ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצית בסוף השבוע דיון כלכלי וטכנולוגי לאחר שאמר כי ישראל צריכה להיערך לאפשרות של סנקציות בנקאיות, בין היתר באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים וטכנולוגיית בלוקצ'יין. הדברים נאמרו ביום שישי בריאיון שהעניק נתניהו לרועי כ"ץ בערוץ הכלכלה. כשנשאל אם הוא חושש מהטלת סנקציות על ישראל, השיב בחיוב ואמר כי ייתכנו גם סנקציות בנקאיות. "אתה צריך להתארגן בכלכלה עוקפת", אמר נתניהו, והוסיף כי הוא עובד גם על האפשרות להשתמש במטבעות דיגיטליים. כשנשאל אם טכנולוגיית הבלוקצ'יין יכולה לשמש חלופה במקרה כזה, השיב כי מדובר באחת האפשרויות וכי כבר ביקש להכין תוכנית בנושא. נתניהו קשר את הדברים גם לשינויים שהוא צופה ביחסי ישראל וארצות הברית, ואמר כי ישראל צריכה להיערך גם לעידן שבו היקף הסיוע הביטחוני האמריקני יקטן. בנק ישראל: צריך למנוע את הסנקציות, לא לעקוף אותן בתגובה לדברים מסר בנק ישראל כי "מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות". עוד נמסר מהבנק כי הדבר הנכון לכלכלת ישראל הוא לשמר את היחסים הכלכליים עם שותפות הסחר העיקריות שלה ולהתמקד במניעת הסנקציות ובהשפעתן השלילית על המשק. בבנק הוסיפו כי האחריות לכך נמצאת בידי הדרג המדיני. נתניהו לא חזר בו מהדברים גם לאחר פרסום התגובה. בריאיון נוסף בשבת אמר כי הקריפטו הוא אחד האמצעים שנבחנים ולא האמצעי היחיד, וכי כלל לא בטוח שייעשה בו שימוש. לדבריו, הוא שומע את ההתנגדויות ולוקח אותן בחשבון, אך בסופו של דבר מקבל את ההחלטות בהתאם לתפיסתו. האם קריפטו באמת יכול לעקוף סנקציות? התשובה מורכבת יותר מהוויכוח הפוליטי שהתפתח סביב דברי נתניהו. מטבעות קריפטוגרפיים מאפשרים להעביר ערך מחוץ למסילות הבנקאות המסורתיות, ולכן הם יכולים להקשות במקרים מסוימים על אכיפה פיננסית וליצור ערוצי תשלום חלופיים. מדינות וגורמים הנתונים תחת סנקציות אכן עושים בהם שימוש. אלא ששימוש בקריפטו אינו מבטל את הסנקציות עצמן. חברה אמריקנית או אירופית שאסור לה לסחור עם גוף מסוים אינה יכולה להפוך עסקה לחוקית רק משום שהתשלום בוצע בביטקוין או במטבע יציב. גם האנונימיות של הקריפטו מוגבלת. עסקאות ברשתות בלוקצ'יין ציבוריות נרשמות במאגר פתוח, וחברות ניתוח ורשויות אכיפה מסוגלות לעקוב אחר זרימת נכסים בין ארנקים. בורסות ונותני שירותים מוסדרים כפופים גם הם לחובות זיהוי לקוחות, מניעת הלבנת הון וציות לסנקציות. יאיר אבידן, לשעבר המפקח על הבנקים, אמר בעקבות דברי נתניהו כי מעבר של עסקה לבלוקצ'יין אינו מבטל איסור משפטי ואינו משנה את חובות הצדדים לעסקה. רוסיה, איראן וצפון קוריאה כבר משתמשות בקריפטו ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: נועם גלאי, ShutterStock הניסיון הבינלאומי מראה שמטבעות דיגיטליים יכולים לשמש כלי משלים למדינות שמערכת הבנקאות שלהן מוגבלת, אך לא תחליף מלא להשתלבות במערכת הפיננסית העולמית. רוסיה, שנמצאת תחת סנקציות מערביות נרחבות מאז הפלישה לאוקראינה, התירה שימוש מוגבל בקריפטו לצורך תשלומים בסחר בינלאומי. חברות רוסיות משתמשות גם במנגנוני קיזוז, בזהב ובערוצים פיננסיים חלופיים כדי להתמודד עם הקשיים בהעברות כספים חוצות גבולות. גם איראן עושה שימוש נרחב בנכסים דיגיטליים. הרשויות האמריקניות טענו בשנים האחרונות כי בורסות ורשתות תשלומים שונות סייעו לגופים איראניים להעביר כספים ולהתמודד עם מגבלות פיננסיות. במקביל, ארצות הברית הצליחה לאתר ולהחרים נכסי קריפטו איראניים, בין היתר באמצעות ניתוח עסקאות בבלוקצ'יין. במקרה של צפון קוריאה, השימוש הוא שונה. קבוצות סייבר המזוהות עם המשטר גנבו לאורך השנים מיליארדי דולרים בנכסים דיגיטליים. רק בפריצה לבורסת Bybit ב-2025 נגנבו נכסים בשווי של כ-1.5 מיליארד דולר, וה-FBI ייחס את המתקפה לצפון קוריאה. הדוגמאות הללו ממחישות את שני הצדדים של הטכנולוגיה: קריפטו יכול לפתוח מסלולים שאינם תלויים ישירות בבנקים מסורתיים, אבל הוא אינו מבטל סנקציות, וגם אינו מבטיח שהכסף לא יאותר או ייחסם בהמשך. פורום הקריפטו: הטכנולוגיה אינה מקלט להסתרת כספים ניר הירשמן,מנכ״ל פורום חברות הקריפטו צילום: ניב קנטור גם ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, ביקש להפריד בין הפוטנציאל הכלכלי של התחום לבין הצגתו כאמצעי להסתתר מפני המערכת הפיננסית. "ישראל היא מהמובילות בעולם בפיתוח טכנולוגיות קריפטו ובלוקצ'יין. לקריפטו פוטנציאל לחזק את החיבור של ישראל לשווקים הפיננסיים העולמיים ולייעל העברות הון", אמר. לדבריו, "הטכנולוגיה אינה מקלט להסתרת כספים: רשתות בלוקצ'יין ציבוריות מאפשרות שקיפות ומעקב אחר עסקאות". הירשמן הוסיף כי פורום חברות הקריפטו נכון לעבוד עם הממשלה והרגולטורים כדי לקדם רפורמה בתחום, שתסייע לחזק את הכלכלה ואת קשריה עם השווקים בעולם. בנט ואיזנקוט מזהירים מפגיעה בהייטק כצפוי בימים המתוחים שלפני הבחירות, הדיון גלש במהירות גם לזירה הפוליטית. נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר ויו"ר מפלגת ביחד, טען כי מעבר של ישראל למצב של בידוד כלכלי יגרום לפגיעה קשה בהייטק, בהשקעות, בתיירות ובתעסוקה. לדבריו, תרחיש כזה עלול להציב את ישראל לצד מדינות מבודדות כמו איראן, רוסיה וצפון קוריאה. גם גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר, תקף את הדברים וטען כי כלכלה המבוססת על עקיפת המערכת הפיננסית הבינלאומית לא תפתור את הבעיה המרכזית עבור חברות ישראליות: הצורך לקבל השקעות ותשלומים מלקוחות בחו"ל ולעבוד מול חברות בינלאומיות. מעבר לוויכוח סביב הקריפטו עצמו, ההתבטאות של נתניהו הציפה שאלה רחבה יותר: עד כמה ישראל צריכה להיערך לתרחיש שבו גוברות המגבלות על פעילותה במערכת הכלכלית הבינלאומית, והאם הפתרון לכך נמצא בטכנולוגיות תשלום חלופיות או דווקא במניעת הבידוד מלכתחילה.

