארגון באופן מהותי ממה שהוא עשה קודם". הוא הוסיף כי "בחנו 600 מקצועות בעולם ה-IT, וגילינו שה-AI הביאה לשינויים תפעוליים ולשיפורים בכל אחד ואחד מהם". לדבריו, "בעולם ה-AI, יש להתייחס לטוקנומיקס (הלחם המילים 'אסימון' ו'כלכלה') ולוודא שכלכלת ה-AI מניעה יעילות. עוד יש להבין לעומק מה המשמעות וההבדל בין בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) לזו הסוכנית". וגר זאב עם כבש ובן אנוש עם סוכן AI מקדונלד ציטט מחקר שנערך ביוזמת החברה, "ממנו עלו ארבעה סוגי תהליכים, בהם ה-AI פועלת בהצלחה. סוכני תפוקתיות עוזרים לעובדים האנושיים לסכם, לתקצר, ולארגן כל מיני היבטים בעבודה, בהתאמה אישית למשתמש. סוכני היגיינה מנקים נתונים, מתקפים אותם ומתקנים רשומות. סוכני תיאום מתזמרים את העבודה המשותפת לבני אנוש ומכונות. ויש סוכנים מומחים למשימות פרטניות ייעודיות", אמר. "כלל הסוכנים הללו פועלים באופן חוצה ארגון, אוטומטי – תוך מניעת מורכבות, ועבודה גם בקצה. לצידם, יש עוד היבט: היכולות שיש רק לעובדים בני אנוש, כמו הכלה, אמפתיה ותקשורת בין-אישית רגשית. יש לנו לקוחות ארגוניים שכבר הביאו לקיצור משך פיתוח כלים משלוש שנים לפחות משנה", הוסיף מקדונלד. בסיס נתונים מוכן לעידן ה-AI "כדי שמיזם AI יצליח", הסביר מקדונלד, "יש לוודא שהסוכן מבקר ועוזר לסוכנים; ויש לבנות בסיס נתונים מוכן לעידן ה-AI; להתמקד באבטחת מידע של מערכות אוטונומיות; ולשים לב לאינטגרציה. כשותף של הלקוחות הארגוניים, אנו עושים כל זאת, עם מגוון יכולות, כלים ושירותי; עם מענה כולל מהדאטה סנטר ועד הקצה; עם ענן פרטי שלנו, המאפשר ניצול יעיל של הדאטה; עם מפעל הנתונים שלנו; וסיוע בכלכלת ה-AI: צמצום צריכת הטוקנים ב-עד 80%". "המלצתי לכל ארגון", סיים נשיא דל אירופה, "היא להתמקד בחיבור בין עומס העבודה הנכון למודל מתאים, בזמן ובמקום הנכונים. זה ייעשה בשילוב האתגר העסקי והמימוש הטכנולוגי. יותר מ-6,500 לקוחות ארגוניים שלנו מקבלים החזר השקעה מצריכת ובניית AI – כבר בשנה הראשונה להשקעה. אנו חיים בעולם בו ניתן לעשות הרבה בתחום – שחלק ניכר ממנו פותח במעבדות המו"פ של דל בישראל. אנו מציעים לארגונים תפוקה מבוססת AI, עם עבודה מנוהלת ומאובטחת. ה-AI כאן כדי להישאר, והיא מביאה שינוי לטובה".

"המעבר של ארגונים מניסויים נקודתיים בבינה מלאכותית להטמעה רחבה מחייב אותם לבחון מחדש את תשתיות המחשוב שלהם", כך אמרה גלית כהן סופר, Senior Partner Account Manager באינטל (Intel), בכנס DTF (ר"ת Dell Technologies Forum), שהופק על ידי אנשים ומחשבים בשיתוף אינטל. לדברי כהן סופר, יישומי AI כבר אינם מוגבלים למרכזי הנתונים. הם פועלים בסביבות שונות, ובהן הדאטה סנטר, התקני הקצה ומחשבי העובדים. כתוצאה מכך, ארגונים זקוקים לארכיטקטורה שמאפשרת להפעיל את היישומים במקום המתאים, תוך התייחסות לאבטחה, לניהול וליעילות התפעולית.  "אין ארכיטקטורה אחת שמתאימה לכל עומסי העבודה של AI" "אין ארכיטקטורה אחת שמתאימה לכל עומסי העבודה של AI", אמרה כהן סופר. "ארגונים צריכים לבחון מהו השילוב הנכון בין מעבדים מרכזיים, מעבדים גרפיים ומאיצים נוספים עבור כל משימה. ההתאמה הזאת משפיעה לא רק על הביצועים, אלא גם על היעילות ועל עלות הבעלות הכוללת".  