משבר הקורונה הכה ללא רחמים בחברות התעופה, במסעדנות, בתעשיית האירועים, בחברות המלונאות והתיירות, בתחבורה, בעצמאים ובעסקים קטנים ויצר כמיליון מובטלים חדשים בישראל, אבל האם ההיי-טק הישראלי, מנוע הצמיחה של המשק, יידע לשרוד את המגיפה? עוד מוקדם להספיד את אומת הסטארט-אפ המקומית, אבל כבר היום אנחנו יכולים לומר, שתעשיית ההיי-טק לא תחזור למה שהייתה לפני המשבר. התגובה המיידית של החברות המובילות בישראל, וגם בעולם, הייתה להיערך לחורף פיננסי, תוך צמצום מידי בכוח האדם, שנחשב להוצאה מרכזית, הוצאה לחופשה ללא תשלום והקפאה של גיוסים חדשים. על פי סקר של חברת ויולה, שנערך בקרב 150 בכירים ואנשי כוח-אדם בחברות הייטק ישראליות, שליש מהחברות מתכננות להתחיל בפיטורים בגלל משבר הקורונה, ושני שלישים מהחברות הקפיאו לחלוטין גיוסים חדשים. במקביל, קרן סקויה קפיטל, אחת מקרנות ההון סיכון הבולטות של עמק הסיליקון, פרסמה מכתב פומבי לכל המנכ"לים והמייסדים של החברות שבהן היא משקיעה, שבו היא מזהירה מפני משבר מסתמן בתעשייה ורומזת על הצורך בפיטורי עובדים ובצעדי התייעלות נוספים. בלי יד קלה על הדק הפיטורים פיטורים אינם מחזה נפוץ בתעשיית ההיי-טק, שרגילה להתנהל כ"שוק של עובדים" ולא כשוק של מעסיקים, שבו הטאלנטים הטכנולוגיים יכולים לדרוש, וגם לקבל, סכומים גבוהים מאוד. אחד המאפיינים הבולטים של התעשייה, בניגוד לסקטורים אחרים, הוא המרדף הבלתי פוסק אחר כוח אדם מיומן, ההשקעה הניכרת באיתור, השמה וקליטה של עובדים חדשים ויצירת תנאים לשימור העובדים בחברה, אם בתנאי שכר, בקידום או בדרכים אחרות. בדרך כלל, המעסיקים בהיי-טק חוששים לאבד כוח אדם איכותי, ולכן היד על הדק הפיטורים אינה קלה כמו בסקטורים אחרים שנפגעו. האופציה להוצאה לחופשה ללא תשלום קיימת, כמו גם הורדות שכר שהולכות ונעשות נפוצות ככל שהמשבר מתארך. ניכר במיוחד, כי הסקטור הראשון שבו מתייעלות חברות ההיי-טק , בכל האמצעים שהוזכרו, הם מנהלי המכירות הגלובאליים, שלאור הסגירה המוחלטת של השמים האוויריים מוצאים עצמם מחוסרי עבודה לחלוטין. לרעתם עומדת העובדה, שבדומה למשרות הפיתוח הטכנולוגיות הבכירות, הם מהמשתכרים הגבוהים בתעשייה, עם עלות מעסיק של כ-30-60 אלף שקלים בחודש (ללא עמלות), שכרגע אין שום דרך להצדיק אותה. במעגל השני ניתן למצוא את חברות הסטארט-אפ הקטנות והבינוניות, שעלולות לקרוס אם לא יפעלו לצמצם במהירות את הוצאותיהן הכספיות. נקודת אור: יש גם גיוסים חדשים והזדמנויות לגיוס טאלנטים למרות התנאים הקשים שיצרה ההתמודדות עם הקורונה, תעשיית ההיי-טק לא עברה למצב הדממה מוחלט, ועדיין יש גיוסים חדשים. בסוף שנת 2019 היו מועסקים כ-320,000 ישראלים בתעשיית ההיי-טק, שבאותה נקודת זמן שיוועה לידיים עובדות, והציגה כ-18,500 משרות פתוחות בתחום פיתוח טכנולוגיות, כך שהמחסור בעובדים מיומנים עדיין קיים, גם בעידן הקורונה. לצד חברות ההיי-טק שנפגעו קשות מהקורונה, ובעיקר חברות שמפתחות מוצרים לתחומי התיירות, תעשיית הרכב, תחבורה ועוד, יש