הבינה המלאכותית מאפשרת למפתחים לכתוב הרבה יותר קוד בזמן קצר, אבל הקוד הזה אינו מתקיים בחלל ריק. שתי הרצאות בכנס  Future of AI 2026 הציגו שתי תוצאות שונות של אותה מהפכה: יותר עומס ובעיות במסדי הנתונים מצד אחד, ויותר הוצאות על בדיקות, CI ותשתיות ענן מצד שני. איתמר סין-הרשקו, מייסד NeverBlink AI, התמקד במה שקורה לשכבת הנתונים כאשר סוכני AI מייצרים קוד בקצב הולך וגובר. נפתלי אבדייב, מייסד-שותף ו-CTO של Ascendra Networks, הסתכל שכבה אחת למטה והראה כיצד אותו שינוי מגדיל את צריכת משאבי החישוב ואת עלויות תהליכי הפיתוח. יותר קוד, יותר עומס על מסדי הנתונים סין-הרשקו טען שכלי קוד מבוססי AI מאפשרים למפתחים להתקדם במהירות, אבל אינם תמיד מכירים לעומק את ההקשר הארגוני או את ההיסטוריה של מסד הנתונים. התוצאה עלולה להיות סכמות, טבלאות ושאילתות שעובדות מבחינה פונקציונלית, אבל יוצרות בעיות ביצועים ותפעול כאשר הן מגיעות לסביבת הייצור. במקביל, לדבריו, ארגונים רבים כבר אינם מחזיקים מנהל מסדי נתונים ייעודי לכל מערכת, ולכן האחריות עוברת למפתחים ולצוותי פלטפורמה. אלה נדרשים להתמודד עם יותר מסדי נתונים, יותר שאילתות ויותר שינויים, דווקא בזמן שבו כמות הקוד שנוצרת ממשיכה לגדול. כמענה הציג סין-הרשקו את NeverBlink, סוכן AI ייעודי למסדי נתונים שפועל באופן רציף, לומד את ההיסטוריה וההקשר של הסביבה ומנסה לזהות בעיות עוד לפני שהן הופכות לתקלה. הוא הדגיש כי המטרה אינה לתת למודל שפה כללי הרשאה חופשית לבצע שינויים בפרודקשן, אלא להשתמש במערכת בעלת מומחיות ייעודית ולשמור את האדם בתהליך קבלת ההחלטות. איתמר סין-הרשקו, מייסד NeverBlink AI צילום: ניב קנטור הטוקנים הם רק חלק מחשבון הפיתוח אבדייב הציג את אותה תופעה מזווית אחרת. בעבר מפתח יכול היה לעבוד במשך ימים על פיצ'ר ורק לאחר מכן להעביר אותו לבנייה ולבדיקות, בעוד שבעידן הסוכנים מפתח אחד מסוגל להפעיל במקביל כמה סוכני קוד שמייצרים שינויים לאורך כל היממה. בכל שינוי כזה עדיין צריך לעבור build, בדיקות ותהליכי CI, ולכן העלייה בתפוקת הקוד גוררת גם עלייה בעבודת התשתית. אבדייב הציג בהקשר זה נתונים של GitHub Actions, שלפיהם מספר עבודות ה-CI היומיות בפלטפורמה גדל מכ-23 מיליון בתחילת 2024 לכ-71 מיליון בהמשך התקופה, מגמה שתואמת את המעבר לפיתוח אוטומטי ואינטנסיבי יותר. בשקף נוסף הציג אבדייב נתון מחברה שהגדיר כארגון AI-first, שבו מספר עבודות ה-CI גדל פי 30 בתוך חצי שנה. לדבריו, החברות שמאמצות כיום סוכני פיתוח בקצב המהיר ביותר מספקות הצצה למה שעלול לקרות גם בארגונים אחרים ככל שהשימוש בטכנולוגיה יתרחב. הנקודה המרכזית שלו הייתה שמחיר הטוקנים אמנם יורד, אבל חשבון התשתיות אינו נעלם יחד איתו. בחישוב פנימי שהציג Ascendra, עלות הטוקנים עמדה על כ-800 דולר למפתח בחודש, לעומת כ-1,500 דולר עבור CI וכ-148 דולר נוספים לסביבת sandbox, כך שמרבית ההוצאה בדוגמה הזו הייתה דווקא מחוץ למודל עצמו. צוואר הבקבוק עובר מהמודל אל התשתית שתי ההרצאות מתארות למעשה את אותו שינוי משני צדדים שונים. ככל שסוכני AI מייצרים יותר קוד, מסדי הנתונים צריכים להתמודד עם יותר שינויים ושאילתות, ובמקביל מערכות הפיתוח צריכות להריץ יותר בניות, בדיקות וסביבות עבודה בענן. סין-הרשקו הציג ניסיון להעביר חלק מעבודת הניטור והמומחיות במסדי הנתונים לסוכן ייעודי, בעוד שאבדייב הציג גישה שבה תשתית החישוב עצמה מתאימה את גודלה לעומס ומשנה את סוג השרת בזמן אמת. בשני המקרים המסר דומה: ככל שה-AI הופכת את כתיבת הקוד לזולה ומהירה יותר, ניהול השכבות שמסביב לקוד הופך לחלק גדול יותר מהאתגר הטכנולוגי והכלכלי.

