במשך שנים קיוותה ישראל שהמאבק בינה לבין אויביה לא יהיה דתי, אך חיזוק היסודות הדתיים במדיניות בהקשר הפלסטיני רק מוריד את הסיכוי לפתרון

הסקרים לא זזים כי אף גוש לא מוכן להיפרד מהקצה שלו. האופוזיציה לא מעיזה לריב עם יאיר גולן, הקואליציה לא מעיזה לריב עם בן גביר, ושתיהן מצפות מהמצביע המתלבט לעשות את מה שהן עצמן מפחדות לעשות ו"לסנן" את הקצוות

חוק שירות המילואים קובע כי שר הביטחון רשאי, בנסיבות חירום ולאחר ששוכנע שביטחון המדינה מחייב זאת, לקרוא לכל חייל מילואים להתייצב ולשרת כל זמן שהצו בתוקפו. לא מצב ביטחוני מורכב, לא צורך מבצעי מתמשך ולא ריבוי זירות. נסיבות חירום

אחרי שלוש שנים של גיהינום, אנחנו לא רק רוצים להיות מוגנים מפני העתיד – אלא מייחלים שבכלל יהיה לנו כזה. וזה תלוי אך ורק במה שנבחר ב-27 באוקטובר

אנחנו מדינה שמסוגלת לזכור לבנט עד היום ממשלה שהקים עם שישה מנדטים, אבל הוויכוח על אחריותו של נתניהו לשבעה באוקטובר עדיין מתנהל כאילו מדובר בעוד מחלוקת פוליטית

אי אפשר לקבוע היום שעזיבת עובדים את המשרד היא שגרמה למחדל פליי דובאי. זו תהיה מסקנה שאין לה עדיין בסיס. אבל בהחלט מותר - וחובה לשאול אם יש קשר בין הדברים