גם נישות בהיי-טק שנהנות מהמצב החדש ומשפע הזמן הפנוי שיש לכל האזרחים שנמצאים בסגר ברחבי העולם, ובראשן חברות הגיימינג, ובמיוחד חברות ההימורים וחברות הסחר האלקטרוני. חברות אלו צופות גידול חד בהיקף פעילותן, ולכן הן מנצלות את הסיטואציה שנוצרה בשוק התעסוקה כדי לפתות עובדי היי-טק מחברות קטנות או סטארט-אפים שונים, שנהנים היום מתנאים פחות טובים ומהיעדר ודאות תעסוקתית. במקביל, חברות גדולות, מבוססות ובעלות "אורך נשימה פיננסי" מנצלות גם הן את הסיטואציה שנוצרה, שבה חברות סטארט-אפ קטנות מקפיאות גיוסים, מפטרות או משדרות חוסר ביטחון תעסוקתי לעובדים - כדי למהר ו"לצוד טאלנטים" טכנולוגיים אשר מצויים בחסר רב בשוק התעסוקה בימי שגרה. עוברים לזום והסתת משאבים לשיווק דיגיטלי חברות נוספות משכילות לבצע התאמה באופי העבודה של עובדים אשר ביצעו עבודת מכירות פנים אל פנים, ובמקום להוציא לחל"ת או לפטר עובדים הן משקיעות לא רק במעבר לשיחות וידיאו עם לקוחות, אלא מנצלות את זמן העובדים בהכנה והפצה של חומרי שיווק וקידום דיגיטליים, אשר ההערכה בימים אלו היא, כי ללקוחות יש זמן רב יותר (ממקום ממושבם בבידוד) לעיין בחומרי שיווקיים ולכן האפקטיביות שלהם עולה. שמרו על העובדים לכן, חשוב מאוד שמנכ"לים ומנהלי משאבי האנוש בחברות ההיי-טק ישימו דגש בימים אלה על העברת מסרים ותקשורת פנים ארגונית, המשדרת סולידריות, תמיכה וביטחון תעסוקתי לעובדים. חשוב לרתום ולשתף את העובדים "ל"מאמץ המלחמתי" כך שירגישו תחושת סולידריות וחיבור לחזון, יחד עם הקשיים של החברה בזמנים אלו, ולעבוד איתם ביחד ובשיתוף על פתרונות יצירתיים להתמודדות עם המשבר, גם אם מדובר בפתרונות כואבים, כמו הפחתת שכר זמנית לכלל העובדים. חברות שלא ישכילו לשמור על העובדים שלהן עכשיו עשויות למצוא את עצמן בתום המשבר וההתאוששות בשווקים בלי כוח אדם מקצועי קריטי הנדרש לצורך פיתוח מוצרי החברה ומכירתם, כאשר עובדים אלו מצאו דרכם לחברות אחרות שהשכילו לספק להם בטחון תעסוקתי בעת המשבר.   הכותבת היא פסיכולוגית ארגונית, הבעלים של חברת קרול קונסלטינג.

NSO, חברת הסייבר ההתקפי הישראלית, ריגלה אחר אלפי משתמשי פייסבוק, תוך ניצול שרתי פייסבוק בארה"ב, כך טוענת ווטסאפ שבבעלות הרשת החברתית - במשפט המתנהל בין השתיים. במסמכים שהוגשו לבית המשפט ביום ה' האחרון, טענה ווטסאפ, כי קבוצת NSO ניצלה שרתים של ספקית האירוח QuadraNet, הממוקמים בלוס אנג'לס, כדי להשיק יותר מ-700 מתקפות על משתמשי ווטסאפ באפריל ובמאי 2019. עוד טוענת ווטסאפ, בתצהיר שהגיש מהנדס תוכנה שלה, כי לצורך המתקפות ניצלה NSO גם שרת מרוחק באירוח של אמזון. המסמכים והתצהירים הוגשו כדי לסתור את טענת NSO כי לרוגלה שלה, פגאסוס, אין יכולת לפעול על אדמת ארה"ב. כך, טוענת ענקית המסרונים, "בחדירתה לשרתי ווטסאפ ולמכשירי המשתמשים שלה, NSO עברה על החוק למניעת הונאות מחשוב". ג'ון סקוט-ריילטון, חוקר בכיר בארגון זכויות האדם Citizen Lab שבטורונטו, צייץ, כי "המסמכים שבתצהירים יערערו, ככל