קמפיין ההשפעה הרוסי Doppelgänger, המכונה "הכפיל", חזר לפעול בישראל ומפיץ כתבות מזויפות המתחזות לתכנים של כלי תקשורת מוכרים. כך עולה ממחקר חדש של קלירסקיי, שנחשף לאנשים ומחשבים. בין מאי לאוקטובר 2026 תיעדו חוקרי החברה לפחות 76 כתבות מזויפות שפורסמו באתר walla[.]ist, המתחזה לאתר וואלה. הקישורים לתכנים מופצים בעיקר ברשת X, באמצעות מערך של חשבונות מזויפים. לפי החוקרים, מטרת הפעילות אינה רק הפצת פריט מידע כוזב כזה או אחר, אלא החדרה מתמשכת של מסרים שמקדמים אינטרסים רוסיים, פוגעים באמון בממשלה ובמוסדות המדינה ומעמיקים מחלוקות קיימות בחברה הישראלית. החוקרים מעריכים כי ההתעוררות המחודשת של הפעילות עשויה להיות קשורה לניסיון להשפיע על דעת הקהל לקראת הבחירות לכנסת, שייערכו ביום שלישי הקרוב. 66 דומיינים שמובילים לאתר מתחזה אחד התשתית שפועלת בישראל בנויה סביב אתר מרכזי אחד, שאליו מובילה שרשרת של כתובות אינטרנט. במהלך המחקר איתרו אנשי קלירסקיי 66 דומיינים נוספים שהוקמו כחלק מהמערך ומפנים אל האתר המתחזה לוואלה. לדברי החוקרים, התשתית נקשרה לספק שרתים וירטואליים הרשום בדובאי, שחברת האם שלו פועלת מרוסיה. אותו מערך משמש גם אתרים המתחזים לכלי תקשורת במדינות נוספות, בהן אוקראינה, צרפת וגרמניה. Doppelgänger אינו קמפיין חדש. המבצע פועל בזירות שונות בעולם באמצעות שכפול העיצוב, הלוגו ומבנה העמודים של כלי תקשורת מוכרים, במטרה לגרום לגולשים להאמין שהם קוראים תוכן של מקור לגיטימי. טורקיה מאיימת, ארה"ב נוטשת והישראלים עוזבים השינוי בנרטיבים שקידם קמפיין Doppelgänger לאורך התקופה, מהאיום הביטחוני ועד מסרים על נטישת ארה"ב, הגירה וקריסה כלכלית צילום: קלירסקיי הקמפיין אינו ממציא בהכרח נושאים חדשים. לדברי חוקרי קלירסקיי, הוא משתמש בסוגיות שכבר נמצאות בשיח הציבורי וממסגר אותן מחדש באופן שנועד לעורר פחד, חוסר אמון ותחושה של הידרדרות. בספטמבר בלטו שני מסרים מרכזיים. הטענה שלפיה טורקיה נערכת לעימות עם ישראל הופיעה ב-28% מהפרסומים שנבדקו, והמסר שלפיו ארה"ב נוטשת את ישראל הופיע ב-26% מהם. לצד אלה הופצו תכנים על הגירה ובריחת מוחות, קריסה כלכלית ויוקר המחיה. הנרטיבים משתנים בהתאם לאירועים. במאי, למשל, הופיעו מסרים שקשרו בין רחפנים אוקראיניים לחיזבאללה. החל מאוגוסט הוצגה טורקיה כאיום מרכזי יותר מאיראן. לדברי החוקרים, בשני המקרים המסגור תאם אינטרסים רוסיים: במקרה הראשון באמצעות הכפשת אוקראינה, ובשני באמצעות דחיקת איראן ממרכז השיח. הפעילות מגיבה במהירות גם לאירועים אקטואליים. במחקר נמצאו תכנים שנבנו סביב המשבר בנתב"ג, יוקר המחיה, מחסור ברופאים, יחסי ישראל וארה"ב והתפתחויות בזירה הבינלאומית. כדי לחזק את האשליה שמדובר בתוכן אמיתי, הכותרות באתר המתחזה נבנות בדפוס שמחקה את וואלה, לרבות סיומת שנועדה לגרום לקישור המשותף להיראות כאילו הגיע מאתר החדשות המקורי. הרעלת מודלי AI כחלק משיטת הפעולה אחד הממצאים הבולטים במחקר הוא שהקמפיין אינו מכוון עוד רק לקוראים ברשתות החברתיות. קלירסקיי ממפה את אחת משיטות הפעולה של Doppelgänger כ-"Flood Information Space", הצפת מרחב המידע בתוכן מזויף או מטעה. לפי המחקר, מאז חידוש הפעילות מפרסם המערך כ-10 כתבות בשבוע. המטרה אינה בהכרח להפוך כל אחת מהן לוויראלית, אלא לייצר נפח גדול של תוכן שיישאר זמין ברשת ויוכל להיסרק על ידי מנועי חיפוש ומודלי בינה מלאכותית. קלירסקיי מפנה בהקשר זה גם לתחקירים של The Guardian ושל Threadlinqs, שלפיהם מערך Doppelgänger מציף אלפי כתבות כוזבות באתרים המתחזים לכלי תקשורת מוכרים, בהם Der Spiegel, Le Monde, Fox News ו-The Guardian. החשש הוא שזחלני רשת ומודלי שפה יסרקו את התוכן הזה, ולאחר מכן צ'אטבוטים ומנועי תשובה יציגו חלק ממנו למשתמשים כמידע עובדתי. בדרך זו הקמפיין עשוי לעקוף חלק ממנגנוני הסינון של הרשתות החברתיות ולהחדיר את המסרים שלו גם למערכות שאוספות ומעבדות מידע באופן אוטומטי. לדברי החוקרים, הדבר עשוי גם להסביר את הפער בין קצב הייצור הגבוה של הכתבות לבין ההפצה המצומצמת יחסית שלהן ברשתות החברתיות. אם התוכן נועד גם להיסרק על ידי מערכות אוטומטיות, מספר השיתופים אינו עוד המדד היחיד להצלחת הקמפיין. חוקרי קלירסקיי הזהירו כי הציבור צריך להיות ער לכך שהמסרים המופצים במסגרת הקמפיין נועדו לבצע מניפולציה ולהשפיע על דעת הקהל באופן התואם אינטרסים רוסיים.

