מכת פתיחה צרכנית, הנחתה מקסיקנית וקיצור דרך שגרם לנו לשיר: טועמי "חדש על המדף" מחייכים

לרגל היום הבינלאומי למאבק בשחיתות, שחל בתשיעי בדצמבר, הכנו רשימת המלצות מושחתת במיוחד: שני יינות מאיטליה, בר יין אחד בלווינסקי, תערוכת סופגניות ברמת-אביב, וקצת קלבדוס לקינוח

בעידן שבו מסעדות של ממש הופכות פחות ופחות מושגות ליותר ויותר אנשים, טוב שיש את בנצי ארבל, ואת קלבריה החדשה שלו

אולגה טוכשר מראה בסרטון טקטוק כובש כמה פשוט וקל להכין בקערת אורז עם סלמון צלוי ומפורק במחבת

לפני שנתיים היא כבשה את שוק מחנה יהודה. בשנה שעברה היא כבשה את המסך. בואו לא נהיה תמימים ונחשוב שבשנה הבאה היא סוף סוף תנוח קצת

השנה האחרונה הייתה שנה משמעותית לצריכת האלכוהול והיין בישראל, אולי זו הייתה שנה גורלית של יציאה מקורונה, עם הטמעה של הרגלי שתייה חדשים לאנשים שישבו כמעט שנתיים בבית ונחשפו לעולם שלא ממש הכירו עד כה. אלא שבשנה החולפת, הקהל הישראלי שהתרגל למוצרי פרימיום ולפינוק ביתי, נחשף לדבר נוסף: ליוקר המחייה שהחל לגעת כמעט בכל תחום חיים אפשרי. "בשלושה עד שישה החודשים האחרונים בהחלט מרגישים האטה מסוימת בשוק האלכוהול" אומר שחם זגורי, מנהל מחלקת השיווק של פאנקו, "ישנה תחושה של רגיעה, גם כי אנשים נוסעים לחו"ל, ההייפ הגדול של כל האירועים שנדחו אחרי תקופת הקורונה ואפיינו את המחצית הראשונה של 2022, קצת נרגע. אנשים שמארחים כבר לא רוכשים אלכוהול ב 500 שקלים. מנגד, בתעשיית היין השוק עדיין יציב, ואפילו נמצא בעלייה. יש רצון מצד הצרכנים לטעום, לנסות דברים חדשים".

אני מודה שכשבנג'מין חברי הטוב (וההולנדי) סיפר לי שהוא הביא במזוודה יינות הולנדים, הייתי מאד מופתעת. לא זכור לי ששמעתי על תעשיית יין מפותחת בהולנד, המדינה הקרה שמתהדרת בעיקר בבירות. אבל מתברר שמסורת היין מתפתחת שם עם השנים, ייתכן שגם להתחממות הגלובלית יש איזושהי השפעה שמסייעת לגידול כרמים וייצור יין. משהו קורה גם בתרבות צריכת היין בהולנד ויעיד על כך מיזם מדליק של יקב אורבני בשם "שאטו אמסטרדם", שקונה ענבים מכרמים שונים בכל מיני מדינות, ומייצר את היין בעיר. היקב כבר הזמין את האמסטרדמים להיות חלק מסוג של "הד סטארט", ולתרום כל אחד כפי יכולתו כדי להפוך לבעלי מניות ביקב. זה מיזם חמוד שמעודד את צריכת היין ואת התעשייה בכלל, ואולי יכול להיות נחמד שכזו יוזמה תתרחש גם כאן בתל אביב.