הנראה, את טענת NSO, שלפיה היא לא פועלת בארה"ב. יהיה להם קשה להמשיך ולטעון זאת, כאשר הם שילמו עבור שטחי שרתים בדטה סנטרים אמריקניים. המסמכים מצביעים כי הם רכשו ותפעלו שרתים בארה"ב במועדי המתקפות על משתמשי פייסבוק. החברה נדמית יותר לחברת תקיפה-כשירות - ולא כארגון פיתוח תוכנה". עורכי הדין של ווטסאפ גם ניסו לערער על טענת NSO, שלפיה יש למחוק את התביעה נגדה על הסף כיוון שלבית המשפט בקליפורניה אין את הסמכות הנדרשת לדון בתביעה. לדבריהם, "NSO ניצלה באופן רחב היקף שרתים הנמצאים בארה"ב לצורך המתקפות, וניגשה למחשבי ווטסאפ כדי להפיץ את הרוגלה שלה". באוקטובר האחרון פייסבוק הגישה תביעה כנגד חברת הסייבר ההתקפי הישראלית. בתביעה, שהוגשה לבית משפט המחוזי בסן פרנסיסקו, נטען, כי NSO ניצלה פרצה בווטסאפ לצורך מעקב אחר לפחות כ-100 עיתונאים, דיפלומטים, פעילי זכויות אדם, מתנגדים פוליטיים, בכירים בממשל ואחרים. כך, התוקפים יצרו קשר בשיחת וידיאו עם הקורבנות, שכלל לא היו אמורים להשיב לשיחה, ואז שתלו את פגאסוס, הרוגלה של NSO, המספקת יכולת השתלטות על הטלפונים החכמים של הקורבנות. גם אם הקורבן לא השיב לשיחה, הרוגלה הותקנה במכשיר שלו ואפשרה את הגישה למידע שבמכשירו. בנוסף, השיחה לא נרשמה בפירוט השיחות של המכשיר. הפרצה קושרה ל-NSO לאחר שעלה, כי התוקפים השתמשו בשרתים שמקושרים לחברת הסייבר ההתקפי הישראלית. על פי ווטסאפ, "הצלחנו לקשר כמה חשבונות ווטסאפ ששימשו במתקפה – בחזרה ל-NSO. בעוד המתקפה של NSO הייתה בעלת תחכום רב, הרי שהניסיונות שלה להסתיר את עקבותיה לא היו מוצלחים לגמרי". ווטסאפ העריכה כי כ-1,400 משתמשים הותקפו. במהלך המשפט עלה החודש גם, כי לפני שפייסבוק תבעה את NSO היא רצתה להשתמש בתוכנת הריגול של חברת הסייבר ההתקפי הישראלית כדי לעקוב אחר המשתמשים ברשת החברתית. לפי התצהיר של שלו חוליו, מנכ"ל NSO, פייסבוק כיבתה את האפליקציה של אונבו הישראלית שבבעלותה, שהפכה להיות דלת אחורית האוספת נתוני משמשים - בשל אי שביעות רצון ממנה. לדברי חוליו, פייסבוק ביקשה מקבוצת NSO עזרה באיסוף נתונים במכשירי iOS, העמידים ל"טריקים הרגילים". באוקטובר 2017 פנו לחברת הסייבר ההתקפי שני נציגי פייסבוק שביקשו לרכוש את פגאסוס. זאת, כי פייסבוק הביעה חשש שהשיטה שלה לאיסוף נתוני משתמשים באמצעות אונבו – הייתה פחות יעילה במכשירי אפל מאשר במכשירי אנדרואיד. NSO סירבה, בטענה שהיא מספקת את התוכנות שלה רק לממשלות ולגורמי אכיפת החוק. מ-NSO נמסר בתגובה, כי "אנו דוחים בתוקף את טענות פייסבוק. בניגוד לטענות השגויות של פייסבוק, החברה אינה מפעילה את הטכנולוגיה בעצמה ומאפשרת אך ורק לגופי ממשל לרכוש ולהפעיל טכנולוגיות אלו. מוצרי החברה אינם מיועדים ואינם יכולים טכנולוגית לפעול בארה"ב, וכן אינם יכולים להיות מופעלים על מספרי טלפון אמריקניים. כל מוצרי החברה פותחו למטרת הצלת חיים, סיכול טרור ומניעת פשיעה. החברה הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף לבית המשפט בקליפורניה".