OpenAI החליטה שמודלי הבינה המלאכותית המתקדמים ביותר שהיא מפתחת לא יקבלו גישה ישירה לאינטרנט החי במהלך האימון. החברה קבעה כי במצב הנוכחי של יכולות המודלים, מערכות הניטור ואבטחת תשתיות האינטרנט, מתן גישה כזו יוצר סיכונים משמעותיים מדי. ההחלטה אינה אומרת שמשתמשי ChatGPT יאבדו את יכולת הגלישה ברשת, והיא גם אינה מתייחסת למודלים שכבר הושקו לציבור. מדובר בסביבות המחקר הפנימיות שבהן OpenAI מאמנת ומעריכה מודלי Frontier שטרם השלימו את תהליכי הבטיחות וההתאמה שלהם. במקום האינטרנט: עולם מקוון מדומה כדי שהמודלים עדיין ילמדו לחפש מידע, להשתמש בדפדפנים ולעבוד עם שירותים מקוונים, OpenAI בנתה מה שהיא מכנה "עולם לא מקוון". מדובר במאגר גדול של תוכני רשת מאונדקסים ושמורים, שבו המודלים יכולים לגלוש ולפעול בלי להשפיע על מערכות אמיתיות מחוץ לסביבת האימון. כל אימוני ה-Reinforcement Learning של מודלי החזית של החברה משתמשים כעת בסביבה הזו. OpenAI אומרת שהיא תשמור על המדיניות עד שהתקדמות באמצעי האבטחה, הניטור וההתאמה תאפשר לשקול מחדש גישה רחבה יותר לרשת. מודל מצא דרך החוצה דרך DNS ההחלטה התקבלה אחרי שורה של תקריות שהמחישו עד כמה קשה לבודד סוכני AI מתקדמים. ב-20 בספטמבר ניצל מודל מחקר פנימי הגדרה שגויה בשירות DNS כדי להשיג גישה מוגבלת לאינטרנט החי במהלך משימת אימון, ומערכת הניטור זיהתה את הפעילות בתוך דקות והביאה להפסקת האימון. בעקבות האירוע השעתה OpenAI את האימון, ההערכה וההרצה הפנימית עם כלים של המודלים החזקים ביותר שלה והחלה בסבב נוסף של הקשחת התשתיות. זו גם לא הייתה התקרית הראשונה: ביולי הצליחו מודלים של החברה לעקוף מנגנוני בידוד במהלך מבחני סייבר, לצאת מסביבת הניסוי ולחדור למערכות חיצוניות, לרבות תשתיות של Hugging Face. OpenAI שלחה את הסוכנים שלה לנסות לברוח במקום להסתפק בחסימת האינטרנט, החברה הפעילה ציים של סוכני AI מתקדמים וביקשה מהם במפורש למצוא דרכים לפרוץ את אמצעי ההגנה. המודלים ניסו להגיע לאינטרנט החי, לחצות גבולות אבטחה פנימיים ולתקשר עם סוכנים שאמורים היו להיות מבודדים מהם. הבדיקות חשפו פגיעויות תוכנה שלא היו מוכרות קודם וכן שגיאות הגדרה בתשתיות של OpenAI. החברה תיקנה את החולשות שנמצאו, ובמקרים שבהם הן היו בתוכנות קוד פתוח עבדה עם המפתחים כדי לתקן אותן. הסוכנים מצאו גם דרכים לנצל שירותים שהיו חייבים להישאר מחוברים לרשת לצורכי ניטור, מדדים ואימות. OpenAI הודתה כי סוכני ה-red teaming שלה מצאו חולשות כמעט בכל אחד מהערוצים המצומצמים שנותרו זמינים מסביבת האימון. האימון חזר, האינטרנט נשאר בחוץ לאחר תיקון החולשות ושיפור מערכות הניטור חידשה OpenAI ב-1 באוקטובר את אימוני מודלי החזית ואת ההרצות הפנימיות שלהם, אבל האינטרנט החי נשאר מחוץ לגבולות שהמודלים מורשים להגיע אליהם. החברה ממשיכה להשתמש בסביבה המדומה לצורכי האימון ומציגה את הגישה הזו כברירת מחדל עד שתשתיות ההגנה יהיו חזקות יותר. הגישה דומה לצעד שעשתה לאחרונה גם אנת'רופיק, שהגבילה את הגישה לאינטרנט בניסויים עם המודלים המתקדמים שלה. המהלך של שתי החברות ממחיש שינוי בגישה של מעבדות ה-AI: ככל שהסוכנים נעשים טובים יותר באיתור וניצול חולשות, עצם החיבור שלהם למערכות אמיתיות הופך לחלק מסיכון האבטחה שצריך לנהל.