כהן סופר התייחסה גם להתפתחות של Agentic AI, מערכות שאינן מסתפקות ביצירת תשובה, אלא מבצעות תהליכים המורכבים מכמה שלבים. לדבריה, התפתחות זו מרחיבה את תפקידו של המעבד המרכזי בתשתית ה-AI. לדבריה, "ככל שמערכות AI נדרשות לבצע תהליך מלא, להפעיל כלים ולתאם בין משימות, תפקידו של ה-CPU גדל", אמרה. "הוא משתתף בתיאום הפעילות, בהסקת מסקנות, באבטחה ובניהול התשתית, לצד ה-GPUs. לכן, השאלה אינה איזה רכיב מחליף את האחר, אלא כיצד הם עובדים יחד".  "יעילות אנרגטית אינה עוד שיקול משני" נושא נוסף שעלה בכנס היה צריכת האנרגיה של תשתיות AI. התרחבות השימוש בבינה מלאכותית מגדילה את הדרישות לחשמל ולקירור, ומחייבת את הארגונים להביא בחשבון את מגבלות ההספק כבר בשלב תכנון המערכת.  "יעילות אנרגטית אינה עוד שיקול משני", ציינה כהן סופר. "ארגון צריך לבחון כיצד להשיג את הביצועים הנדרשים במסגרת החשמל והקירור שעומדים לרשותו. לשם כך נדרשת הסתכלות גם על הסיליקון, גם על המערכת כולה וגם על התכנון התרמי".  לדבריה, חלק מיישומי ה-AI עוברים גם אל מחשבי המשתמש ואל התקני הקצה. מעבדי Intel Core Ultra כוללים יכולות האצה ייעודיות ל-AI במחשב האישי, בעוד ש-Intel vPro מספקת יכולות אבטחה וניהול המיועדות לסביבה הארגונית.  "המטרה אינה להעביר כל משימת AI למחשב האישי, אלא להפעיל כל משימה במקום שבו היא יכולה לספק את הערך המתאים", אמרה. "כאשר ה-AI פועלת גם בקצה ובמחשבי העובדים, חשוב שהיכולות האלה יהיו חלק מסביבה ארגונית שניתן לאבטח ולנהל".  "הרחבה בביטחון תלויה גם בשרשרת אספקה יציבה" כהן סופר הוסיפה כי ארגונים זקוקים לגמישות גם בבחירת החומרה והתוכנה שעליהן ייבנו מערכות ה-AI שלהם. לדבריה, סביבה פתוחה והטרוגנית יכולה לאפשר להם לעבוד עם מגוון ארכיטקטורות ופלטפורמות תוכנה, ולהתאים את התשתית לצרכים המשתנים לאורך זמן, "בלי לאבד את ההשקעות שכבר בוצעו בתשתית הקיימת".  לבסוף התייחסה כהן סופר גם לממד התפעולי של הרחבת תשתיות AI. "הרחבה בביטחון תלויה גם בשרשרת אספקה יציבה", אמרה. "השילוב בין שרשרת האספקה הגלובלית של דל (Dell Technologies) לבין פריסת הייצור של אינטל בארצות הברית, באירופה ובאסיה, הוא מה שנותן לארגונים את היכולת להרחיב את תשתיות ה-AI שלהם בביטחון וביכולת חיזוי".

אפלייד מטיריאלס חשפה לפני ימים אחדים את EPIC – מתקן המחקר והפיתוח המרכזי של החברה בעמק הסיליקון בקליפורניה, שבבנייתו הושקעו מעל חמישה מיליארד דולר. המתקן נועד להאיץ את הפיתוח של חומרים חדשים לטובת בניית שבבים לעידן ה-AI, תוך יצירת שיתופי פעולה עם מוסדות מחקר ורוב החברות הפועלות בתחום – מטכנולוגיות ייצור דרך פיתוח הציוד ועד לייצור בפועל של השבבים. לפי החברה, הפעילות במתקן תעזור "להמציא מחדש את מודל המחקר שהתעשייה מבוססת עליו מזה עשרות שנים". המודל החדש מבוסס על תפיסה שלפיה כל החברות בתחום ייצור השבבים צריכות להיות מעורבות בפיתוח הטכנולוגיה המודרנית לייצור שבבים בעידן ה-AI – בכל רמות הייצור והפיתוח. אם כיום מחקר החומרים הבסיסי מתרחש בסביבה אחת, ואז עוברים לסביבה אחרת כדי לפתח את הציוד והתהליכים, על מנת להתחיל לייצר במסגרת הפיילוט בסביבה שלישית, כעת הכוונה היא שהכול יתרחש בסביבה אחת. כך, כל השלבים יתבצעו במקומות קרובים, כשהגופים מעורבים בכל התהליכים. בסופו של דבר, זה אמור לקצר מאוד את הדרך של הפתרונות לשוק. אילו עוד חברות מעורבות במהלך? השותפות המייסדות של אפלייד מטיריאלס בהקמת המתקן הזה הן TSMC, אינטל וסמסונג, שמתרכזות בייצור מעבדים, ולצידן מיקרון