השפעות הקורונה לא פוסחות גם על הפוליטיקה הישראלית: ועידת מפלגת העבודה מכריעה בשעות אלה בסוגיה האם להיכנס לממשלת האחדות - באופן וירטואלי. צירי הוועידה, שבדרך כלל מתכנסים פיזית לצורך קבלת הכרעות כאלה, מצביעים הפעם אונליין לאורך היום, בהצבעה שפתוחה למשך 10 שעות. ועידת מפלגת העבודה מונה כ-3,800 צירים והם מצביעים באתר אינטרנט ייעודי, לאחר הזנת תעודת זהות וקוד אימות שנשלח למכשיר הנייד. כמו כן, הם יכולים להצביע באמצעות מוקד טלפוני ייעודי שמופעל במשך היום. בדומה למסורת ההצבעה בוועידות מפלגת העבודה, גם ההצבעה המקוונת אינה חשאית, ונדרש מחבר הוועידה להזדהות במערכת שלא מפרידה בין זהותו למה שהוא הצביע. בנוסף, מציגה המפלגה דרישות קפדניות להצבעה, כגון: אמירת שם המצביע לטלפנים במקביל לציון בחירתו ושליחת צילום תעודת זהות בווטסאפ לאישור שההצבעה נקלטה. בהודעת המפלגה נכתב כי "על המצביע באמצעי זה לשלוח צילום של התעודה המזהה ולציין את עמדתו על הצעת ההחלטה: בעד / נגד / נמנע. אישור סופי של ההצבעה ייעשה לאחר הודעה חוזרת בכתב, שתינתן באמצעות ווטסאפ או דוא"ל, לאחר קבלת צילום של תעודת הזהות". במערכת הפוליטית נשמעות הערכות שלא מן הנמנע שמטרת המכשולים היא לסייע ארגונית לתומכים בכניסה לממשלה, שנמנים על המנגנון המפלגתי. עד כה נרשם אחוז הצבעה גבוה מאוד ונכון לשעה 15:00, הוא עמד על יותר מ-70%.

מדינת אריזונה בארה"ב פתחה לאחרונה לשכת מסחר והשקעות ראשונה בישראל, ומי שנבחר לעמוד בראשה הוא היזם דוד יערי, שנבחר בעבר לאחד מ-50 האישים המשפיעים ביותר בקרב יהדות ארה"ב ומילא שורה של תפקידים בכירים במגזר העסקי וגם בתחומי הפילנתרופיה. לשכת המסחר וההשקעות, הממוקמת במגדלי אלון בתל אביב, עוסקת בקידום קשרי הסחר הבינלאומי, עידוד השקעות וקידום קשרי הטכנולוגיה והיזמות בין המדינות במטרה לקדם את הצמיחה הכלכלית. מושל אריזונה, דאג דוסי, היה תומך נלהב בהחלטה על הקמתה של לשכת המסחר הראשונה בישראל. לדבריו, "יש הרבה מהמשותף בין מדינת ישראל, שהיא אומת הסטארט-אפ, לבין מדינת אריזונה, שהיא מדינת הסטארט-אפ". המיקום הגיאוגרפי של מדינת אריזונה הופך אותה למרכז אסטרטגי יבשתי ונגיש לקשרים כלכליים ומסחריים. היא ממוקמת בסמיכות לקליפורניה, טקסס ומקסיקו. גם המיסים הנמוכים הופכים את המדינה לאטרקטיבית לקשרי מסחר, לרבות מזג האוויר הנוח ששורר בה, בדומה לישראל. אריזונה מהווה אלטרנטיבה אטרקטיבית לקליפורניה בשל יוקר המחיה הנמוך יותר באריזונה והאקלים העסקי הנוח יותר המתקיים בה. "הקמת לשכת המסחר וההשקעות הראשונה של אריזונה בישראל", אמר יערי, "מדגישה את חשיבות היחסים החזקים בין המדינות. "לשכת המסחר תפעל לקדם את קשרי הסחר והטכנולוגיה בין המדינות בתחומים שונים, לרבות טכנולוגיות פיננסיות ובריאות דיגיטלית, ותסייע לחברות ישראליות שיהיו מעוניינות להקים בסיס באריזונה", הוא אמר. עוד ציין יערי, כי  המטרה שהציב היא להגדיל את היקף הסחר ההדדי בין המדינות לכמיליארד דולר בשנה, והוסיף, כי מושל אריזונה שם לו למטרה להפוך את אריזונה למדינת סטארט-אפ, וישראל כמעצמת סטארט-אפ וחדשנות מתאימה לאותו חזון כדי להתמודד במשותף עם אתגרי העתיד. מדינת אריזונה נחשבת למדינה מובילה בארה"ב בחדשנות ובשורה של נושאים טכנולוגיים, כגון הרכב האוטונומי, טכנולוגיית 5G, הגנת הסייבר, הפקת מים נקיים, הנדסת אווירונאוטיקה, טכנולוגיה פיננסית, השכלה גבוהה ועוד. יותר מ-20 חברות ישראליות בתחומי התעופה וחלל, טכנולוגיה, חדשנות ושירותים פיננסיים כבר פועלות מאריזונה. בשנת 2018 עמד היקף הסחר ההדדי בין ישראל לאריזונה על סכום של 460 מיליון דולר, גידול של פי 2 בהשוואה לשנת 2010. שתי המדינות חולקות בסיס חזק ומשותף בתחומי טכנולוגיה, יזמות, מחקר ופיתוח וחדשנות.