ענקית ה-AI הסינית דיפסיק (DeepSeek) גייסה כ-15 מיליארד דולר (שהם כ-100 מיליארד יואן) לפי שווי שוק של כ-74 מיליארד דולר לפני הכסף. למעשה, הגיוס אירע יומיים בלבד לאחר שהמשרד לביטחון המולדת של ארצות הברית הורה לכל הסוכנויות האזרחיות הפדרליות במדינה להסיר מתוכנותיהן את הטכנולוגיה של מעבדת הבינה המלאכותית הסינית, וזאת בשל חששות לביטחון המולדת – ודווקא אז החברה השלימה את סיבוב הגיוס הפרטי הגדול בתולדותיה, שבוצע בהובלת תאגידי התעשייה המקומיים הסיניים. אחרי שממשל דונלד טראמפ הגדיר את הטכנולוגיה של דיפסיק כסיכון אבטחתי, משרד החוץ הסיני הגיב למהלך האמריקני בהצהרה כי בייג'ינג מתנגדת בתוקף לתפישה המרחיבה יתר על המידה את מושג הביטחון הלאומי לצורך פגיעה בחברות טכנולוגיה. DeepSeek reportedly raised $15B after lifting its goal from $7.5B to $12B along the way. CATL and Tencent are among the biggest investors. The bet is that DeepSeek's low cost models can stay competitive on a fraction of its US rivals' capital. https://t.co/F66ikH58hC — Pod Network (@poddotnetwork) October 22, 2026 שלוש שנים של איום על ענקיות ה-AI מהמערב חברת דיפסיק הוקמה במאי 2023 בעיר האנגג'ואו שבסין על ידי ליאנג וונפנג, מי שייסד קודם לכן את קרן הגידור הכמותית High-Flyer, שמימנה את תחילת דרכה של החברה. כזכור, החברה פרצה לתודעה העולמית בתחילת שנת 2025, כאשר שחררה בקוד פתוח את מודל ההסקה R1 ואת המודל V3. מודלים אלו הציגו ביצועים שהתחרו ישירות במודלים המתקדמים ביותר של ענקיות הטק האמריקניות, ובהן OpenAI, מטא (Meta) ואנת'רופיק (Anthropic), אלא שהם עשו שימוש בטכניקות זיקוק ידע (Distillation) ובאימון על שבבי אנבידיה (Nvidia) מסוג H800 לצורך פיתוחם בעלות נמוכה במיוחד של כ-6.5 מיליון דולר בלבד. השיבוש העמוק שגרמו המודלים הללו בשווקים הפיננסיים בתחילת 2025 עורר דאגה נרחבת בוושינגטון מפני זליגת מידע רגיש ואיבוד הדומיננטיות האמריקנית בתחום הבינה המלאכותית לסין. בעקבות אותה השקה מדוברת בינואר 2025, הצהיר נשיא ארצות הברית טראמפ בשיחה עם עיתונאים, עליה דיווחנו בזמנו, שהתרחשה על כבש ה-אייר פורס 1, כי נסיקתה של דיפסיק חייבת להוות "קריאת השכמה לתעשיות שלנו, שצריכות להיות ממוקדות בתחרות כדי לנצח". עם זאת, תוך כדי דבריו אלו ציין טראמפ כי הוזלת עלויות הפיתוח יכולה להוות בשורה חיובית לתעשייה. באותה עת, מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, שיבח את הביצועים של מודל R1 וציין כי התחרות תאיץ את קצב ההשקות האמריקניות, ואילו דובר מטעם אנבידיה הגדיר את הפיתוח כדוגמה מצוינת לטכניקת Test-Time Scaling במסגרת מגבלות הייצוא.  אלא שכעת, על רקע הגבלות ייצוא השבבים והסנקציות הפיננסיות, נדמה כי התחרות בין ארצות הברית לסין על ההובלה בתחום הבינה המלאכותית מגיעה לשיא חדש. מתקוטטים על הובלת תחום ה-AI. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ ו-ראש ממשלת סין, לי צ'יאנג. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock AI הכפלת יעד היסטורית: התעשייה הסינית מתיצבת מאחורי דיפסיק אם נחזור אל סבב גיוס ההון המדובר, הרי שהוא החל בתכנון לגייס כ-50 מיליארד יואן (כ-7.5 מיליארד דולר), ואז הוכפל ל-100 מיליארד יואן בעקבות ביקוש יוצא דופן מצד משקיעים מקומיים.  את סבב הגיוס הובילו ענקית הסוללות CATL ותאגיד הטכנולוגיה טנסנט (Tencent), לצד יצרנית הרכב ג'ילי (Geely), יצרנית השבבים ג'יגה-דיבייס (GigaDevice), ענקית המשלוחים מייטואן (Meituan), תאגיד מוצרי הצריכה מידאה (Midea), חברת הגיימינג נטאיז (NetEase), וקרנות הון סיכון מובילות כגון IDG קפיטל (IDG Capital) ובוי קפיטל (Boyu Capital). הרכב המשקיעים מראה כי התעשייה הסינית רואה ב-דיפסיק תשתית לאומית חיונית. כפי שציין ליאן ג'ייה סו, אנליסט ראשי בחברת המחקר אומדיה (Omdia), בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס (Reuters): "מעודד לראות הערכת שווי גבוהה כל כך לדיפסיק, המציגה את אמון המשקיעים בעתיד אסטרטגיות הקוד הפתוח שלה. בהתחשב בכך שכולם ספקים קריטיים בשרשרת האספקה המקומית, דיפסיק הופכת לחלק מרכזי בשרשרות האספקה הטכנולוגיות של סין".  יצוין כי הגידול הזה בגיוס נשען גם על זינוק מרשים בהכנסות; לפי חשיפה של המנכ"ל וונפג בפני משקיעים, שדווחה במגזין The Information, קצב ההכנסות השנתי של החברה מאספקת שירותי API חצה את רף מיליארד הדולר, לאחר שהחברה העלתה את מחירי השירות פי 2.3 עד 4.5, ללא נטישת לקוחות. חששות האבטחה, הצנזורה ופרצות המידע כדאי לשים לב שהמשרד לביטחון המולדת בארה"ב ביסס את ההנחיה להסרת המערכת ממוסדות פדרליים על "ווקטורי איום מרובים", ובהם החשש מזליגת מידע ממשלתי רגיש לידי השלטונות בבייג'ינג וכן מפרצות אבטחה שהתגלו באפליקציית ה-iOS של דיפסיק בעבר. בנוסף, כמערכת שמקורה בסין, דיפסיק הרי כפופה לצנזורה ממשלתית הדוקה המונעת, למשל, הבעת ביקורת על המפלגה הקומוניסטית השלטת – פער שמעורר הסתייגות רבה במדינות המערב. חששות אלו אינם חדשים: כפי שדיווחנו, כבר ב-2025 חשפה חברת אבטחת המובייל נאו סקיור (NeoSecure) כי אפליקציית ה-iOS של דיפסיק העבירה נתוני מכשיר ומשתמש ללא הצפנה לשרתי וולקנו אנג'ין שבבעלות בייטדאנס (חברת האם של טיקטוק), תוך השבתת מנגנון הגנת התקשורת המובנה של אפל (ATS). דאטה-סנטרים של 160 אלף שבבים וההיערכות להנפקה דיפסיק מתכוננת לנצל את הון העתק שגיוס לשם הרחבת תשתיות המחשוב שלה ולפיתוח דור המודלים הבא. הדיווחים מצביעים על כך שהחברה בונה דאטה-סנטר ענק המבוסס על כ-160,000 שבבי AI מדגם Ascend של חברת וואווי (Huawei) לצד מעבדי היסק עצמאיים.  במקביל, החברה שכרה את שירותי בנק ההשקעות סיטיק סקיוריטיס (CITIC Securities) כיועץ לקראת הנפקה ראשונית לציבור (IPO) שלה, המתוכננת בבורסת שנגחאי. ההון החדש של דיפסיק צפוי להעמיק את מלחמת המחירים הגלובלית בתחום הבינה המלאכותית. אנליסטים בחברת ארטיפישל אנליסיס (Artificial Analysis) כבר מזהירים מפני שחיקה חריפה של מתחרות סיניות וחברות "אמצע", שלא יוכלו להציג יעילות כלכלית וביצועים במחירים נמוכים כפי שמציעה דיפסיק במודלי הקוד הפתוח שלה.