והייניקס, שיחד עם סמסונג הן יצרניות הזיכרון הגדולות ביותר בשוק. כבר כיום הן מפנות את רוב מאמצי פיתוח וייצור הזיכרונות שלהן לשוק ה-AI וגורמות בדרך למשבר גדול בשוק הזיכרונות הצרכני. עם ההכרזה מצטרפות אליהן, בין השאר, יצרנית השבבים ברודקום ויצרנית הזיכרונות קיוקסיה. מעבר לכך חוברים למיזם כמה גופי מחקר חומרים, ביניהם אוניברסיטת אריזונה, המכון הפוליטכני רנסלאר, אוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת קליפורניה שבברקלי וכן בית הספר להנדסה סמואלי באוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס. לפי ההכרזה, כל שותפה במיזם תביא למתקן את אתגרי מפת הדרכים שלה ואת מהנדסיה, שיעבדו בסביבת למידה הדוקה ומאובטחת, לצד הצוותים של אפלייד. בהודעת החברה נמסר שעם הזמן, חברות וארגונים נוספים צפויים להצטרף לאקו-סיסטם של EPIC‏. באפלייד טוענים שמודל הפעילות של EPIC יניב תשואה לשני הצדדים: יצרניות השבבים יזכו לגישה מוקדמת יותר לחומרים ולציוד של הדור הבא, מחזורי למידה קצרים יותר ומסלול מהיר יותר לייצור המוני, ואילו היא תקבל נראות קדימה, לאורך דורות של פיתוח – מה שיאפשר לה לכוונן טוב יותר את ההשקעה שלה במו"פ. מתקן ענק EPIC, ראשי תיבות של Equipment and Process Innovation and Commercialization (חדשנות ומסחור של ציוד ותהליכים), הוא מתקן ענקי במידותיו. לפי החברה, הוא משתרע על שטח של כ-55,700 מ"ר, שמתוכם כ-16 אלף מ"ר הם שטחי חדרים נקיים מתקדמים. לבניית המתקן נדרשו יותר משישה מיליון שעות. גארי דיקרסון, נשיא ומנכ"ל אפלייד מטיריאלס, אמר כי "התרחבות תשתיות ה-AI ברחבי העולם מובילה למורכבות חסרת תקדים לאורך מפת הדרכים של ייצור השבבים. כדי לנצח במרוץ להובלת ה-AI, התעשייה שלנו חייבת לחשב מסלול מחדש ולהגדיר מחדש את הדרך שבה אנחנו משתפים פעולה לפיתוח ומסחור של הדור הבא של טכנולוגיות המוליכים למחצה. ב-EPIC, יצרניות השבבים, מתכנני מערכות, שותפות מתחום הציוד והחוקרים המובילים בעולם יעבדו כתף אל כתף עם הצוותים שלנו כדי להאיץ את הדרך – מחדשנות פורצת דרך בהנדסת חומרים ועד לייצור בהיקף נרחב, מהר יותר מאי פעם".

מיקרוסופט מבצעת בימים אלה מיזוג של כמה מהיחידות בעסקי מחשוב הענן שלה תחת הכותרת של Azure. מטבע הדברים, המהלך כולל שינויים בצמרת הניהול של העסקים הללו. הוא מגיע לאחר שלפני כמה חודשים אריק בויד, שהיה אחראי לפלטפורמת ה-AI של Azure, נטש את מיקרוסופט כדי להפוך למנהל התשתיות של אנת'רופיק. סקוט גאת'רי, מנהל קבוצת הענן וה-AI של החברה, הודיע על השינוי בצוותים. הוא ציין שהתפקידים של ארון אולאג, שאחראי כיום על מוצרי בסיסי הנתונים של Azure, יורחבו: הוא ינהל גם את עסקי הליבה של השירות הענני של מיקרוסופט, כולל אחריות על יחידת התשתית שמספקת קיבולת מחושב AI לחברות המובילות מבין הלקוחות שלה, בהם OpenAI. גאת'רי הודיע על השינויים כחלק ממהלך בו הכריזה מיקרוסופט על שימוש מוגבר במעבדי ה-Maia תוצרת בית כדי לתמוך ביישומי ה-AI שלה. במסגרת זו, החברה הכריזה על הדור הבא של מעבד האצת ההיסקים שלה, Maia 300. הוא מאפשר לה להגדיל את יכולתה להשתמש כמה שיותר במעבדים תוצרת בית, במקום לרכוש אותם מיצרניות חיצוניות. לפי דיווחים, עוד לא ברור בדיוק מה יהיה היקף צמצום היחידות בתוך הקבוצה. כך או כך, לפי ההערכות, המטרה של חברת הענק במהלך היא להתמקד עוד יותר בהיבטים של הבינה המלאכותית.