בשנה ה-16 שלו ילבש Red Hat Summit - הכנס השנתי של רד-האט, חברת פתרונות הקוד הפתוח הגדולה בעולם, צורה שונה. כמתחייב מהמצב, הכנס לא יתקיים כפי שהיה עד היום במרכז כנסים גדול בארצות הברית, אלא ככנס וירטואלי - Red Hat Summit Virtual Experience. הכנס, שמשך אליו מדי שנה אלפי מקצועני IT לאירוע מלא אנרגיה הממוקד בחדשנות, לימוד ושיתופיות, יתקיים הפעם כאירוע ללא תשלום בימים ג'-ד', ה-28 וה-29 באפריל (יום הזיכרון ויום העצמאות) . כמו תמיד, יציג האירוע תכנים מעוררי השראה, ויכלול הרצאות מרכזיות (Keynotes), פיצולי הרצאות בתחומים שונים וסיפורי לקוחות, קשר עם מומחי רד-האט ועוד. [caption id="attachment_314744" align="alignnone" width="600"] דליסה אלכסנדר, סגנית נשיא בכירה ומנהלת אנשים ראשית. צילום: ניב קנטור[/caption] המרצים המרכזיים יהיו מנהלים בכירים ברד-האט: פול קורמייר, נשיא ומנכ"ל; דליסה אלכסנדר, סגנית נשיא בכירה ומנהלת אנשים ראשית; מאט היקס, סגן נשיא בכיר למוצרים וטכנולוגיות; כריס רייט, סגן נשיא בכיר ומנהל טכנולוגיה ראשי; סטפני צ'יראס, סגנית נשיא ומנהלת כללית של Red Hat Enterprise Linux; ובר סאטר, מנהל עולמי של חוויית מפתחים. מרצים מרכזיים מהתעשייה יהיו ג'ים וויטהרסט, נשיא יבמ; נבין שאנוי, סגן נשיא בכיר ומנהל כללי של קבוצת פלטפורמות נתונים באינטל; וסקוט גאתרי, סגן נשיא בכיר של קבוצת הענן והבינה המלאכותית במיקרוסופט. גם ללקוחות יהיה תפקיד בולט בכנס הווירטואלי, עם סיפורי לקוחות שמשתמשים בקוד פתוח במגוון תחומים עבור חידוש תשתיות ויישומים, ולאספקה מהירה של חדשנות. אלה יכללו את דניאל אושנר, מנהל שירותי פלטפורמות, קונטיינרים, אירוח ושירותי נתונים בקרדיט סוויס; אריק קרסטן, מנהל ארכיטקטורה ארגונית וטכנולוגיות חדשניות בפורד; וסריניוסה קאלפלה, סגן נשיא לטכנולוגיה ואסטרטגיית ספקים ב-וריזון. [caption id="attachment_314745" align="alignnone" width="600"] מאט היקס, סגן נשיא בכיר למוצרים וטכנולוגיות ברד-האט. צילום: יח"צ[/caption] כדרכה של רד האט, כאשר מדובר בקוד פתוח, תמיד מדובר בקהילה. בכנס השנה יובלטו כמה עבודות חדשניות ומלהיבות שמתבצעות בקהילת הקוד הפתוח ובתעשיית הטכנולוגיה הרחבה יותר, כולל: Open Source Stories Live - רד-האט מביאה את סיפוריהם של יצרנים, אמנים, מפתחי קוד ומנהיגים שמעזים לבנות דברים בסביבה פתוחה, כך שכולם יראו ויבססו פיתוחים עליהם. הדובר השנה הוא בריאן גרקי, מנכ"ל אופן רובוטיקס. הוא יציג מבט מבפנים על האופן שבו ההווה והעתיד של התעשייה יעוצבו עם תוכנות קוד פתוח כמו Robot Operating System ו-Gazebo. Command Line Heroes - מה עושה מפתחים למכורים לקוד פתוח? מהיכן באה תשוקה זאת לפיתוח קוד? ואיך זה עוזר להם לפתח את הקריירות שלהם? המשתתפים ישמעו את סארון יתברק, מייסדת קודניובי ומנחת