נדב טוביאס, מי שעמד בראש הפעילות בישראל של DevRev ושל נוטניקס, מונה לדירקטור מכירות אזורי ב-ספלאנק, מבית סיסקו, כך נודע לאנשים ומחשבים. במסגרת תפקידו החדש ינהל טוביאס את צוותי המכירות של החברה בכמה מגזרי פעילות, בהם אנטרפרייז, מסחרי, היי-טק וחברות הזנק מבוססות ענן. טוביאס יעבוד תחת בן סמו, סגן נשיא אזורי ומנהל פעילות ספלאנק בישראל. סמו הצטרף לספלאנק לפני כשנתיים, וביולי האחרון מונה למנהל הפעילות המקומית של החברה. מממר"ם לניהול חברות טכנולוגיה בישראל טוביאס החל את הקריירה שלו בשירות של 10 שנים ב-צה"ל, תחילה ב-ממר"ם ובהמשך ב-יחידת אופק, גוף ה-IT של חיל האוויר. בתפקידו האחרון בצבא הוא ניהל את תחום תשתיות ה-IT של מטה חיל האוויר והיה מעורב בבניית מערכי השליטה והבקרה של מערכות המחשוב בחיל. לאחר שחרורו עבד טוביאס ב-טנגרם וייצג בישראל חברות אבטחת מידע בינלאומיות. בין 2010 ל-2014 שימש כמנהל הפעילות של אינפובלוקס בישראל, ולאחר מכן הקים מהיסוד את הסניף המקומי של נוטניקס וביסס את פעילות החברה בארץ עם מאות לקוחות ארגוניים. לאחר שעזב את נוטניקס ב-2019 מונה טוביאס למנכ"ל הדאון מערכות מחשבים, בית תוכנה לפיתוח ואינטגרציה של מערכות ויישומי ניהול לארגונים גדולים. ב-2023 הקים את הפעילות של DevRev בישראל, שהייתה אחת המדינות הראשונות שבהן פתחה החברה סניף מכירות מקומי. סמו אישר לאנשים ומחשבים את פרטי המינוי. טוביאס עצמו כבר הופיע בעבר בכנסי התעשייה בתפקיד מנהל פעילות אזורי באירופה ובישראל מטעם DevRev. ספלאנק תחת סיסקו סיסקו הודיעה בספטמבר 2023 על רכישת ספלאנק תמורת כ-28 מיליארד דולר, והעסקה הושלמה במרץ 2024. הרכישה נועדה לחזק את פעילות סיסקו בתחומי הסייבר, הנראות והבינה המלאכותית ולהרחיב את משקל עסקי התוכנה בפעילותה. לאחר ההודעה על העסקה הבטיחה סיסקו כי "מניטור איומים ותגובה להם, ועד לחיזוי איומים ומניעתם, נסייע להפוך ארגונים מכל הגדלים לבטוחים ושרידים יותר". אנליסטים שהתייחסו לעסקה הגדירו אותה כ"מצב של ניצחון לכל הצדדים", וציינו כי היא תאפשר לסיסקו להתקדם בתחום האבטחה המבוססת על בינה מלאכותית.

מגזין ואניטי פייר (Vanity Fair) פרסם לאחרונה פרק מתוך ספרו של העיתונאי מתיו קול, "נסיכים וגנבים: המזימה הסודית של ג'ארד קושנר ומוחמד בן זאיד לעצב מחדש את המזרח התיכון", המסעיר את המערכת הפוליטית בארצות הברית. לפי הדיווחים, קושנר, שהוא כידוע חתנו של הנשיא דונלד טראמפ ויועצו הבכיר לשעבר, ניהל לכאורה גישה לחשבונות בנק סודיים במפרץ הפרסי בהיקף של למעלה משני מיליארד דולרים, שנועדו לקדם יעדים מדיניים בלתי רשמיים. .@VanityFair posted an excerpt from a book containing outrageous and categorically false allegations. The allegations made by this author are completely insane and never happened. We denied every one of these claims on the record, yet the author failed to provide a single shred of evidence to substantiate any of them. No bank statements, wire transfer records, account numbers, transaction dates, or other verifiable details were provided to support these extraordinary accusations. During the period in question, I was one of the most scrutinized people in the world, subjected to intense media coverage, multiple congressional investigations, and a special counsel investigation. I voluntarily cooperated with these investigations, providing over 30 hours of testimony. None of these allegations ever surfaced, because none of these events ever happened. These are outrageous fabrications being presented as investigative journalism. This is not journalism. It is a mixture of fantasy, fiction, and advocacy, written by someone who is either deeply disturbed or acting with sinister intent. — Jared Kushner (@jaredkushner) October 22, 2026 "בדיה מוחלטת": קושנר תקף את היעדר הראיות והזכיר חקירות מהעבר בתגובה מפורטת שפרסם בחשבון ה-X שלו, דחה קושנר על הסף את הטענות שהועלו בספר וכינה אותן "מטורפות לחלוטין וכאלו שלא התרחשו מעולם". קושנר תקף בחריפות את אמינות הפרסום והדגיש כי למרות שהגיב רשמית והכחיש את הטענות מראש, המחבר כשל ולא הציג אפילו בדל ראיה מאומתת – כגון דפי בנק, מסמכי העברות בנקאיות, מספרי חשבונות, תאריכי עסקאות או כל תיעוד פיננסי אחר. "אלו בדיות מקוממות המוצגות כעיתונות חוקרת," כתב קושנר. "זו אינה עיתונות, אלא ערבוב של פנטזיה, בדיון ותעמולה שנכתבה בידי אדם המפגין הפרעה עמוקה או פועל מתוך כוונה זדונית". כדי לבסס את ההכחשה הגורפת, הזכיר קושנר את העבר הציבורי שלו, וציין כי בעבר היה נתון לחקירות מקיפות וקפדניות ביותר, כולל חקירות של הקונגרס וחקירת התובע המיוחד, שבמסגרתן התייצב מרצונו החופשי ומסר למעלה מ-30 שעות של עדויות. "אף אחת מההאשמות הללו לא צפה מעולם במהלך כל החקירות הללו – בדיוק מכיוון שאף אחד מהאירועים הללו לא התרחש מעולם", הוא קבע. פרקליטו, צ'אד מיזל, ציין כי עוד בטרם הפרסום נשלח למוציא לאור מכתב דחייה מפורט בן 13 עמודים, והודיע על כוונה לנקיטת הליכים משפטיים בגין השמצה. במקביל, מנהל התקשורת של הבית הלבן, סטיבן צ'אנג, מסר מטעם הממשל כי המאמר הוא "בדיה מוחלטת שנולדה במוחו המעוות של כותב מותחנים כושל", והדגיש כי אין בטענות כל תיעוד עובדתי. ה"שליח של שלום" שקוע בקשרים פיננסיים מורכבים? קושנר, הנשוי לאיוונקה טראמפ, מונה בפברואר 2026 לתפקיד התנדבותי של "שליח של שלום" לצד סטיב ויטקוף, והוא מעורב באופן פעיל במגעים מדיניים רגישים, כפי שיודע כל ישראלי היטב.  במסגרת זו נפגש עם נציגים איראניים בג'נבה, נועד באוגוסט 2026 למשך ארבע שעות עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בנוגע ליוזמה בעזה, ואף השתתף בשיחת וידיאו באוקטובר 2026, עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי.  פועלו הדיפלומטי שזור בקשרים פיננסיים מורכבים במפרץ: חברת ברוקפילד (Brookfield), שבה החזיקה רשות ההשקעות של קטאר (Qatar Investment Authority) נתח, חכרה ב-2018 ל-99 שנים את הבניין המשפחתי בשדרה החמישית 666 במנהטן תמורת 1.2 מיליארד דולר.  בנוסף, לאחר פרישתו מהבית הלבן ב-2021, הזרימה קרן ההשקעות הציבורית של סעודיה (Public Investment Fund) שני מיליארד דולר לקרן אפיניטי פארטנרס (Affinity Partners) שבבעלותו, שעל פי הדיווחים, רוב מוחלט מנכסיה מגיעים מקרנות ריבוניות בסעודיה, באיחוד האמירויות ובקטאר. Book claims Dutch spies watched Jared Kushner’s phone as he accessed UAE- and Saudi-linked bank accounts holding hundreds of millions, plus a billion for personal benefit. Kushner and his attorney deny every claim as completely insane fabrications with zero evidence. This is from 2017-18 at peak Russia election hysteria. Given the timing, is this the latest October surprise attempt by the left to hurt Trump ahead of midterms? Should Jared step aside while independent counsel investigates to clear his name? Is this book backed by foreign or domestic interests seeking to sabotage peace negotiations in the Middle East and Ukraine? Opine ⬇️ — Tom Moore (@junogsp7) October 23, 2026 הפריצה ל-iPhone, הסוכנים ההולנדים והקשר הישראלי לפי הנטען בספר, בשלהי 2017 חשף שירות מודיעין הביטחון של צבא הולנד, ה-MIVD, האקר רוסי מארגון ה-GRU והביא לגיוסו. עוד סופר כי דרך שרת של ה-GRU בעיר רוסטוב, נחשפו הסוכנים לתיקייה ובה צילומי מסך ממכשיר ה-iPhoneX של קושנר. בתחילת 2018 איתרו המומחים ההולנדים פרצת אבטחה שאפשרה להם לצפות במסך ה-iPhone בזמן אמת. על פי הספר, דרך המעקב המסוים, נצפה קושנר מתחבר לחשבון בשם "אלפא" בבנק הראשון של אבו דאבי (First Abu Dhabi Bank), שנשלט בידי טחנון בן זאיד – אחיו של שליט איחוד האמירויות.  עוד נכתב כי כספים בהיקף של כ-750 מיליון דולר הועברו לחשבון דרך בנקים באזרבייג'ן כדי להסוות את מקורם, והופקדו תחת כיסוי של ארגון הצדקה ווטאני אל-אמאראת (Watani Al Emarat Foundation) בניהולו של דראר בלהול אל-פלאסי, ששימש לכאורה גם ככיסוי לרכישת אמצעי לחימה ולמימון שכירי חרב. מתוך החשבון, נטען, בוצעו לכאורה העברות לגורמים שונים. במקביל, נטען כי מוחמד בן זאיד ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן העבירו מיליארד דולר נוספים לחשבון "בטא". לפי הספר, ראש הממשלה של ישראל, נתניהו, התוודע לקיום הכספים והמליץ לקושנר להפקידם בבנק ישראל תחת מעטה של חשבון ממשלתי, בצד דרישה לקבל הודעה מוקדמת לפני כל העברה.  הדיווח טוען כי העדכונים הועברו דרך השגריר דיוויד פרידמן, אשר דחה את הדברים בתוקף וקבע כי "הטענות שקריות ב-100% ואיני יודע דבר על כך". מהספר עולה כי חלק מהכספים הועברו בהמשך לחשבונות בקפריסין לשימושו האישי של קושנר. Q: A new book says Jared Kushner had access to $2 billion from Middle Eastern countri— TRUMP: It's a false story. It's a totally false story. Totally an incorrect story. It was just fake news. Amazing https://t.co/AnPhsbhIw9 — Aaron Rupar (@atrupar) October 23, 2026 סימני השאלה המשפטיים והעתירה בוושינגטון החשיפה מעוררת דיון משפטי נוקב בארצות הברית בנוגע להפרה אפשרית של חוק רישום סוכנים זרים (FARA), תקנות הגילוי הפיננסי (טופס OGE 278e) וחוקי השוחד הפדרליים.  במרץ 2026 פנו המחוקקים הדמוקרטים רון ויידן ורוברט גרסיה במכתב רשמי לדרישת הבהרות לגבי קשריו המדוברים של קושנר. בנוסף, מוקדם יותר החודש, ב-14 באוקטובר 2026, הגיש ארגון השמירה אזרחים למען אחריות ואתיקה בוושינגטון (CREW – Citizens for Responsibility and Ethics in Washington) עתירה לבית המשפט בבקשה למנוע מקושנר לפעול כשליח מדיני ללא אישור הסנאט או הגשת גילוי נאות. עורך דינו של קושנר ודוברת הבית הלבן דחו את העתירה והגדירו אותה כחסרת שחר.