הפודקאסט המקורי של רד-האט - Command Line Heroes, שתשוחח עם העיתונאי והסופר קלייב תומפסון על הסיפורים שאסף והלקחים שלמד מראיונות עם מאות מפתחים לספרו האחרון - Coders. יותר מ-100 מושבים מפוצלים והדגמות מעבדה, תוך כיסוי רבים מהנושאים הלוהטים ביותר בעולם הטכנולוגיה הארגונית. אלה יועברו על ידי מומחים מרד-האט, לקוחות, שותפים ותורמים מהקהילה, שיעניקו למשתתפים הזדמנות לצלול לתוך חידושי הטכנולוגיה העדכניים ביותר ולשמוע לקחים מתחומים שונים. ההרצאות נתפרו במיוחד לקהל וירטואלי ולתפקידים שונים ורמות מומחיות שונות, ויכסו מגוון רחב של נושאים, כולל מחשוב קצה, קונטיינרי לינוקס, אוטומציית IT, תשתיות ענן היברידי, אבטחה, פיתוח יישומים, גיוון ותרבות, ועוד. הדוברים יקבלו שאלות ממשתתפים דרך חדר צ'ט במהלך ההרצאות ובעקבותיהן. כאמור, ההשתתפות ב- Red Hat Summit Virtual Experience היא ללא תשלום. להרשמה לכנס לחצו כאן.

נגיף הקורונה והמשבר שיצר פגעו קשות בחברת התקשורת האמריקנית וריזון, שפרסמה בסוף השבוע את הדו"חות הכספיים שלה לרבעון הראשון של 2020. העובדה ש-70% מהחנויות שמפעילה החברה סגורות הביאה לירידה חדה בהכנסות ממכירת מכשירים, לקיטון בהכנסות הכלליות ולצניחה ברווח הנקי. עם זאת, הביצועים היו יכולים להיות גרועים יותר והשוק הגיב בחיוב לתוצאות: מניית החברה במסחר שמעבר לדלפק, לאחר סגירת בורסת וול-סטריט ביום ו', עלתה ב-0.6%. רווחי החברה ירדו בשיעור דו ספרתי, שכן מול הירידה בהכנסות, ההוצאות גדלו: הן רשמו עלייה של 2.5% ל-25 מיליארד דולר, בעוד שההכנסות קטנו ב-1.6% ועמדו על 31.6 מיליארד. מתוכן, מכירות השירותים גדלו בכ-1% לכ-27.5 מיליארד דולר, בעוד שמכירות המוצרים צנחו ב-16.3% ועמדו על קצת יותר מארבעה מיליארד. הרווח הנקי צנח ב-16.9% ל-4.3 מיליארד דולר, הרווח לבעלי המניות צלל ב-17.4% ל-4.2 מיליארד והרווח למנייה רשם ירידה חדה, של 18%, לדולר אחד. הירידה ברווחיות הביאה לקיטון של כמעט 15% בחבות המס, ל-6.6 מיליארד דולר. נתונים נוספים מראים כי ההוצאות הגולמיות של החברה קטנו ב-0.5% ל-7.75 מיליארד, הרווח הגולמי שלה פחת בקרוב ל-2% ל-23.9 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 75.47%. בסעיפים התפעוליים, הוצאות רשמו עלייה של 3.9% ל-17.3 מיליארד דולר והרווח פחת ב-14.7% ל-6.6 מיליארד. האנס וסטברג, יו"ר ומנכ"ל וריזון, העדיף להסתכל על המחצית המלאה של הכוס ואמר כי "פתחנו את 2020 עם רבעון שהיה חזק יחסית, כי נקטנו בצעדים החלטיים ומדודים, שהיו מחוייבים בתקופה בלתי שגרתית זו - באופן שייטיב עם בעלי המניות שלנו, ישמר את כוח העבודה של החברה וישמור על איכות השירות והמוצרים, כמו גם על תמיכה בקהילה שאנחנו משרתים. נצא ממשבר הקורונה מחוזקים, שכן סיפקנו תקשורת ללקוחות, והמשכנו להשקיע בדור החמישי ובאסטרטגיית הסיבים".

אנבידיה צפויה להשלים השבוע את רכישת מלאנוקס, וההנהלה שלה בהחלט יכולה להיות שבעת רצון מהדו"חות הכספיים של הרכש החדש, כפי שפורסמו בסוף השבוע. הנתונים מראים כי מלאנוקס פתחה את 2020 עם עלייה דו ספרתית בהכנסות וזינוק תלת ספרתי ברווח הנקי. הביצועים הטובים העלו את הביקוש למניית החברה, וזו גדלה במעט במסחר מעבר לדלפק (לאחר סגירת שערי וול-סטריט) ביום ו'. מאז תחילת השנה היא צמחה ב-6.5%, לעומת ירידה של יותר מ-13% במדד ה-S&P 500, שהיא מהווה חלק ממנו. זה הרבעון הרביעי ברציפות שמלאנוקס עוקפת את תחזיות האנליסטים - הן בהכנסות והן ברווח הנקי למנייה Non-GAAP. הכנסותיה עקפו את התחזיות בכמעט רבע: הן עמדו על קרוב ל-430 מיליון דולר, לאחר שצמחו ב-41%, בעוד שהאנליטים העריכו שהן יגיעו ל-346 מיליון. ההוצאות עלו אף הן, אם כי בשיעור נמוך מהעלייה בהכנסות: הן גדלו בכ-25% ל-326.5 מיליון דולר. הרווח הנקי לפי GAAP זינק ב-117.8% ל-105.9 מיליון דולר והרווח הנקי למנייה לפי חישוב זה האמיר ב-111.5% ל-1.84 דולר. שלא לפי GAAP, הרווח צמח ב-69.4% ל-146.2 מיליון דולר והרווח למנייה עלה ב-62.9% ל-2.59 דולר. זאת, בעוד שהאנליסטים חזו שהוא יעמוד על 1.72 דולר. נתונים נוספים מראים כי ההוצאות הגולמיות של מלאנוקס גדלו ברבעון ב-31.9% ל-142.25 מיליון דולר, הרווח הגולמי זינק ב-45.2% ל-286.2 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 66.75%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות רשמו עלייה של 20.6% ל-183.9 מיליון דולר והרווח קפץ ב-129.6% והגיע ל-102.26 מיליון. חבות המס שיקפה את הצמיחה המרשימה ברווחיות החברה ברבעונים האחרונים וגדלה ביותר מפי שניים – ליתר דיוק, ב-112.1% - לקצת יותר מתשעה מיליון דולר. "כל קווי המוצרים המשיכו לצמוח" איל וולדמן, מנכ"ל מלאנוקס, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "החברה מציגה שיאים בהכנסות ורווח תפעולי מפעילות עסקית ברבעון הראשון של 2020. כל קווי המוצרים העיקריים שלנו המשיכו לצמוח. מכירות מוצרי מתאמי האת'רנט עלו ב-112%. אנחנו מצפים שמתאמי ConnectX-6 Dx ויחידות עיבוד הקלט פלט Bluefield-2, התוספות האחרונות למשפחת המוצרים של המתאמים החכמים שלנו, יביאו יכולות אבטחה ועיבוד משותף משותפות לדטה סנטרים ולענן. יכולות אלה יתחזקו על ידי הרכישה האחרונה שלנו של Titan IC, המפתחת טכנולוגיית בינה מלאכותית ברשת וטכנולוגיית אבטחה להאצת חיפוש וניתוח ביג דטה. זאת ועוד, ההכנסות של קו מתגי האת'רנט מבוססי סיליקון הספקטרום שלנו צמחו ב-66%". עוד הוא אמר כי "אנחנו חווים אימוץ ניכר, עם עלייה של 27%, של טכנולוגיית אינפיניבנד עבור מרכזי Hyperscale של בינה מלאכותית וסביבות ענן, המתורגם לעשרות אלפי נקודות מחשוב מרושתות באמצעות הפתרון".