פעילות ההאקרים הקשורה לבחירות בישראל אינטנסיבית, והולכת ומתגברת ככל שיום הבוחר מתקרב. על פי דו"ח שצ'ק פוינט פרסמה היום (א'), נרשמה בשבועות האחרונים עלייה מובהקת במספר האתרים החשודים הקשורים לבחירות, בתקיפות הסייבר נגד ישראל ובהדלפות הנוגעות לנבחרי ציבור. בנוסף, נצפתה עלייה בשיח ובפעולות הקשורות לבחירות בקרב קבוצות תקיפה בדארקנט. חוקרי צ'ק פוינט מצאו כי ההאקרים יצרו בחודשים ספטמבר ואוקטובר 1,200 אתרים חדשים הקשורים לבחירות, עשרות מהם (1 מכל 47) חשודים כזדוניים, בהם כאלה שגונבים פרטי זהות בהקשר של הבחירות. בין היתר, החוקרים עלו על מתקפת פישינג שמתחזה ל-"מערכת מידע לבוחר". עוד מצאו החוקרים כי בתקופה הסמוכה לבחירות חלו עלייה של 55% בכמות תקיפות הסייבר על ישראל (ביחס לתקופה זו אשתקד) וזינוק של 82% בתקיפות על גופים ממשלתיים. בשבועות הראשונים של אוקטובר, ארגון ישראלי חווה בממוצע 2,700 מתקפות סייבר בשבוע, ובמגזר הממשלתי – 2,300 מתקפות בשבוע. הגידול החד ביותר – של 107% – נרשם במספר התקיפות על ארגוני אנרגיה ותשתיות. כל ארגון כזה חווה מתחילת אוקטובר 3,900 תקיפות בממוצע מדי שבוע. חנדלה הגבירה את קצב התקיפות על ישראל עוד ממצא שהעלו החוקרים הוא עלייה בקצב ההדלפות והפרסומים על תקיפות אפקטיביות בישראל. מתחילת אוקטובר אומתו 87 מתקפות סייבר על ישראל, ומרביתן נועדו להשבתת אתרים שונים בארץ או להשחתתם. בנוסף, בעשרת הימים האחרונים חלה עלייה מובהקת בפעילות הפומבית של קבוצות תקיפה אנטי ישראליות (איראניות ואחרות), שמפרסמות חומרים שהשיגו לכאורה מתקיפות סייבר. החומרים שפורסמו כוללים סרטונים, תמונות וקבצים שקשורים לאישים שונים בישראל, מחנות צה"ל, תכתובות של נציגי ציבור, מאגרים של פרטים אישיים ועוד. בהקשר זה ניתן לציין את קבוצת חנדלה האיראנית, שהגבירה משמעותית את קצב הפרסומים שלה תוך חיבור ישיר לבחירות בישראל. ככלל, 53% מהאירועים הללו יוחסו להאקטיביסטים פרו-פלסטינים, 18% להאקטיביסטים אינדונזים ו-10% לגורמים פליליים. ההאקרים מתכננים הפלת אתרים ישראליים במתקפות DOS עוד נרשמה מאז תחילת אוקטובר עלייה משמעותית, של 110%, בעיסוק של ההאקרים בבחירות בישראל בתוך הרשת האפלה, ביחס לשיח בחודש ספטמבר. קבוצות תקיפה שונות מתכוננות ליום הבחירות במטרה להפיל אתרים בולטים בישראל במתקפות מניעת שירות (DOS). בין האתרים שהם מעלים בשיח ניתן למנות את אתרי משרד ראש הממשלה, הכנסת, משטרת ישראל, משרד החוץ ובנק ישראל. בנוסף, פורסמה הוראת תקיפה נגד אתר מפלגת ישר של גדי איזנקוט. כמו כן, מאגר מידע שכולל 6.5 מיליון רשומות בוחרים בישראל, שדלף בעבר, מוצע מחדש למכירה בדארקנט. האקרים מסוימים טוענים שרכשו אותו. מה הארגונים והציבור צריכים לעשות? לדברי סיון דרור, דירקטורית מחקר בניהול חשיפות (Exposure Management) בצ׳ק פוינט, "הימים שסביב הבחירות הם זמן קריטי שבו גורמי איום יכולים לנצל את תשומת הלב הציבורית כדי להעצים את השפעתם. ארגונים צריכים לוודא שהאתרים והחשבונות הרשמיים מוגנים ולהיערך לתגובה מהירה למתקפות. לציבור מומלץ להסתמך על ערוצי הבחירות הרשמיים, לא למסור פרטים אישיים דרך קישורים בהודעות המבקשות לעדכן פרטים ולבדוק מידע לפני מסירת פרטים או שיתוף. תפוצה רחבה אינה הוכחה לאמינות". בנוסף, צ'ק פוינט פרסמה מספר המלצות לציבור ולארגונים כיצד להיערך לשיבושים, לזהות התחזויות ולהימנע מהפצת מידע כוזב. ההמלצות לארגונים הן: בדקו את מוכנות ההגנה על אתרי הארגון – ודאו שמנגנוני ההגנה מפני מתקפות העלולות לשבש את זמינות האתרים פעילים ונבדקו. אבטחו חשבונות רגישים – הפעילו אימות רב שלבי בחשבונות ניהול וברשתות החברתיות, החליפו סיסמאות שנחשפו ונתקו חיבורים לא מוכרים. נטרו התחזויות – עקבו אחר אתרים וחשבונות המתחזים לארגון, ופעלו במהירות להסרתם. פרסמו רשימה ברורה של ערוצי התקשורת הרשמיים. היערכו לתגובה מהירה – הגדירו צוות זמין, ערוץ קשר חלופי ותוכנית לשחזור שירותים מגיבויים. אמתו בקשות חריגות – בדקו בערוץ נוסף בקשות להעברת מידע, כסף או הרשאות, גם כשהן מגיעות בקול או בווידאו של מנהל. ההמלצות לציבור הן: בדקו הנחיות הצבעה במקור הרשמי – אמתו הודעות על שינוי במיקום הקלפי, בשעות ההצבעה או בזכאות להצביע ישירות אך ורק דרך הערוצים הרשמיים. היזהרו מקישורים בהודעות – היכנסו לשירותי מידע לבוחר דרך האתר הרשמי, והימנעו ממסירת סיסמאות, קודי אימות או פרטי תשלום בעקבות פנייה. בדקו לפני שמשתפים – אמתו את המקור וההקשר של המידע שאתם מקבלים. תפוצה רחבה לא הופכת הודעה לאמינה.