כ-1,300 שמות דומיינים חדשים, הקשורים לנגיף הקורונה, נרשמים מדי יום, 29% מהם – מסוכנים, כך לפי פאלו אלטו. בדו"ח שפרסמה UNIT 42, יחידת המחקר של ענקית הסייבר, עולה כי מה-1 בינואר השנה עד ה-31 במרץ זוהו 116,357 שמות דומיינים חדשים שכאלה. 2,022 מתוכם זוהו כזדוניים ו-40,261 סווגו כמסוכנים - נתון המשקף כמעט שליש (28.9%) מהם. בין פברואר למרץ השנה זיהו בחברת הגנת הסייבר עלייה של 656% במספר הדומיינים הזדוניים הקשורים לקורונה, אשר עולים מדי יום. באותם חודשים חל גידול של 569% בפעילות זדונית הקשורה לקורונה – לרבות משלוח נוזקות ומתקפות התחזות (פישינג). עוד חלה צמיחה של 788% בהיקף האתרים בעלי "סיכון גבוה", לרבות כאלו העוסקים בהונאות, בכריית מטבעות קריפטו תוך ניצול מחשבי קורבנות תמימים, ואתרים המקושרים לכתובות אתרים זדוניים. החוקרים ניתחו את האתרים המסוכנים והחשודים, תוך הסתמכות על מידע מודיעיני שנצבר, רשומות ה-DNS ותמונות המסך שלהם - שנאספו על ידי הסורקים האוטומטיים של ענקית הסייבר. הממצאים העלו, כי בעוד ששמות מתחם רבים רשומים לטובת מכירה עתידית שלהם ברווח, הרי שחלק ניכר מהם משמש לפעילויות זדוניות – או למכירה שקרית של פריטים המצויים במחסור. החוקרים מצאו "עלייה אדירה" בחיפושים בגוגל ובכתובות אתרים הקשורים לווירוס הקורונה, כפי שהדבר נראה מתחילת פברואר. בחודשיים האחרונים, ציינו, היו שלושה שיאי חיפוש אחרי נושאים הקשורים בקורונה: בסוף ינואר, בסוף פברואר, ובאמצע מרץ השנה. על פי חוקרי פאלו אלטו, ההאקרים פועלים בכמה דרכים זדוניות: דומיינים המארחים נוזקות; אתרי דיוג; אתרי הונאה, כריית מטבעות קריפטו ואופטימיזציה למנועי חיפוש (SEO) של האקרים לטובת שיפור דירוג החיפוש של אתרים לא אתיים. נתון מעניין, לדבריהם, הוא ש"אף על פי שרבות מחנויות האינטרנט המשתמשות בדומיינים שנרשמו באחרונה מנסות להטעות משתמשים, גילינו מקבץ לא-אתי של דומיינים, המעצימים את הפחד של המשתמשים מפני הנגיף, כדי להפחיד אותם עוד יותר ולגרום להם לקנות את המוצרים שלהם". עוד הם גילו קבוצה של דומיינים הנושאים את השם קורונה, שיש בהם דפי נחיתה עם JavaScript בסיכון גבוה - שעלולים בכל עת להתחיל להפנות משתמשים לתוכן זדוני. "פושעי רשת מחפשים להרוויח מנושאים טרנדיים כאלה", סיכמו החוקרים, "תוך שהם מתעלמים מהיבטים ומחששות אתיים, כאשר במקרה הספציפי הזה הם מסתערים כטורפים על מיליארדי בני אדם חסרי מזל. למרבה הצער, תמיד יהיו פושעי סייבר שינסו לתקוף ולהפוך משתמשים לקורבנות – בזמן אירוע מקומי, או בינלאומי, כאשר החששות והחרדות שלהם גוברים. באופן מעציב, איננו מצפים שדפוס התנהגות זה, אשר נמצא בעלייה – ייעלם בקרוב. אנשים צריכים להיות חשדנים ברמה גבוהה לכל מייל הקשור לנושא הקורונה, או אתר בנושא שאך זה הוקם – בכל מקרה שבו הם מחפשים מידע, או מקבלים הצעה לערכת חיסון, או למרפא מהקורונה. במיוחד יש לחשוד באתרים הנחזים ללגיטימיים, דוגמת g00gle.com ולא google.com".